3 צפייה בגלריה
המפגש בין טוביה גרוסמן לגדעון ספדי
המפגש בין טוביה גרוסמן לגדעון ספדי
טוביה גרוסמן וגדעון ספדי
(צילום: אלכס קולומויסקי )
את הפגישה הראשונה ביניהם, לפני 20 שנה, טוביה גרוסמן וגדעון ספדי לא ישכחו לעולם. גרוסמן, אז בן 20, תלמיד ישיבה אמריקני, נסע במונית לכותל המערבי ערב ראש השנה להתפלל ביום הולדתו. בדיוק כשעבר דרך שכונת ואדי ג'וז במזרח ירושלים עלה יו"ר האופוזיציה דאז, אריאל שרון, להר הבית, והחלו מהומות במקום.
פלסטינים שזיהו כי גרוסמן יהודי הוציאו אותו מהמונית בכוח, דקרו והכו אותו עד זוב דם. אחרי שקרא "שמע ישראל" הצליח גרוסמן בכוחותיו האחרונים לברוח מההמון, ואז ראה את המדים של גדעון, מדי משמר הגבול. "זה האיש שהולך להציל אותי", הוא מספר שחשב באותם רגעים.
3 צפייה בגלריה
טוביה גרוסמן וגדעון ספדי
טוביה גרוסמן וגדעון ספדי
ספדי וגרוסמן בתמונה שנחקקה בזיכרון בשנת 2000. "ה-BDS הראשון"
(צילום: AP)
ספדי ועוד ארבעה לוחמים הצליחו להדוף את ההמון, להציל את טוביה ולפנות אותו לבית החולים. אלא שלמחרת התפרסמה התמונה של השניים במספר עיתונים בתקשורת העולמית תחת הכותרת: "שוטר ישראלי ופלסטיני בהר הבית", שהציגה את גרוסמן כצעיר פלסטיני ואת גדעון כמי שמאיים עליו עם אלה משטרתית, ואת הסיטואציה כאילו קרתה בהר הבית. אביו של טוביה, שראה את התמונה ב"ניו יורק טיימס", פנה לסוכנויות הידיעות, והעיתונים השונים פרסמו התנצלות - אך הנזק התדמיתי כבר נעשה.
השבוע נפגשו גדעון וטוביה ביוזמת "ידיעות אחרונות" במקום שבו זה קרה, צומת רוקפלר בירושלים. "זה מרגיש כמו אתמול, לא כמו לפני עשרים שנה", אומר טוביה. "אני חייב לגדעון המון. הקמתי משפחה וזה בזכותו".

"הם היו רק חמישה, שהצליחו להדוף המונים"

טוביה זוכר היטב את הרגעים ההם במונית בוואדי ג'וז. "הבינו שאני תלמיד ישיבה והעיפו אותי על הרצפה", הוא משחזר. "דקרו אותי והתחילו להרביץ לי. חשבתי שאני הולך למות. צעקתי 'שמע ישראל' והתחלתי לרוץ עם הכוח שנשאר לי למעלה. אחד הדברים האחרונים שאני זוכר זה המדים של גדעון והחבר'ה שלו. שם הבנתי שאני אהיה בסדר. זה האיש שהולך להציל אותי. הגיבור של החיים שלי. הם היו רק חמישה שהצליחו להדוף את ההמונים".
3 צפייה בגלריה
המפגש בין טוביה גרוסמן לגדעון ספדי
המפגש בין טוביה גרוסמן לגדעון ספדי
ספדי וגרוסמן משחזרים את התמונה בצומת רוקפלר בי-ם
(צילום: אלכס קולומויסקי )
ספדי פיקד על גזרת מזרח ירושלים כשהופצה באזור השמועה שאריאל שרון מתכוון לכבוש את אל-אקצא. "אמרתי לצוות שלי שצריך להשתלט על צומת רוקפלר, ובהגעה לשם זיהיתי את הלינץ'", הוא נזכר. "לא ידעתי אפילו אם זה ערבי או יהודי. העליתי אותו על הרכב, וידאתי שהוא בסדר והוא הלך לבית חולים. היו שם אלפים שנהרו לעבר הר הבית, אבל הצלחנו להשתלט על האירוע".
אחרי פרסום התמונה בתקשורת העולמית גדעון הבין שנעשה לו עוול. "הציגו אותי כקצין ישראלי שהורג בחור פלסטיני בהר הבית בדם קר. התמונה הזאת פורסמה על בניין של 12 קומות בצרפת, נגד מדינת ישראל. ה-BDS הראשון".
כיום ספדי גר בכפר סמיע ויש לו חמישה ילדים. הוא מנהל מחוז חוף ברשות למאבק בסמים ובאלכוהול. גרוסמן, שעלה לישראל כחמש שנים אחרי האירוע, גר במודיעין. הוא יועץ משפטי ואב לשניים. "חשבנו לקרוא לבן גדעון. בסוף קראנו לו גבריאל, על שם המלאך השומר", הוא מספר.
סנ"צ ד"ר טל משגב, היסטוריון ומפקד מוזיאון מג"ב, הוסיף: "משמר הגבול הוא חיל מקצועי שבלעדיו מדינת ישראל הייתה נראית אחרת לגמרי. חמישה אנשים עצרו נהירה של אלפים להר הבית".