בנימין נתניהו נאום ניצחון בחירות 2020בנימין נתניהו נאום ניצחון בחירות 2020
ראש הממשלה בנימין נתניהו
(צילום: AFP)
לאחרונה הגיעה לשפל חדש ההסתה של בנימין נתניהו נגד מערכת אכיפת החוק. הפרסומים בחדשות 12 לגבי ניגודי עניינים לכאורה בקרב חוקרי המשטרה, ולגבי מה שנראה כטיוח החקירה סביב מותו של יעקוב אבו אלקיעאן, הובילו את ראש הממשלה לתקוף שוב, ובבוטות, את המשטרה ואת הפרקליטות. שיאי הציניות נשברו כאשר הוא "התנצל" בפני משפחת אלקיעאן, ומיד לאחר מכן, באורח אופייני, רתם את האירוע לצרכיו האישיים כשקבע שהסתרת האמת בפרשה נועדה לפגוע בו עצמו. הדברים גררו בצדק ביקורת נוקבת, אבל מהלכים חמורים פי כמה מצד נתניהו נגד מערכת אכיפת החוק עוברים בינתיים כמעט מתחת לרדאר.

מבלי משים, השלמנו עם כך שהוא עושה הכל – גם אם בדרך מתוחכמת – כדי לשמר את יכולתו להתערב במינוי בכירים העשויים להשפיע באופן מכריע על גורלו כנאשם בפלילים, ובראשם מפכ"ל ופרקליט המדינה.
כשבג"ץ דן בעתירה נגד האפשרות שתוטל עליו מלאכת הרכבת הממשלה התחייב נתניהו שבכוונתו להכפיף את עצמו להסדר ניגוד עניינים, והתחייבות זאת הוכנסה מפורשות לפסק הדין. אבל מעשיו מאז מעבירים מסר שונה בתכלית ומגלים את כוונתו לשלוט, ישירות או בעקיפין, במינויים האלה, שחיוניים בעיניו למילוטו מהדין ומהחקירות הממתינות להיפתח נגדו בתיקי המניות והצוללות.
לאחר ההכשר שקיבל מבג"ץ, התנה נתניהו את הקמת הממשלה עם כחול לבן בכך שמינויי הבכירים יוקפאו לחצי שנה לפחות – מהלך שנועד לאפשר לו דריסת רגל במינויים במועד מאוחר יותר – ורק בזכות התערבות בג"ץ צומצמה תקופת ההקפאה ל-100 ימים. אבל תקופה זו הסתיימה בסוף אוגוסט, והמינויים עדיין מוקפאים תוך שנתניהו מצפצף על פסק הדין של העליון. לא רק שהדבר מנוגד לקביעת בג"ץ, אלא שההקפאה מנוגדת לאינטרס הציבורי שתהיה כאן מערכת עצמאית ומתפקדת לאכיפת החוק, במיוחד כאשר ראש הממשלה נאשם בפלילים.
נתניהו לא מסתפק בכך. בשבועות האחרונים היינו עדים לדה-לגיטימציה שהוביל נגד הסדר ניגוד העניינים שגיבש עבורו היועץ המשפטי לממשלה בעקבות פסק הדין של בג"ץ, תוך שהוא מזגזג בין מו"מ עם נציגי היועץ לגבי ההסדר לבין כפירה בלתי נתפסת בעצם סמכותו של מנדלבליט לעסוק בנושא, בניגוד לרושם הברור שנטע בלב השופטים בדיון. למרבה הדאגה, נכון לכתיבת שורות אלה מסתמן שהסדר ניגוד העניינים שמגבש היועמ"ש לא ימנע מהשרים שמינה נתניהו, ובראשם השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה, מביצוע מינויים. לפי פרסומים, ההסדר יסתפק בכך שנתניהו יידרש "ליידע" את השרים לגבי ניגוד העניינים שבו הוא עצמו מצוי.
נתניהו תוקף את המערכת באמצעות יעקוב אבו אלקיעאן

הגיע הזמן ששומרי הסף בראשות מנדלבליט, ובעקבותיהם גם העליון, ישימו לדברים קץ. הנורמה חייבת להיות ברורה: אסור לראש ממשלה הנאשם בפלילים, ואסור לשרים שמינה מטעמו והסרים למרותו, להתקרב למערכת אכיפת החוק. לא בהשפעה, לא בהחלטות, ולא במינויים העשויים להשפיע דרמטית על משפטו ועל חקירות אפשריות נוספות.
אכיפת הנורמה הבסיסית הזאת עוברת דרך הסדר מחמיר למניעת ניגוד עניינים, כזה שייקבע חומות סיניות בין נתניהו ושריו לבין ההחלטות לגבי המינויים. כל הסדר אחר משמעותו מכת מוות לשלטון החוק, שגם כעת נמצא בסכנה. זו הדרישה המרכזית שקבוצת בכירים בהייטק, באקדמיה, בחינוך ובביטחון מעלים בימים אלה בפני בג"ץ, במסגרת עתירה שהגשנו באמצעות עו"ד דפנה הולץ-לכנר.
אם המשמעות היא שרק שרי כחול לבן יורשו לעסוק במינויים, יהי כן. לחלופין, ואם הסדר כזה אינו בר יישום, על נתניהו לצאת לנבצרות לאורך מהלך המשפט כולו כדי להימנע מכל השפעה על המערכת.
המצב העגום שבמסגרתו מכהן ראש ממשלה הנאשם בעבירות פליליות שיש עמן קלון, מכניס את המדינה לכאוס, וזאת במהלך משבר בריאותי וכלכלי חסר תקדים. אסור שהמצב הזה ירפה את ידינו מהמשך המאבק על קיומן של הנורמות הבסיסיות ביותר לנבחרי ציבור, ובראשן לא ולא לשחיתות שלטונית מכל סוג שהוא, וכן סוחף לניקיון כפיים ולטוהר המידות.
הרחקה גורפת של הנאשם נתניהו ושל השרים מטעמו ממערכת אכיפת החוק היא שלב המתחייב במאבק הזה והאחריות לכך מונחת לפתחם של היועמ"ש ושל בית המשפט העליון.
  • דוד הראל הוא פרופסור למדעי המחשב במכון ויצמן וחתן פרס ישראל. נמנה על קבוצת "מבצר הדמוקרטיה", העותרת לבג"ץ בדרישה לאסור על נתניהו ושריו למנות בכירים באכיפת החוק

מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com