השר לביטחון פנים אמיר אוחנה התארח השבוע באולפן ynet ונתן את דעתו בנושאים שונים. בין השאר טען כי ישראל היא המדינה שחילקה את מספר הדו"חות הגבוה ביותר על הפרת הנחיות הקורונה, אמר כי חברת הכנסת איילת שקד בלמה את חוק היועצים המשפטיים (יועמ"שים), וסבר כי היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט פעל בניגוד לסמכותו בסוגיית החיסונים לאסירים. בדקנו את טענות השר.
(צילום: משי בן עמי)

דו"חות הקורונה

מה אמר אוחנה? המשטרה חילקה יותר דו"חות מכל משטרות העולם ביחס לגודל האוכלוסייה.
הבדיקה שלנו: במשטרה הסבירו כי ראש אגף המבצעים והשיטור של משטרת ישראל מקיים שיחות והתייעצויות עם מקביליו בעולם. מתוך שיחות אלה העלה אוחנה את הנתונים. עם זאת, יודגש כי הנתונים טרם נמסרו לציבור. יודגש עוד כי נתון זה אינו מעיד על טיב שמירת כללי הקורונה, אלא רק על מדיניות האכיפה, וכי לא ידוע על מאגר נתונים עולמי שבודק את הנתון הזה.

חוות הדעת של מנדלבליט

בימים האחרונים עלו חילוקי דעות בין אוחנה לבין מנדלבליט בנושא חיסון לאסירים בישראל. היועץ הודיע כי החלטתו של השר לביטחון הפנים שלא לחסן את האסירים ניתנה שלא בסמכות. בחוות דעת שנכתבה והועברה לאוחנה על ידי המשנה ליועץ, עו"ד עמית מררי, מתבקש אוחנה לפעול ללא דיחוי לחיסון האסירים על פי אמות המידה הנהוגות לגבי כל האוכלוסייה.
מה אמר אוחנה? "מנדלבליט פועל בחוסר סמכות. אני אחראי על שירות בתי הסוהר, בין היתר, אני אחראי על גופי ביטחון הפנים, ואני צריך לשמור על הכללים, אצלנו, שירות בתי הסוהר יקבל חיסונים קודם לפני האסירים. אם היו יותר מדי חיסונים כולם היו מקבלים, בלי שאלה".
הבדיקה שלנו: לפי ד"ר גיא לוריא, חוקר בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה, "הטענה לפיה היועמ"ש פעל בחוסר סמכות שגויה. לפי פסיקת העליון, כל עוד לא הכריע בית המשפט אחרת, 'חוות-דעת היועמ"ש בשאלה משפטית משקפת, מבחינת הממשלה, את המצב המשפטי הקיים והמצוי".
מעבר לכך, פסיקת בית המשפט העליון מחייבת את השרים בתקופת בחירות לנהוג בריסון בהחלטותיה, מחשש לשימוש לא ראוי בכוח שלטוני ובמשאבי המדינה לתעמולה או להשגת יתרון לא הוגן למפלגה או למועמד. אמירתו של אוחנה עלולה להתפרש ככזו, ולכן חוות דעת היועמ"ש הינה במקומה.
עם פיזור הכנסת הנוכחית קרא המשנה ליועץ המשפטי לממשלה רז נזרי ליועצים המשפטיים של משרדי הממשלה לקבל החלטות בתקופת הבחירות תוך שמירה על האיזון הנדרש בין הצורך בהמשך העשייה הממשלתית והרציפות השלטונית, לבין חשיבות השמירה על האיפוק והריסון הנדרשים בתקופת מעבר זו. יחד עם זאת, לכאורה החוק לא קובע שום מגבלות על סמכויותיה של ממשלת מעבר, זאת לפי חוק יסוד: הממשלה.

בלימות חוק היועמ"שים

מה אמר אוחנה? ח"כ איילת שקד היא זו שבלמה את חוק היועמ"שים. הוא ציין כי בליכוד "לא רוצים להרוס את המערכת, אנחנו רוצים לתקן והציבור רוצה לתקן את הקלקולים שהוא רואה במערכת המשפט. כדי לרכוש את אמונו של הציבור צריך לתקן".
אוחנה נשאל מדוע לא פעל לתקן זאת בחמש שנותיו כחבר כנסת והשיב: "הגשתי את חוק היועמ"שים, שאומר שהשר יבחר במינוי אישי את המנכ"ל של משרדו זה היה שינוי אדיר. מי שבלמה זאת הייתה שרת המשפטים אז איילת שקד".
הבדיקה שלנו: ישנם חילוקי גרסאות בין השר אוחנה לח"כ איילת שקד. לדברי שקד, סיעת כולנו שהייתה שותפה בקואליציה בכנסת ה-20 התנגדה להצעת החוק שהציע בזמנו אוחנה ולכן הביאה הצעת חוק זהה אך מרוככת יותר. בסופו של דבר "כולנו" התנגדה גם לה. "סיכמנו שנגיד 'אתם לא רוצים את הצעת החוק של אוחנה, לפחות תסכימו להצעת החוק הממשלתית' מה שקרה זה שכולנו לא הסכימו לקדם את שתי הצעות החוק ולא היה לנו רוב בוועדת החוקה והחוק נפל".
"אני העברתי בוועדת השרים לחקיקה את שתי הצעות החוק – הפרטית של אוחנה וגם הממשלתית. שתי ההצעות נעצרו כי לא היה לזה רוב בוועדת חוקה בגלל התנגדות סיעת כולנו", אמרה שקד.
אמיר אוחנהאמיר אוחנה
אוחנה באולפן ynet
(צילום: הדר יואביאן)
השר אוחנה טוען מנגד: "הגשתי את חוק היועמ"שים הראשון לפני שקד. הוא היה מאוד תכליתי ולפיו השר ימנה את היועמ"ש של משרדו. הגשתי את הצעת החוק לאחר שהודעתי לה והיא בירכה על זה. המתנתי 45 ימים עד שההצעה עולה לוועדת השרים לחקיקה שאיילת שקד עמדה בראשה כשרת משפטים ולאחר שחלפו 45 ימים ציפיתי שההצעה תעלה אבל היא לא עלתה.
"פעם היא אמרה שהיא בחו"ל ופעם שמנדלבליט מתנגד לכך ושהיא מנסה לשכנע אותו. בסוף היא עלתה לוועדת השרים ועברה בכפוף לתנאי שתוצמד להצעה הממשלתית שטרם באה לעולם".
"הגשתי את חוק היועמ"שים לפני שקד. המתנתי עד שההצעה תעלה לוועדת השרים לחקיקה ששקד עמדה בראשה - אבל היא לא עלתה"
"האמנתי שהצעת החוק הממשלתית תהיה דומה והסכמתי. אבל הצעת החוק הממשלתית הייתה שונה בתכלית מהצעת החוק שלי", מסביר אוחנה. "לכן אמרתי שלו הצעת החוק הממשלתית תעלה, אני אצביע נגדה. היא כל כך רעה שהיא מגבה את המצב הנוכחי הקיים שאני רוצה לתקן. במקום חוק יועמ"שים אמיתי, היא הביאה חוק שמסרס אותו, שמעקר אותו, שמטרפד אותו".
"היא סירסה את הצעת החוק שלי. אילו ההצעה הייתה עולה לוועדת השרים ולאחר מכן הייתה זוכה לגיבוי של שקד, גם אם הייתה נופלת, לא הייתי אומר שהיא בלמה אותה".
גורם שמעורה בפרטים הסביר ל-ynet ש"הפרקטיקה בוועדת שרים לחקיקה היא שמגיעים להסכמה לפני הוועדה ויכול להיות שאיילת שקד חיכתה כדי לשכנע את כחלון ואוחנה חשב שהיא בולמת את החוק".
איילת שקדאיילת שקד
איילת שקד
(צילום: אבי מועלם)
"שתי ההצעות הגיעו לוועדת החוקה אבל באיזשהו שלב נעצרו הדיונים אולי בגלל מחלוקות ולאחר מכן הכנסת התפזרה ושם זה נעצר והחלו הבחירות. אוחנה כנראה מניח שהעיכוב נבע מסיבות שקשורות לשקד. ושקד אומרת שהסיבה לעיכוב הייתה ההבנה שלא היה רוב בוועדה. מדובר בוויכוח פוליטי ולא עובדתי. המחלוקת בין שקד לאוחנה זה בנוגע לייחוס הכוונות".