יועצו לביטחון לאומי לשעבר של דונלד טראמפ, מייקל פלין, עורר כעס רב בארה"ב כאשר נשמע בסוף השבוע כמי שמביע תמיכה בהפיכה צבאית בסגנון זו שהתרחשה במיאנמר, במהלך כנס שאותו ארגנו תומכי תיאוריית הקונספירציה QAnon.
אף שדבריו תועדו במצלמה, פלין מיהר להכחיש וטען שהם סולפו. אמירתו, בין שהתכוון לה או לא, מגיעה לאחר חודשים ארוכים שבהם תומכי תיאוריית הקונספירציה הביעו תמיכה בהפיכה במיאנמר וקיוו שתתבצע גם בארצם, על מנת להחזיר לשלטון את הנשיא לשעבר טראמפ.
תיאוריית הקונספירציה QAnon, נזכיר, החלה את דרכה כתופעת-אינטרנט זניחה, אבל הפכה מאז 2017 לתנועה בולטת של תומכי טראמפ. אנשיה דוגלים בשורה של אגדות קונספירטיביות מבית הימין הקיצוני, ותיאוריית הקשר שעמדה בבסיסה היא זו שלפיה טראמפ ואדם מסתורי המכונה Q ניהלו בחשאי, מתוך הממשל, מלחמה נגד רשת עולמית של פדופילים, קניבלים וחורשי רעה, שסוגדים לשטן ושקנו להם אחיזה בזרועות השלטון האמריקניות, בעולם העסקים ובתקשורת.
תומכי התיאוריה הזו הביעו כמובן הסכמה מוחלטת לטענותיו חסרות הבסיס של טראמפ לזיופים נרחבים בבחירות לנשיאות בנובמבר אשתקד, זיופים שלטענתו הביאו להפסדו הצורב לג'ו ביידן. אחרי שכל ניסיונותיו של טראמפ לבטל את התוצאות – באמצעים משפטיים ופוליטיים – העלו חרס, חלק מאנשי התנועה הזו הביעו תמיכה בצעדים דרסטיים יותר על מנת למנוע את חילופי השלטון. החשש מאלימות מצד פעילים מסוימים התממש במהרה במהומות הקפיטול ב-6 בינואר, שבמהלכן הסתערו מאות מתומכי טראמפ על בניין הקונגרס בוושינגטון בניסיון לשבש את מתן האישור הסופי לניצחונו של ביידן. חמישה בני אדם נהרגו במהומות, בהם שוטר אחד.
פלין עצמו, גנרל לשעבר שטראמפ נאלץ לפטר פחות מחודש לאחר שהחל לכהן כיועץ לביטחון לאומי בתחילת ממשלו, קרא לפי הדיווחים בארה"ב לטראמפ להכריז באותם ימים על ממשל צבאי. ביום ראשון האחרון השתתף פלין בכנס של אנשי תנועת QAnon בדאלאס שבטקסס, כשעל הבמה סמלי התנועה כמו הסיסמה WWG1WGA (קיצור של Where We Go One, We Go All), וקידם פעם נוספת את מה שבארה"ב מכנים "השקר הגדול".
תיעוד דבריו של פלין בכנס:
"טראמפ ניצח", אמר פלין בכנס. "הוא זכה בהצבעה הפופולרית, והוא זכה בהצבעת האלקטורים". כמובן שדברים אלו אינם נכונים: ביידן זכה ל-81 מיליון קולות (שיא של כל הזמנים), בעוד טראמפ קיבל 74 מיליון קולות. בספירת האלקטורים, הקובעת את זהות המנצח, טראמפ הפסיד לביידן 306-232.
בשלב מסוים שאל את פלין אחד המשתתפים בכנס, אדם שהזדהה כלוחם בחיל הנחתים: "אני רוצה לדעת – מדוע מה שקרה במיאנמר לא יכול לקרות פה?". פלין לא היסס כשהשיב מיד: "שום סיבה. אני מתכוון, זה צריך לקרות פה. אין שום סיבה. זה נכון".
בהמשך פרסם פלין, דרך חשבון המזוהה עמו ברשת החברתית "פרלר" המזוהה עם אנשי הימין האמריקנים, הודעה שבה הכחיש כי הביע תמיכה בהפיכה צבאית. הוא טען כי התקשורת סילפה את דבריו, וכי התכוון לומר שאין שום סיבה להפיכה כאשר ענה לשאלה בכנס. "הרשו לי להיות ברור מאוד – אין שום סיבה בעולם להפיכה באמריקה, ובשום שלב לא קראתי לפעולה שכזו", נכתב בהודעה שפרסם.
אולם דבריו כאמור תועדו, ועוררו במהרה ביקורת קשה כלפיו. חברת בית הנבחרים הרפובליקנית ליז צ'ייני, שסולקה בחודש שעבר מהנהגת המפלגה כעונש על שתמכה בהדחת טראמפ בשל חלקו במהומות הקפיטול, מסרה: "שום אמריקני לא צריך לקרוא להפיכה אלימה של צבא ארה"ב, או לתמוך בה". המחוקקת הדמוקרטית איליין לוריה, מווירג'יניה, אמרה שדבריו של פלין "מסוכנים", וקראה לשקול פעולה משפטית נגדו: "דבריו גובלים בהמרדה. הם בהחלט לא ראויים לקצין. אלו שני דברים שניתן להעמיד בגינם לדין על בסיס קוד המשפט הצבאי".
עורכת הדין סידני פאוול, שייצגה את פלין בתסבוכות המשפטיות שלו – הוא הורשע ששיקר ל-FBI בחקירת "רוסיה-גייט" אך בשלהי כהונת טראמפ זכה ממנו לחנינה – מסרה גם היא כי פלין לא קרא בשום צורה שהיא לאלימות או למרד צבאי. פאוול עצמה, יצוין, קידמה רבות את הטענות חסרות הבסיס של טראמפ לזיופים נרחבים בבחירות בנובמבר, וכעת מתמודדת עם תביעת ענק של יותר ממיליארד דולר מצד חברת מכונות ההצבעה שפאוול טענה כי מי שעומד מאחוריה הוא הוגו צ'אבס, נשיא ונצואלה שמת ב-2013. גם פאוול השתתפה באותו כנס בדאלאס, והיא אמרה במהלכו כי יש "פשוט" להחזיר את טראמפ לבית הלבן, ולקבוע תאריך חדש להשבעתו.
ברשת CNN שדיווחה על הכנס הזה ציינו כי התמיכה בהפיכה בסגנון זו שאירעה במיאנמר לא נשמעת רק ברשתות החברתיות, אלא גם בשטח. כבר בפברואר, ציינו ברשת החדשות האמריקנית, ראיינו אנשיה כמה מתומכיו של טראמפ בקליפורניה, ואלה אמרו אז כי הם רוצים לראות הפיכה כמו זו שהתרחשה בתחילת אותו חודש במדינה האסייתית.
בהפיכה במיאנמר, נזכיר, טען הצבא כי הבחירות במדינה – שנערכו גם הן בנובמבר אשתקד – כללו זיופים נרחבים אף הן, ואפשרו בכך את הניצחון הסוחף של מנהיגת המדינה אונג סן סו צ'י, שזכתה בעבר על פעילותה למען דמוקרטיה בפרס נובל לשלום. ועדת הבחירות במיאנמר דחתה את הטענות הללו של אנשי הצבא, אך אלו הדיחו את סו צ'י ואת שאר בכירי הממשל הנבחרים, וטענו כי עשו זאת על מנת להבטיח את קיומן של בחירות עתידיות ואמינות. הצבא דיכא באכזריות את המחאה שפרצה נגד ההפיכה, וירה למוות במאות מפגינים.
