שבעה חודשים אחרי תחילת המתקפה שלה על אוקראינה, וכשברקע שורת המפלות שספגה באזור חרקוב, רוסיה מאותתת היום (ג') כי היא מתקדמת לשלב חדש במלחמה, ומתחילה לפעול מעשית כדי לספח אליה את השטחים שכבשה. בזה אחר זה הודיעו בצהריים המורדים הפרו-רוסים במחוזות לוהנסק ודונייצק, שני המחוזות המרכיבים את חבל דונבאס שבמזרח אוקראינה, כי החל מיום שישי הקרוב ועד ליום שלישי הבא יערכו משאל עם בקרב תושביהם, ובו יבקשו מהם לאשר את סיפוח שני המחוזות לרוסיה. זמן קצר אחר כך הודיעו גם הפקידים הפרו-רוסיים שמינתה מוסקבה לשלוט במחוזות חרסון וזפוריז'יה האוקראיניים על כוונתם לקיים משאל כזה מיום שישי הקרוב.
המלחמה באוקראינה – עוד כותרות:
• בתוך "תא העינויים" של רוסיה: סורגים במרתף ו"מכות חשמל מטלפון סובייטי"
• מחפשים קרובים בקבר האחים, ביידן מזהיר את פוטין משימוש בנשק לא-קונבנציונלי
• קייב מצדיעה לרוסייה שחצתה את הקווים ונהרגה במלחמה
• אתגר אוקראיני חדש - מל"טים מתאבדים איראניים: "משקל נגד לנשק מארה"ב"
ריאיון עם הלוחם הישראלי שחוזר לאוקראינה
(צילום: אבי חי)
מאז תחילת הפלישה שלה לרוסיה הצליחה רוסיה לכבוש כ-15% משטח המדינה – שטח בגודל של הונגריה או פורטוגל: באמצע השנה השלימה את כיבושו של כל מחוז לוהנסק; במחוז דונייצק הסמוך הצליחו כוחותיה להשתלט על כ-60% מהשטח; ונוסף על כך כבשו חייליו של ולדימיר פוטין רצועה ארוכה בדרום אוקראינה הכוללת את רובו המוחלט של מחוז חרסון וחלקים גדולים למדי ממחוז זפוריז'יה. את חצי האי קרים כבשה רוסיה מידי אוקראינה ב-2014, וכבר אז היא סיפחה אותו אליה. בשטחים שכבשה בחודשים האחרונים היא מינתה פקידי ממשל מטעמה, הנהיגה את המטבע הרוסי, שינתה את תוכניות הלימודים והטמיעה את כלי התקשורת הרוסיים, ובמקביל היא החלה בהכנות למשאלי עם על סיפוחם אליה.
בחודשים האחרונים טען הקרמלין שוב ושוב כי סוגיית משאלי העם והשאלה אם להסתפח לרוסיה נתונה להחלטת התושבים בשטחים שנכבשו, אך לכל ברור ששום משאל עם עתידי לא יהיה חופשי והוגן, אלא תוצאותיו יוכתבו, בדרך זו או אחרת, מלמעלה. במשאל העם שיזם הקרמלין על סיפוח חצי האי קרים ב-2014, למשל, הצביעו בעד הסיפוח כ-95% מהמשתתפים, שיעור בלתי אמין בעליל. לא ברור לגמרי כיצד ייערכו משאלי העם המיועדים, בהתחשב בכך שבשלושה מהמחוזות האמורים שליטתה של רוסיה אינה מלאה, וברביעי – לוהנסק – יש דיווחים שלפיהם בימים האחרונים מתקרבים האוקראינים לשחרור יישובים ראשונים.
המושל שמינתה רוסיה לנהל את החלקים שכבשה במחוז חרסון, ולדימיר סלדו, מסר בצהריים כי אנשיו מחכים כעת לאישור מהקרמלין לקיים את משאל העם, אחרי שהם עצמם כבר אישרו אותו. "אני מקווה שחרסון יהפוך לחלק מרוסיה – חלק בלתי נפרד מארצנו המאוחדת", מסר בהודעתו, "הצטרפות לרוסיה תהפוך את האזור שלנו לבטוח ותהיה ניצחון שיעשה צדק היסטורי". הכוחות הרוסיים שולטים כעת בכ-95% ממחוז חרסון, ובשבועות האחרונים הם מתמודדים עם מתקפת-נגד שאליה יצאו הכוחות האוקראיניים באזור.
בצל העריקות: רוסיה מאיימת על חיילים ב-10 שנים בכלא
בצהריים דיווחו כלי התקשורת ברוסיה כי שליטי כל ארבעת המחוזות האמורים הגישו בקשה רשמית להסתפח לרוסיה וכי דמיטרי מדבדב, שכיהן כנשיא רוסיה בשנים 2012-2008 וכעת מכהן כסגן יו"ר מועצת הביטחון הרוסית, נתן את תמיכתו למהלך, והסביר שהוא ישנה את מסלולה של ההיסטוריה הרוסית וייתן לקרמלין אפשרויות רבות יותר להגן על השטחים הללו, משום שהם יהפכו רשמית לטריטוריה רוסית. "פלישה לשטח רוסי היא פשע המאפשר לנו להשתמש בכל הכלים להגנה עצמית", אמר מדבדב, "ולכן בקייב ובמערב חוששים כל כך מהמשאלים האלה".
אם מוסקבה אכן תספח רשמית את השטחים, תהיה זו קריאת תיגר של פוטין על ארה"ב ומדינות אירופה, ומבחן לנכונותן לפעול ישירות מול רוסיה, המעצמה הגרעינית הגדולה בעולם. אוקראינה מדגישה שלא תחדל להילחם עד שאחרון החיילים הרוסים יסולק משטחה, ושלא תקבל לעולם שליטה של רוסיה בחלק כלשהו מאדמתה. על כן היא קוראת למערב להגביר את משלוחי הנשק לקייב, ולמסור לידיה נשק מתקדם אף יותר מזה שכבר מסר – במיוחד לנוכח ההצלחות האחרונות שרשמה בשדה הקרב.
זמן קצר אחרי ההודעה הרוסית על משאלי העם היום הבטיח אנדריי ירמאק, יועצו של נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי, כי ארצו "תשמיד" את האיום הרוסי. הוא כינה זאת "סחיטה" מצד מוסקבה, ואמר שהיא נובעת מהפחד של הרוסים מתבוסה.
ממש היום אישר הבית התחתון של הפרלמנט הרוסי, הנאמן לחלוטין לקרמלין, הצעת חוק המקשיחה את הענישה לחיילים שמפרים את חובותיהם, במה שנראה כניסיון להגביר את המשמעת בצבא הרוסי בצל כישלונותיו באוקראינה. החוק קובע עונשים חמורים חדשים למי שאינו מציית להוראות, למי שעורק ולמי שנכנע לאויב. כעת תועבר הצעת החוק לאישור הבית העליון של הפרלמנט ולאישורו של פוטין, שלבים שהיא צפויה לצלוח ללא קושי.
לפי החוק החדש, עריקה מהצבא הרוסי במהלך תקופת גיוס או בתקופה של מצב חירום תוכל לגרור עונש של עד 10 שנות מאסר, בעוד עד כה עמד העונש המרבי על חמש שנים. 10 שנים בכלא אפשר יהיה לגזור גם על מי שיסרב לצאת לקרב או לציית להוראות המפקד. אישור החוק בא כשברקע דיווחים על חיילים רוסים באוקראינה שסירבו לצאת לקרב או ניסו לברוח מהשירות.
