עורכת דין ממאוריציוס, לוחמת למיגור אלימות מינית נגד נשים, ומזדהה עם הסבל הישראלי בעקבות הטבח. פרמילה פאטן (65), שחיברה את דוח האום המטלטל שמאשר שלל הוכחות לאלימות מינית במהלך מתקפת הפתע של מחבלי חמאס ב-7 באוקטובר, עוסקת רבות בזכויות נשים ופועלת לקידום העמדה לדין של פושעי אלימות מינית והחלת סנקציות דרך מועצת הביטחון.
האישה שמשמשת כשליחת מזכ"ל האו"ם לענייני אלימות מינית בסכסוכים מונתה לתפקיד ב-2017. במסגרת תפקידה פאטן מכהנת כדוברת והיועצת הפוליטית של האו"ם לענייני אלימות מינית בסכסוכים, וכיו"ר הרשת שכוללת 24 סוכנויות או"ם שפועלות למיגור אלימות מינית. במקביל היא מכהנת כחברה באמנה למניעת אפליה כלפי נשים ובקבוצות מייעצות נוספות שעוסקות בזכויות נשים. פאטן גם הייתה מעורבת בפרויקטים של מחקר שעוסקים בניטור זכויות נשים וסייעה בפיתוח מסגרות פעולה למניעת אלימות כלפי נשים.
2 צפייה בגלריה
פרמילה פאטן,  שליחת האו"ם לאלימות מינית, בביקור בנחל עוז
פרמילה פאטן,  שליחת האו"ם לאלימות מינית, בביקור בנחל עוז
פאטן (משמאל) בביקורה בישראל
(צילום: משרד החוץ )
במהלך מסיבת העיתונאים במטה האו"ם בניו יורק, שבו הציגה פאטן את עיקרי הדוח, תקפו אותה בזה אחר זה כתבים שמסקרים את הסכסוך הישראלי-ערבי והטילו בו ספק. הכתבים הערבים, אבל גם אחרים, מתחו עליה ביקורת ותהו כיצד היא מעיזה לקבל את הנרטיב הישראלי שלפיו ב-7 באוקטובר מחבלי חמאס תקפו מינית נשים. הכתבים התקשו להאמין כיצד בכירה בארגון האומות המאוחדות מדברת על ישראל כקורבן ולא כתוקפן.
הם ניסו לפקפק בדוח של פאטן וניסו למצוא חורים בפרטים, במיוחד לנוכח העובדה שלא פגשה ניצולות של אלימות מינית. פאטן לא התרגשה מהשאלות והשיבה באופן ענייני לטענות. "לא פגשתי ניצולות כי כמעט כולן נרצחו, וקומץ הניצולות שנשארו בחיים מטופלות בטראומה ולא יכולות לעמוד בפני עדות", הדפה שליחת האו"ם את ההתרסות כלפיה.
פאטן הדגישה כי הממצאים שלה אמינים ומהימנים, ועמדה כמו חומה בצורה מול כל ההתקפות כלפיה. פאטן בבעיה לא רק מול העיתונאים שמורגלים לכך שבאו"ם תוקפים את ישראל. היא תצטרך להתמודד גם מול עמיתיה במזכירות האו"ם לקראת השלבים הבאים של הטיפול בעיקרי הדוח. בירושלים נזהרו מ"לחבק" את פאטן ולשבח אותה על הדוח, ואולם בשיחות סגורות מתפעלים מאוד מהמקצוענות, מההגינות ומהקשב שלה לצד הישראלי.

מבחינת ישראל, הדוח שמציג הוכחות, בעיקר נסיבתיות, לכך שב-7 באוקטובר נעשה שימוש באלימות מינית שכלל בין היתר מקרי אונס, אונס קבוצתי, אונס גופות, הטלת מומים באיברי מין, עירום וקשירת גופות ועוד, מהווה הישג חשוב מאוד. באופן מעשי, גורם רשמי של האו"ם מקבל את העמדה הישראלית שלפיה חמאס ביצע אלימות מינית מכוונת ושיטתית. יחד עם זאת, יש גם אכזבה מכך שפאטן לא הטילה את האחריות למעשים על חמאס, אלא התפתלה ואמרה שצריך עוד זמן לחקור את סוגיית זהות המעורבים.
נציגים רשמיים של ישראל שפגשו את פאטן בחודשים האחרונים, הופתעו מהרגישות שלה וההזדהות עם הסבל הישראלי. "ראיתי כאן דברים שלא ראיתי בשום מקום בעולם", אמרה פאטן במהלך ביקורה בארץ בחודש שעבר. "העולם בחוץ לא יכול להבין את גודל האירוע של 7 באוקטובר, לא הצלחתי לישון שבוע שלם בגלל 'סרטון הזוועות'. אני מבינה כמה הישראלים הרגישו נבגדים ועזובים ושאף אחד לא התייחס כמו שצריך למה שקרה פה".
נתון נדיר נוסף, בכל מה שקשור לגורם באו"ם, מעיד על כך שפאטן לא התבטאה נגד ישראל ולא פרסמה ציוצים בנוגע אליה לפני הטבח. יחד עם זאת יצוין כי היא אינה פעילה ברשתות החברתיות באופן משמעותי. בסוף אוקטובר ובתחילת נובמבר 2023, פאטן התבטאה פעמיים בנושא ישראל-עזה. באותן הצהרות היא ציינה כי קיימות התייחסויות למעשי אלימות מינית ושיש לחקור אותם באופן פרטני כדי להביא לסיוע וצדק עבור הקורבנות.
פאטן גם נכחה באופן אישי באירוע שקיים שגריר ישראל באו"ם גלעד ארדן בנוגע לאלימות מינית במתקפת מחבלי חמאס. הגעתה לאירוע היוותה מסר חשוב, סוף-סוף מישהו באו"ם מוכן להקשיב לישראל ולטענות שלה.
המנדט להקמת המשרד של פאטן נשען על החלטת מועצת הביטחון מ-2009, שמיסדה את המסגרת הנורמטיבית והאופרטיבית להתייחסות לאלימות מינית בסכסוכים, כפשע שניתן למנוע אותו ושעליו יש להעניק תחת משפט בינלאומי פלילי.
בראייתה של פאטן, המשרד בראשותה הצליח לפתח מסגרת נורמטיבית קשיחה במועצת הביטחון, שהעניקה למשרדה כלים חדשים ליישום המנדט. אחת המטרות המוצהרות של המשרד מאז 2014 היא הגברת המאמצים לניטור השימוש באלימות מינית על-ידי קבוצות מזוינות וכטקטיקה של טרור.

הפנייה החריגה של ארדן למזכ"ל האו"ם

אחרי שנחשף ב-ynet כי בהנחיית שר החוץ ישראל כץ ישראל תפנה לשמונה חברות במועצת הביטחון שידרשו לכנס את מועצת הביטחון לדון בדוח של פאטן, פנה השגריר באו"ם ארדן באיגרת למזכ"ל אנטוניו גוטרש, וביקש ממנו לקרוא לישיבה דחופה של מועצת הביטחון לדיון בממצאים.
ישראל מבקשת מגוטרש להפעיל את סעיף 99 שמאפשר לו להפנות את תשומת לב מועצת הביטחון לעניין שמסכן את השלום והביטחון האזוריים - כפי שעשה בדצמבר האחרון באופן חסר תקדים כדי לכנס דיון דחוף בפורום זה בנוגע למצב ההומניטרי הקשה בעזה. בישראל מעריכים שגוטרש לא ישתמש בסעיף הזה בסוגיית האלימות המינית, ולכן מנסים לעקוף אותו ופונים כאמור לחברות במועצת הביטחון כדי שהן יקראו לכינוס כזה.
ארדן כתב למזכ"ל האו"ם: "בדחיפות חמורה, אני קורא לך היום לקרוא לישיבה דחופה של מועצת הביטחון, לאחר דוח האו"ם מאתמול על הפשעים הנוראיים שביצע חמאס נגד נשים וילדות ישראליות ב-7 באוקטובר, כפי שהוצג על ידי השליחה המיוחדת לאלימות מינית בסכסוכים פרמילה פאטן.
"בדוח של גברת פאטן היא מציינת כי יש 'מידע ברור ומשכנע' שלפיו בני ערובה שנתפסו במהלך פיגועי הטרור ב-7 באוקטובר ומוחזקים כעת בעזה עברו אונס ועינויים מיניים. היא ציינה כי יש לה יסוד סביר להאמין שהאלימות המינית הזו נמשכת נגד אותם בני ערובה שעדיין מוחזקים על-ידי חמאס וקיצונים אחרים בעזה. יתרה מזאת, גברת פאטן מצאה כי יש יסוד סביר להניח שאלימות מינית הקשורה לעימות התרחשה במספר מקומות, כולל אונס ואונס קבוצתי לפחות בשלושה מקומות בדרום ישראל".