2 צפייה בגלריה
בני גנץ אבו מאזן
בני גנץ אבו מאזן
אבו מאזן וגנץ
(צילום:, רויטרס, אבי מועלם)
גילויים חדשים מפגישת גנץ-אבו מאזן: במהלך פגישתם לפני כחודש של יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן ושר הביטחון בני גנץ בראש העין, העלה אבו מאזן שורה של בקשות בתחום האזרחי, שנודעו ופורסמו זמן קצר אחרי הפגישה - למעט בקשה אחת.
שני מקורות פלסטיניים בכירים המעורים בפרטי הפגישה אמרו לynet ול"ידיעות אחרונות" כי במסגרת השיחה ביניהם, אבו מאזן העלה בפני גנץ בקשה רגישה: שחרור אסירים כמחווה ישראלית לרשות הפלסטינית. המקורות ציינו כי הבקשה לשחרר אסירים הוצגה כבר בפגישה הראשונה בין השניים, שהתקיימה באוגוסט בביתו של יו"ר הרשות הפלסטינית ברמאללה.
הבקשה של אבו מאזן הינה לשחרר 25 אסירי פת"ח ותיקים שכלואים בישראל עוד טרם החתימה על הסכמי אוסלו, וכן אסירים חולים. גנץ לא השיב בחיוב או בשלילה לבקשה ואמר לו כי "הנושא ייבדק", כך לפי המקורות, אלא שההערכה היא שממשלת ישראל בהרכבה הנוכחי לא תוכל להכיל שחרור מחבלים, גם אם מדובר באסירי פת"ח מבוגרים שנשפטו לפני חתימת ההסכמים המדיניים בין ישראל לאש"ף.
הפעם האחרונה שבה שוחררו אסירים כמחווה לאבו מאזן הייתה ב-2013, במהלך ממשלת נתניהו השלישית. במסגרת אותה מחווה שחררה ישראל, בשלוש פעימות, 78 אסירים ותיקים - רובם משויכים לפת"ח, ומיעוטם לארגונים אחרים. שחרור האסירים התקיים במסגרת משא ומתן מדיני שהתקיים בין הצדדים באותם ימים, והוא היה אמור לכלול פעימה רביעית, אולם היא לא יצאה לפועל בשל פיצוץ המשא ומתן.
מאהר וכרים יונס, ערבים ישראלים שכלואים בישראל בגין רצח החייל אברהם ברומברג ב-1980, היו בין האסירים הביטחוניים שהיו אמורים להשתחרר בפעימה הרביעית. כרים יונס התברג עם השנים בהנהגת פת"ח מבין כותלי הכלא. אסיר ביטחוני נוסף שהיה אמור להכלל בפעימה זו הוא וליד דקה, אסיר ביטחוני ערבי-ישראלי שרצח את החייל משה תמם ונשפט למאסר עולם ב-1984. לא ידוע אם אבו מאזן פירט את שמות האסירים שהוא ביקש שישוחררו, אולם סביר כי מדובר באסירים שהיו אמורים להשתחרר במסגרת אותה פעימה.
אבו מאזן הדגיש בפני גנץ בשיחה את החשיבות של חיזוק מעמד פת"ח בקרב הציבור הפלסטיני, אחרי שחמאס הגדיל בשנה האחרונה את אחוזי התמיכה בו בקרב תושבי הגדה המערבית. יו"ר הרשות הסביר כי שחרור אסירים ותיקים יהווה הוכחה לציבור הפלסטיני שהשיטה הדיפלומטית שפת"ח דבק בה עדיפה על שיטת החטיפות של חמאס, והיא מניבה פירות בדמות שחרור אסירים.

במערכת הביטחון הישראלית ישנם בכירים שאינם מתנגדים לשחרור אסירי פת"ח ותיקים כמחווה שתחזק את הרשות הפלסטינית, אולם מלשכתו של שר הביטחון נמסר כי הם "אינם מתייחסים לפרטי פגישות ביטחוניות".
מטעם גנץ נמסר אחרי פגישתו האחרונה עם אבו מאזן כי הוא אישר כמה צעדים בוני אמון, בהם הקדמת תשלומי מיסים לרשות בשווי מאה מיליון שקלים, תוספת של 600 היתרי BMC לאנשי עסקים בכירים פלסטינים, תוספת של 500 בעלי היתר מסוג זה המורשים להיכנס עם רכב לישראל, קידום תוספת של עשרות היתרי VIP לבכירים ברשות הפלסטינית, אישור פעימה נוספת של עדכון 6,000 תושבים במרשם האוכלוסין הפלסטיני ביו"ש על רקע הומניטרי וכן מתן אישור לעדכון של 3,500 תושבים על רקע הומניטרי השוהים ברצועת עזה.
ארבעה חודשים לפני פגישתם האחרונה בחודש שעבר בראש העין, גנץ ואבו מאזן נפגשו ברמאללה. מלשכתו של גנץ נמסר אז כי השניים דנו בנושאים מדיניים-ביטחוניים, אזרחיים וכלכליים, וכי גנץ אמר לאבו מאזן שישראל נכונה לצעדים שיחזקו את כלכלת הרשות הפלסטינית. חודש לפני שוחח שר הביטחון עם יו"ר הרשות הפלסטינית בטלפון לרגל חג הקורבן. גנץ בירך את אבו מאזן לרגל החג, ובלשכתו אמרו כי השניים העלו את הצורך לקדם "צעדים בוני אמון" בין ישראל לפלסטינים, שיסייעו לביטחון ולכלכלת האזור כולו.