אחרי הצניחה המדאיגה בהישגי תלמידי ישראל בהשוואה לשאר מדינות ה-OECD, מבקשים מומחי חינוך מהאקדמיה להסביר: המלחמה קטעה את סדירות הלימודים, ותשובות נותחו ע"י מודל בינה מלאכותית לא מספיק מפותח בעברית ובערבית. אבל יש מי שמבקשים לא לתת הנחות למערכת: "גם בשנים קודמות הייתה ירידה"
האם ישנן נסיבות מקלות להישגים העגומים של תלמידי ישראל במבחן פיז"ה לשנת 2025 שפורסמו היום (שלישי)? מומחי חינוך ששוחחו עם ynet טוענים שלמלחמת חרבות ברזל מול חמאס וחיזבאללה ישנו חלק מרכזי בתוצאות המדאיגות בהשוואה לבני נוער משאר מדינות ה-OECD. "המבחן נערך בצל אירוע משברי שהשפיע על המורים, על התלמידים, על סדירות הלימודים ועל הלך הרוח הכללי, ואי אפשר לקרוא את התוצאות בלי ההקשר הזה", אומרת פרופ' איריס בן דוד הדר מהפקולטה לחינוך באוניברסיטת בר אילן. "מערכת החינוך המשיכה לתפקד בתנאים שאף מערכת אחרת ב-OECD לא התמודדה איתם".
התוצאות שפורסמו מצביעות על ירידה חדה בהישגים של תלמידי ישראל בכל התחומים. בהשוואה למבחן שנערך ב-2022, איבדה ישראל 38 נקודות בהבנת הנקרא, 25 במתמטיקה ו-23 נקודות במדעים. בהבנת הנקרא ירדה ישראל חמישה מקומות בדירוג ה-OECD, למקום ה-31 מתוך 38 מדינות שחברות בארגון. במדעים נרשמה ירידה של שני מקומות, למקום ה-33. במתמטיקה ירדה ישראל מקום אחד וגם כאן היא מדורגת במקום ה-33.
מבחני פיז"ה בודקים את יכולתם של בני 15, תלמידי כיתות ט' וחלקם ב-י', להשתמש בידע ובמיומנויות כדי להתמודד עם משימות ובעיות. בתחקיר ynet ו"ידיעות אחרונות" ממאי האחרון חשף גיא אסיף כי לקראת מועד המבחן בשנה שעברה הפעילו גורמים במשרד החינוך מנגנון שיטתי במטרה להשפיע על התוצאות - בין היתר בשל קירבת פרסום התוצאות למועד הבחירות. על פי התחקיר, מנגנון זה התבסס על הכנה ממוקדת של בתי ספר שנדגמו ופניות אסורות לגוף המדידה הלאומי. למרות ניסיונות אלו, התוצאות אכזבו.
פרופ' בן דוד הדר, שמכהנת גם כחברת מועצת המנהלים של האקדמיה הלאומית האמריקנית למימון בחינוך ויועצת למועצה העולמית לחינוך, מוסיפה שהירידה בהבנת הנקרא אינה תופעה ישראלית בלבד, והיא נפוצה במדינות מפותחות: "מבין מדינות ה-OECD שיש להן נתוני השוואה ל-2022, כ-90 אחוזים ירדו ורק שלוש עלו. מבין כלל 91 המדינות המשתתפות, כ-80 אחוזים ירדו. יש כאן מגמה רחבה, שקשורה בין השאר להשלכות המצטברות של הקורונה על השנתון שנבחן ולשינוי בהרגלי הקריאה של בני נוער במדינות עתירות מסכים".
פיז"ה הוא מבחן ללא השלכות ישירות על התלמיד: הוא לא מקבל ציון אישי, איש לא יודע כיצד ענה וממילא המבחן לא נרשם בתעודה. מבחן אנונימי שנערך באמצע השנה מתקבל אצל רבים כעניין שולי, ותלמידים מתקשים נוטים לוותר על שאלות קשות או לנחש את התשובות. ב-2022 הצהירו 77% ממשתתפי המבחן ב-OECD שהיו משקיעים בו יותר אילו לתוצאה הייתה השלכה עליהם. "חלק משיעור המתקשים הגבוה שלנו נובע כנראה מתלמידים שלא ניסו, ולא רק של כאלה שלא ידעו", מוסיפה פרופ' בן דוד הדר. "זה לא מבטל את הממצא, אבל זה משנה את הפרשנות שלו".
לדבריה יש עוד היבטים מתודולוגיים שמחייבים זהירות בהשוואה בין 2022 ל-2025: "מבחן המדעים הפך לראשונה למבחן אדפטיבי, כפי שקרה בקריאה ב-2018 ובמתמטיקה ב-2022. במבחן אדפטיבי השאלות שהתלמיד מקבל בשלבים המאוחרים נקבעות לפי ביצועיו בשלבים הראשונים, כך שתלמיד חזק מקבל שאלות קשות יותר ותלמיד מתקשה מקבל שאלות נגישות יותר, והציון מחושב במודל סטטיסטי שמביא בחשבון את קושי השאלות".
"המבחן נערך בצל אירוע משברי". ירי רקטות מעזה
(צילום: AP / Ariel Schalit)
שינוי אפשרי נוסף נוגע לאופן הבדיקה של התשובות לשאלות הפתוחות באמצעות בינה מלאכותית. ב-2022 הבדיקה הזו הייתה עדיין אנושית לחלוטין וב-2025 שולב גם שימוש במודלים של בינה מלאכותית לבדיקת המבחנים.
"כלי בינה מלאכותית נוטים להיות נוקשים יותר ממציין אנושי בתשובות לא שגרתיות, בתשובות קצרות ובתשובות שמנוסחות אחרת מהמצופה, ולכן היעזרות בהם צפויה להוריד ציונים", הוא אומרת. "זה מתיישב עם העובדה שכ-90 אחוזים ממדינות ה-OECD ירדו דווקא בקריאה, התחום שבו משקל השאלות הפתוחות הוא הגבוה ביותר. במתמטיקה, שבה רוב הפריטים סגורים ונבדקים אוטומטית ממילא, הירידה הייתה מתונה בהרבה.
"כלי בינה מלאכותית פועלים בעברית ובערבית ברמה נמוכה בהרבה מאשר באנגלית ובשפות הנפוצות, כי היקף הטקסט שאומנו עליו קטנה. עברית בפרט היא שפה עם מורפולוגיה עשירה, ללא ניקוד וכתובה מימין לשמאל, מה שמקשה עוד יותר על המודלים. לכן היעזרות ב-AI צפויה לפגוע בנבחנים בעברית ובערבית יותר מאשר בנבחנים באנגלית, בצרפתית או בספרדית".
היא מוצאת נקודה אופטימית: במבחן החשיבה היצירתית שנוסף לפיז"ה, שיעור המצטיינים בישראל היה כ-30% לעומת 27% בממוצע ה-OECD. התלמידים הישראלים בלטו במיוחד בהערכה ובשיפור של רעיונות ובפתרון בעיות חברתיות ומדעיות.
לדבריה, הלקח אינו שהמבחן לא חשוב, אלא שהמערכת צריכה לשפר את הבסיס בלי לוותר על מה שהיא כבר עושה טוב: "המדינות שהצליחו לצמצם בעשור שעבר את שיעור המתקשים - כמו אסטוניה, פורטוגל ופולין - עשו זאת בעיקר דרך הקצאת משאבים דיפרנציאלית: יותר שעות, יותר מורים איכותיים ויותר תמיכה פרטנית דווקא לבתי הספר ולתלמידים שמתחילים מאחור. ישראל כבר מפעילה מנגנוני תקצוב דיפרנציאליים, והשאלה היא של היקף ועקביות. אם נצליח להוריד את שיעור המתקשים מ-29% לממוצע ב-OECD, הממוצע הלאומי יעלה מאליו. זו מטרה ריאלית לטווח של שניים או שלושה מחזורי פיז"ה".
"צריך לעשות מעשה"
גם ד"ר עידית פסט מבית הספר לחינוך באוניברסיטת בן גוריון סבורה שתוצאות הפיז"ה מבטאות את המחירים השקופים של שנות המלחמה. "בכל שלושת תחומי הדעת נרשמה בישראל ירידה בהישגי התלמידים", היא אומרת. "למעשה, ישראל היא המדינה היחידה שבה חלה ירידה בציונים בכל שלושת המקצועות. היא ניכרת גם בשיעור מצטיינים נמוך מהממוצע. הירידה היא אמנם מגמה בכלל המדינות, אבל בישראל היא הייתה חדה. במקביל, שיעור התלמידים המתקשים, שהיה גבוה מלכתחילה, עלה עוד יותר. צריכה במיוחד להדאיג הירידה בקרב השכבות החזקות. בעוד שהייתה ירידה כזו בכל המדינות, בישראל היא חמורה וקיצונית".
"אבדו כ-170-160 ימי לימוד אפקטיביים". כיתה ריקה במהלך מגפת הקורונה
מנגד, יש הסבורים שאסור להשתמש במלחמה כתירוץ, משום שמערכת החינוך החלה בהידרדרות שנים קודם לכן. "גם בימי השיגרה של השנים הקודמות היא נמצאה במגמת ירידה מתמשכת", אומר פרופ' יזהר אופלטקה מבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב. "היא לא יכולה להרשות לעצמה להיתלות בסיבות כאלו ואחרות אלא לעשות מעשה. הנתונים הללו הם קריאת השכמה מהדהדת לכל מי שעתידה של מדינת ישראל יקר עבורו".
לדבריו, המדינה ומערכת החינוך בפרט מחויבות לגייס משאבים וכוחות לאיתור כוח אדם איכותי שיגויס למערכת, ישתלב בה – ויישאר בה. "אסור לתת לתופעת בריחת אנשי אקדמיה ורפואה מישראל לחלחל לתוך מערכת החינוך", הוא מדגיש. "יש כאן נוער איכותי אבל הוא זקוק למעטפת ייחודית, בעיקר בפריפריה. אין לנו ברירה אלא לשנס מותניים. המדינה חייבת להקים מטה חירום לאומי שיתמקד בצמצום הפערים שנפערו מאז מגפת הקורונה ובהמשך במלחמה".
גם ד"ר רוני רמות, מנהלת תחום אסטרטגיה במכללת סמינר הקיבוצים, סבורה שאסור לאפשר להשלכות הקורונה והמלחמה להרדים את המערכת. "נכון, מחקרים בינלאומיים מראים שהיעדר שגרה, עומס נפשי ופגיעה בריכוז פוגעים ביכולת לפענח טקסטים מורכבים ולבצע חשיבה מסדר גבוה", היא אומרת. "אבל אסור שזה ישמש הסבר בלעדי או תירוץ. המבחנים הללו ממחישים שכשמגיעים משברים חיצוניים, מערכת שסובלת משחיקת ההון האנושי שלה ומפערי ענק לא מגלה חוסן. שיקום המערכת יבוא רק מחיזוק מקצועי של איכות ההוראה, פיתוח מיומנויות עומק ומתן מעטפת רגשית ופדגוגית יציבה שתחזיר לתלמידים את רצף הלמידה".
"קריאת השכמה מהדהדת"
פרופסור יזהר אופלטקה, מבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב, התייחס לנתונים ואמר כי אינו מופתע מהירידה המשמעותית, "במיוחד לאור ההתבוססות במלחמה ממושכת". לדבריו, "מערכת חינוך, שגם בימי שיגרה, נמצאת במגמת ירידה מתמשכת בשנים האחרונות אינה יכולה להרשות לעצמה להיתלות בנסיבות כאלו ואחרות אלא לעשות מעשה. הנתונים הללו הם קריאת השכמה מהדהדת לכל מי שעתידה של מדינת ישראל יקר עבורו".
אופלטקה קרא להקים מטה חירום לאומי שיתמקד בצמצום הפערים. "מקבלי ההחלטות בכלל ומערכת החינוך בפרט מחוייבים לגייס את כל המשאבים ואת כל הכוחות לאיתור אנשי החינוך המצויינים שישתלבו ויישארו במערכת. אסור לתת לתופעת בריחת אנשי אקדמיה ורפואה מישראל לחלחל לתוך מערכת החינוך. בסיכומו של דבר אין לנו ברירה אלא לשנס מותניים ולהפנים שמדובר במקצועות ליבה משמעותיים ביותר לחברה הישראלית, במקצועות שאמורים לעצב את עתידה של המדינה".
לדבריו, "בבתי הספר יסודיים רבים לא מלמדים מדעים כלל, או שמלמדים מעט, והמורים על פי רוב אינם מקצועיים, כך שתלמידים מגיעים לחטיבת הביניים עם פיגור גדול. יש מחסור במעבדות ולבורנטים שאינם מתוקצבים, כך שלא ניתן ללמוד מדעים כמו שצריך, כלומר בשילוב מעבדות חקר. משרד החינוך פגע ברמת הוראת המדעים בחטיבות הביניים ובחטיבה העליונה על ידי הוצאת הוראת המדעים מהמזכירות הפדגוגית והעברתו לגף מנהל וטכנולוגיה, מה שפגע עוד יותר באיכות ההוראה והלמידה".
תגובות: "כתב אישום חמור"
מהנהגת ההורים הארצית נמסר בתגובה לדברים: "כבר שנים שאנחנו זועקים שילדי ישראל משלמים מחיר עצום על אובדן הרצף הלימודי בגין הקורונה והמלחמה. בחישוב רחב מדובר בכ-170-160 ימי לימוד אפקטיביים שאבדו. כמעט שנת לימודים שלמה. אי אפשר לקחת מילדים כמעט שנת לימודים ולצפות שלא יהיו לכך השלכות.
"אם ישראל חריגה ביחס למדינות ה-OECD, הגיע הזמן להפסיק לחפש תירוצים ולהתחיל לחפש פתרונות. במקום להשקיע אנרגיה בהסברים מדוע הנתונים אינם משקפים את המציאות, צריך להשקיע אותה בשינוי המציאות. לשם כך נדרשת תוכנית לאומית לצמצום הפערים ולהשלמת החוסרים, עם יעדים, משאבים ולוחות זמנים. מבחני פיז"ה אינם הבעיה, הם המראה. במקום להתווכח עם המראה, הגיע הזמן לטפל במה שמשתקף בה".
"להתחיל לחפש פתרונות". שר החינוך יואב קיש
(צילום: אביגיל עוזי )
מהקואליציה להצלת החינוך הממלכתי נמסר: "ההתרסקות היא לא כישלון במבחן לתלמידות והתלמידים, אלא למדיניות החינוך של ממשלות ישראל. אי אפשר ללמד בכיתות צפופות ולעודד חדוות למידה. אי אפשר לשאוף למצוינות כשאין שוויון הזדמנויות. אי אפשר להשלים עם אפליה תקציבית של כ־10,000 שקל בשנה לתלמיד לרעת התלמידים בחינוך הממלכתי-עברי. הנתונים שפורסמו הם אזעקת אמת".
ח"כ מרב כהן (ביחד) מסרה בתגובה: "התוצאות הן כתב אישום חמור נגד מערכת החינוך ובעיקר נגד העומד בראשה. הסיבה המרכזית היא מחסור אדיר במערכת החינוך במורים בכלל, ומורים מקצועיים בפרט. אי אפשר לצפות מתלמידים להצטיין במתמטיקה ומדעים, כשרק כמחצית מהמורים בבתי הספר היסודיים שמלמדים את המקצועות האלה הם בעלי תעודת הוראה. נכון, קשה יותר ללמוד במלחמה. אבל גם קשה יותר לטפל בחולים, לספק תחבורה ציבורית, ולבנות שכונות. אז מה עושים? כלום?".
עדי אלטשולר, המצטרפת החדשה ל"ישר" של גדי איזנקוט ומועמדת המפלגה לתפקיד שרת החינוך, מסרה: "התוצאות לא משקפות את מי שאנחנו ואת מה שאנחנו מסוגלים להיות. נוביל מערכת חינוך שבה המצוינות לא תהיה נחלתם של מעטים, לכל ילד וילדה בישראל, ללא קשר למוצאו ולאזור מגוריו. אנחנו מסוגלים לעשות את זה".
אלי הורביץ, מנכ"ל קרן טראמפ לחינוך: כ-4.8% מצטיינים במתמטיקה בפיזה - זו נורת אזהרה לעתיד המדעי והטכנולוגי של ישראל. מדינה שהביטחון, הכלכלה והיכולת שלה לשגשג נשענים במידה רבה על ההון האנושי שלה, אינה יכולה להשלים עם מצב שבו רק אחד מכל עשרים תלמידים מגיע לרמות הגבוהות במתמטיקה".
