מליאת הכנסת אישרה היום (רביעי) את חוק יסוד לימוד התורה לקריאה ראשונה - כחלק מהדיל שנחשף ב-ynet בין הליכוד לחרדים. החוק אושר ברוב של 63 לעומת 53. חברי הכנסת דן אילוז ויולי אדלשטיין (הליכוד), שרון השכל (הימין הממלכתי) ומשה סולומון (הציונות הדתית) הצביעו נגד. ח"כ נעמה לזימי (העבודה) הוצאה מהמליאה במהלך ההצבעה.
מליאת הכנסת - הצבעה לחוק יסוד לימוד תורה
( צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)
החוק הראשון בדיל הפוליטי עבר משוכה נוספת. גפני, גולדקנופף ונתניהו
( צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)
המפלגות החרדיות דרשו כי ראש הממשלה נתניהו יצביע בעד החוק - בכדי להשיג רוב של 61 קולות, שייתן תוקף משפטי באם יוגשו עתירות לבג"ץ - והוא הגיע במיוחד למליאה מטקס הפתיחה של המכביה. טרם ההצבעה, חבר הכנסת יצחק פינדרוס (יהדות התורה) שהחל בפיליבסטר עד הגעתו של נתניהו, פנה לחברי הכנסת מהאופוזיציה: "הגרמנים אמרו על היהודים אותו דבר, 'הם רוצים רק כסף'". הדברים עוררו מחאות מצד ח"כ גלעד קריב.
במסגרת הדיל שנחשף ב-ynet, נזכיר, נתניהו סיכם עם ראשי המפלגות החרדיות על קידום שורת חוקים הנוגעים לאינטרסים המרכזיים שלהן: חוק יסוד לימוד התורה, החוק למניעת מעצרי עריקים חרדים וחוק הכשרות. בתמורה, החרדים יתמכו במהלכים רגישים פוליטית עבור נתניהו והקואליציה - בהם קידום ועדת חקירה פוליטית לאירועי 7 באוקטובר, פיצול תפקיד היועמ"שית והסכמות סביב מועד הבחירות.
הברכות והביקורות
ברחבי הקואליציה בירכו על העברת החוק. ח"כ גפני אמר: "מדינת העם היהודי מחזירה את כבוד התורה למקומה הראוי". ח"כ מאיר פרוש הוסיף: "המסר שיוצא היום מהכנסת הוא שיש כבוד ללומדי התורה ורוב חברי הכנסת מתנגדים לרדיפת בני הישיבות ואברכי הכוללים". יו"ר סיעת יהדות התורה, אורי מקלב, מסר: "צעד מתבקש ומשמעותי בדרך להשבת המעמד הראוי ללומדי התורה".
חוק יסוד לימוד תורה עבר ברוב של 63 מול 53. השר בן גביר
( צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)
הגיע במיוחד לדרישת החרדים. רה"מ נתניהו במליאה
( צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)
ח"כ גלעד קריב
( צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)
מנגד, יו"ר מפלגת "ביחד" נפתלי בנט, תקף: "מיד עם הקמת הממשלה החדשה נבטל את חוק יסוד ביזוי התורה. החוק ייעלם, אך אות הקלון על חברי הכנסת האומללים שתמכו בזה, יישאר. קואליציית ביבי-דרעי-סמוטריץ׳ אמרה שוב שאינטרסים פוליטיים חשובים מהביטחון".
יו"ר מפלגת "ישר", גדי איזנקוט, צייץ: "פגיעה ישירה בעמוד השדרה הלאומי שלנו. הקואליציה בוחרת לייצר מסלול עוקף להשתמטות. לימוד תורה הוא ערך חשוב במדינת ישראל, אבל הוא לא יכול לשמש כסות פוליטית להפקרת משימת ההגנה על המדינה".
"הגרמנים אמרו על היהודים אותו דבר"
(צילום: ערוץ הכנסת)
מה אומר החוק
חוק יסוד לימוד תורה, שעבר בקריאה טרומית כבר ב-10 ביוני, קובע כי ערך לימוד תורה יעוגן כערך יסוד - כשמטרת המפלגות החרדיות שלחצו להעבירו היא לתת משקל נגד ל"חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו", אחרי שבעבר נפסל חוק הפטור מגיוס בשל העובדה שהוא סותר את עקרון השוויון הנגזר ממנו.
בסיעות החרדיות טענו כי הדרישה לקדם את החוק נובעת מתפיסה שלפיה לימוד תורה הוא ערך יסוד במדינת ישראל ובחברה היהודית, ולכן יש לעגן אותו במעמד חוקתי. מבחינת המפלגות החרדיות, החוק נועד להעניק הגנה משפטית רחבה יותר לעולם הישיבות ולתלמידי הישיבות, במיוחד על רקע המחלוקת המתמשכת סביב גיוס חרדים לצה"ל והחלטות בתי המשפט שעסקו בביטול הסדרי הפטור או הדחייה משירות.
לטענת תומכי המהלך, עיגון לימוד התורה בחוק יסוד יצר איזון מול חוקי יסוד אחרים ויבטיח הכרה ממלכתית בתרומתו הרוחנית של לימוד התורה. מנגד, מבקרי היוזמה טענו כי מדובר בניסיון לעקוף את עקרון השוויון בנטל.
( צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)
( צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)
מליאת הכנסת - הצבעה לחוק יסוד לימוד תורה
( צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)
יו"ר דגל התורה משה גפני הציג במליאה את הצעת החוק, ואמר כי "בשנים האחרונות חלה זילות בכבוד התורה. את החוק הזה היה צריך לחוקק כבר עם קום המדינה. קידום החוק הוא צורך קיומי כדי להחזיר את כבוד התורה למקומה הראוי במדינת היהודים".
חבר הכנסת מאיר פרוש (יהדות התורה), תקף את המתנגדים לחוק, בעיקר מהצד השמאלי של המפה הפוליטית: "מה להם ולתורה. מבחינתם היה אפשר להקים מדינה באוגנדה, מדינה דמוקרטית, בלי קשר ליהודים, ושם באמת אין שום סיבה והיגיון לחוקק חוק יסוד לימוד התורה. מה בין אוגנדה ללימוד תורה".
לחברי הכנסת מהקואליציה, שמתכוונים להצביע נגד החוק אמר פרוש: "חלקכם חובשי כיפה, מה לכם ולארץ ישראל? אתם, חובשי הסרוגות, כביכול דוגלים, לא מוותרים ומייקרים כל גרגיר אדמה כאן בארץ ישראל, כי היא הובטחה לנו בתורה. אבל בכל מה שקשור ללימוד תורה אתם מבקשים שאנחנו נסתפק רק בכמה גרגירים מהתורה. מותר לבקש מכם, קצת, חשבון נפש".
בנוסח המקורי של החוק גם הופיעה השוואת מעמדם של לומדי התורה למשרתים בצה"ל. בעקבות סערה ציבורית ההשוואה הוסרה וכעת כתוב בנוסח כי "מדינת ישראל כמדינה יהודית רואה חשיבות עליונה בעידוד לימוד התורה ולומדי התורה, ורואה במי שקיבלו על עצמם להתמסר לתלמוד תורה לתקופה ארוכה כמי שתורמים תרומה משמעותית למדינת ישראל ולעם היהודי".
