בנקודת הזמן הזאת לא נראה שהמהומות באיראן יפילו את המשטר. ראשית, מפני שלמשטר האייתוללות יש לפחות שתי שכבות הגנה: משמרות המהפכה, והגורם החשוב יותר, הבסיג׳ - המיליציות שפועלות תחת משמרות המהפכה והן גורם הדיכוי העיקרי. אנחנו רואים את זה בקטעי הווידאו: נוסעים ברחובות על אופנועים, על טרקטורונים וגם בכלי רכב, ומדכאים ביעילות את המחאות.
אש משתוללת במפעל באיראן, אתמול
בנוסף לכך קיים עוד גורם באיראן שמגן על המשטר, וזה הצבא האיראני. למעשה באיראן ישנם שני צבאות - משמרות המהפכה והצבא האיראני. הצבא אמור בדרך כלל להגן על הגבולות ועל איראן מבחינה חיצונית, ואילו בתוך איראן פועלים משמרות המהפכה והבסיג׳, והם גורמים בעלי כוח. צריך לזכור שהשאה של איראן נפל בפני אנשי האייתוללה עלי חומייני ב-1979 כאשר הצבא סירב לירות במפגינים. אין סימנים שזה מה שהולך לקרות בתקופה הנוכחית לבסיג' ולמשמרות המהפכה. המוטיבציה שלהם להגן על המשטר כנראה עדיין גבוהה.
למפגינים, כפי שנראה כרגע, אין סיכוי נגדם. הם מעטים מדי, והם גם לא ממש מסכנים את מוסדות השלטון. לכן גם מספר ההרוגים ביניהם הוא נמוך יחסית, נמדד בעשרות ולא במאות, כמו בגלי המחאה הקודמים ב-2022, ב-2019 וב-2009.
הכותרת
עד כמה גל המחאות באיראן מסכן את יציבות המשטר?
26:26
הגורם השני הוא העובדה שאין הנהגה למפגינים ואין גורם שמתכנן, מכוון, מאחד את הפעולות שלהם וקובע עבורם מטרות ודרישות. חלק מהמפגינים רוצים פשוט הטבת מצבם הכלכלי: יותר חשמל, יותר מים, עבודה, ובעיקר המטבע שקרס - הריאל - ששווה היום פחות מאי פעם. מפגינים אחרים מאשימים את המשטר ורוצים בהפלתו, אבל אין מטרה אחידה. הסטודנטים מפגינים למען דבר אחד, סוחרי הבזאר מפגינים למען דבר אחר, והמשטר גם מגלה אמפתיה והבנה בעיקר כלפי אלה שמפגינים למען תביעות כלכליות, ויש סימנים שהוא מתכוון להיענות לדרישותיהם.
נתניהו בכנסת: "אם נותקף - ההשלכות על איראן יהיו חמורות"
(צילום: ערוץ כנסת)
הסיבה השלישית לכך שכנראה לא תהיה הפלת משטר היא שלא נראה שאיזשהו גורם חיצוני יתערב - גם לא נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, למרות שהוא מאיים, וגם לא ישראל. הסיבה הפשוטה לכך היא שבמערכת הביטחון ובקהיליית המודיעין בישראל ברור שאם נפעל ונתקוף כעת באיראן, נחסל אפילו את הסיכוי הקלוש להפלת המשטר, מפני שהעם יתאחד סביב המשטר, כפי שהוא עשה גם בהקשרים אחרים, כמו במלחמת איראן–עיראק.
לגבי טראמפ: למרות שהוא מאיים ונמצא כנראה במצב רוח תוקפני לנוכח ההצלחה שלו בוונצואלה עם לכידת הנשיא ניקולס מדורו, תקיפה במזרח התיכון היא עסק מסובך. ראשית, מפני שיש הרבה אזרחים וחיילים אמריקנים במזרח התיכון שהאיראנים יכולים לתקוף כנקמה, שלא לדבר על כך שהם יכולים גם לתקוף אותנו.
האיראנים הצליחו לייצר יותר מ-2,000 טילים ולהגדיל את מספר המשגרים שלהם, במקום המשגרים שנפסלו במבצע "עם כלביא". לכן הם מסוגלים להסב נזק רב ואף לגרום קורבנות, למשל ללוחמים אמריקנים שנמצאים בעיראק – במחנות גדולים במדינה, באל-אסד ובאזור הכורדי - וגם לפגוע בבסיס האמריקני הגדול ביותר בקטאר, אל-עודייד, באמצעות טילים שברשותם. זאת בנוסף לאפשרות של פגיעה במתקנים אמריקניים וסעודיים בסעודיה. בכל המטרות האלה הם כבר פגעו.
כלומר, תקיפה באיראן תחייב היערכות יסודית וגדולה מאוד גם מצד ישראל וגם מצד ארצות הברית, וזאת כדי להדוף את מכת הגמול או מכת הנגד שהאיראנים ינחיתו. היערכות כזו מצריכה זמן ומאמץ לוגיסטי, ולכן זה כנראה לא יקרה. בוודאי לא בזמן הקרוב, וגם לא במצב הנוכחי.
טראמפ: "שמעתי שאיראן מנסה להשתקם, אם זה נכון - נפיל אותם"
(צילום: רויטרס )
מלבד זאת, צריך לזכור שטראמפ איים שיתערב באיראן אם המשטר יהרוג מספר רב של מפגינים. כרגע המשטר באיראן, בהוראת המנהיג הדתי-פוליטי העליון עלי חמינאי, נוהג לפי אסטרטגיה פנימית שאפשר לכנות אותה "הכלה גמישה". כלומר, במקומות שבהם המפגינים אינם מסכנים את מוסדות השלטון ואינם מנסים להרוס מתקנים חיוניים, הכוחות - ובעיקר הבסיג׳ - נסוגים לאחור, ורק במקרים בודדים משתמשים באש חיה, וגם אז באש חיה ממוקדת.
על פי רוב, הפיצוצים שאנו שומעים בקטעי הווידאו הם אמצעים לפיזור הפגנות: רימוני הלם, רימוני גז מדמיע וכדומה. כך שגם מבחינה זאת אין לטראמפ עילה לתקוף את איראן.
אחת הסיבות שאנחנו מדברים כל כך הרבה על הנושא הזה, ולחששות שגוברים בציבור הישראלי, היא הסיכומים שנתניהו השיג עם הנשיא טראמפ בביקור שלו באחוזת מאר א-לאגו בשבוע שעבר. במסיבת העיתונאים שקדמה למפגש בין המשלחות, טראמפ אמר במפורש שאם איראן תחדש את העשרת האורניום ואת פרויקט הגרעין שלה - הוא יפעל מיד. לגבי הטילים הבליסטיים הוא אמר: "אנחנו נפעל, אבל נבחן את המצב".
המצב היום הוא שאיראן לא חידשה את הפעילות בפרויקט הגרעין שלה. היא אמנם חידשה את פרויקט הטילים הבליסטיים ומייצרת טילים בליסטיים, אך מאחר שצה״ל השמיד במבצע "עם כלביא" חלק ניכר מאמצעי הייצור האיראניים של הטילים הבליסטיים - בעיקר את המערבלים הפלנטריים שבאמצעותם מייצרים דלק מוצק לטילים בליסטיים ארוכי טווח ומדויקים - האיראנים עדיין לא הגיעו ליכולת ייצור טילים מלאה.
האיראנים מייצרים, אך עדיין לא בממדים שמסכנים אותנו. זה יכול להגיע לממדים כאלה בעוד חודשים ספורים, ואז שאלת האפשרות של תקיפה באיראן תעלה בהחלט שוב על הפרק. לפי דיווחים איראניים, היום גם פרצה באיראן שריפה במפעל אמוניה - חומר שמשמש כמרכיב בדלק טילים.
הפגנות נגד המשטר האיראני בסופ"ש האחרון
7 צפייה בגלריה
ייתכן שהעם יתאחד סביב המשטר במקרה של תקיפה. הלוויות ענק לבכירים איראנים שחוסלו, יוני אשתקד
(צילום: Majid Asgaripour/WANA via REUTERS)
באשר לתרגול שיגור הטילים והכטב"מים שמשמרות המהפכה עשו היום, הדבר נועד בעיקר לצרכים פנימיים, וגם כדי להרתיע את ישראל וארצות הברית שלא יתקפו את הרפובליקה האיסלאמית ולא ינצלו את חולשתה בזמן שהמהומות קורות. האיראנים חוששים מאוד מישראל, אבל זה לא סימן שהם יתקפו. התרגילים בשבוע שעבר וגם היום הם ניסיון לרמוז לישראל ולארה"ב: "תראו, יש לנו טילים, ואנחנו מסוגלים לגרום לכם אבידות ונזקים חמורים".
אבל כרגע אין לישראל וגם לא לארה"ב סיבה לתקוף באיראן, מלבד עובדה אחת: לאיראן אין כמעט הגנה אווירית, אחרי שרוב סוללות אמצעי הגילוי וסוללות ההגנה האווירית שלה הושמדו על ידי צה״ל במסגרת מבצע "עם כלביא". זה הופך את איראן לחשופה ומהווה פיתוי גדול לישראל לתקוף, אך בשלב זה תקיפה כזאת לא תשיג הרבה מעבר למה שכבר הושג במבצע. גם ייצור הטילים הבליסטיים עדיין לא הגיע לתפוקה ולהיקף מתקני ייצור שמצדיקים תקיפה, ובוודאי לא תקיפה משותפת של ישראל וארצות הברית.
קיימת גם אפשרות סבירה שכתוצאה מהמהומות - שמסכנות את שרידות המשטר - והעובדה שהוא מתייחס אליהן ברצינות ונזהר שלא להרוג מפגינים, גם כדי לא לעורר זעם גדול יותר וגם כדי לא לתת לטראמפ עילה לתקיפה, יובילו לכך שטהרן תפנה לארצות הברית או תאיץ את המגעים עימה במטרה להגיע להסכם באמצעות משא ומתן: הסכם על פירוק הנשק הגרעיני, על הטילים, ועל מניעת חתרנות.
זה בדיוק מה שגם ישראל וגם ארצות הברית רוצות – הסכם שירחיק לשנים רבות את האפשרות שאיראן תהווה סכנה לאזור, תאיים על מדינות ערב הסוניות המתונות ועל ישראל, ולא תוכל לבצע חתרנות טרוריסטית כפי שעשתה בעבר באמצעות שלוחיה.
מטוסי קרב של חיל האוויר בדרך להפציץ באיראן, יוני אשתקד
(צילום: דובר צה"ל)
לישראל ולארה"ב יש סיבה טובה לשבת ולהמתין, מתוך ידיעה שרק הסרת הסנקציות מעל איראן יכולה לפתור, או לפחות להקל מאוד, את המשבר הכלכלי והתשתיתי הקיים כיום ברפובליקה האיסלאמית. לצד זאת נמצאת הידיעה שגם חמינאי עשוי לבלוע את כוס התרעלה, ולשבת פעם נוספת למשא ומתן עם ארצות הברית.
עד שלא יתברר באופן מוחלט אם יש סיכוי למהלך כזה, סביר להניח שגם ישראל וגם ארצות הברית לא יתקפו. איראן, ככל הנראה, למרות האזהרות שנשמעות בישראל, לא תלך למהלך של תקיפה נגד ישראל. הסיבה הפשוטה לכך היא שתקיפה כזו תיתן לישראל ולארצות הברית עילה טובה לנצל את חולשתה של איראן ואת היעדר ההגנה האווירית שלה, ולפעול באופן שיפיל את המשטר.
תקיפה איראנית בישראל תספק תירוץ טוב לפעולה יסודית נגד משמרות המהפכה, נגד הבסיג׳ וגם נגד הצבא האיראני – שהם עמוד השדרה של המשטר. משטר כזה, בלי עמוד השדרה הזה, יתמוטט בתוך זמן קצר. לכן גם לאיראן אין סיבה לתקוף אותנו, וכדאי שהציבור בישראל יירגע וימתין לראות מה יקרה בשבועות ובחודשים הבאים.
פורסם לראשונה: 23:12, 05.01.26
