נשיא מקסיקו אנדרס מנואל לופס אוברדור אמר אמש (שישי) כי ראש הממשלה בנימין נתניהו פנה אליו והציע לעזור בחקירת החטיפה והרצח של 43 סטודנטים שאירעה בשנת 2014. לדבריו, "נתניהו שלח לי מכתב והביע את רצונו לעזור לנו, בגלל שאחד מהאנשים שהשתתפו בטיוח הפשע הזה נמצא בישראל". הנשיא אוברדור הוסיף כי פנה לנתניהו בחודש שעבר וביקש להסגיר את ראש ה-FBI של מקסיקו לשעבר תומאס זרון - שנמלט לישראל, אך הוא לא ציין אם ראש הממשלה הסכים לכך.
4 צפייה בגלריה
"חשוד בטיוח והעלמת ראיות, חקירתו משמעותית לפענוח החטיפה והרצח". תומאס זרון
(צילום: לשכת הנשיאות המקסיקנית)
מדובר בפרשה החמורה מסוגה בהיסטוריה של מקסיקו, והיא הפכה גם לתקרית דיפלומטית בין המדינות, שכללה, בין השאר, הפגנות סוערות נגד ישראלי בבירה מקסיקו סיטי, והשחתת קירות שגרירות ישראל בספטמבר אשתקד, בדרישה להסגיר את הפקיד הבכיר לשעבר. זרון, שהיה אחד מהחוקרים הראשיים של פרשת החטיפה והטבח של הסטודנטים ממכללת מורים באיוטזינאפה, במדינת גררו, ב-26 בספטמבר 2014, חשוד כי טייח את המקרה והעלים ראיות, ולפי הרשויות במקסיקו, "חקירתו משמעותית מאוד".
מחקירת האירוע עלה כי הסטודנטים הורדו מהאוטובוס שעליו היו על-ידי שוטרים מקומיים בעיר איגואלה, הועברו לרכבי קרטל סמים מקומי ולא נראו מאז. לפי מסקנות החוקרים, מדובר היה בעניין מקומי במעורבות סוחרי סמים ושוטרים ממשטרת המחוז. אבל כשנבחר אוברדור לתפקיד נשיא מקסיקו ב-2018, הוא הורה על פתיחה מחדש של החקירה בהתבסס על מסקנות צוות חוקרים בינלאומי, שהאשים את זרון בשיבוש חמור של החקירה, ובהעלמת עין מחלקם של אנשי צבא ומשטרה פדרלית בפרשה. מאוחר יותר זרון הואשם גם בגניבה של 50 מיליון דולר מכספי המדינה.
תיעוד המחאה במקסיקו
זרון עזב את מקסיקו לקנדה, לטענת השלטונות שם - כדי להימלט מחקירה, אך לטענתו שלו - כי הנשיא הורה לבטל את הקצאת שומרי הראש שלו וחשף אותו לסכנה. מקנדה עבר לישראל באוגוסט 2019. אחרי שמקסיקו הוציאה נגדו "התרעה אדומה" של האינטרפול (an Interpol Red Notice) ותוקף אשרת התייר שלו פג, הוא הגיש בקשה למקלט מדיני בגין רדיפה פוליטית בארצו.
"הוא המפתח לפתרון המקרה ולחיפוש אחר הסטודנטים", אמר בתחילת השנה קרלוס בריסטיין, חבר בקבוצה בינלאומית של מומחים שחוקרת את החטיפה. "תומאס זרון צריך לתת דין וחשבון, יש לו חוב לציבור". מאידך, עורכת הדין של זרון, ליאורה טורלבסקי, הכחישה בשמו את כל ההאשמות: "הוא לא בדה ראיות, הוא לא עינה עצורים, הוא לא בנה נרטיב שקרי על מה שקרה לסטודנטים". טורלבסקי הוסיפה כי זרון ביצע את עבודתו במקצועיות ולא מחזיק אצלו מידע נוסף כלשהו.
בקשת ההסגרה יצרה משבר דיפלומטי בין המדינות. הניו יורק טיימס ציטט ב-2021 פקיד ישראלי בכיר שלפיו זרון לא יוסגר כחלק ממדיניות נקמה במקסיקו, תגובה על הצבעותיה לטובת הפלסטינים ובעד פתיחת חקירה על פשעי מלחמה נגד ישראל במועצת זכויות האדם של האו"ם.
בעקבות זאת פנה בספטמבר 2021 נשיא מקסיקו לופז אוברדור לראש הממשלה נפתלי בנט, ודרש מישראל להסגיר את זרון "כדי שהצדק יתמלא מיד". אך באותה נקודה מקסיקו עדיין לא השלימה חקירה משלה בתיק, וגם לא הגישה בקשה רשמית להסגרה. הנשיא ניסה להסביר זאת למשפחות הסטודנטים, כי אנשיו מתקשים לתרגם מסמכי הסגרה מספרדית לאנגלית. "זה היה כאילו צחקו מאיתנו ואמרו שהם לא סיימו את הניירת", אמר אז מריו גונזלס קונטררס, אביו של אחד הנעדרים.
כשהממשלה הגישה לבסוף את הבקשה, בינואר 2022, גורמים בישראל אמרו כי היא לא כללה מספיק ראיות כדי לבסס בכלל את הרלוונטיות של זרון לחטיפה. כחודשיים לאחר מכן נפגש עומר גומז טרג'ו, התובע הראשי בחקירה, עם גורמים בישראל, כדי לנסות לצמצם את הפערים. הוא עצמו אמר לניו יורק טיימס כי ניסה לדחוף את הגורמים במקסיקו לנוע מהר יותר, אך לא הגיע לשום מקום: "הם לקחו את הזמן ולא היו חרוצים כלל וכלל. רק כשביקרתי בישראל והסברתי את המקרה הישראלים הבינו את חשיבותו של תומאס".
עם זאת, בחודש פברואר האחרון התברר כי הגורם הפוליטי הבכיר שמטפל במקרה מטעם ממשלת מקסיקו, סגן השר לזכויות האדם אלחנדרו אנסינס, נפגש עם עמיתו בעבר זרון בישראל באופן סודי - מבלי להודיע למשרד המשפטים הישראלי, שדן בבקשת ההסגרה שלו. אנסינס הוקלט בסתר במהלך הפגישה, ונשמע אומר לזרון: "בכנות, אני מאמין שיש בסיס משפטי להתגבר על כל ההאשמות".
מלשכת רה"מ נמסר: "ראש הממשלה נתניהו שיגר מכתב לנשיא מקסיקו, במענה לפנייתו בנושא, ובו סקר את פעילותה הנמרצת של המחלקה הבינלאומית במשרד המשפטים בסוגיה הנדונה. רה"מ הביע משאלתו ששתי המדינות יוסיפו לפעול בשיתוף פעולה על מנת שההחלטה כיצד להתקדם בנושא המורכב תתקבל במהרה".
