עם פתיחת הדיונים על חוק הפטור מגיוס בוועדת חוץ וביטחון הבוקר (שני), עוד ועוד שרים וחברי כנסת הביעו את התנגדותם לנוסח הקיים - ובמערכת הפוליטית מבינים כי במצב הנוכחי אין רוב לחוק. גורמים פוליטיים בכירים אומרים כי במצב זה, ראש הממשלה בנימין נתניהו כלל לא יסתכן ולא יעלה להצבעה את החוק.
בעקבות ההתנגדות בקרב ח"כים בליכוד ובציונות הדתית למתווה של יו"ר ועדת חוץ וביטחון בועז ביסמוט, ל-ynet נודע כי ביהדות התורה החליטו לא להסיר את חרם ההצבעות - וימשיכו לא להצביע עם הקואליציה. כמו כן, גם חברי הכנסת של ש״ס לא מתכוונים לחזור בינתיים לראשות הוועדות שמהן פרשו.
5 צפייה בגלריה
הדילמה של נתניהו סביב חוק הפטור מגיוס
(צילום: יאיר שגיא, ראובן קסטרו, עמית שאבי, AFP, אלכס קולומויסקי, יואב דודקביץ', AP)
ההצהרה של סופר: "אתנגד לחוק - גם אם אפוטר"
(צילום: גיל יוחנן)
ביום חמישי, אחרי פרסום טיוטת החוק, גורמים בסיעות החרדיות אישרו כי החרם יוסר מיד עם הגשת הצעת החוק, והאווירה הייתה חיובית בין חלקי הקואליציה. ואולם בעקבות התנגדות הח"כים לחוק, בכיר במפלגות החרדיות תקף היום: "המכנה המשותף של כל הח"כים שהודיעו עד עתה שיתנגדו לחוק הגיוס - שנלך לבחירות מיידיות, ואת הכנסת הבאה הם יראו מהבית".
השאלה המרכזית כעת היא אם נתניהו יפעיל את כובד משקלו על החוק, או שדווקא יאפשר לו להתמסמס וינסה למשוך זמן נוסף בדרכים אחרות, ובעזרת תקציבים שיבטיחו את הישרדות הקואליציה עם החרדים לעוד מספר חודשים.
בינתיים, המרד בליכוד סביב חוק הגיוס הולך ומתרחב - וכרגע בקואליציה לפחות שבעה חברי כנסת הודיעו על התנגדות או הסתייגות מהחוק. ראשון המתנגדים היה ח"כ יולי אדלשטיין, מי שעמד בעבר בראש ועדת חוץ וביטחון והציג נוסח מחמיר הרבה יותר, שגם העמיד את הקואליציה בסכנה.
מיד אחריו, בהודעה מנומקת שכוללת סעיפים רבים, הודיע גם ח"כ דן אילוז על התנגדותו. ח"כ משה סעדה הודיע גם כן שלא ניתן לתמוך בחוק הזה כפי שהוא, ופירט את הבעיות העיקריות, בהן העובדה שאין הקצאה ללוחמים חרדים בחוק ושאין מנגנון תגמול בנוסח "לא שירתת - לא קיבלת", כך שמי שמשרת יקבל יותר.
מלבד אדלשטיין, סעדה ואילוז, גם ח"כ אלי רביבו וסגנית שר החוץ שרן השכל הודיעו כי לא יתמכו בחוק במתכונתו הנוכחית - בטענה שהוא מנציח אזרחים סוג א' ואזרחים סוג ב'. אל הארבעה שהתנגדו בשיטתיות לחוק הצטרפו היום גם השר אופיר סופר מהציונות הדתית, שהודיע כי יתנגד לחוק גם אם זה יעלה לו בפיטורים, ואחריו מיכל וולדיגר שהודיעה כי היא מסתייגת ממנו ולא תוכל לתמוך בו במתכונתו הנוכחית. ח״כ משה סולומון הודיע גם הוא הודעה דומה.
סימן שאלה קיים גם סביב הצבעתו של חבר הכנסת אלי דלל מהליכוד שעוד מתלבט, דבר שמעלה את מספר המתנדנדים ליותר משמונה. מלבדו, ומטעמים אחרים לגמרי, הודיעו שיתנגדו גם יצחק גולדקנופף מאגודת ישראל ואיתו ח"כ מאיר פרוש.
יו"ר הציונות הדתית בצלאל סמוטריץ' התייחס אחר הצהריים לחוק בישיבת סיעתו, ונשמע פחות נחרץ מחבריו למפלגה. "טיוטת חוק הגיוס שהונחה על שולחן ועדת החוץ והביטחון, כשמה כן היא - טיוטה", אמר. ״כפי שאמרתי לאורך כל המלחמה - אנחנו לא נתפשר על חוק גיוס שלא יביא לשינוי אמיתי בשטח. בימים אלה חבריי לסיעה ואני לומדים את טיוטת חוק הגיוס לעומקו ומגבשים את ההערות והתיקונים שאנחנו דורשים".
לדבריו, "מטרת החוק אחת ויחידה: הגדלת הסד"כ של צה"ל והורדת הנטל ממשרתי המילואים. החוק לא נועד לשמר את הממשלה וגם לא נועד להפיל אותה, פשוט להביא לתיקון היסטורי ולשילוב אחינו החרדים בצבא, באחריות ועם הבנה שמדובר בתהליך - לא בזבנג וגמרנו. זו האחריות שלנו לדור הלוחמים הנוכחי ולדורות הבאים. אבל האחריות הזו מחייבת אותנו לנהוג בשום שכל. להבין שלא פעם המצוין הוא האויב של הטוב מאוד".
הוא הוסיף: "אסור לנו לשפוך את התינוק עם המים. אפשר להמשיך להתנגד לכל חוק שלא יהיה מושלם ולהישאר בלי גיוס חרדים עוד הרבה מאוד שנים. זה לא צודק ובעיקר לא חכם ולא מביא לתוצאה הנדרשת. ואפשר לגלות מנהיגות ועמוד שדרה, לעמוד קצת בלחצים, להתעקש על הדברים החשובים באמת ולהביא למתווה מוסכם שיעשה מהפיכה של ממש ואחרי 77 שנות עיוות נורא יתחיל לתקן. חבריי ואני בחרנו בדרך הקשה".
5 צפייה בגלריה
"ממשלת 7 באוקטובר מנסה להעביר את החוק בקולות של עודה וטיבי". ליברמן
(צילום: אלכס קולומויסקי )
ממפלגת הציונות הדתית נמסר לאחר ישיבת הסיעה: "אישררנו עכשיו בדיון סיעה את העיקרון שלנו ולפיו נצביע רק על חוק שיביא לגיוס אמיתי ומהיר של חרדים לצה"ל, כדי לענות על צרכי צה"ל ולהקל את העומס על הלוחמים ועל משרתי המילואים ובני משפחותיהם. אנו מתייעצים ומגבשים את הערותינו לחוק ונעמוד על הכנסתן במעלה החקיקה. בכל מקרה, נקבל החלטות משותפות ונפעל כסיעה מאוחדת".
ליברמן: "בגידה בחיילי צה"ל"
יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן התייחס בצהריים לחוק הפטור מגיוס, ואמר בישיבת הסיעה כי "הממשלה אישרה היום 280 אלף צווי מילואים. הניסיון הבזוי הוא בגידה בחיילי צה"ל. הדבר החמור יותר הוא הניסיון של ממשלת 7 באוקטובר להעביר את החוק בקולות של עודה וטיבי. זה בלתי מתקבל על הדעת". לדבריו, "איש ימין לא יכול להצביע בעד השתמטות. אותה ועדה ששולחת חיילים לקרב לא מוכנה להכניס אותם לדיון ולשמוע את עמדתם. יש כאן הרבה ספינים, שכל מטרתם להסתיר את חוק ההשתמטות".
הבוקר התכנסה כאמור ועדת חוץ וביטחון לדיון ראשון על הנוסח של ח"כ בועז ביסמוט. על שולחנות חברי הכנסת שהגיעו לדיון הניח יו"ר הוועדה חוברת המפרטת את ההבדל בין המתווה שלו לזה שהעלו בעבר יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן ויו"ר כחול לבן בני גנץ. "לראשונה מונחת על שולחן הכנסת הצעת חוק שמציעה פתרון אמיתי", כתב ביסמוט בפתח החוברת. "עידן חדש! היסטוריה נכתבת!".
החוברת כללה גם מסמך המפרט לדבריו את ה"עובדות מול פייק". הוא הציג שמונה אמירות שקריות לטענתו, והסביר מדוע אינן נכונות. בין היתר, הציג את הטענה כי "הגדרת מיהו חרדי הורחבה, גם מי שיוצא בשאלה יכול להיחשב חרדי", ואמר מצידו כי היא נשארה בדיוק כפי שהוגדרה "בחוק ליברמן-גנץ, ומשמשת כבר שנים בכל גלגולי חוקי הגיוס". באשר לכך שאין בנוסח מכסת לוחמים ותומכי לחימה, אמר ביסמוט כי "נציגי צה"ל הבהירו שאי-אפשר לקבוע מכסת לוחמים ותומכי לחימה, מאחר ואין להם דרך לנבא מראש את הפרופיל הרפואי של המועמדים החרדים שיתייצבו ומי מהם כשיר לקרבי".
באשר לסוגיית הסנקציות אמר יו"ר הוועדה כי "החוק מפעיל סנקציות אישיות מיידיות על מי שלא מתייצב. במקרה של אי-עמידה ביעדים, מתווספות סנקציות רחבות. בנוסף, מוטלות סנקציות מוסדיות". באשר לכך שיעדי הגיוס אינם עונים על צורכי צה"ל, אמר כי "מדובר בטענה לא נכונה. צה"ל עצמו מבהיר שהוא עדיין לא ערוך לקלוט את כל הצעירים החרדים בבת אחת, והוא נמצא בתהליך התאמות ופתיחת מסגרות".
