בצה"ל ובמשרד הביטחון הוחלט להעניק מעמד של "נספה לאחר השירות" לחיילים ששירתו במלחמת "חרבות ברזל" והתאבדו לאחר שחרורם, בחלוף של עד שנתיים מתום המלחמה. זאת במסגרת הרצון לסייע למשפחות שאיבדו את יקיריהן, וייזכו עם ההכרה בקצבה חודשית ממשרד הביטחון. לפי צה"ל, הגישה בהכרה תהיה "מרחיבה ומחבקת", ובהמשך ייבחן אם להרחיב את תקופת השנתיים.
ועדה מיוחדת בראשות ראש אכ"א לשעבר, אלוף (במיל') מוטי אלמוז, בחנה את המענה הניתן לבני משפחותיהם של משרתים בסדיר או במילואים ששמו קץ לחייהם לאחר סיום שירותם הצבאי, ובנסיבות העשויות להיות קשורות לשירותם. הוועדה ממליצה לקבור את החללים בבית עלמין אזרחי ועם מצבה אזרחית, אך בליווי צה"לי שכולל הספד מפקד, נוכחות חיילים ותמיכה ראשונית, לאחר שבאכ"א יוודאו תוך שעות מרגע האסון שהמנוח אכן שירת בצה"ל בשנתיים שקדמו לכך, כלוחם או כחייל עורפי.
הליווי הצה"לי יימשך גם בתקופת השבעה, ולאחר מכן ועדת ההכרה הרגילה של משרד הביטחון וצה"ל תבחן את נסיבות המקרה כדי לקבוע את מידת הזיקה בין הסיבות המסתמנות להתאבדות לבין השירות הצבאי במלחמה, תוך התייעצות עם מפקדי החייל וחוות דעת על שירותו. במידה ותיקבע זיקה, החייל לא יוכר כחלל צה"ל או כנכה צה"ל שנפטר עקב פציעתו, אלא כמי ש"נספה לאחר שירותו", ומשפחתו תקבל קצבה חודשית ותהיה מלווה על-ידי משרד הביטחון לאורך השנים.
מדובר בהגדרת מעמד קיימת, ובצה"ל הסבירו כי ההחלטה נבעה מהרצון לשמר את מעמדם של חללי צה"ל, ומאידך לסייע למשפחות שיקיריהם התאבדו לאחר שירותם במלחמה. בין השיקולים שיובאו בחשבון, לפי צה"ל: משך השירות, אופי התפקיד, חשיפה לאירועים חריגים, סמיכות בין מועד השחרור לבין הפטירה ונסיבות אישיות ייחודיות.
הוועדה, שכללה מומחים מתחום בריאות הנפש, גורמי ייעוץ משפטי ובכירים מאגף משפחות והנצחה, עסקה בתופעה המערכתית ולא במקרים פרטניים. בצבא הדגישו כי בשלב בדיקת מעמד המנוח יישקלו משך השירות, אופי התפקיד, חשיפה לאירועים חריגים, סמיכות בין מועד השחרור לבין הפטירה ונסיבות אישיות ייחודיות אחרות. המצלות הוועדה אושרו על-ידי שר הביטחון ישראל כ"ץ והרמטכ"ל אייל זמיר.
עד כה יש לפי צה"ל 15 מקרי התאבדות שכאלו ממלחמת חרבות ברזל, אך ההערכה היא כי הנתון עלול לגדול בהמשך. כאמור, לפי צה"ל הגישה בהכרה תהיה "מרחיבה ומחבקת", ובהמשך ייבחן אם להרחיב את תקופת השנתיים. המעמד יכלול את חקיקת שם החלל בהיכל הזיכרון בהר הרצל, אך בשלב זה לא באנדרטאות ולא בעצרות היחידות.
תום וסרשטיין, שאחיו רועי ששירת כלוחם התאבד בביתו בנתניה, מחה על החלטת צה״ל: "ההחלטה לתת מעטפת למשפחות שחיילים שמו קץ לחייהם שנתיים מתום השירות זהו צעד חשוב, אך מאכזב. זו הכרה חלקית שאינה משקפת את עומק הפגיעה והקשר לשירות.
"כ-5 חודשים מאז שרועי התאבד השתתפתי במספר דיונים וכנסים בכנסת, בצה"ל, ובחוגים אזרחיים. כולם מאמינים ובטוחים ומבינים שזה קרה בקשר ישיר לשירות. הם נפצעים במלחמה, הם נתנו את הנשמה שלהם בקרב כדי שאנחנו נחייה בבטחה, ובסוף כשהם לא מסוגלים להתמודד עם מה שחוו - עכשיו יורקים לנו המשפחות בפנים ואומרים שאלה לא חללים של צה"ל. במיוחד אחרי ההבטחות שניתנו לנו והצהרות שהצהירו ובמיוחד שנתנו לנו 5 חודשים לחכות למסקנות שהוועדה הסתיימה לפני כ 4 חודשים״.
ב"פורום יהלומי קרב" בירכו על "הצעד החשוב שעליו ממליצה הוועדה. אנו רואים חשיבות גבוהה בהכרה של הצבא בחיילים במילואים ובסדיר ששמו קץ לחייהם בעקבות האירועים הטראומטים שחוו בשירות. כל הכרה היא חשובה, אך על המדינה והצבא להמשיך ולתמוך בהלומי הקרב ככל האפשר".
במקרה שאדם בסביבתכם נמצא במשבר ועלול להיות אובדני, אל תהססו - דברו איתו, עודדו אותו לפנות לעזרה מקצועית והדגישו את חשיבות פנייה זו. נסו לסייע לו לפנות לאנשי מקצוע בקהילה או לגורמי תמיכה ארציים: ער"ן בקו החם 1201 או בוואטסאפ 052-8451201, באתר האינטרנט של סה"ר http://www.sahar.org.il, או headspace.org.il
פורסם לראשונה: 11:58, 30.12.25
