מה משותף לאהרון מדואל ממועצת עיריית תל אביב, ליאורה לוי ממועצת העיר בנתניה ולורה ורטון מירושלים? ובכן, כולם היו חברי סיעות אופוזיציה ברשות המקומית שהחליטו לחבור לקואליציה. חלקם עשו זאת לאחר התנגדות של שנים של סיעתם מטעמים אידאולוגים. אליהם ניתן להוסיף את אסף הראל, שניהל קמפיין אופוזיציוני לראש עיריית תל אביב רון חולדאי, ומיד לאחר הבחירות נכנס לקואליציה בראשות... חולדאי.
מצלצל מוכר מהרמה הארצית? יוסי שריד שלא ייכנס לממשלה עם ש"ס? בני גנץ שלא יישב עם בנימין נתניהו? נפתלי בנט שלא ישב עם יאיר לפיד? האם מדובר פשוט בפוליטיקאים מצויים? לא בדיוק. במסגרת המוניציפלית המצב קצת יותר מורכב. גם לו רצו חברי המועצה להישאר באופוזיציה וללחום על עקרונותיהם, מצבם שונה מזה של חברי הכנסת. בעיקר משום שבניגוד לח"כים, לחברי מועצה ברשות מקומית אין אפשרות לקבל גמול כספי על עבודתם בעירייה. הם נבחרי ציבור בהתנדבות כמעט מלאה (למעט כיסוי מצומצם מאוד של הוצאות). ואם זה נשמע לכם בעייתי - אתם צודקים.
לפי נייר עמדה של המכון הישראלי לדמוקרטיה משנת 2020, היעדר משכורת או כל תגמול כספי מוסדר לחברי מועצה ברשות מקומית יוצר עיוותים בהתמודדות בבחירות ולאחר מכן בתפקוד השוטף. הוא דוחק אנשים עם משאבים מוגבלים מחוץ למרוץ ומותיר בעיקר מי שאינו זקוק לשכר מסודר בהתמודדות; הוא מצריך מהנבחרים הוצאות רבות כדי לקיים את תפקידם במלואו; הוא מחייב אותם בעבודה אחרת במקביל כדי לפרנס את עצמם, ובכך לאבד זמן שאותו היו יכולים להקדיש לענייני הרשות ולבוחרים.
ואיך זה קשור לקואליציה? ובכן, בחלק מהרשויות, ראש העיר או המועצה רשאי למנות סגנים בשכר. במצב כזה, אין כמעט תמריץ לנבחרים להישאר באופוזיציה, ללא תגמול, עם השפעה מוגבלת ועם קושי רב למלא תפקידם.
היעדר משכורת דוחק החוצה אנשים עם משאבים מוגבלים, והוא מחייב חברי מועצה בעבודה אחרת במקביל כדי לפרנס את עצמם, ובכך לאבד זמן שאותו היו יכולים להקדיש לענייני הרשות ולבוחרים
סליחה, תיקון: יש תמריץ חומרי פוטנציאלי לנבחרים לשמש במועצת העיר גם ללא שכר - טובות הנאה ושוחד. גיגול אקראי מעלה חשדות וחקירות על טובות הנאה לחברי רשויות מקומיות במהלך השנים, מאילת ועד קריית ביאליק, מראשל"צ ועד אלעד. למעשה, אנחנו אפילו לא מקוריים בעניין. השנה מלאו 30 שנה למבצע "ידיים נקיות" (Mani pulite) באיטליה, שבמסגרתו פוזרו יותר מ-400 מועצות ועיריות איטלקיות, וחברים בהן נעצרו בחשד למעורבות בשחיתות. מועצת אירופה, גוף שפועל לקידום דמוקרטיה וזכויות אדם ומאגד 47 מדינות, ציינה בחוות דעת מ-2019 כי תגמול לחברי שלטון מקומי ימנע שחיתות אפשרית.
בהתאם, נייר העמדה של המכון הישראלי לדמוקרטיה ממליץ באופן מפורש על מתן גמול כספי לנבחרי מועצת הרשות או העיר - בפרט לראש אופוזיציה – כדי שאלה יוכלו לאתגר את הקואליציה המכהנת, לבקר אותה ולהוות אלטרנטיבה שלטונית.
ד"ר יואב בלייצילום: דנה קופלאפשר לתהות מדוע עד כה לא נקבע בחוק ש"פרלמנטרים מוניציפליים" יקבלו שכר עבור עבודתם, ואפשר פשוט לדרוש שזה יקרה. כשיש תמיכה במהלך גם בקואליציה (ח"כ נעמה לזימי) וגם באופוזיציה (ח"כ אריה דרעי), אפשר לשלב ידיים ולוודא שהמהלך הנדרש והצודק הזה יתממש – הן לטובת האזרחים, הן לטובת הנבחרים והן לטובת תפקוד הרשות.
בימים אלה פועלים חברים מתנועת הפרלמנט האזרחי ברשויות שונות לקדם חקיקה לעיגון תגמול כספי לנבחרי מועצות ורשויות מקומיות. שנה לפני שהתושבים חוזרים לקלפיות, הגיע הזמן שחברי המועצות יוכלו לעבוד באמת ובשביל כולנו.
- יואב בליי הוא פסיכולוג בשירות הציבורי ופעיל חברתי לחיזוק הנגשת טיפול נפשי במסגרות ציבוריות. חבר בתנועת הפרלמנט האזרחי לחיזוק הקהילה ולשיפור הקשר עם התושבים
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
