ימים ספורים לפני היציאה למלחמה נגד איראן בחודש פברואר האחרון, נשיא ארה"ב דונלד טראמפ זימן את ראש המודיעין הלאומי שלו טולסי גבארד לחדר הסגלגל, כדי לשאול אם מתקפה נרחבת היא רעיון טוב. עוזרים בכירים, כמו גם ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, אמרו לו שאיראן נמצאת בנקודת השפל החלשה ביותר שלה זה עשרות שנים, מה שמעניק לטראמפ הזדמנות נדירה לפרק את תוכנית הגרעין האיראנית ולבסס את מורשתו כעושה שלום. השאלה הייתה אם מתקפה בהיקף נרחב תעבוד ואולי אף תפיל את המשטר.
לפי הדיווח ב"וול סטריט ג'ורנל", גבארד הציגה את ההערכות של קהילת המודיעין האמריקנית: לפי גורמים המכירים את הפגישה, היא אמרה לטראמפ כי חיסול מנהיגה העליון של איראן יוביל בסבירות גבוהה לעליית משטר נוקשה עוד יותר, שיהיה פתוח להשגת נשק גרעיני. טהרן תמהר לסגור את מצר הורמוז, דבר שיערער את שוק האנרגיה העולמי, ותתקוף כוחות ושותפים אמריקנים במזרח התיכון - מה שיעלה שאלות לגבי הנחישות האמריקנית והאמינות שלה בעיני בעלות בריתה.
צלילי האזהרה הללו הדהדו אזהרות שטראמפ קיבל מכל עבר. מפקדים צבאיים בכירים אמרו לנשיא כי מלחמה תוביל לנפגעים, לחששות לגבי מלאי הנשק ולבעיות כשירות עבור כוח בעומס יתר. טראמפ הורה על מתקפה שהחלה ב-28 בפברואר וקרא לאיראנים להפיל את ממשלתם. כמעט שישה חודשים לאחר מכן, עימות שהנשיא הבטיח שיסתיים בתוך שישה שבועות נמשך ללא סוף ברור באופק.
משמרות המהפכה האיסלאמית של איראן שולטים במדינה ויורים על ספינות מסחריות במצר. המשטר בהנהגת מוג'תבא חמינאי, המנהיג העליון שירש את אביו שחוסל, אינו מראה סימני כניעה. המבוי הסתום הוביל את טראמפ לשקול להכריז על ניצחון אם נתיב השיט ייפתח, אפילו ללא הסכם גרעין.
כעת טראמפ מסתמך על סנקציות וסגר ימי מתמשך ששוחקים את הכוחות האמריקנים כדי לרסק את כלכלת איראן - אסטרטגיית "נחיה ונראה" שלטענתו תביא את המשטר לזחול לרגליו.
כ-3,000 איראנים ו-18 אנשי שירות אמריקנים נהרגו במסגרת הפעילות המלחמתית, ובפנטגון אומרים כי 756 חיילים אמריקנים נוספים נפצעו. המלחמה גם גרמה נזק לבסיסים אמריקניים, דלדלה את עתודות הנפט וצמצמה את מלאי התחמושת. העימות מכביד על הסיכויים של המפלגה הרפובליקנית לקראת בחירות האמצע ומוריד את נתוני הסקרים של טראמפ לשפל של נשיאותו.
שר האוצר האמריקני מכריז על "מבצע נידוי כלכלי" נגד איראן
חלק מנושאי משרה לשעבר בבית הלבן ובמערכת הביטחון הלאומי אומרים כי אין דרך קלה עבור טראמפ להשיג את מה שהוא רוצה: הסכם שיגביל את עבודת הגרעין של איראן ללא הגבלת זמן ויכתיר אותו כנשיא היסטורי של עת מלחמה.
"כל זה היה צפוי ונחזה מראש", אמר אריק ברואר, סגן נשיא בארגון "יוזמת האיום הגרעיני" (NTI), שעבד בממשלים דמוקרטיים ורפובליקניים. "אפשר למתוח קו ישר מהעובדה שהמלחמה יצאה לדרך ללא יעד פוליטי ברור, ועד לדיפלומטיה הכושלת בניסיון לסיים אותה".
דוברת הבית הלבן, אוליביה וויילס, אמרה בהודעה כי טראמפ השמיד את מתקני הצבא והגרעין של איראן וכעת מתכונן לרסק את כלכלת המדינה באמצעות סגר ימי וסנקציות. "הוא לעולם לא ירשה לאיראן להשיג נשק גרעיני", אמרה. "יהיה חכם מצד איראן להגיע להסכם. אחרת, הם יודעים מה עלול לקרות".
אחרי ימים שבהם איים טראמפ על "D-Day כלכלי", במסיבת העיתונאים אמש הכריז אומנם שר האוצר סקוט בסנט על סנקציות חדשות, אך התמקד בעיקר באיומים נוספים, הפעם על מדינות העולם: "נתקו את כל הקשרים עם איראן, או שתיענשו גם אתן".
ואנס הזהיר מהמלחמה, בכירי הפנטגון: "נתמרן כל סיבוך"
בתחילת השנה, כך לפי גורמים אמריקניים ששוחחו עם ה"ג'ורנל", טראמפ רצה הזדמנות נוספת להפגין את העוצמה האמריקנית, בעקבות המבצע ביוני 2025 לתקיפת שלושה מתקני גרעין איראניים, והפשיטה בינואר ללכידת מנהיג ונצואלה ניקולס מדורו. נתניהו הציע את איראן כזירה הבאה של וושינגטון.
לא כולם הסכימו עם הטיעונים למלחמה. לפי גורמים רשמיים, סגן הנשיא ג'יי די ואנס קידם גישה זהירה יותר: איראן עשויה לפרק את תוכנית הגרעין שלה במסגרת מו"מ, אמר לנשיא, הגעה להסכם הייתה כרוכה בסיכון, אך מחירה היה נמוך ממלחמה עם השלכות בלתי נשלטות. בנוסף, כלכלת איראן קרסה תחת סנקציות אמריקניות כבדות. אם המסלול הזה יתברר כעקר, לטראמפ תהיה לגיטימציה רבה יותר לתקוף את איראן במבצע מהיר ומכריע, לשיטת ואנס.
דחף למו"מ לפני המלחמה. ואנס
(צילום: Vincent Alban / GETTY IMAGES NORTH AMERICA / AFP)
הגורמים האמריקנים ציינו כי טראמפ הקשיב, אך בסופו של דבר שוכנע על-ידי מצגות של הפנטגון שהציגו אפשרויות "מכריעות". שר הביטחון פיט הגסת', יו"ר המטות המשולבים גנרל דן קיין ומפקד פיקוד המרכז של ארה"ב (CENTCOM) אדמירל בראד קופר, תדרכו את הנשיא כמה פעמים על תוכניות לתקוף מטרות איראניות, כולל שימוש במשגרי טילים, מכ"מים, מתקני ייצור אמצעי לחימה, אתרי אחסון מוקשים וספינות מלחמה. הרעיון היה להכניע את טהרן ולשתק את כוחותיה בזמן שישראל תחסל את ההנהגה הבכירה של איראן.
למרות האזהרות מפיקוד הביטחון הלאומי הבכיר, טראמפ ביטל את החששות הללו במהלך הפגישות והציע כי הצבא יוכל להתמודד עם כל בעיה שתצוץ. הגסת' וקיין השיבו במספר הזדמנויות כי הם יתמרנו דרך כל סיבוך, כך לפי גורמים שנכחו בפגישות.
גורם בבית הלבן אמר כי "הפנטגון מספק לטראמפ מידע אובייקטיבי ומדויק כדי לקבל החלטות מושכלות". דובר מטעמו של קיין סירב להגיב. פיקוד המרכז של ארה"ב הפנה את ה"ג'ורנל" למשרד שר הביטחון, שלא השיב לבקשת תגובה.
מחיאות הכפיים - והספקות
ראש ה-CIA ג'ון רטקליף והשליח של טראמפ סטיב וויטקוף נכנסו לאירוע גיוס כספים במאר-א-לאגו לאחר שהמלחמה יצאה לדרך ב-28 בפברואר, כדי לעדכן את טראמפ שישראל חיסלה את מנהיגה העליון של איראן, עלי חמינאי. טראמפ היה כה מרוצה עד שאמר להם למסור את הידיעה לקהל.
לפי אנשים המכירים את האירוע - החדר התפרץ במחיאות כפיים. טראמפ, שהתענג על התשבחות מעוזריו ומהאורחים, שילב את זרועותיו והבליט את חזהו. גם ה-CIA לא השיב לבקשת תגובה של ה"ג'ורנל". החיוך של טראמפ לא החזיק מעמד. ההפסדים בשדה הקרב והנזק לציוד ולבסיסים אמריקניים העלו שאלות לגבי מה שארה"ב מרוויחה מהעימות.
החיוך נמחק מהר, וטראמפ זעם על התגובות החריפות: "למה איראן לא נסוגה?"
(צילום: Jim WATSON / AFP)
הכאב הצבאי הוחמר בשל טלטלה בשוק האנרגיה. סגירת מצר הורמוז על ידי איראן הביאה לעצירה מוחלטת של חמישית מסחר הנפט והגז בעולם, מה שהזניק את מחירי הדלק. כמה מנהיגים ממדינות המפרץ, כולל סעודיה וקטאר, יצרו קשר עם הבית הלבן בבקשה לסיים את הלחימה ולהגיע לפתרון דיפלומטי שישמור על כבודם של כל המעורבים. רפובליקנים התקשרו אף הם לטראמפ ואמרו לו שהמלחמה פוגעת בסיכויי המפלגה בבחירות האמצע בנובמבר.
טראמפ זעם בחדרי חדרים על התגובות החריפות, כך אמרו גורמים רשמיים. הוא תהה בפני עוזריו מדוע איראן אינה נסוגה באמצע קמפיין ההפצצות הבלתי פוסק. המאמצים הדיפלומטיים גמגמו, ואז הובילו להפסקת אש. גורמי ביטחון צפו באיראן מנצלת את ההפוגה בלחימה כדי להטיל עשרות מוקשים במצר הורמוז, אם כי הם הוגבלו לאזור קטן של נתיב השיט.
עד אמצע אפריל, ציינו ב"וול סטריט ג'ורנל", טראמפ עדיין היה קרוע לגבי הדרך הטובה ביותר להתקדם. חבר שביקר את טראמפ דחק בנשיא לסיים את המלחמה. טראמפ שאל אם כדאי לו "להפציץ לאיראן את הצורה", אמר אדם המכיר את השיחה. החבר השיב בשלילה והזהיר כי הדבר רק ישאב את ארה"ב עמוק יותר לתוך עימות מתרחב במזרח התיכון.
ב-17 ביוני הגיעה פריצת הדרך - הסכם שלום זמני לפתיחה מחדש של המצר, שסלל את הדרך ל-60 ימי שיחות גרעין. כשנשאל על-ידי מקורביו מדוע הלך על עסקה זמנית, הנשיא הצביע על סקר פנימי חדש של הבית הלבן: כמעט 80% מהאמריקנים רצו הסכם לסיום העימות, ללא קשר לתוכנו.
טהרן חידשה במהירות את התקיפות על ספינות במצר הורמוז לאחר ההסכם הזמני של יוני. טראמפ ראה בכך בגידה. מעגל התסכול הסתובב שוב. טראמפ הכריז על עסקה, רק כדי לראות אותה קורסת. לאחר מכן שיגר איומים כדי לכפות כניעה איראנית. לעיתים מימש את איומיו, אך בפעמים אחרות נסוג, תוך שהוא מציין התקדמות מחודשת בהסכם לפירוק תוכנית הגרעין של איראן.
מחסור חמור בדלק באיראן: "15 מיליון ליטר ביום"
(צילום: shutterstock, AP/Alex Brandon, REUTERS/Stringer)
בשלהי יולי, טראמפ הורה על מתקפה נרחבת שלטענתו תהיה גדולה מכל מתקפה אחרת מאז מלחמת העולם השנייה. אך הוא נסוג לאחר שמנהיגים באזור אמרו לו להימנע מאירוע אלים נוסף.
תקופת 60 הימים למו"מ הגרעיני הסתיימה ב-17 באוגוסט. שלושה ימים לאחר מכן, שר האוצר סקוט בסנט אמר כי טראמפ פנה לקמפיין לחץ כלכלי כדי "למוטט את המשטר" במסגרת מה שייקרא "מבצע נידוי כלכלי" (Operation Economic Outcast). שישה חודשים לאחר שהמלחמה החלה, הטיעון בדבר "חילופי משטר" חזר לשולחן.
בינתיים, הסגר האמריקני הוביל למחסור בדלק ועורר בהלה באיראן, ותורים ארוכים נוצרו בתחנות הדלק ברחבי טהרן. כך דווח ב"פיינשל טיימס". הארגון לאופטימיזציית אנרגיה, גוף מדיני איראני המופקד על ניהול משאבי הדלק, הזהיר כי המדינה מתמודדת עם מחסור "קריטי" בבנזין.
המדינה הסתמכה במשך זמן רב על יבוא בנזין כדי להשלים את המחסור באספקה המקומית שלה, אולם הסגר הימי האמריקני צמצם את יכולתה של איראן להבטיח אספקת דלק, בעוד שההפצצות האמריקניות והישראליות השמידו חלק מקיבולת הזיקוק שלה בשבועות הראשונים של המלחמה. לפי הארגון, לאיראן חסרים כעת 15 מיליון ליטר כדי לענות על הביקוש היומי הכולל לבנזין, שעומד על 135 מיליון ליטר.
גורמים רשמיים באיראן אמרו כי המחסור בדלק הוחמר בשל מערכת סובסידיות שמספקת לאוכלוסיית המדינה, המונה 90 מיליון נפש, את הבנזין הזול בעולם - עד 50,000 ריאל (כ-11 אגורות, או כ-3.6 סנט אמריקני) לליטר. הממשלה האיראנית, שבילתה חודשים בשאיבת משאבים מעתודות הנפט האסטרטגיות של איראן, טוענת כי מנגנון המחירים והמכסות הנוכחי אינו בר-קיימא עוד, בשל האינפלציה המשתוללת והפרעות האספקה שנגרמו כתוצאה מהמלחמה.
