צעד נוסף לעבר משבר חוקתי. יו"ר הכנסת אמיר אוחנה ושר המשפטים יריב לוין מקדמים החלטה הצהרתית שלפיה הקואליציה תצביע על אי-הכרה בפסיקות בג"ץ שפסלו חוק יסוד, ועל אי-הכרה בצו על תנאי שנתן נגד שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים.
מדובר במהלך הצהרתי, שמקודם באמצעות הצעה לסדר שהגיש ח"כ אביחי בוארון (הליכוד), אך גם באמירה שהכנסת תידרש להצביע עליה ככל הנראה כבר ביום רביעי הקרוב. לוין לא מסתיר את המוטיבציה שלו, ואמר לראשי הקואליציה: "צריכים להרתיע את בג"ץ מפסילת חוקי יסוד, לעשות לזה דה-לגיטימציה בכנסת".
אוחנה ולוין מתכוונים להביא בשבועיים הקרובים מהלך משלים באמצעות הצעה לדיון סיעתי, שיכלול גם אי-הכרה בפסילת הביטול של חוק עילת הסבירות על ידי בג"ץ. המהלך שתוכנן לצאת לפועל כבר לפני שבועיים התעכב בשל הרצון לרתום את החרדים לנושא. השבוע הם נתנו אישור להצעה בעקבות הכעס שלהם על בג"ץ בעניין עצירת התקציבים לחינוך החרדי.
בהצעה לסדר שהגיש ח"כ בוארון נכתב בכותרת: "החלטת בית המשפט להוציא צו על תנאי לתיקון חוק יסוד נעשתה בחוסר סמכות, ודינה בטלות מעיקרה (void)". בדברי ההסבר נכתב כי "חברות וחברי הכנסת עומדים על סמכותה של הכנסת, לרבות בתחום חקיקת חוקי היסוד, ומסרבים לקבל בהכנעה את הניסיון הלא דמוקרטי לרמוס את סמכויותיה ללא כל מקור חוקי".
המהלך הוא למעשה שלב נוסף במשבר בין הממשלה לבין בג"ץ, כשברקע שנת הבחירות שנפתחה, הפריימריז הצפויים בליכוד והרצון של הקואליציה לשים מחדש על סדר היום את התיקונים במערכת המשפט.
הצעה לסדר היא למעשה אפשרות של ח"כ לעלות למליאה נושא לסדר היום שעליו מצביעים כדי לקיים דיון. בג"ץ פסל את חוק יסוד ביטול עילת הסבירות לפני כשנתיים, ובתחילת דצמבר האחרון הוציא צו על תנאי וקבע דיון בהרכב מלא בחוקיות שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, שהוא גם תיקון לחוק יסוד השפיטה. בג"ץ חייב את הממשלה למסור תגובה לעתירה הקוראת לביטול שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים עד החודש הבא.
"ריבונות העם מתממשת בכנסת באמצעות חוקי היסוד", אמר ח"כ בוארון. "בית המשפט מוסמך לפרש אותם – לא לבטל אותם. נטילת סמכות ללא מקור חוקי איננה ביקורת שיפוטית, אלא פגיעה בעקרון היסוד של הפרדת הרשויות. דווקא בשעת משבר לאומי, חובתו של בית המשפט היא לרסן את כוחו ולהיצמד לגבולות הסמכות שנקבעו בדין.
"פסילת חוקי יסוד או ביטול החלטות שלטוניות ללא מקור חוקי אינן מחזקות את הדמוקרטיה – אלא מערערות אותה. ההצעה שאני מביא בתמיכת שר המשפטים ויו"ר הכנסת, להביא את הסוגייה לדיון דחוף במליאת הכנסת איננה הצהרה ריקה, אלא הוצאה לפועל של עיקרון חוקתי בסיסי: הכנסת לא תאפשר מצב שבו בית המשפט הופך עצמו למחוקק-על, מבטל או מתקן חוקי יסוד ללא סמכות, ומצפה שהרשות המחוקקת תקבל זאת כגזירת גורל. הכנסת תידרש לומר בקול ברור - צו על תנאי לתיקון חוק יסוד, שניתן ללא מקור סמכות מפורש, הוא בטל מעיקרו - void - ואינו יכול לעמוד".
באופוזיציה מתחו ביקורת על היוזמה. בתגובה לפרסום כתבה כתבה ח"כ אפרת רייטן (העבודה): "ב-29 באוקטובר הגשתי הצעה לסדר שדרשה את מה שאמור להיות מובן מאליו: שהכנסת תצהיר שהיא תכבד את פסיקות בג"ץ. שר המשפטים לוין גייס את כל הקואליציה והפיל את ההצעה. באותו לילה נפל דבר בישראל. כל הנורות האדומות היו צריכות להבהב. המהלך של בוארון היום הוא לא הפתעה – הוא פשוט הוצאה מהכוח אל הפועל של האנרכיה שהם תכננו. המשמעות היא אחת: הודעה לעולם שישראל כבר לא דמוקרטיה".
ח"כ גלעד קריב (העבודה) הוסיף: "בדיוק כפי ששמשון ויובב צעדו לצדו של פינוקיו, כך יו"ר הכנסת ושר המשפטים צועדים לצדו של נתניהו - הנאשם בפלילים. רק שהחיים של כולנו הם לא סדרה מצוירת. החבורה חסרת הרסן הזו הביאה עלינו את אסון 7 באוקטובר בהתעסקות המופרעת שלהם במהפכה המשטרית במקום בביטחון המדינה. אחרי 2,000 נרצחים ונופלים הם חוזרים להמיט עלינו אסון".
ח"כ ולדימיר בליאק (יש עתיד) הגיב: "יריב לוין לא יירגע עד שמדינת ישראל תיחרב. הגיע הזמן של מדינת ישראל להרתיע ולבלום את יריב לוין. בקרוב. לא נשכח ולא נסלח". ח"כ נעמה לזימי (העבודה) כתבה: "מפרקים את המדינה ועושים גזלייטינג בתחפושת של קריאה לאחדות. ארגון פשע השתלט על המדינה וחייבים לעצור אותם לפי דין וחוק. לא תפרקו את הדמוקרטיה עבור שררה והכשר שחיתות. לא ניתן. לא יקרה".
יו"ר הדמוקרטים יאיר גולן: "המהלך של אוחנה ולוין הוא לא הצהרה. הוא ניסיון סחיטה באיומים של הרשות השופטת. התשובה חייבת להיות ברורה: אל תפחדו מהם".
אתמול נחשפה ב-ynet תוכנית ארוכת-טווח של לוין למינוי תשעה שופטים חדשים בעליון, החלפת כל הצמרת המשפטית והעברת חוקי המהפכה. מקורביו אמרו כי אם הליכוד יקים גם את הממשלה הבאה, "יתפנו במהלכה חמישה תקנים נוספים בעליון, ולצד הארבעה שחסרים כבר היום - לוין יוכל למנות תשעה שופטים (מתוך 15 שמכהנים סה"כ; ט"צ), יועץ משפטי וכל המשנים לו, וגם את פרקליט המדינה וכל המשנים לו. זה יהיה שינוי דרמטי".
בהינתן שהחרם הנוכחי של לוין על הוועדה לבחירת שופטים יימשך, ושהחוק החדש יעבור את בג"ץ וייכנס לתוקף בכנסת הבאה, תשעת שופטי העליון החדשים יתמנו לפי מתווה שבו נדרש רוב רגיל של חמישה מתוך תשעה חברים לגבי כל אחד מהם - כשחייבת להיות הסכמה בין לפחות נציג אופוזיציה אחד לנציג קואליציה. בהינתן שלא תהיה הסכמה כזו, כל צד יגבש רשימה של שלושה מועמדים, והצד השני יצטרך לבחור מהם אחד. זה יאפשר ללוין להכניס לבית המשפט העליון את האנשים שמאחורי רעיונות המהפכה המשפטית, כמו למשל הדוקטורים אביעד בקשי או רפי ביטון.
כך, מאמין השר, הוא יוכל להעביר גם את פסקת ההתגברות על בג"ץ, את ביטול עילת הסבירות, ואת הסדרת הדרך שבה נפסלים חוקים בבית המשפט. "לא יהיה עוד דיון בבית המשפט בחוקי היסוד", אמר למקורביו. "לא תהיה עוד פסילת חוקים של הכנסת ללא הסמכה. במקום זאת, בית המשפט יפעל מכוח חוקי היסוד ולא יימצא מעליהם. תתאפשר פסילת חוקים בבית המשפט העליון רק בהרכב מלא וברוב מיוחד. לא יהיו עוד פסילות של החלטות חוקיות לגמרי של הממשלה, בתירוץ של חוסר סבירות בעיני השופט. אין דבר כזה עילת סבירות. כך נשיב את יכולת ההחלטה לממשלה הנבחרת".
