התקשורת בארצות הברית דיווחה אמש (יום ה') כי ממשלו של הנשיא ג'ו ביידן צפוי להכריז היום על חבילת סיוע צבאי נוספת לאוקראינה, שתכלול לראשונה פצצות מצרר. מדובר בשינוי מדיניות חד מבחינת וושינגטון: במשך חודשים ארוכים סירבו האמריקנים להעניק לאוקראינה את החימוש הזה, שמעורר התנגדות עזה מצד ארגוני זכויות אדם בשל הסיכון הרב שנשקף ממנו לאזרחים חפים מפשע, אבל הממשלה בקייב מתעקשת עליו בטענה כי הוא חיוני עבור מתקפת-הנגד שהיא עורכת כעת, במטרה לשחרר שטחים שרוסיה כבשה ממנה מאז הפלישה בפברואר 2022.
המלחמה באוקראינה – עוד כותרות:
• פריגוז'ין שב במפתיע לרוסיה והושפל ע"י פוטין: תמונות הסלפי עם הפאות הודלפו
• מתקפת טילים רוסית על לבוב, 5 הרוגים מפגיעה ישירה בבניין מגורים
• תיעוד: פיצוץ אדיר של "מצבור רקטות רוסי". בקייב: הרוג בפיצוץ בבית משפט
• רוסיה: "המצב במתקן הגרעיני מתוח, אם קייב תתקוף – תהיה קטסטרופה"
11 צפייה בגלריה
ביידן, זלנסקי וירי ארטילרי של הצבא האוקראיני. פצצות המצרר שיסופקו ישוגרו על ידי תותחים
(צילום: AFP, AP)
11 צפייה בגלריה
פצצות מצרר שהונחו כמיצג בוועידה בינלאומית נגד השימוש בהן, ב-2011. יותר מ-100 מדינות חתמו על אמנה נגד השימוש בנשק הזה
(צילום: AP Photo/Mohammed Zaatari)
הבית הלבן לא אישר את הדיווחים השונים שהתפרסמו אמש, בכללם על ידי "ניו יורק טיימס", אבל גם לא הכחיש אותם ונראה כי הוא מחכה להכרזה הרשמית היום. גורמים בממשל ששמרו על עילום שם אמרו לסוכנות הידיעות AP כי חבילת הסיוע תכלול אלפי פצצות מצרר, ולפי דיווח בסוכנות רויטרס אותן פצצות מותאמות לשיגור מתותחי הוביצר. חבילת הסיוע, בהיקף כולל של כ-800 מיליון דולר, תכלול גם רקטות לטווח בינוני מדגם HIMARS, רכבים קרביים משוריינים מדגם "בראדלי" ונגמ"שי "סטרייקר". היא תצטרף לעוד 41 חבילות סיוע לאוקראינה שעליהן הכריזה ארה"ב מאז הפלישה הרוסית אשתקד, בהיקף כולל של יותר מ-40 מיליארד דולר.
חימוש מצרר, נזכיר, הוא כינוי לסוג נשק שנכללים בו לא רק פגזים אלא גם רקטות וטילים, כשהעיקרון המשותף לכולם הוא שהמטען שלהם מורכב מפצצות קטנות רבות – לעתים מאות כאלו בכל פצצת מצרר אחת – והן משתחררות באוויר ומתפזרות לאורך שטח נרחב, במטרה לפגוע במספר גבוה של מטרות בבת אחת. הפצצות הקטנות אמורות להתפוצץ עם הפגיעה בקרקע, אבל רבות מהן לא מופעלות ועלולות להישאר "רדומות" לאורך שנים רבות – באופן שמסכן חפים מפשע, בדיוק כמו מוקשים. בחלק מהמקרים, כך מעריכים בצלב האדום, כ-40% מהפצצות הקטנות לא מתפוצצות מיד, אולם גורמים אמריקנים הדגישו אמש כי הפצצות שיוענקו לאוקראינה הן כאלו ששיעור הכישלון שלהן נמוך במיוחד, כ-3% בלבד – באופן שלדבריהם יפחית משמעותית את הסכנה לאזרחים.
11 צפייה בגלריה
גם רוסיה עושה שימוש בפצצות מצרר. ירי ממשגר רב-קני רוסי בתרגיל, 2018
(צילום: shutterstock)
11 צפייה בגלריה
פצצות מצרר שלא התפוצצו עם הנפילה לקרקע, ארכיון. ארה"ב: שיעור הכישלון יהיה נמוך, רק 3%
(צילום: ויקיפדיה/ Johnny Saunderson)
לאורך השנים גברה ההתנגדות לשימוש בפצצות מצרר, וב-2008 חתמו יותר מ-100 מדינות על אמנה האוסרת את השימוש בהן, אם כי לא ארה"ב, לא אוקראינה וגם לא רוסיה חתומות עליה (גם ישראל לא חתמה עליה). רבות מחברות ברית נאט"ו, שמסייעות גם הן לאוקראינה ושולחות לה נשק רב, חתומות על האמנה הזו, והעובדה הזו הייתה אחד הצידוקים של הממשל האמריקני לסרב עד כה לבקשתה של קייב לקבל פצצות מצרר. בוושינגטון הביעו חשש מפגיעה באחדות שעד כה הפגינו בעלות הברית בכל הנוגע לצורך בסיוע נרחב לאוקראינה.
פעילי זכויות אדם מזהירים: "זה נשק חסר הבחנה"
אולם כעת חלה כאמור תפנית בעמדה האמריקנית. לורה קופר, סגניתו של שר ההגנה האמריקני לענייני רוסיה ואוקראינה, אותתה על המהלך כבר בסוף החודש שעבר, אז אמרה בשימוע למחוקקים בוושינגטון כי פצצות מצרר יהיו שימושיות עבור אוקראינה, "במיוחד עבור עמדות מבוצרות של הרוסים בשדה הקרב". מתקפת-הנגד שאליה יצאה אוקראינה בחודש שעבר, יצוין, מתקדמת כעת באיטיות רבה – ואחת הסיבות לכך לדברי קייב היא הביצורים הנרחבים שהקימו הרוסים כהכנה למתקפה, ביצורים שכוללים תעלות נרחבות, מכשולים נגד טנקים ושדות מוקשים ענקיים.
רקטות עפות לכל עבר: תיעוד מפיצוץ אדיר של "מחסן נשק רוסי" בעיירה כבושה בדונייצק
(צילום: טוויטר)
קייב מדגישה כי כיוון שהמלחמה מתחוללת בשטחה שלה היא תעשה בפצצות מצרר שימוש זהיר, וכי ממילא אזורים רבים בשדה הקרב מולכדו במוקשים. אולקסנדר קוברקוב, סגן ראש ממשלת אוקראינה, חזה כבר בחודש פברואר שארצו תקבל בסופו של דבר פצצות מצרר: "זו הטריטוריה שלנו. אני מבין שזה מסובך בגלל כל מני אמנות. לבעלות הברית שלנו, ארה"ב ומדינות רבות אחרות, יש מיליוני יחידות מהסוג הזה. אנחנו נחכה, נחכה, נחכה – ופתאום, יום אחד, כך אני מניח, אנחנו נקבל את התחמושת הזו". ברקע לדבריו ניצבת העובדה שקייב כבר קיבלה בעבר כלי נשק מתקדמים שאותם דרשה, חרף הסתייגויות מצד בעלות בריתה, כגון טנקים. היא צפויה בעתיד לקבל גם מטוסי F-16, שגם להעברתם וושינגטון התנגדה במשך זמן רב.
לאוקראינה, יצוין, כבר יש מאגר מסוים של פצצות מצרר שעמן תקפה יעדים שונים של רוסיה במהלך המלחמה, וגם מוסקבה עשתה שימוש נרחב בנשק הזה מאז הפלישה. הארגון Human Rights Watch דיווח לפני כחודשיים כי תיעד מאז תחילת המלחמה מאות מקרים של שימוש בפצצות מצרר, לרוב באזורים מאוכלסים. בארגון קראו אמש להימנע מהעברת הנשק לקייב, שלדבריו הינו "חסר הבחנה מטבעו", ודרשו ממנה וגם ממוסקבה לחדול מיד מהשימוש בו: "פצצות מצרר שבהן משתמשות רוסיה ואוקראינה הורגות כבר עתה אזרחים, וימשיכו לעשות זאת במשך שנים רבות".
11 צפייה בגלריה
בארגון זכויות האדם Human Rights Watch האשימו: גם אוקראינה גרמה להרג אזרחים עם פצצות מצרר, לא רק רוסיה
(צילום: shutterstock)
11 צפייה בגלריה
בקייב הגיבו בזעם: "זו בדיחה? הרוסים הסתננו אליכם?". זלנסקי עם לוחמים בחזית
(צילום: לשכת נשיא אוקראינה)
ב-Human Rights Watch האשימו אתמול כי באחד המקרים של שימוש בפצצות מצרר – מצדה של אוקראינה – נהרגו בשנה שעברה לפחות שמונה אזרחים בעיר איזיום שבמזרח המדינה. יצוין כי השימוש הקטלני ביותר בפצצות מצרר במהלך המלחמה, לפחות זה שידוע עליו, היה מצדה של רוסיה: בהפצצה באמצעות נשק מהסוג הזה בתחנת רכבת בקרמטורסק, באפריל אשתקד, נהרגו לפחות 58 אזרחים.
בקייב הגיבו אמש בחריפות להודעת Human Rights Watch, ומיכאילו פודוליאק, יועצו הבכיר של הנשיא וולודימיר זלנסקי, האשים את הארגון בהתנהלות "נואשת, חסרת עמוד שדרה ולא-מוסרית בעליל". בציוץ בטוויטר כתב פודוליאק: "רק תחשבו על זה: בריונים רוסים מטורפים על כל הראש פולשים לאוקראינה, פותחים במלחמת ג'נוסייד אכזרית, רוצחים אזרחים, מבצעים הוצאות פומביות להורג, אונסים נשים, חוטפים ילדים ותוקפים ערים גדולות עם טילי שיוט. במקביל, 'ארגון זכויות אדם' עומד עם מחברת ומאשים... שהעם האוקראיני לא פירק את עצמו מספיק מנשק בהתאם לאמנות בינלאומיות. מתברר שאלו 'האוקראינים הרעים' שמשתמשים בכלי נשק שאל להם להשתמש בהם, שעומדים בערים שלהם ולא ישנים בשדה פתוח".
11 צפייה בגלריה
ההרס בלבוב, בעקבות מתקפת טילים רוסית. גם "בניין היסטורי" ניזוק
(צילום: EPA/MYKOLA TYS)
פודוליאק האשים עוד את Human Rights Watch ב"קמפיין לובינג מאסיבי" שמטרתו לא להעניש את רוסיה על מעשיה, אלא "לשבש את הספקת הנשק לאוקראינה" – ותהה: "זו בדיחה? זו מתיחה? או שהחדירה של סוכנים רוסים לשלל 'משרדים' בינלאומיים השמידה סוף-סוף את עקרונות המוסר?".
אונסק"ו נגד רוסיה
ארגון בינלאומי נוסף התייחס אמש למתרחש באוקראינה: אונסק"ו – ארגון החינוך, המדע והתרבות של האו"ם – האשים כי בהפצצה הקטלנית של רוסיה אתמול על העיר לבוב במערב אוקראינה היא פגעה, לראשונה מתחילת המלחמה, באזור שמוגן על בסיס האמנה מ-1972 שבמסגרתה מכריז אונסק"ו על אתרים שונים כאתרי מורשת עולמית. לדברי הארגון, בהפצצה אתמול בבוקר נגרם נזק ל"בניין היסטורי" שנכלל ברשימת האתרים הללו. מתקפת הטילים אתמול על לבוב הוגדרה על ידי הרשויות האוקראיניות כאחת הקשות ביותר שספגה העיר מתחילת המלחמה: אחד הטילים פגע ישירות בבניין מגורים, ולפחות חמישה בני אדם נהרגו, בהם אישה בת 32 ואמה בת ה-60. עוד 37 נפצעו.
11 צפייה בגלריה
זלנסקי עם נשיא צ'כיה פטר פאבל בביקור בפראג, אמש. מגייס תמיכה בינלאומית
(צילום: EPA/STRINGER)
בתוך כך, נשיא אוקראינה זלנסקי ממשיך לנסות לגייס תמיכה בינלאומית עבור ארצו והגיע אמש לביקור בפראג, בירת צ'כיה, שעות אחרי שביקר בבירת בולגריה סופיה. בשיחות עם מנהיגי המדינות הללו הוא המשיך לקרוא להזרמת נשק לארצו ולקדם את צירופה של ארצו לברית נאט"ו, לקראת פסגת מנהיגי חברות הברית שתיערך בשבוע הבא בליטא – אם כי הסיכוי לצירופה בפועל של קייב לברית נמוך עד אפסי, לפחות בטווח הזמן הנראה לעין. היום יבקר זלנסקי גם בטורקיה, וייפגש באיסטנבול עם הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן. במוקד השיחות עמו עשוי לעמוד האיום הרוסי לפרוש מההסכם המאפשר ייצוא תבואה מנמלי אוקראינה לשווקים ברחבי העולם, הסכם שהושג אשתקד בתיווכה של אנקרה.
פורסם לראשונה: 23:41, 06.07.23
