נשיאת אוניברסיטת MIT סאלי קורנבלות', אחת משלוש הנשיאות שעמדו במרכז הסערה סביב השימוע בקונגרס בתחילת החודש, הגיעה הלילה (בין שלישי לרביעי) להקרנה מיוחדת שנערכה בקמפוס של סרטון זוועות החמאס שערך דובר צה"ל, כפי שפורסם לראשונה ב-ynet.
2 צפייה בגלריה
סאלי קורנבלות'
סאלי קורנבלות'
נשיאת MIT סאלי קורנבלות'
(צילום: AP Photo/Mark Schiefelbein, File)
קורנבלות' היא הבכירה ביותר בעולם האקדמיה שצפתה בסרטון עד כה. לדברי אנשים שהיו לצידה, הנשיאה היהודייה הגיבה בזעזוע, ובמספר קטעים הסיטה מבט ולא הצליחה להסתכל על המסך. היא סיפרה לנוכחים כי הופעל עליה לחץ רב לבטל את ההקרנה מצד אנשי סגל והנהלה בקמפוס, אבל היא החליטה לאפשר אותה בכל זאת ואף בחרה להגיע בעצמה. במהלך ההקרנה הנוכחים העידו כי היא הייתה מאוד מודעת לעצמה ולכך שכל העיניים עליה. היא עזבה את הבניין מיד בתום הסרט.
בעוד חלק מאנשי הסגל ראו במהלך של קורנבלות' ניסיון ראוי להערכה לכפר על דבריה בשימוע כי לא ניתן לנקוט צעדים נגד קריאות לרצח עם של יהודים, היו כאלה שלא סלחו: "כעת, כשנשיאת MIT ראתה באילו רוצחים מתועבים תומכים המפגינים בקמפוס שלה, ושעליהם היא הגנה גם בקונגרס, אני קורא לה להסיק מסקנות ולהתפטר מחר בבוקר", אמר שגריר ישראל באו"ם גלעד ארדן, שיזם את ההקרנה בקמפוס יחד עם חב"ד, MIT ושני פרופסורים ישראלים במוסד. "אני מצפה מ-MIT לנקוט באמצעים המחמירים ביותר כלפי סטודנטים שקוראים לרצח העם היהודי או שמביעים תמיכה בחמאס וכן לפטר פרופסורים ואנשי סגל שתומכים בחמאס. אני קורא לארגונים והקהילות היהודיות לא לתרום ולא לשלוח את ילדיהם לאוניברסיטאות שמאפשרות אווירה ופעילות אנטישמית בקמפוס".
הכותרת
בין הסכמי אוסלו למלחמה בדרום | שמעון שיפר
32:11
2 צפייה בגלריה
גלעד ארדן מציג את המספר של סינוואר בעצרת של האו"ם
גלעד ארדן מציג את המספר של סינוואר בעצרת של האו"ם
גלעד ארדן
(צילום: ANGELA WEISS / AFP)
יחד עם קורנבלות' הגיעו להקרנה עוד 40 אנשי סגל ודירקטוריון ב-MIT, כולל היו"ר מארק גורנברג, שהתייחס לפיל שבחדר ואמר כי "חשוב להילחם באנטישמיות בעולם, במדינה ופה בקמפוס". גם קונסול ישראל בבוסטון מירון ראובן נכח בהקרנה, שבסיומה הנספח הצבאי במשלחת ישראל לאו"ם, גיא ברק, שהקרין את הסרט למשתתפים, אמר: "כולכם בכירים ומשפיעים באקדמיה, וכדאי שתבינו עכשיו שלגבי 7 לאוקטובר אין דבר כזה צבע אפור: או שמגנים ומוקיעים כל מי שתומך בזה או שלמעשה תומכים בזה. אסור שתחשבו שיש תחום אפור שאתם יכולים להיות בו".
אנשי הסגל, פרופ' אור חן ופרופ' יואל פינק, היו אלה שדחפו להקרנה בקמפוס. לדברי פרופ' פינק, שבעצמו צמח כסטודנט במוסד, מדובר ביוזמה אחת מבין רבות שסטודנטים ואנשי סגל ישראלים ויהודים ב-MIT מרימים מאז 7 באוקטובר. לדבריו, האסימון עוד לא נפל אצל ההנהלה הבכירה, והיא לא מגיבה לעניין להתרחשויות בקמפוס.
לדברי רצף לוי (52), פרופסור בבית הספר למנהל עסקים של המוסד (וגם אח של הקומיקאי והיוצר רשף לוי), "לזכותה של הנשיאה ייאמר כי היא אכן גינתה את המעשים של חמאס, אבל יש ב-MIT ארגוני סטודנטים ואנשי מנהלה שמיד אחרי הפיגוע הצדיקו אותו ותמכו בפעולות הטרור - והעולם כמנהגו נוהג. MIT לא התנערה מהארגונים האלה ולא מהאינדיבידואלים האלה. לא יכולה להיות שום קבלה של האירוע הזה באופן ישיר או בעקיפין. השימוע של הנשיאה לא היה יום שניתן להתגאות בו, בלשון המעטה. הוא אות קלון לכל האוניברסיטאות ובפרט לנשיאות עצמן. הרי לא היה מדובר בכשל נקודתי שמישהו בא לא מוכן או מעד בלשונו. מדובר היה במשהו שהן התכוננו אליו מראש ותודרכו מה להגיד על ידי עורכי הדין ואנשי יח"צ. הדבר הכי חמור בשימוע זה שהוא לא היה טעות, אלא עמדה. עמדה שיש בה הרבה מאוד צביעות. לכולם ברור שאם זה היה קורה לכל קבוצה אחרת בקמפוס, לא היה שום ספק ולא היה שום גמגום. החובה הבסיסית של המוסדות האלה זה לספק לסטודנטים ואנשי אקדמיה סביבה בטוחה, פיזית ונפשית, בלי הטרדות ורדיפה. אין לזה שום קשר לחופש הביטוי. כל התלות הזאת בענף הגבוה של חופש הביטוי סובלת ממוסר כפול וצביעות".

פרופ' לוי מקווה שהיום הזה יחולל תפנית: "אני מקווה שבעצם ההגעה של בכירי האוניברסיטה תהווה אירוע מכונן שיגרום לשינוי תפיסתי בניהול שלה. שכל הסיטואציה תעביר מסר של מעבר למס שפתיים, לפעולות אמיתיות וערכיות נגד אנטישמיות ואנטי-ציונות. בסופו של דבר מדובר בחוזה של האוניברסיטה לכל הסטודנטים ולאנשי סגל שלה, כולל לא יהודים".
אתמול הוקרן הסרט גם למזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש. לשכתו של השגריר ארדן ארגנה עבורו הקרנה פרטית במטה האו"ם, שבסיומה אמר גוטרש כי מה שצפה בו הוא "צדדיו הנוראיים ביותר של הטבע האנושי". ביום שישי האחרון נציגים של משפחות חטופים התעמתו עם מזכ"ל האו"ם ואמרו לו "מעשים חשובים יותר ממילים!". הוא שלף בתגובה מהכיס את דיסקית החטופים שקיבל, וטען שזו הוכחה למחויבותו לשחרור בני הערובה.
משלחת צעירה של משפחות החטופים נפגשה איתו עוד לפני כן, והביעה אי שביעות רצון מהיעדר התמיכה של האו"ם - וגם מהתבטאויותיו, שבהן אמר בין היתר כי "מתקפת החמאס לא התרחשה בוואקום". הפגישה בין הצדדים הייתה מתוחה מאוד, ובמהלכה הטיחו בו נציגי המשלחת שאלות על פועלו במלחמה: "למה אתה לא אומר כלום? למה לא שמענו ממך מילה על החטופים?". גוטרש טען כי לא כך המצב, וכי כן התבטא בנושא. נציגי המשפחות קראו לו להגיע אישית לישראל ולצפות בזוועות שביצע ארגון הטרור חמאס - על כך השיב גוטרש באופן מתחמק ואמר כי "נתניהו לא עונה לי לטלפונים".