מוסקבה מגבירה את הלחץ על ישראל: ברקע הדיווחים ברוסיה על התקדמות בהליך להעברת חצר אלכסנדר בירושלים לידי הפדרציה הרוסית, ערך אתמול (שבת) שגריר רוסיה בישראל אנטולי ויקטורוב ביקור חריג במתחם שבעיר העתיקה. ויקטורוב הגיע למקום יחד עם משלחת גדולה של נזירות שהגיעה במיוחד מרוסיה, בני משפחה וכמה מעובדי השגרירות.
ביקורו של שגריר רוסיה בחצר אלכסנדר, אתמול
הביקור נערך ימים ספורים לאחר ששגרירות רוסיה בישראל מסרה כי הליך הרישום מחדש של זכויות הבעלות הרוסיות על חצר אלכסנדר נמצא ב"שלביו הסופיים", וכי הסוגיה מצויה כעת "במישור המשפטי בלבד". הקו הזה קיבל ביטוי מפורש גם בדברים שאמר ויקטורוב עצמו בריאיון בשבוע שעבר לערוץ RTVI. "החצר שלנו, החצר של רוסיה, אין צורך במשא ומתן בזה. אנחנו רק צריכים להשלים את ההליכים המשפטיים", אמר השגריר. דבריו ממחישים כי מבחינת מוסקבה שאלת הבעלות כבר הוכרעה, והמחלוקת שנותרה נוגעת רק להשלמת ההליך המשפטי בישראל.
בישראל, מנגד, מדגישים כי ההליך עדיין נבחן על ידי הגורמים המקצועיים, וכי מוקדם לקבוע אם ומתי יושלם. גורמים המעורים בנושא מזהירים שלא לראות בביקורו של השגריר הוכחה לכך שכבר התקבלה החלטה להעביר את המתחם לרוסיה. לדבריהם, לצד ההליך המשפטי והמדיני, מוסקבה פועלת גם במישור התודעתי - בניסיון לייצר תחושה של עובדה מוגמרת ולהגביר את הלחץ על מקבלי ההחלטות בישראל.
אחת ההערכות היא כי הרוסים מבקשים לנצל את חלון הזמן הפוליטי הנוכחי בישראל, מתוך הבנה שלאחר הבחירות ההכרעה בסוגיה עלולה להפוך למורכבת יותר - במיוחד בתרחיש שבו בנימין נתניהו לא יישאר בתפקיד ראש הממשלה. לכן, אומרים גורמים המעורים בפרטים, מוסקבה מגבירה בתקופה האחרונה את הלחץ המדיני והציבורי סביב המתחם.
חצר אלכסנדר. מתחם היסטורי בלב העיר העתיקה
(צילום: אלכס קולומויסקי)
הגעתו של ויקטורוב לחצר אלכסנדר יחד עם נזירות שהגיעו במיוחד מרוסיה עשויה להשתלב במאמץ הזה. הביקור מעניק למהלך נראות פומבית ומעביר מסר שלפיו מוסקבה כבר רואה במתחם נכס שנמצא בדרכו לעבור לשליטתה. חיזוק לתחושה הזו מגיע גם מעדותן של הנזירות האוקראיניות שמפעילות כיום את חצר אלכסנדר. לדבריהן, אנשי דת רוסים שאלו אותן באחרונה "מתי אתן עוזבות" - אמירה שנתפסה על ידיהן כרמז לכך שבצד הרוסי סבורים שהכרעה ישראלית בנושא כבר קרובה.
חצר אלכסנדר היא מתחם רוסי היסטורי בלב העיר העתיקה בירושלים, במרחק קצר מכנסיית הקבר. שטחו כ-1,300 מ"ר, והוא כולל את כנסיית אלכסנדר נבסקי, שנחנכה בשנת 1896, וכן מבנים ואתרים בעלי חשיבות היסטורית ודתית. הקרקע נרכשה עוד בתקופת האימפריה הרוסית, והמתחם הוקם בסוף המאה ה-19 ביוזמת החברה הארץ-ישראלית הפרבוסלבית הקיסרית (IOPS). לאחר המהפכה הרוסית נוצרה מחלוקת ממושכת סביב השאלה למי שייכים נכסים רוסיים שנרכשו בארץ ישראל בימי הצאר.
בשנים האחרונות דורשת מוסקבה מישראל להכיר בכך שהרישום העות'מאני ההיסטורי, שנעשה על שם "הממלכה הרוסית המפוארת", מקנה כיום את הזכויות בנכס לפדרציה הרוסית. מנגד, החברה שהקימה את המתחם טוענת כי הזכויות בו שייכות לה ואינן עוברות אוטומטית למדינה הרוסית.
פוטין ונתניהו. ברוסיה מעריכים כי ייתן שרה"מ יפסיד בבחירות, ואז סוגיית חצר אלכסנדר תהפוך למורכבת יותר
(צילום: AP)
בשנת 2020, בתקופת ממשלת נתניהו, הוצא צו שהכיר בחצר אלכסנדר כ"מקום קדוש". במקביל קידמה המדינה את חידוש הרישום של המתחם על שם הפדרציה הרוסית, אך עתירה שהגישה ה-IOPS בלמה את המהלך והותירה בפועל את הסטטוס קוו. שנתיים לאחר מכן פנה נשיא רוסיה ולדימיר פוטין במכתב אישי לראש הממשלה דאז נפתלי בנט, וביקש ממנו לפעול להעברת הזכויות במתחם לרוסיה - עדות לחשיבות שמייחסים בקרמלין לסוגיה.
בסוף 2024 חידש נתניהו את פעילות צוות השרים שבוחן את הנושא. בצוות חברים בין היתר שר החוץ גדעון סער ושר המשפטים יריב לוין, והטיפול בנושא מרוכז בידי המל"ל ומשרד ראש הממשלה. בנובמבר 2025 קיימה הוועדה הבין-משרדית המיוחדת שימוע בהשתתפות הצדדים. רוסיה השתתפה בו באופן פעיל, ומאז היא ממתינה לפרוטוקול ולעדכון באשר לצעדים הבאים.
"דריסת רגל נוספת בלב ירושלים"
הוויכוח סביב חצר אלכסנדר אינו מתנהל רק במישור המשפטי. מחקר שפרסם בחודש שעבר המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), מאת אלה איטקין וארקדי מיל-מן, הזהיר כי פעילות הכנסייה הרוסית-אורתודוכסית בישראל חורגת בהרבה מהמישור הדתי. לפי המחקר, לאורך ההיסטוריה שימשה הכנסייה הרוסית גם כלי לקידום האינטרסים המדיניים של מוסקבה, ובתקופת שלטונו של פוטין התחזקו הקשרים בין הכנסייה, הקרמלין ושירותי הביטחון הרוסיים.
החוקרים הצביעו גם על קשריה של ה-IOPS עם בכירים במערכת הפוליטית והביטחונית ברוסיה. בראש הארגון עומד סרגיי סטפשין, שכיהן בעבר כראש ממשלת רוסיה וכראש שירות הביטחון הפדרלי, ה-FSB. לפי המחקר, גם השגריר ויקטורוב נמנה עם אנשי הארגון. מחברי המחקר קבעו כי לנוכח שיתוף הפעולה ההדוק בין הכנסייה הרוסית לשלטונו של פוטין, ומאחר שלדבריהם אין הכרח משפטי להעביר את המתחם לרוסיה, ישראל אינה צפויה להפיק יתרון מהמהלך. זאת, בין היתר, לנוכח היחסים ההדוקים שמקיימת מוסקבה עם איראן ועם גורמים נוספים העוינים את ישראל.
נעמה יששכר. הייתה חלק מההבנות על חצר אלכסנדר?
(צילום: יאיר שגיא)
החוקרים הזהירו כי מסירת חצר אלכסנדר עלולה להעניק לרוסיה דריסת רגל נוספת בלב ירושלים, וכי הצלחה רוסית בסוגיה עשויה לפתוח פתח לדרישות עתידיות לקבלת נכסים נוספים הקשורים למורשת הרוסית בארץ הקודש.
חצר אלכסנדר עלתה לכותרות בישראל גם סביב פרשת נעמה יששכר, שנכלאה ברוסיה ושוחררה בינואר 2020. במהלך המגעים לשחרורה פורסמו דיווחים שלפיהם העברת חצר אלכסנדר לרוסיה הייתה חלק מההבנות בין נתניהו לפוטין. אין ראיה פומבית לכך שהעברת החצר הייתה חלק רשמי מעסקת השחרור, אולם לאורך השנים טענו גורמים שונים כי הנושא אכן עלה במסגרת השיחות בין ירושלים למוסקבה.
גורמים המעורים בסוגיה אומרים כי מבחינת פוטין מדובר בנושא בעל חשיבות אישית וסמלית. מבחינתו, העברת מתחם רוסי-היסטורי כה משמעותי לידיים רוסיות עשויה להיחשב הישג מדיני ותודעתי חשוב בירושלים - בפרט בתקופה שבה רוסיה נמצאת בעימות חריף עם המערב.
על הרקע הזה מקבל ביקורו החריג של ויקטורוב בחצר אלכסנדר משמעות נוספת. מבחינה פורמלית ההליך טרם הסתיים, ובישראל לא נמסר כי התקבלה החלטה להעביר את המתחם לפדרציה הרוסית. אולם עצם הגעתו של השגריר למקום עם משלחת גדולה מרוסיה - ובמיוחד השאלות שהופנו לנזירות האוקראיניות בנוגע למועד עזיבתן - עשויים להעיד כי מוסקבה מבקשת להמחיש שמבחינתה המאבק על החצר כבר נכנס לישורת האחרונה.
