נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הורה לפני חצי שנה לפתוח במלחמה נגד איראן, תוך שהוא מבטיח שהיא תהיה קצרה ומוחצת. אך כעת, כשהיא תחת סנקציות מחמירות, את הנהגת איראן שחוסלה תפס גרעין קשה של גנרלים ואנשי דת - שלהם יש שורשים עמוקים בשלטון התיאוקרטי. הם מצהירים שוב ושוב שהם ערוכים לעימות ממושך עם ארה"ב - בזמן שהם מוכנים לעשות הכול כדי למנוע כל התקוממות מבית.
גלריה


חמינאי הבן. לא נראה - ומקיף את עצמו בשותפים קיצונים
(צילום: Rouhollah Vahdati/ISNA/WANA (West Asia News Agency)/AFP, איור: יניב שחר)
כל זה רחוק מאוד מהתקווה של טראמפ בתחילת המערכה להפיל את הרפובליקה האיסלאמית, ומהטענות שהשמיע לאחר מכן שלפיהן "שינוי המשטר" העביר לקדמת הבמה גורמים מתונים יותר ונכונים יותר לפשרה.
המנהיגים החדשים בטהרן מפגינים מעט אמון ביכולת שלהם להגיע להסכם כלשהו עם טראמפ - לאחר שאיראן הותקפה פעמיים בזמן שניהלה שיחות עם ארה"ב - וייתכן שיותקפו שוב לאחר שהאמריקנים יחדשו את מלאי טילי היירוט שלהם. האיראנים אף איימו להסלים את המלחמה, בעוד המצור האמריקני המתמשך ותוכניותיו של טראמפ להטיל סנקציות חדשות מאיימים לחנוק את כלכלת איראן, שכבר במצב הולך ומחמיר.
"אם טראמפ רוצה לעשות משהו, אנחנו נגיב בעוצמה אדירה", אמר בסוף השבוע שעבר מוחסן רזאי, שהיה יועצו של המנהיג העליון של איראן מוג'תבא חמינאי, ומונה בתחילת החודש לתפקיד מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי במדינה. בפוסט שפרסם ב-X כתב כי "אם המלחמה הכלכלית תימשך, אף טיפה של נפט לא תיוצא" מהמפרץ הפרסי.
בהודעה שפרסמה הבוקר בכלי תקשורת ממלכתיים באיראן, הבטיחה ממשלת איראן לעמוד איתן נגד הסנקציות האמריקניות ומה שהיא כינתה "קונספירציות" אמריקניות-ישראליות, וטענה כי דיפלומטיה והגנה הן כלים "משלימים, מתואמים ובלתי נפרדים" להגנה על האינטרסים הלאומיים של המדינה, ביטחונה ושלמותה הטריטוריאלית. הממשלה האיראנית טענה כי תפעל בשני המסלולים בו-זמנית ותתמקד בבלימת האינפלציה, יצירת מקומות עבודה, תמיכה בייצור מקומי והפחתה הדרגתית של התלות בדולר.
נחושים לדכא כל התנגדות מבית
מינויו של רזאי היה במסגרת שורת צווים שעליהם חתם לאחרונה המנהיג העליון שטרם נראה בציבור מאז שחוסל אביו, ובהם נקבעה רשמית הנהגת הבכירים החדשה של איראן, כולל בעלי התפקידים הצבאיים הבכירים - לאחר שקודמיהם חוסלו בתחילת המלחמה.
המינוי אולי המשמעותי ביותר הוא של מפקד הבסיג' - כוח המתנדבים של משמרות המהפכה, המשליט אימה ברחובות ומילא תפקיד מרכזי בדיכוי גל המחאות שפרץ ברחבי המדינה בינואר האחרון, שבמהלכו נהרגו עשרות אלפים. לתפקיד מונה חוסיין טאיב, איש דת שמרני ושהיה ראש ארגון המודיעין של משמרות המהפכה, והוביל את אחד ממבצעי הדיכוי הגדולים הראשונים נגד מחאות ב-2009 - עד שהודח ביוני 2022, אחרי חשיפת מזימה איראנית לבצע פיגוע נגד יעדים ישראליים בטורקיה.
מינויו נתפס כסימן לכך שההנהגה נחושה למנוע התפרצות מחודשת של אי-שקט, על רקע התפשטות חוסר שביעות הרצון מהמצב הכלכלי.
חמינאי בן ה-56 לא נראה בציבור, כאמור, ואף לא הופיע בסרטונים או נשמע בהקלטות, מאז מותו של אביו בתקיפות הישראליות - שכיהן כמנהיג העליון של איראן במשך כ-37 שנים. ההערכה היא כי חמינאי הבן נפצע, והיעדרותו מהמרחב הציבורי עשויה להעיד על רמת האבטחה הגבוהה סביבו, שכן סביר שהוא נמצא על הכוונת של ישראל או על חומרת פציעותיו.
בינתיים הוא מקיף את עצמו בבעלי ברית קיצונים. במינויים שהוכרזו ב-11 וב-12 באוגוסט, הקיף את עצמו חמינאי בבעלי ברית ותיקים, שאיתם שיתף פעולה בעבר. "הם קליקה של קצינים בכירים ומבוגרים יותר, ששירתו יחד בעשורים האחרונים", הסביר בשיחה עם AP סשה ברוכמן, אנליסט במשרד המזרח התיכון של המכון הבינלאומי ללימודים אסטרטגיים בבחריין.
רזאי, בן 71, עמד בראש משמרות המהפכה במהלך השנים שבהן התעצבו, לאורך כל מלחמת איראן-עיראק בשנים 1988-1980 ועד 1997. מאז 2009 התמודד כמה פעמים על תפקיד הנשיא כמועמד מהקו הקיצוני יותר.
אחמד וחידי, בן 68, מונה לתפקיד מפקד משמרות המהפכה, שבו שימש כמפקד בפועל מאז שקודמו חוסל לצד חמינאי האב. בנוסף, מונו בחודשים האחרונים מפקד חיל הים של משמרות המהפכה, הגנרל עלי עוזמאי, והרמטכ"ל עלי עבדאללהי.
ברוכמן, שציין כי רזאי היה מפקדו של וחידי במשך שנים רבות, אמר כי נראה שהדגש כעת במינויים הוא להבטיח אחדות. "זה נראה כמו לכידות פנימית, במובן הזה שהאנשים מהגרעין הקשה מוכנסים למעגל הפנימי", הסביר.
המתונים שקוראים לריסון
אנליסט הנפט הבכיר בחברת Kpler, המספקת נתונים לשווקים בינלאומיים, הסביר כי המינויים של וחידי ורזאי מעידים על "השפעה גדולה יותר של גורמים המזוהים עם עמדה נוקשה יותר". עם זאת, הוסיף האנליסט, הסלמה אינה בלתי נמנעת, ואיראן עלולה להתקשות "להסלים במידה שתספיק כדי להשיב את ההרתעה, מבלי לעורר תגובת נגד שתותיר אותה במצב גרוע יותר".
הנשיא מסעוד פזשכיאן הוא אחד הקולות הבולטים שעדיין קוראים לפתרון באמצעות משא ומתן. בעלי בריתו טוענים כי איראן מסתכנת בכך שהיא מותחת את החבל יותר מדי כשהיא ממשיכה במלחמה, בעוד כלכלתה קורסת.
"עדיף יהיה להביא את המלחמה לסיומה, שכן כיום אנחנו נהנים מעוצמה ומכבוד, והעולם כולו הכיר בניצחון שלנו, בעוד שארה"ב שנואה", אמר פזשכיאן בשבוע שעבר. הוא גם הגן על מזכר ההבנות שנחתם ביוני מול האשמות הקיצונים שטענו שאיראן ויתרה במסגרתו על יותר מדי תנאים.
בניגוד לאנשי הקו האולטרה-קיצוני, הדוחים כל אפשרות לשיחות, רזאי דווקא הותיר פתח לאפשרות של הסכם - אם ארה"ב תיסוג מעמדתה. ביום שני אמר לרמטכ"ל הפקיסטני אסים מוניר, המשמש כמתווך, כי על ארה"ב "לשנות את גישתה ולנקוט צעדים מעשיים ליישום תנאי" הסכם הפסקת האש.
אנליסט פוליטי הפועל בטהרן בשם אחמד זיידבאדי כתב בעיתון המזוהה עם פזשכיאן כי קיימים "פערים משמעותיים בנוגע לדרך שבה המדינה צריכה לצעוד בעתיד". הקיצונים מתנגדים לנורמליזציה עם ארה"ב משום ש"הישרדותם תלויה בקיומו של עימות ועוינות".
הדמות החזקה בראש הבסיג'
על אף התקוות בארה"ב - וגם בישראל - עד כה לא נראו סימנים למחאות חדשות, בזמן שלאיראנים נעשה קשה יותר ויותר לרכוש מוצרים בסיסיים. מינויו של טאיב למפקד הבסיג' הוא סימן לכך שההנהגה מעוניינת למנוע מראש כל התקוממות אפשרית, "עוד לפני שהיא בכלל מתרחשת", אמר ברוכמן ל-AP. "הגיוני להציב אדם שמגיע מרקע מודיעיני בראש הכוח שאמור לבצע את הדיכוי", אמר.
טאיב, איש דת בן 63, עמד בראש הבסיג' בתקופה שבה מילא הכוח תפקיד מרכזי בדיכוי ההפגנות ההמוניות שפרצו נגד בחירתו מחדש של מחמוד אחמדינג'אד ב-2009, אז נהרגו עשרות. הוא יצר לעצמו תדמית של אדם חסר רחמים, וזמן קצר לאחר מכן מונה טאיב לראש מערך המודיעין של משמרות המהפכה. הוא עמד בראש הארגון במשך כמעט 13 שנים, עד שהודח ב-2022, לפי דיווחים במסגרת טלטלה ארגונית שהגיעה בעקבות הצלחות ישראליות בתחום הריגול.
הבסיג' מפעיל רשת ארצית של מתנדבים, השומרים על נוכחות ברחובות, במשרדי ממשלה ובמרכזי תרבות, במטרה להבטיח נאמנות וטוהר אידיאולוגי לתיאוקרטיה האיראנית.
בצו המינוי של טאיב, הורה לו חמינאי הבן להעמיק את נוכחות הבסיג' בחיי החברה באיראן, להשתמש בטכנולוגיות חדשות ול"הרחיב את פעילות הבסיג' ברחבי העולם נגד היהירות הציונית-אמריקנית" - דבר המצביע על כך שהארגון עשוי להתחיל ליצור קשרים עם שלוחיה של איראן מחוץ למדינה.
הבסיג' הגביר את נוכחותו במהלך המלחמה, ואנשי הקו הנוקשה קיימו עצרות מדי לילה בטהרן ובערים נוספות, כדי לגייס תמיכה ולהרתיע כל מי שעשוי להביע התנגדות. לא ברור בדיוק כיצד טאיב יגביר את כוחו, אך בנאום שנשא לאחרונה הוא רמז כי בכוונתו להדק עוד יותר את השליטה בחברה.
הוא הזהיר כי הלחץ האמריקני על הכלכלה נועד ליצור פילוג בתוך איראן. "אם המסגד יהפוך למרכז השכונה, האומה תשמור על אחדותה, וזה יהיה אמצעי הרתעה גדול יותר מכל טיל".






