הסרט "נז"א" החזיר לקדמת הבמה את אחת הסוגיות השנויות במחלוקת סביב הלחימה בעזה - והשאלה: עד כמה משתמש צה"ל בבינה מלאכותית כדי לאתר ולזהות יעדים. עד כה, עיקר הטענות בנושא פורסמו בדיווחים של כלי תקשורת זרים, בין היתר ב"ניו יורק טיימס", שהציגו כיצד יחידה 8200 שילבה במערכות שפיתחה יכולות AI לצורכי מודיעין.
בין היתר, בקטע שנחשף מהסרט, אמר אחד המרואיינים שלמרות שלא נבדקו תמיד מספר ההרוגים במסגרת "הנזק האגבי" של תקיפות, כן "היה אישור ל-500 (הרוגים)" באחת מהן. בשיחה עם ynet הדף גורם צבאי בכיר את הטענה, והסביר כי: "המספר 500 הוא מופרך". הוא ציין כי יש מדרגות נז"א שונות, שנעות לפי אישורים של דרגים בכירים, אך אלו אינן מגיעות למאות, אלא לעשרות בודדות בלבד.
רבים מהניסיונות לאתר יעדים פוטנציאלים, תוך שילוב של בינה מלאכותית וזיהוי פנים, נולדו משיתוף פעולה בין אנשי 8200 לבין חיילי מילואים שעובדים בחברות טכנולוגיה כגוגל, מיקרוסופט ומטא. ב-8200 הוקם מה שלימים נודע כ"סטודיו" - מרכז חדשני שבו מבצעים התאמות בין מומחים לפרויקטים בתחום ה-AI. לפי דיווח ב"ניו יורק טיימס", הטכנולוגיות החדישות האלו לעיתים הובילו לטעויות בזיהוי ולמותם של אזרחים ברצועה.
בצה"ל לא קיבלו את הסרט להתייחסות, וגורמים במערכת הביטחון אומרים שיש לזה סיבה. עיקר הטענות כפי שהתייחסו אליהם בצבא עוסקות בשתי תמות מרכזיות: ראשית, שימוש בבינה מלאכותית להפללת מטרות בצורה רובוטית ומלאכותית, וטענה כי כל הסיכול והתקיפה נעשה ללא מגע יד אדם. בהקשר זה חידדו גורמי ביטחון כי אכן נעשה שימוש באלגוריתמים שונים להפללה, אבל גם במוצרים המתקדמים ביותר שיש בידי מערכת הביטחון יש מגע יד של לפחות שני גורמים ועיניים של אדם פיזית בדרך לתקיפת המטרה.
הצד המודיעיני מביא את המטרה לרמת תמך, אז המטרה "עולה" לאישור קצין מודיעין, לאחר מכן היא מאושרת על ידי מפקד באגף המבצעים לצורך תקיפה - ורק אז מאושרת לתקיפה, בכפוף למדיניות האש באותה עת.
תקיפה בעזה. ארכיון
(צילום: Ahmad Hasaballah/Getty Images)
התמה השנייה שמבקרים בסרט היא השימוש במונח נז"א (נזק אגבי) כמונח שלילי. גורמים במערכת הביטחון הסבירו כי צבאות שלא עושים בשיטה זו שימוש, אלו צבאות פושעים. לדבריהם, נז"א אומר למפקד בתא התקיפה: "קח בחשבון שיש במרחב הלחימה גם בלתי מעורבים, ובהתאם לבכירות (מלשון מטרה בכירה, אב"ק) ומדיניות האש וכמה אזרחים אני מוכן לסכן בצד השני בשל התקיפה, ואז לבצע הערכה".
לצד זאת, מודים בצה"ל כי יש גם טעויות, באיראן בלבנון וגם בעזה. באחד הקטעים שיצאו מהסרט, נשמע אחד המרואיינים אומר שידע לסרטט ולהגיד בכל בלוק בעזה מי גר שם וכמה אנשים. גורמי ביטחון הסבירו בשיחה עם ynet כי זו בדיוק העדות שסותרת את הטענה שלו עצמו, כיוון שזה מראה שחוקרים ויודעים כמה אנשים יש בכל בית ומי נמצא בו. לשיטת הגורמים, זה דווקא מחזק את העובדה שצה"ל נשען על מקורות אמינים בחקירת האירועים ובהחלטות שהוא מקבל לפני תקיפות.
נקודה נוספת שחוששים ממנה כעת בצה"ל היא השפעת הסרט על מערכות היחסים בתאי התקיפה בין הלוחמים השונים, והאפשרות שיחששו שאחרי פעולות מסוימות לוחמים יבחרו לחשוף פרטים. בצה"ל מסבירים כי "זה עוול משמעותי, ממש לתקוע טריז בתוך תאי התקיפה".
הגרדיאן מאשים: "תגובה דכאנית"
הסרט נז"א נוצר בהפקה של עיתון "הגרדיאן" הבריטי, ומציג עדויות של 24 חיילים וחיילות מיחידה 8200 על פעולות צה"ל במהלך המלחמה בעזה. הערב, התייחסו ב"גרדיאן" לתגובות הנסערות בישראל, ולצעדים שהכריזו עליהם בדרגים המדיני והצבאי.
"הגרדיאן מוטרד מהתגובה הדכאנית בישראל לסרט נז"א", מסר. "יובל אברהם ורחל שור הם עיתונאים וקולנוענים אמיצים. ההתקפות עליהם באות מצד אנשים שעדיין לא ראו את הסרט. נז"א מבוסס על יותר משלוש שנים של תחקיר עיתונאי. העדויות הנכללות בו הן אמיתיות ואנחנו מאמינים שראוי שיישמעו. הראיונות נעשו עם מקורות עיתונאיים חסויים. אנחנו נגן בתוקף על נז"א ועל הצוות העומד מאחוריו מפני כל התקפות או ניסיונות צנזורה".
הטכנולוגיה במוקד
בסוף אפריל 2025 פורסמה כתבה מקיפה של ה"ניו יורק טיימס", שהציגה את אופן השימוש במלחמה - ובמיוחד של יחידה 8200 - בטכנולוגיית בינה מלאכותית. כדוגמה הובא בעיתון האמריקני חיסולו של איברהים ביארי, מפקד גדוד מרכז ג'באליה של חמאס, שהיה ממובילי ומתכנני טבח 7 באוקטובר.
לפי הדיווח, בסוף אוקטובר 2023 התכוונה ישראל לחסל את ביארי וידעה שהוא מסתתר ברשת המנהרות ברצועה, אבל המודיעין לא הצליח לאתר אותו. שלושה גורמים ישראלים ואמריקנים אמרו אז ל"טיימס" שבישראל החליטו לפנות לטכנולוגיה צבאית חדשה, ששולבה בבינה מלאכותית. אותה טכנולוגיה פותחה עשור לפני כן, אבל לא נעשה בה שימוש בשדה הקרב עד אז. הניסיון לאיתור ביארי נתן תמריץ לשיפור אותו כלי, ומהנדסים ב-8200 שילבו בו בינה מלאכותית.
גם אם אכן עושים שימוש בצה"ל בכלי AI, אין הדבר מעיד על משהו בתהליך קבלת ההחלטות לגבי השיקולים בתקיפות, ואם יפגעו חפים מפשע. כל תקיפה וסיכול נבחנים בדרגים שונים ועוברים תחת עיניים רבות. לגבי התקיפות נלקחים בחשבון שיקולים רבים: אם היעד בכלל עונה לקריטריונים של סיכול, דרך חקירה מקיפה של כל הסביבה שלו, סדר היום שלו, המקומות שבהם הוא נמצא, לרבות המקומות שבסביבתו; סוג החימוש; אופי הפעולה ושיקולים נוספים.
תקיפה בעזה, ארכיון
(צילום: AP Photo/Jehad Alshrafi)
במסגרת הניסיון לאתר ביארי, לפי ה"ניו יורק טיימס", האזינה ישראל לשיחותיו ובחנה את אותו כלי אודיו המבוסס בינה מלאכותית, שסיפק את המיקום המוערך שממנו הוא ביצע את השיחות. בעזרת המידע הזה, ישראל תקפה מהאוויר את המקום ב-31 באוקטובר 2023 וחיסלה את ביארי. ארגון זכויות אדם טען כי יותר מ-125 אזרחים נהרגו באותה תקיפה.
ב"טיימס" ציינו אז כי ערכו ראיונות עם תשעה בכירים ביטחוניים בישראל ובארה"ב, ומהם עולה כי חיסולו של ביארי באמצעות אותו כלי אודיו הוא רק דוגמה אחת לדרך שבה ישראל משתמשת במלחמה בעזה כדי לבחון ולהציב במהירות טכנולוגיות בינה מלאכותית לשימוש צבאי, ברמה שלא נראתה עד אז.
השת"פ בין 8200 למילואימניקים מענקיות טק
לפי הדיווח ב"ניו יורק טיימס", ב-18 החודשים שקדמו לו שילבה ישראל בינה מלאכותית בתוכנות לזיהוי פנים כדי להשוות בין תמונות מטושטשות לזהויות אמיתיות, השתמשה בה להכנת רשימת יעדים פוטנציאליים לתקיפות אוויריות, ויצרה מודל AI בערבית כדי ליצור צ'אטבוט שיכול לסרוק ולנתח הודעות טקסט, פוסטים ברשתות חברתיות ועוד נתונים בשפה הערבית.
רבים מהניסיונות הללו נולדו משיתוף פעולה בין אנשי 8200 לבין חיילי מילואים שעובדים בחברות טכנולוגיה כגוגל, מיקרוסופט ומטא. ב-8200 הוקם מה שלימים נודע כ"סטודיו" - מרכז חדשני שבו מבצעים התאמות בין מומחים לפרויקטים בתחום ה-AI. אבל לעיתים הטכנולוגיות החדישות הללו, כאמור, הובילו לטעויות בזיהוי ולמותם של אזרחים בתקיפות.
ההודעה על חיסול ביארי
(צילום: דובר צה"ל )
אחד הכלים שפיתח "הסטודיו", לפי ה"טיימס", הוא מודל בינה מלאכותית בערבית שמכונה "מודל שפה גדול". בעיתון האמריקני ציינו כי מפתחים התקשו תחילה ליצור מודל שכזה בגלל המחסור בבסיס נתונים בערבית כדי לאמן את הטכנולוגיה. כשכן היו נתונים, הם היו בעיקר בערבית ספרותית, השונה מהמדוברת.
אבל לצה"ל לא הייתה בעיה כזו, בעקבות עשרות שנים של פיענוח הודעות טקסט, תמלולי שיחות טלפון ופוסטים ברשתות החברתיות, בערבית מדוברת. אותו "מודל שפה גדול" נוצר לפיכך בחודשים הראשונים של המלחמה, ולצד זאת אף פותח צ'אטבוט בערבית. ב-8200 שילבו את הכלי עם בסיסי נתונים של מולטימדיה המאפשרים לאנליסטים להריץ חיפושים מורכבים באמצעות תמונות וסרטונים.
השגיאות של הצ'אטבוט
לאחר חיסול מזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה, הצ'אטבוט ניתח את התגובות במדינות דוברות ערבית. לעיתים, הצ'אטבוט לא הצליח לזהות מונחי סלנג מודרניים, ומילים שתורגמו מאנגלית לערבית. הדבר דרש מקציני המודיעין בצה"ל המומחים בדיאלקטים שונים לשפר את המערכת. הצ'אטבוט גם סיפק לעיתים תשובות שגויות - כמו למשל תמונות של צינורות במקום של כלי נשק. ועדיין, כלי הבינה המלאכותית האיץ משמעותית את המחקרים והניתוחים השונים.
במעברים הזמניים שהוקמו בין צפון לדרום הרצועה באותה תקופה, נטען ב"טיימס", ציידה ישראל במצלמות את היכולת לסרוק ולשלוח תמונות ברזולוציה גבוהה של פלסטינים לתוכנית זיהוי הפנים המבוססת על בינה מלאכותית. אבל למערכת היה לפעמים קושי לזהות אנשים שפניהם כוסו. הדבר הוביל למעצרים ולחקירות של פלסטינים שזוהו בטעות כחשודים.
שימוש נוסף בבינה המלאכותית היה לסנן נתונים על אנשי חמאס שאסף המודיעין. לפני המלחמה, ישראל בנתה מערכת מבוססת בינה מלאכותית המכונה "לבנדר", שיכולה במהירות לסווג נתונים כדי לפגוע בחמושים בדרג נמוך. היא כללה בסיס נתונים של אנשי חמאס מאומתים, ונועדה לנבא מי עשוי גם כן להיות חבר בארגון הטרור. ההערכות של ה"לבנדר" אמנם לא היו מושלמות, אבל ישראל השתמשה במערכת בתחילת המלחמה לסיוע בבחירת יעדים.
השאלות האתיות
הטכנולוגיות החדישות מעלות "שאלות רציניות בתחום האתיקה", אמרה כבר אז לעיתון האמריקני הדס לורבר מהמכון הטכנולוגי חולון (HIT). היא הזהירה כי דרושים בלמים ואיזונים לבינה המלאכותית, והוסיפה כי "מי שצריך לקבל את ההחלטות הסופיות הם בני אדם".
דוברת מטעם צה"ל מסרה כבר לפני יותר משנה ל"טיימס" כי היא אינה יכולה להתייחס לטכנולוגיות ספציפיות בשל "האופי המסווג" שלהן, והבהירה שישראל "מחויבת לשימוש חוקי ואחראי בכלים הטכנולוגיים".
לפי ה"טיימס", המודיעין הישראלי השתמש באותו כלי אודיו שבו נעזר לאיתור ביארי, לצד מפות ותמונות של מערכת המנהרות התת-קרקעית ברחבי הרצועה, גם כדי לאתר חטופים. כמו כן, אמרו שני בכירים ישראלים לעיתון האמריקני כי לאורך זמן הכלי שופר - כך שיהיה יותר מדויק לאיתור אנשים בודדים.
היחידה שבמוקד - ותגובת הנגד
על רקע הסרט, ישנה הבנה בצה"ל שנגרם נזק אדיר למערכת, ולכן הרמטכ"ל, רב-אלוף אייל זמיר, בעצמו נכנס לאירוע שהוא לא רואה בו רק אירוע הסברתי אלא כזה שעלול, אם לא יטופל, לפגוע משמעותית בפעילות צה"ל ובלוחמים שנמצאים כעת בחזיתות השונות.
הצעדים שבהם בחר לנקוט הרמטכ"ל הם חריגים מאוד, בין היתר נגד מי שבחרו להתראיין בסרט, ובצה"ל בוחנים כעת אם חשפו מידע מודיעי האסור בפרסום. גם בימים אלו ממשיכים מאמצי הסיכול של צה"ל, בעיקר ברצועת עזה, על רקע הניסיון האמריקני לקדם את תוכנית טראמפ ונסיגת צה"ל. בהמון מקרים ישנה עצירה של הפעילות בשל מגבלות פגיעה בחפים מפשע. יתרה מכך, לפי גורמי ביטחון התקיפות שמתרחשות בימים אלו ברצועה נבחנות תחת עיניים רבות, וחלקן נעצרות בשל החשש מאיבוד לגיטימציה בדעת הקהל העולמית.
יוצרי נז"א יובל אברהם ורחל שור
(צילום: Scott A Garfitt/Invision/AP)
רק בתחילת החודש שעבר, קיבלו הכוחות ברצועה הנחיה חדשה שמאותו הרגע מבצעים רק תקיפות להסרת איומים מיידיים. לפי ההנחיה, סיכולים ממוקדים מבוצעים רק באישור הרמטכ"ל והדרג המדיני.
אם יתברר שהחיילים שהתראיינו לסרט משרתים כרגע בצה"ל או במילואים, יבחנו בצבא אם לפעול נגדם וכיצד. גורמים בצה"ל מסבירים כי הסרט גורם נזק אדיר לפעילות צה"ל בזירות השונות, כשעיקר תשומת הלב מבחינת הסברה וחקירה היא כמובן ליחידה 8200 שבמוקד הסרט.
יש לדברים שנאמרו בסרט השלכות משמעותיות, שכן היחידה פועלת מול יחידות וגורמים שונים בעולם. בוגריה מנהלים קשרים עסקיים המשפיעים על כלכלת וביטחון ישראל. לכן, צה"ל יוצא להגנתו, אבל גם להגנת היחידה המוכרת מאוד בעולם.
