בצל הסערה שעורר הסרט נז"א בעולם, פנו גורמים בצה"ל לשב"כ בבקשה שיסייע בחקירה בעניין הסרט. בשלב זה, שב"כ עדיין לא מעורב - וגורמים בארגון השיבו לצה"ל שהם ממתינים לפנייה רשמית, שצפויה להימסר אחרי החלטת הפרקליט הצבאי הראשי איתי אופיר בשיתוף היועמ"שית גלי בהרב-מיארה.
הפנייה לשב"כ מגיעה בהמשך לשורת צעדים שעליהם הורה אתמול הרמטכ"ל, רב-אלוף אייל זמיר, בעקבות הסרט. בין היתר, הנחה זמיר את הפרקליט הצבאי הראשי לבחון ולקדם פעולות משפטיות אפשריות ביחס לסרט ולמעורבים בו, וכן לבחון היבטים של ביטחון מידע ואת האפשרות שחומרים מסווגים הודלפו ושימשו בהפקתו. בנוסף הוקם צוות רב-ארגוני ורב-תחומי, בהובלת ראש אגף התכנון, שנועד לגבש דרכי פעולה להתמודדות עם הטענות המועלות בסרט.
במוקד הבדיקה נמצאת יחידה 8200, שעל פעילותה מבוסס חלק מרכזי מהסרט. "נז"א", שהופק בשיתוף העיתון הבריטי "הגרדיאן", מציג עדויות של 24 חיילים וחיילות ששירתו לכאורה ביחידה, ומתארים את פעילות צה"ל במהלך המלחמה ברצועת עזה. בסרט מועלות טענות קשות בנוגע למדיניות הנזק האגבי, לתקיפות ולחיסולים, וכן לשימוש בכלי בינה מלאכותית. בצה"ל דוחים את הטענות וטוענים כי חלקן שקריות, מסולפות ומנותקות מהמציאות.
הבדיקה נפתחת כשבישראל עדיין לא הצליחו להשיג עותק מלא של הסרט. שגרירות ישראל ברומא התריעה כבר לפני כחודש על השתתפותו בפסטיבל ונציה, ואף נעשו ניסיונות למנוע את הקרנתו או לאזן אותה - אך ללא הצלחה. בצה"ל נחשפו לעיקרי הסרט רק לאחר שנציגת התרבות בשגרירות צפתה בו והעבירה דוח על תוכנו, ודובר צה"ל אף פנה ליוצרים יובל אברהם ורחל שור בבקשה להעביר לצבא עותק מלא כדי שיוכל להתייחס לטענות המועלות בו.
הרמטכ"ל זמיר. הורה על שורת צעדים
(צילום: דובר צה"ל)
בצה"ל מודאגים במיוחד מהאפשרות שבמהלך הפקת הסרט נעשה שימוש במידע מסווג או במידע שאסור בפרסום. במסגרת הבדיקה נבחנת גם זהותם של המרואיינים והאם חלקם עדיין משרתים בצה"ל או במילואים. גורמים בצבא אמרו כי אם יתברר שמשרתים פעילים היו מעורבים בהעברת מידע אסור, תיבחן האפשרות לנקוט נגדם צעדים. מוקד תשומת הלב הוא יחידה 8200, בין היתר בשל קשריה הענפים עם גופי מודיעין וגורמים בינלאומיים והחשש מפגיעה בפעילותה ובאנשיה.
במקביל, ישראל פתחה גם במאמץ הסברתי בינלאומי. משרד החוץ הפיץ לכל שגרירויות ישראל בעולם דף מסרים רשמי, שבו נטען כי הסרט "הופך את האמת על פיה" וכי הוא מציג "תעמולה חמאסית במסווה של תיעוד". בישראל דוחים בין היתר את הטענה כי מערכות בינה מלאכותית מקבלות בעצמן החלטות על תקיפות, ומבהירים כי כל החלטה מבצעית מתקבלת בידי בני אדם ולאחר בחינה מודיעינית, מבצעית ומשפטית. ישראל גם הכחישה באופן מפורש טענה שמופיעה בסרט ולפיה אושרה תקיפה שבה היו צפויים להיהרג מאות אזרחים.
צילום מתוך הסרט נז"א
(צילום: באדיבות פסטיבל ונציה)
הסערה סביב הסרט כבר גלשה גם לזירה המשפטית הבינלאומית. חמאס קרא לבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג להשתמש בעדויות שמופיעות ב"נז"א" במסגרת החקירות הנוגעות למלחמה בעזה. ברקע מתנהלים ממילא שני הליכים נפרדים בהאג: התיק שהגישה דרום אפריקה נגד ישראל בבית הדין הבינלאומי לצדק, בטענה להפרת האמנה למניעת רצח עם, וההליך בבית הדין הפלילי הבינלאומי הנוגע לראש הממשלה בנימין נתניהו ולשר הביטחון לשעבר יואב גלנט.
הסרט עצמו זכה לחשיפה בינלאומית רחבה לאחר הקרנתו בפסטיבל ונציה, שם קיבל כמעט 25 דקות של מחיאות כפיים ובהמשך זכה בפרס חבר השופטים. מנגד, בישראל הוא עורר גינויים חריפים גם בדרג המדיני: שר התרבות מיקי זוהר אף הודיע כי יפעל לשלילת אזרחותם של היוצרים יובל אברהם ורחל שור - אמירה שסוקרה בהרחבה בעולם ועוררה ביקורת גם מצד גורמי הסברה ישראלים, שטענו כי היא הסיטה את הדיון מהטענות שמעלה הסרט ודווקא העניקה ליוצרים הישג הסברתי.
