כבר לפני כמה חודשים אמר הרצי הלוי בשיחות פרטיות שהוא יממש את כוונתו לקחת אחריות למחדלי 7 באוקטובר 2023 בסביבות חודש מרץ. הוא הסביר שהוא חייב להשלים שתי משימות חשובות לפני שהוא עוזב: האחת, יצירת מתווה לשחרור הישראלים שנחטפו לעזה במשמרת שלו; והאחרת - הפקת לקחים מאותה יממה קשה.
זהו התיקון שרב-אלוף הלוי ראה את עצמו חייב אישית לעשות לפני שהוא פורש בגלל חלקו במחדל. ואכן, על כתפיו של הרמטכ"ל ה-23 רובצת אחריות כבדה לאותם אירועים, אבל בה בשעה יש לזכור שהוא היה מי שאושש את צה"ל תוך שעות ספורות. בהנחייתו התייצב הצבא להגנה על גבול הצפון וטיהר את הנגב המערבי מהמחבלים, ומיד עבר לתכנן ולממש את התקפת הנגד שבה מוטט צבא הטרור של חמאס.
מי שראה אותו באותן שעות יודע שהוא היה הסלע האיתן שנתן דוגמה אישית לעמיתיו במטכ"ל, ובצורה עניינית וקרת רוח העביר את צה"ל ממצב של כאוס מדמם חזרה לגוף מתפקד שפעל ביעילות בשבע זירות לחימה.
הלוי לא עשה את זה לבד. שר הביטחון יואב גלנט, אלוף פיקוד דרום ירון פינקלמן, אלוף פיקוד צפון אורי גורדין וראש אגף המבצעים עודד בסיוק - כולם היו שם איתו, אבל הרמטכ"ל היה זה שהשרה ענייניות וקור רוח שאפשרו לצה"ל להתאושש במהירות שיא ולהשיב מלחמה שערה.
הודעת ההתפטרות שלו היום (שלישי) הגיעה אחרי 40 שנות שירות. במקביל הודיע האלוף פינקלמן על התפטרות אחרי יותר מ-30 שנים במדים. שניהם צמחו וגדלו במערך צבא היבשה הלוחם של צה"ל. הם השכילו לעצב שיטת לחימה מותאמת לכל אחת מהזירות וידעו גם לתרום את יכולותיו המודיעיניות והמבצעיות של הצבא למאמץ לשחרור החטופים. בצה"ל, וגם בדרג המדיני, משוכנעים שהלחץ הצבאי שהופעל והניהול המושכל של המלחמה היו הגורם העיקרי להסכמת חמאס לבצע את עסקת החטופים הראשונה בנובמבר 2023 ואת העסקה שיצאה לדרך השבוע.
לרמטכ"ל הלוי הייתה תרומה רבה גם לרתימת היכולות הצבאיות של ארה"ב למאמץ המלחמתי. מערכת היחסים שכונן, בעזרת האלוף בסיוק, עם פיקוד המרכז של ארה"ב (סנטקום) היא שאפשרה לישראל לעמוד בהצלחה בשתי מתקפות טילים וכטב"מים מאיראן, ולנהל סדר עדיפויות נכון בחלוקת המאמצים בין הזירות השונות. אפשר לומר שהקשרים שרקם הלוי עם מפקד סנטקום הגנרל מייקל קורילה העלו את רמת היחסים בין ארה"ב לישראל בכמה דרגות.
2 צפייה בגלריה
לרצות אותם. איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ'
(צילום: אלכס קולומויסקי, שלו שלום, shutterstock)
ועדיין, הרצי הלוי חש - ומי שהיה קרוב אליו ראה זאת היטב - את כובד האחריות והיגון שנלוו אליו בגלל המחדל בלילה שבין 6 ל-7 באוקטובר 2023. הוא עשה באותן שעות כמה שגיאות קשות שירדפו אותו עד יומו האחרון. כך גם האלוף פינקלמן, שהחלטתו לפרוש בעיתוי הנוכחי קשורה בהודעה של הרמטכ"ל, שאותו העריך וכיבד ועימו חלק את אותה תפיסה מבצעית.
למה לו פוליטיקה
וישנה כנראה גם זווית פוליטית להודעת הפרישה של הלוי. בימים האחרונים, במסגרת המאמצים למנוע את פרישתם מהקואליציה של השרים בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר, הודיע ראש הממשלה בנימין נתניהו שמיד אחרי שחרור החטופים בשלב א' של העסקה יחזור צה"ל למלחמה. נתניהו הדגיש: "זה ייעשה בשיטות חדשות ובצורה אחרת ממה שזה התנהל עד היום".
לא ידוע מה בדיוק הבטיח נתניהו לסמוטריץ' ובן גביר, אבל הם מתחו כמה פעמים ביקורת על הרמטכ"ל ודרש את פיטוריו, משום שהלוי – כך לשיטתם - מנע את ההשתלטות של צה"ל על הסיוע ההומניטרי שנכנס לעזה. הם גם סברו שהרמטכ"ל ושאר אלופי צה"ל התעקשו לפעול בעזה בשיטה של פשיטות על אזורי לחימה, יציאה מהם וחוזר חלילה. סמוטריץ' ובן גביר דרשו שצה"ל ישתלט על הרצועה כולה ויישאר בה בלי לאפשר לחמאס לחזור, כפי שנעשה בחודשים האחרונים בצפון הרצועה.
נתניהו גם נדרש על ידיהם לפתוח במבצע גדול ביהודה ושומרון, שלמעשה החל היום. ההחלטה על היציאה למבצע "חומת ברזל" – שהוכן על ידי צה"ל לפני זמן רב - נפלה ממניעים פוליטיים. עדות לכך נמצאת בדברים שאמר סמוטריץ' אחר הצהריים: "אחרי עזה ולבנון התחלנו היום, בעזרת השם, בשינוי תפיסת הביטחון גם ביהודה ושומרון ובמערכה למיגור הטרור באזור. זאת, כחלק ממטרות המלחמה שנוספו בקבינט לדרישת הציונות הדתית ביום שישי".
מבצע צה"ל בג'נין, היום:
הדרג המדיני העמיד את צמרת צה"ל בפני עובדה עוד לפני דיון הקבינט ביום שישי, וצה"ל התבקש להתכונן לשינוי דפוסי הפעולה בעזה ולמבצע עצים ביהודה ושומרון. אפשר להעריך שהלוי לא היה שלם עם ההחלטות על דפוסי פעולה צבאית שהתקבלו מסיבות פוליטיות כדי לרצות את שרי הציונות הדתית ועוצמה יהודית.
בהקשר זה ראוי לזכור את הדברים שאמר הלוי כשנכנס לתפקידו ב-16 בינואר 2023: "נחזק את צבא המילואים ונשמור על צה"ל אחד, ענייני, ערכי ומקצועי, חף מכל שיקול שאיננו הביטחון". אפשר להניח שהוא רצה לפרוש לא רק מפני שהשלים את תחקירי 7 באוקטובר, ולא רק מפני שעסקת החטופים השנייה יצאה לדרך, אלא מפני שראה שהחלטות מבצעיות מתחילות להתקבל משיקולים שאינם נוגעים לביטחון.
לכך יש להוסיף את התנהלותם של שר הביטחון ישראל כ"ץ ושל חברים נוספים בקואליציה, שניסו בכל יכולתם לדחוף את הלוי החוצה כדי שיוכלו להאשים אותו ואת צה"ל במחדלי הטבח, ולנקות את עצמם מהתביעה להקים ועדת חקירה ממלכתית שתחקור גם את מעשיהם כדרג מדיני. הלוי לא הסתיר את תמיכתו בהקמת ועדת חקירה ממלכתית, להבדיל מהתחקירים שעורך צה"ל לצורך הפקת לקחים צבאית.
ישנה סכנה שצמרת צה"ל מתרוקנת במהירות. מעבר להלוי ופינקלמן שהכריזו על פרישה, גם סגן הרמטכ"ל אמיר ברעם הודיע שהוא מתכוון לעזוב. השאלה היא אם יתפטרו אנשים נוספים במערכת. סביר שראש שב"כ רונן בר לא יצטרף להלוי כרגע, מכיוון שהוא רואה משימה חשובה בהשלמת עסקת שחרור החטופים, שרבים ממרכיביה באחריותו. מה גם שברמת האחריות למחדל והיחס לחמאס לפני 7 באוקטובר היו הבדלים בין שני הארגונים, וממילא לשב"כ יש תפקידים נוספים בהקשרי החברה הישראלית. אבל בצה"ל זה סיפור אחר. בימים הקרובים עשויות לחול עוד התפתחויות.
