ב-25 בספטמבר 1992 ביצעה ארצות הברית באתר בנבדה את הניסוי הגרעיני "דיביידר", כחלק ממבצע "ג'ולין", רצף של שבעה ניסויים גרעיניים. זה היה הניסוי הגרעיני האמריקני ה-1032 - והאחרון עד היום.
אבל שלשום (חמישי) הורה נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ לצבא האמריקני להתחיל מיידית בניסויים בנשק גרעיני, אחרי הפסקה של 33 שנה, ודקות לפני תחילת פגישתו עם מנהיג סין שי ג'ינפינג. כמה ניסויים גרעיניים נערכו עד היום, למה הם נעצרו - ומדוע מישהו בכלל רוצה לחדשם? כתבה מקיפה של סוכנות הידיעות רויטרס עושה סדר.
עידן הגרעין
ארצות הברית פתחה את עידן הגרעין עם ניסוי בפצצת אטום של 20 קילוטון באלמוגורדו, ניו מקסיקו, ביולי 1945. בחודש שלאחר מכן היא הטילה את שתי הפצצות האטום הראשונות - והאחרונות עד היום שבהן נעשו שימוש - על הירושימה ונגסקי, שהובילו לכניעת יפן ולסיום מלחמת העולם השנייה.
ברית המועצות הדהימה את המערב עם ביצוע הניסוי הגרעיני שלה רק ארבע שנים אחר כך, ב-1949, באתר הניסויים סמיפלטינסק בקזחסטן - שהיה מאז לאתר הניסויים הגרעיניים המרכזי של הסובייטים. בחמשת העשורים שחלפו מאז ועד לפרסום ב-1996 של CTBT, האמנה האוסרת על ביצוע ניסויים גרעיניים, בוצעו יותר מ-2,000 ניסויים שכאלה - 1,032 על ידי ארצות הברית ו-715 על ידי ברית המועצות. צרפת ביצעה 210 ניסויים, ואילו בריטניה וסין ביצעו 45 כל אחת.
מאז נכנסה האמנה לתוקף, בוצעו עשרה ניסויים גרעיניים בלבד - הודו ביצעה שניים ב-1998, יריבתה פקיסטן ביצעה מספר זהה באותה שנה, ומאז אותה שנה צפון קוריאה הייתה המדינה היחידה שביצעה ניסויים גרעיניים - ב-2006, 2009, 2013, 2016 (פעמיים) ו-2017.
ניסוי הגרעין האמריקני האחרון היה ב-1992, של סין וצרפת ב-1996 ושל ברית המועצות ב-1990 - רגע לפני נפילתה. רוסיה, שירשה את הרוב הגדול של ארסנל הגרעין הסובייטי, לא ביצעה אף ניסוי גרעיני.
4 צפייה בגלריה
פוטין והדמיה שרוסיה פרסמה בעבר לטורפדו ה"פוסידון"
(צילום: Sergei Bobylev, Sputnik, Kremlin Pool Photo/ AP, צילום: Russian Defence Ministry/Handout via REUTERS)
רוסיה ערכה בשבוע שעבר תרגילים גרעיניים ובחנה טיל שיוט גרעיני וטורפדו גרעיני "בלתי מיורט" מסוג פוסידון, אבל ניסוי בראש נפץ גרעיני היא לא ביצעה.
למה הניסויים הופסקו?
עלה חשש מהשפעת הניסויים - מעל הקרקע, מתחת לקרקע ובמעמקי הים - על הבריאות והסביבה. השפעת הניסויים שערכו מדינות המערב על האוקיינוס השקט ואלו שביצעו הסובייטים על קזחסטן והאוקיינוס הארקטי הייתה משמעותית, הן בנוגע להיבטים הסביבתיים והן בנוגע להיבטים האנושיים. אדמותיהם של מיליונים זוהמו עקב הניסויים, והם נאלצו להתמודד עשרות שנים עם בעיות בריאותיות.
התומכים בהגבלת הניסויים אמרו כי הדבר יאפשר להפחית את המתיחות בין מוסקבה לוושינגטון.
האמנה אוסרת לחלוטין על ביצוע ניסויים. רוסיה חתמה עליה ב-1996 ואישרה אותה מחדש ארבע שנים אחר כך. ארצות הברת חתמה עליה גם כן ב-1996, אבל לא אשררה אותה.
מדוע לחדש את הניסויים?
כדי לאסוף מידע - ולשלוח מסר. ניסויים מספקים עדויות בנוגע לאיך ייראו כלי נשק גרעיניים - ואם הגרסאות הישנות עדיין עובדות.
4 צפייה בגלריה
סין - המעצה הגרעינית השלישית בגודלה. הנשיא שי לצד פוטין וג'ים ג'ונג און
(צילום: Jade Gao / AFP)
ב-2020, "וושינגטון פוסט" דיווח כי הממשל האמריקני דן אם לערוך נשק גרעיני - או לא. פרט לאיסוף נתונים טכניים, ניסוי שכזה ייראה ברוסיה ובסין כהכרזה מכוונת על עוצמה אסטרטגית אמריקנית.
פוטין הזהיר שוב ושוב כי אם ארצות הברית תחדש את הניסויים הגרעיניים, גם ארצו תעשה זאת, ואמר כי מרוץ חימוש גרעיני עולמי כבר בעיצומו.
מספר ראשי הנפץ של כל מדינה גרעינית נחשב לנתון סודי, אבל לפי איגוד המדענים האמריקני רוסיה מחזיקה ב-5,459 ראשי נפץ, לעומת 5,177 לארצות הברית. מספרים אלו כוללים ראשי נפץ פרוסים, כאלו שבמחסנים - וגם כאלו שלמעשה הוצאו משימוש.
מספר ראשי הנפץ הגרעיניים בעולם הגיע לשיא של יותר מ-70 אלף ב-1986, רובם הגדול בארצות הברית ובברית המועצות. אבל אותו מספר ירד בהדרגה והגיע לכ-12 אלף, כשעדיין רובם בידי האמריקנים והרוסים.
לפי אותו ארגון אמריקני, סין היא המעצמה הגרעינית השלישית בגודלה, עם 600 ראשי נפץ. לצרפת יש 290, לבריטניה 225, להודו 180, לפקיסטן 170, לישראל 90 ולצפון קוריאה 50. רוסיה, ברית המועצות וסין פועלות כולן לשדרוג ומודרניזציה של הארסנל הגרעיני שברשותן.
ומה עם ישראל?
על פי דיווחים זרים, ישראל מחזיקה גם היא בנשק גרעיני, שפותח בכור בדימונה, כשלפי ההערכות מדובר בכ-90 ראשי נפץ גרעיניים. סוכנות הידיעות האמריקנית AP אף דיווחה לפני כחודשיים, בדיווח שאושר בידי הצנזורה, כי ישראל מקימה מבנה גדול חדש במתחם הכור בדימונה. להערכת מומחים, מדובר בכור מים כבדים חדש - או במתקן להרכבת נשק גרעיני - בשלבים ראשוניים.
ב-1979 נרשמה תקרית גרעינית חריגה שהסעירה את העולם - תקרית וולה - שעל פי ההערכות הייתה למעשה ניסוי גרעין ישראלי שנעשה בשיתוף עם דרום אפריקה - שממשל האפרטהייד שלה שאף גם הוא להשיג נשק גרעיני.
ב-22 בספטמבר, זמן קצר לפני הזריחה, לוויין אמריקני שמכונה Vela6911 תיעד הבזק כפול בעת שחג בדרום האוקיינוס האטלנטי. בבסיס פטריק בפלורידה, שם השעה עדיין הייתה שעת לילה, לצוות האחראי שזיהה את ההבזק היה ברור שמדובר בפיצוץ גרעיני, דבר שלוויינים אמריקנים תיעדו עשרות פעמים בעבר. נשיא ארה"ב דאז ג'ימי קרטר מיהר לכנס מפגש בחדר המצב בבית הלבן ביום למחרת, וכתב ביומנו: "הייתה אינדיקציה לניסוי גרעיני באזור דרום אפריקה - או דרום אפריקה, או ישראל באמצעות שימוש בספינה בים, או כלום".
ב-2019, 40 שנה לאחר התקרית, ערך המגזין האמריקני "פוריין פוליסי" תחקיר מקיף על התקרית, שהעלה מסקנה אחת: רק ישראל הייתה מסוגלת לבצע את אותו ניסוי גרעיני. לשם התחקיר כינס המגזין צוות של מדענים, אקדמאים, בכירי ממשל בעבר ומומחים בתחום מניעת הפצת נשק גרעיני, כדי לנתח מסמכים ונתונים שהפכו ללא מסווגים. המסקנה שלהם הייתה שממשל קרטר, שניסה אז להיבחר בשנית לתפקיד נשיא ארצות הברית ועמל על חתימת הסכם שלום בין ישראל למצרים, ניסה אז לטייח את מה שכיום כבר ברור כי הוא ניסוי גרעיני.
כך למשל, צוות מומחים שמינה יועצו המדעי של הנשיא דאז פרסם את הדוח הסופי שלו במאי 1980, אחרי שלוש ישיבות בלבד: "לפי הערכתנו, זה כנראה לא היה ניסוי גרעיני". חברי הוועדה, נכתב בכתבה, דחו את כל העדויות שהצביעו אחרת, ובהן על ניתוח של מעבדת המחקר הימית שזיהתה את מקום הפיצוץ ליד איי הנסיך אדוארד, במרחק 1,600 ק"מ מהחוף הדרומי של דרום אפריקה, באמצעות נתונים הידרואקוסטיים (קולות תת-ימיים) וטענות על איתור של חומרים רדיואקטיביים בכבשים באוסטרליה.
