בנק ישראל מותח ביקורת על התנהלות הממשלה בנושא הכספים הקואליציוניים ותקציב המדינה. לפי הודעתו שפורסמה היום (רביעי) "הסביבה הגיאופוליטית שנוצרה בעקבות 'שאגת הארי' מטה את הסיכונים לפעילות הכלכלית כלפי מטה, לפחות בטווח הקצר, ודורשת ניהול זהיר של המסגרת התקציבית. חשוב להימנע בשלב זה מתקצוב תוכניות והחלטות חדשות שאינן נדרשות למאמץ המלחמתי ובפרט כאלו שאינן תורמות לצמיחה ארוכת הטווח, וכך גם מהפחתות מסים".
בישיבת הממשלה אושר הלילה קיצוץ בתקציב המדינה ל-2026, שטרם אושר בכנסת. לפי העדכון הגירעון יזנק מ-3.9% לשיעור גבוה של 5.1%, ובכל משרדי הממשלה יבוצע קיצוץ רוחבי משמעותי בשיעור של 3%.
בדיון שנערך בזום אישרה הממשלה את התוספת לתקציב הביטחון, הגדלת הגירעון, הקצאת תקציבים ליישום ההסכמים הקואליציוניים וקיצוץ רוחבי בתקציב כל המשרדים, כדי לממן תוספת כוח אדם למשרד לביטחון לאומי.
ראש הממשלה החליט לתמוך בעמדת גורמי הביטחון שיש צורך בהגדלה עצומה של תקציב הביטחון שיגדל ב-32 מיליארד שקל מ-112 ל-144 מיליארד שקל, ובתוספת תיקבע עוד "קופסה" תקציבית בת 7 מיליארד שקל. בכך יסתכם התקציב בכ-151 מיליארד שקל, הרבה מעבר לתקציב המוקטן לעומת השנתיים הקודמות של המלחמה שגיבש האוצר, וכבר אושר בממשלה ונידון בימים האחרונים בוועדת הכספים.
הגדלת הגירעון ביותר מאחוז שלם שווה 20 מיליארד שקל (כל עשירית אחוז שווה 2 מיליארד שקל) ובכך יהיה הגירעון של 5.1% בשנת 2026 גבוה יותר מאשר הגירעון הסופי בשנת 2025, שהגיע ל-4.7%.
כעת, יהיה צורך להביא את תקציב המדינה לאישור בשלוש קריאות במליאת הכנסת, לאחר שיתקיימו בו דיונים גם בוועדת הכספים, שעשויה לבצע בו שינויים.
