אחרי שנראה היה עד לפני כמה ימים שעסקת חטופים עשויה להיסגר בטווח זמן של ימים בודדים, המגעים נכנסו למשבר בעקבות תשובת חמאס להצעת המתווכות, שבעקבותיה הוחזרה המשלחת הישראלית למשא ומתן מקטאר, כמו גם זו האמריקנית.
עם זאת, ישנן סיבות רבות לכך שהמצב לא יכול להימשך כפי שהוא: הלחץ הבינלאומי על ישראל בשל המצב ההומניטרי ברצועת עזה, עמדתו והבטחותיו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, וגם הלחץ הפנים-ישראלי. שינוי חד כבר נראה, עם הצנחת סיוע על ידי צה"ל לראשונה במלחמה והכרזה על הפוגה הומניטרית בכמה אזורים ברצועה, לראשונה זה יותר משנה.
טראמפ: "אני חושב שחמאס רוצים למות"
(צילום: באדיבות FOX NEWS)
10 צפייה בגלריה
הפתרון בוושינגטון - לא בירושלים. טראמפ, נתניהו ואל-חיה
(צילום: AP Photo/Ariel Schalit, AP Photo/Khalil Hamra, REUTERS/Ronen Zvulun, Joshua Sukoff/shutterstock)
גם לממשלה ברור - אין תועלת בקיפאון
תגובת הקהילה הבינלאומית לתמונות הקשות שמגיעות מעזה, ולטענות על הרעבה מכוונת, הופכת את המצב הנוכחי לבלתי-אפשרי לאורך זמן - כשהלחץ הבינלאומי על ישראל צפוי להחריף. בנוסף, ארה"ב לא מוכנה לקבל את הקיפאון שבמצב הנוכחי, מפני שהוא עומד בניגוד מוחלט להתחייבויות של טראמפ, שהבטיח לא אחת להשכין שלום, להפסיק את המלחמה ולהחזיר את החטופים.
גם מבחינת ישראל המצב הנוכחי איננו יכול להימשך. דעת הקהל הישראלית כבר לא מוכנה לקבל מצב של קיפאון, שבו מצד אחד החטופים לא מוחזרים, ומצד שני אין הישג צבאי ראוי לשמו - כשבמקביל ישנו "טפטוף" מתמיד של חללים ופצועים ברצועה ללא התקדמות נראית לעין.
גם לממשלה ברור שהמצב הנוכחי לא יכול להימשך, מפני שיש בו תועלת שולית פוחתת. ככל שהזמן עובר והקיפאון נמשך - הסיכוי לטעות הולך וגדל. הסיכוי לפגיעה באזרחים בצד הפלסטיני גדל, כמו גם הסיכוי לפגיעה בחיילינו. במקביל, הסיכוי לשחרר את החטופים לא נראה באופק, כשהרמיזות על מבצע צבאי זה או אחר כנראה חסרות כל סיכוי, בדומה להשגת המטרה שמאחורי הביטוי "הניצחון המוחלט".
המלכוד של נתניהו
על כן, עולה השאלה האם ממשלת ישראל מסוגלת לקבל החלטה ולשנות כיוון - ומה יהיו המשמעויות מבחינה מדינית, צבאית ופוליטית של החלטה כזאת. פוליטית, שינוי כיוון עלול להביא לסוף כהונתו של בנימין נתניהו ולפרישת השרים בן גביר וסמוטריץ', אך הדבר תלוי בהחלטה שתתקבל. אם יוחלט על "כיבוש עזה", או על הטלת מצור, ייתכן שהימין הקיצוני יוכל "לחיות עם זה". השאלה במקרה כזה היא אם הקהילה הבינלאומית תהיה מוכנה לקבל את זה, ובעיקר ארה"ב.
מנגד, אם ישראל תשאף לעסקה כוללת של שחרור כל החטופים תמורת סיום המלחמה, כלל לא בטוח שחמאס יסכים; מאחר שברגע שיאבד את "קלף החטופים", הרי שהוא למעשה נתון לחסדיה של ישראל. גם הימין הקיצוני לא יסכים לזה, וכנראה יפרק את הקואליציה. נתניהו נמצא במלכוד מורכב מאוד, ויש להניח שהפתרון אינו בירושלים - אלא בוושינגטון.
ככל שטראמפ ילחץ יותר על נתניהו לסיים את המלחמה ולשחרר את החטופים, כך זה יתבצע. אם הנשיא יהיה פחות לחוץ להגיע להישג במישור הזה, הוא ייתן לנתניהו יד חופשית להמשיך במדיניותו. בתוך המלכוד, גורלם של החטופים הפך למשני לחלוטין. מדברים עליהם הרבה, אבל לא עושים עבורם כלום, ועל כן לא ברור עד כמה דעת הקהל הישראלית תהיה מוכנה להמשיך לקבל זאת. נתניהו חשב שהוא עבר את מושב הקיץ ונכנס לפגרה ארוכה, שבה יהנה מ"שקט פוליטי". אך זה כלל לא בטוח, מפני שדווקא בשבועות הקרובים יצטרך לקבל החלטות מרחיקות לכת שנוגעות לעתיד המערכה.
חישוב מסלול מחדש
המשבר במשא ומתן, על רקע קריסת השיחות בדוחא, מחייב את ממשל טראמפ ואת ישראל לחשב מסלול מחדש ולשקול מחדש את האסטרטגיה של וושינגטון וירושלים. דבריו של מזכיר המדינה מרקו רוביו למשפחות חטופים, שלפיהם המשבר מחייב "חשיבה מחודשת רצינית", וההצהרות של השליח המיוחד סטיב וויטקוף על בחינת "אפשרויות חלופיות", משקפים את התסכול הגובר בוושינגטון.
המדיניות האמריקנית-ישראלית נכשלה כישלון חרוץ גם בחוסר היכולת להשיג עסקת חטופים חלקית, וגם בניסיון להשתלט על הסיוע ההומניטרי באמצעות קרן הסיוע האמריקנית GHF, שרק סיבכה את המצב והשאירה את ישראל מבודדת בעולם, עם האשמות על הרעבה מכוונת שהודהדו גם על-ידי קמפיין שקרי של חמאס.
10 צפייה בגלריה
טראמפ עשוי להציע עסקת TAKE IT OR LEAVE IT
(צילום: REUTERS/Ronen Zvulun, ANDREW CABALLERO-REYNOLDS/AFP, REUTERS/Ammar Awad)
המונים מסתערים על משאית סיוע בעזה
האמירות של נתניהו מישיבת המטבחון, שלפיה אם לא תהיה עסקת חטופים יש להטיל מצור על עזה, לצד רמיזות טראמפ על הסלמה צבאית ("חמאס לא באמת רצה עסקה. אני חושב שהולכים לצוד אותם. הם כנראה רוצים למות. הגענו לנקודה שצריך לסיים את העבודה"), מעלות שאלות קשות: מה הן האפשרויות החלופיות שעל הפרק, והאם הן יכולות להביא לפתרון המשבר ההומניטרי והדיפלומטי?
שישה חודשים לאחר כניסתו של טראמפ לבית הלבן, המלחמה בעזה לא קרובה לסיום. המשבר ההומניטרי ברצועה הגיע לשיאים חדשים, עם דיווחים על רעב המוני ותמונות קשות שמגבירות את הלחץ הבינלאומי על ארה"ב וישראל. קריסת המו"מ, לאחר שחמאס דחה את ההצעה האחרונה - והחזרת צוות המו"מ - החריפה את המבוי הסתום. ארה"ב, שתמכה בישראל באופן כמעט מוחלט תחת טראמפ, מוצאת את עצמה מבודדת דיפלומטית לצד בעלת בריתה, בעוד סדקים מתחילים להופיע אפילו בבסיס התמיכה של טראמפ בתנועת MAGA.
התרחישים: עסקה כוללת, איומים - או הסלמה
הצהרות וויטקוף ורוביו, כמו גם אלו של נתניהו וטראמפ, לצד התרחישים שהציג צה"ל לקבינט, מצביעים על כמה כיוונים אפשריים להמשך. אלו האפשרויות המרכזיות - וניתוח היתרונות והחסרונות של כל אחת מהן:
הסלמה צבאית: "לסיים את העבודה"
טראמפ רמז כאמור כי "הגיע הזמן" שישראל תסלים את פעולותיה הצבאיות כדי "להיפטר מחמאס". בישראל, נתניהו תומך בהטלת מצור על עזה, ואילו צה"ל הציג לקבינט תרחיש של כיתור העיר עזה והמחנות המרכזיים, או אף כיבוש מלא של הרצועה. אפשרות זו כוללת פעולות צבאיות אינטנסיביות, כגון התשה אווירית לצד כניסה אפשרית של כוחות קרקעיים.
10 צפייה בגלריה
ששת החטופים שנרצחו במנהרה: הרש גולדברג-פולין, עדן ירושלמי, אורי דנינו, אלמוג סרסוסי, כרמל גת ואלכס לובנוב
(צילום: באדיבות אלבום משפחתי, AP)
יתרונות: הסלמה צבאית עשויה להגביר את הלחץ על חמאס, להחליש עוד את התשתיות הצבאיות שלו, ואולי לאלץ אותו להתגמש במשא ומתן. היא עשויה גם לענות על הדרישה של חלקים בציבור הישראלי ל"פעולה נחושה".
חסרונות: פעולה כזו מסכנת את חיי החטופים, כפי שחמאס הזהיר במפורש, עם הנחיות לשובים להרוג חטופים במקרה של מבצעי חילוץ, וכפי שכבר קרה בעבר כששישה חטופים נרצחו במנהרה אשתקד - הרש גולדברג-פולין, עדן ירושלמי, אורי דנינו, אלמוג סרוסי, כרמל גת ואלכס לובנוב. בנוסף, פעולה זו עלולה להחריף את המשבר ההומניטרי בעזה ולגרום לאובדן נוסף של תמיכה בינלאומית. כיבוש הרצועה ידרוש מחויבות ארוכת טווח של צה"ל, עם מחיר כבד בחיי אדם, וגם במשאבים.
שיפור בחלוקת הסיוע
אפשרות נוספת היא התמקדות בהקלה על המשבר ההומניטרי בעזה, למשל באמצעות לחץ אמריקני ובינלאומי על ישראל לאפשר כניסת סיוע רחבה יותר. המזכיר רוביו רמז שממשל טראמפ מוטרד מהתמונות של ילדים רעבים, וייתכן שהממשל ינסה לשפר את מנגנוני חלוקת הסיוע כדי להפחית את הלחץ הבינלאומי.
על רקע אפשרות זו, צה"ל הצניח אמש - לראשונה מאז פרוץ המלחמה - משטחי סיוע הומניטרי לרצועה, והודיע כי בהנחיית הדרג המדיני ייפתחו מסדרונות להכנסת סיוע, וכי הצבא נערך גם ל"הפוגות הומניטריות". בנוסף, חובר קו החשמל "קלע" לטובת הפעלת מתקן התפלה ברצועה.
יתרונות: שיפור הסיוע עשוי להפחית את הביקורת הבינלאומית, לשפר את תדמיתן של ארה"ב וישראל, ואולי לרכך את עמדות חמאס במשא ומתן על-ידי יצירת תחושה של "יציבות" ברצועה.
חסרונות: פעולה זו אינה מטפלת ישירות בסוגיית שחרור החטופים, ועשויה להיתפס בישראל כוויתור לחמאס. בנוסף, ארגון הטרור עלול לנצל את הסיוע לחיזוק מעמדו ברצועה, כפי שטענו בישראל מתחילת המלחמה.
הסכם לשחרור 50 החטופים וסיום המלחמה
לנוכח כישלון המסלול הנוכחי של עסקאות חלקיות, שנתקל בחוסר האמון של חמאס בכך שישראל לא תחזור ללחימה, עולה האפשרות שארה"ב תפנה למסלול של הגעה לעסקה כוללת להחזרת כל החטופים וסיום המלחמה - בפעימה אחת. הבעיה בכך היא שישראל לא תסכים לעסקה שמשאירה את חמאס בשלטון, וספק רב אם חמאס יסכים להגליה של פעיליו המרכזיים מעזה.
יתרונות: גישה כזו תביא לשחרור כל החטופים ולסיום המלחמה, על כל המשתמע מכך. בנוסף, מהלך זה יקל את הלחץ הבינלאומי החריף על ישראל.
חסרונות: פוליטית, נתניהו יתקשה להעביר הסכם כולל בממשלת הימין הקיצוני שלו, ויכול להביא להפלת הממשלה.
הפסקת אש ללא החזרת חטופים
אפשרות נוספת היא חתירה להפסקת אש קבועה - ללא הסכם חטופים - במטרה לייצב את המצב בעזה. אפשרות זו נתפסת כבלתי רצויה בישראל, שכן היא עלולה להיתפס כהפקרה של החטופים ולא תקדם את סוגיית שחרורם באופן ישיר ומיידי.
יתרונות: הפסקת אש עשויה להפחית את המשבר ההומניטרי ולהקל את הלחץ הבינלאומי על ישראל, תוך יצירת תנאים לשיחות עתידיות ולמגעים מחודשים.
חסרונות: בישראל, אפשרות זו תיתקל בהתנגדות חריפה, שכן היא משאירה את החטופים בשבי חמאס ללא פתרון. היא גם עלולה לחזק את מעמדו של ארגון הטרור ברצועה.
מבצעי קומנדו לחילוץ חטופים
צה"ל, בתמיכה אפשרית של ארה"ב, עשוי לנסות לבצע מבצעי חילוץ נועזים מתוך מנהרות חמאס, כפי שהצליח ב"מבצע ארנון" - שבו שוחררו נועה ארגמני, אנדריי קוזלוב, אלמוג מאיר ג'אן ושלומי זיו ביוני אשתקד. חמאס, מצידו, הגביר לפי הדיווחים את אמצעי האבטחה שלו כדי למנוע מבצעים כאלה, וכאמור איים שחטופים יוצאו להורג במידה שצה"ל ינסה לחלצם.
10 צפייה בגלריה
ארבעת החטופים שחולצו ב"מבצע ארנון": אלמוג מאיר ג'אן, נועה ארגמני, אנדריי קוזלוב ושלומי זיו
(צילום: REUTERS/Marko Djurica, דובר צה"ל)
יתרונות: מבצע מוצלח עשוי להחזיר חלק מהחטופים הביתה, לחזק את התמיכה הציבורית בישראל ובטראמפ, ולהפגין נחישות מול חמאס.
חסרונות: הסיכון לחיי החטופים גבוה, הן בשל האפשרות שחמאס יפגע בהם, והן בשל האפשרות שייפגעו במהלך מבצע חילוץ. יצוין גם כי מבצעים קודמים נכשלו, לעיתים, לאחר חשיפת הכוחות. תחת הלחימה והתנאים בעזה, הסכנה לחטופים ברורה: החטוף סהר ברוך נהרג בחילופי אש במהלך ניסיון לחלצו, כשגם החטופים אלון שמריז, סאמר טלאלקה ויותם חיים ז"ל, נהרגו מאש צה"ל כשנחשדו כמחבלים.
לחץ דיפלומטי לחידוש המו"מ
ארה"ב עשויה ללחוץ על ישראל וחמאס להתגמש במשא ומתן, באמצעות המוותכות קטאר ומצרים, ולהציג הצעת גישור אחרונה בסגנון TAKE IT OR LEAVE IT. במקביל, הצהרותיו של וויטקוף על "חוסר תום לב" של חמאס עשויות להוות טקטיקה להגברת הלחץ על ארגון הטרור, מאחר שבאופן רשמי המגעים לא קרסו לחלוטין.
יתרונות: הצלחה בפשרה עשויה להוביל לעסקה שתשחרר חטופים, וגם תפחית את המשבר ההומניטרי בעזה ואת הלחץ הדיפלומטי על ישראל. זו האפשרות המועדפת על משפחות החטופים - כמו גם על רוב הציבור הישראלי.
חסרונות: גם במקרה של פשרה, חמאס עלול להמשיך להתעקש על דרישותיו, וישראל עשויה להתנגד לוויתורים נוספים. הצלחת אפשרות זו תלויה ברצון טוב של שני הצדדים.
איום על הנהגת חמאס בחו"ל
כחלופה, ארה"ב עשויה להציב אולטימטום לקטאר, מצרים וטורקיה, ולדרוש לגרש את מנהיגי חמאס משטחן, או אף לתת לישראל "אור ירוק" לחיסול מנהיגי חמאס בחו"ל. לחלופין, ארה"ב עצמה עשויה לאיים בחיסול מנהיגים אלה כדי ללחוץ על ארגון הטרור להתגמש.
יתרונות: לחץ כזה עשוי לאלץ את חמאס להתגמש במשא ומתן, מחשש לפגיעה בהנהגתו.
חסרונות: פעולה זו עלולה להסלים את המתיחות עם מדינות כמו קטאר וטורקיה, ולהקשות על תפקידן כמתווכות. בנוסף, אפשרות זו גם אינה מבטיחה שחרור חטופים, שכן מנהיגים רבים של חמאס כבר חוסלו - אך חיסולם לא הביא לעסקה.
ההצהרות בימים האחרונים על "אפשרויות חלופיות" עשויות להוות חלק מטקטיקת משא ומתן, שנועדה להפעיל לחץ על חמאס, ולא בהכרח על שינוי מהותי במדיניות. עם זאת, המשבר ההומניטרי המחריף והבידוד הדיפלומטי של ארה"ב וישראל מחייבים גישה יצירתית יותר. השילוב בין לחץ צבאי, דיפלומטי והומניטרי, עשוי להיות המפתח לפריצת הדרך, אך כל אפשרות טומנת בחובה סיכונים משמעותיים – לחיי החטופים, ליציבות האזורית ולמעמדן של ישראל וארה"ב בעולם.
החשש של חמאס ממבצעי חילוץ, כפי שדווח, מדגיש את הקושי באפשרויות צבאיות. במקביל, דרישת משפחות החטופים להסכם כולל שישיב את כל החטופים משקפת את הקונצנזוס הישראלי הרחב. האתגר המרכזי של ממשל טראמפ יהיה לאזן בין הלחץ על חמאס לבין שמירה על התמיכה הציבורית בישראל ובארה"ב, תוך הימנעות מהסלמה שתוביל להחרפת המשבר ואולי לאסון הומניטרי.
