מצב חסר תקדים במשרד המשפטים: בג"ץ הטיל אמש (ראשון) על היועצת המשפטית של משרד המשפטים, עו"ד יעל קוטיק, להחליט לאיזה גורם בפרקליטות המדינה להעביר את הטיפול בתיק הפצ"רית לשעבר יפעת תומר ירושלמי, ואת ההחלטה האם להעמידה לדין. זאת, למרות שנקבע כי אין מניעה שהיועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה או פרקליט המדינה עמית איסמן יעסקו בנושא. עם זאת, באורח חסר, בג"ץ סימן את הכיוון - פרקליט מפרקליטות המדינה.
ההחלטה מעוררת תהייה במשרד המשפטים. אחד הבכירים במערכת אומר כי "הטילו על היועצת קוטיק לערוך 'הגרלה' ולקבוע מי מבכירי הפרקליטות ינהל את המשך ההליך".
השופטת דפנה ברק-ארז כתבה אתמול בהחלטתה כי על קוטיק לעדכן עד 1 במרץ מי לשיטתה הגורם המתאים בפרקליטות - על שלוחותיה השונות - שאליו ניתן להעביר את חומרי החקירה לצורך קידום החלטה בנושא. אותו גורם בפרקליטות יצטרך להכריע אם להעמיד לדין את הפצ"רית לשעבר ואת יתר החשודים, וגם לנהל את התביעה בפועל בבית המשפט. אותו פרקליט גם יוכל להורות על השלמות חקירה - אם יראה בכך צורך.
בכך כאמור קבע בג"ץ למעשה שאין מניעה שהיועמ"שית ופרקליט המדינה יקבלו את החלטות ההמשך לגבי הפצ"רית לשעבר. זאת לאחר שהמשטרה השלימה את החקירה כבר בתחילת החודש, וקבעה בין השאר כי לא נמצאו ראיות בתיק נגד גורמים ממעגלים חיצוניים, ובכך גם נוקתה למעשה היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה מהמעורבות בהדלפת הסרטון משדה תימן או מקשר אחר לפרשה.
למרות זאת, המפכ"ל רב-ניצב דני לוי, החליט כי חומרי החקירה בפרשה לא יועברו ליועמ"שית - והחליט לבקש את חוות הדעת של יועמ"שית משרד המשפטים בעניין ניגודי העניינים. מאז, ניהלה קוטיק עם המשטרה התכתבויות חוזרות בנוגע לחומרי החקירה בפרשה, ודרשה חומרים נוספים כדי שתוכל לפסוק בשאלת בשאלת ניגוד העניינים של גלי בהרב-מיארה ויתר בכירי משרד המשפטים. בסופו של דבר הוחלט במשטרה להעביר לה פרפרזה מהתיק - ולא את כל חומרי החקירה.
תומר ירושלמי מחוץ למעצר, נובמבר
(צילום: מיקי שמידט )
בשבוע שעבר דרשה קוטיק במכתב ששלחה לאגף החקירות למסור לה עוד חומרים שיעזרו לקבוע האם בהרב-מיארה מצויה בניגוד עניינים. "יש הכרח להציג בפנינו מיפוי עובדתי של מכלול הזיקות הרלוונטיות, והיקף המעורבות של כל אחד מהגורמים המעורבים, כדי שניתן יהיה לבחון כיאות את סוגיית ניגוד עניינים", קבעה.
לדבריה, "נוכח הרגישות המיוחדת של הליך זה, וחשיבות אמון הציבור בתקינות ההליך, לא ניתן להסתפק באמירות כלליות שאינן מבוססות די הצורך. חוות דעת שלא תביא בחשבון את מכלול העובדות הרלוונטיות עלולה להוביל למסקנות מוטעות, והדבר אף עלול לפגוע בתקינותו ובהגינותו של ההליך הפלילי".
