קולו של חוסיין ברבר נעשה צרוד מרוב צרחות לעזרה מתחת להריסות ביתו באנטקיה שבדרום טורקיה. ביום שני השבוע, יותר משבעה ימים אחרי הרעידות שמוטטו עשרות אלפי בניינים, הוא חולץ סוף סוף מבין עיי החורבות, והפך לאחד מסיפורי ההישרדות המדהימים ביותר שסיפק אסון הרעש.
רעידת האדמה בטורקיה – עוד כותרות:
• אישה חולצה אחרי 222 שעות. טורקיה עצרה 78 גולשים "שיצרו פאניקה"
• אחרי 209 שעות בין ההריסות בטורקיה, האב ובתו הניפו ידיהם לשמיים
• 3 חודשים לבחירות, האסון יכול להפיל את ארדואן
• רחוב שנעלם, גג שנותר שלם ועיר אוהלים באצטדיון | תמונות החורבן, לפני ואחרי
• הטעויות של טורקיה: ארדואן הבטיח להילחם בעברייני בנייה, ואז נתן חנינה
תיעוד מקרנמנרש: ניצולה מחולצת אחרי 222 שעות בהריסות
(צילום: מרויטרס)
רופאים אומרים שאדם יכול לשרוד בהריסות ימים ארוכים אפילו בלי מים, אבל משתנים רבים כל כך משפיעים על סיכויי ההישרדות – מסוג הפציעה ועד מזג האוויר – שמבחינת צוותי החילוץ כל אדם שנמצא בחיים אחרי חמישה ימים הוא בגדר נס. וחוסיין הוא נס כזה.
ברבר, חולה סוכרת בן 62, שרד 187 שעות אחרי שהקירות הקורסים של הדירה שלו בקומת הקרקע של בניין בן 15 קומות נבלמו במקרר ובארון. בחלל שבו מצא עצמו כלוא נותרו לו כורסה לשבת, שטיח להתחמם בעזרתו, בקבוק מים ותרופות למחלתו. כשהמים נגמרו – הוא עבר לשתות את השתן של עצמו.
ממיטת האשפוז שלו בבית החולים מרסין סיטי, כ-250 קילומטרים מהבניין שקרס עליו במחוז הטאי, הוא מוכן לספר עכשיו את סיפור ההישרדות. "כשהרעידה הראשונה היכתה, מיד קמתי על הרגליים. הנכד שלי ישן לידי. הבטתי מסביב, הבן שלי הדליק את האור, לקח פנס ואמר 'אבא, זאת רעידת אדמה!'".
"ברעידה השנייה התקרה קרסה, אבל היא לא פגעה בי. מיד התיישבתי. הקיר נפל על המקרר ועל הארון, ונתקעתי שם. היו שם שטיח וכורסה, אז עליתי עליה ופרשתי אותו מעליי. צעקתי, צעקתי וצעקתי. אף אחד לא שמע אותי. צעקתי כל כך חזק שכאב לי הגרון".
על הרצפה מצא חוסיין בקבוק מים ואת התרופות שלו לסוכרת. תחילה המתין, אבל לאט לאט נעשה צמא. "אחרי שעה לקחתי את הבקבוק ושתיתי. סליחה שאני אומר את זה, אבל השתנתי לתוכו והשארתי את השתן בפנים. שתיתי אותו כשנעשה קר. ככה שרדתי".
מצב שבו אדם שותה את השתן של עצמו, יש לציין, עלול לסכן אותו, משום ששתיית שתן מגבירה את הסיכוי להתייבשות. "לא הייתי ממליצה על זה", אומרת מוהנה אמירטהראג'ה, רופאה מארגון "רופאים ללא גבולות". "בהחלט יש תיעוד של אנשים שהצליחו לשרוד ככה, אבל מה שאתה מגלה עם הזמן זה שאתה נעשה יותר ויותר מיובש, ושהשתן שלך נעשה יותר ויותר מרוכז. ריכוז המים בשתן שלך הולך ופוחת".
"זה יכול להיות? הבית באמת נפל עלינו עכשיו?"
במיטת בית החולים שלו אומר ברבר שכשישב בהריסות הבית כבר החל לחשוב שאיש לא יגיע לחלץ אותו. "אני הייתי שם, והמחלצים היו בחוץ. טיפסתי ליד הארון וניסיתי להגיע לתקרה, ולא הצלחתי לגעת בה, אבל בצד השני של החדר היא התמוטטה על המיטה. בשלב מסוים הבן שלי הביא שלושה מחלצים, והם חפרו. דפקתי על חלק התקרה שהיה על המיטה, שמעתי קול – וצעקתי. מישהו הושיט את היד שלו והיא פגשה את היד שלי, והם משכו אותי החוצה. החור שדרכו חילצו אותי היה קטן מאוד ומפחיד. אני לא זוכר שום דבר שקרה אחר כך. חילצו אותי, יצאתי, ורק רציתי מים ואוכל, בעיקר מים".
הנס של מוחמד בן ה-18: חולץ מההריסות אחרי 198 שעות
(צילום: רויטרס)
כאיש מאמין, חוסיין בטוח שההינצלות שלו כוונה מלמעלה: "ריציתי את אללה, העברתי שבע שנים במכה – חאג', עוּמרה, תפילות. אני חושב שבגלל זה אללה הציל אותי". רופאיו אומרים שמצבו די טוב, והוא צפוי להשתקם. אין לו עצמות שבורות, והם מסתפקים בהענקת טיפול תומך.
עדות אחרת שהגיעה היום מטורקיה היא זו של עבדולבקי ינינאר בן ה-21, שהוא ואחיו בן ה-17 חולצו מההריסות בקרמנמרש אתמול אחרי כ-200 שעות בהריסות. השניים סיפרו כי גם הם שתו את השתן שלהם, ובנוסף חילקו ביניהם אבקת חלבון המיועדת למתאמנים שמבקשים להגדיל את שריריהם.
גם בסוריה מתחילים הניצולים לגולל את סיפורי ההישרדות המופלאים שלהם. בעיירה הסורית ג'בלה סיפרה היום אום כנען איך כשהאדמה רעדה היא העירה את שלושת ילדיה ורצה איתם לארון קטן בחדר השינה שלה כדי לתפוס מחסה. מעוצמת הרעש קרס הבית בן ארבע הקומות שבו גרו, אבל ארבעתם שרדו. "חשבתי לעצמי כל הזמן: 'יכול להיות? הבית פשוט נפל עלינו עכשיו? זה חלום?'. ניסיתי לזוז אבל לא יכולתי. הילדים ואני, באורח נס, מצאנו את דרכנו לחלל הקטן הזה שהשארתי ריק".
בטורקיה המשיכו היום, כנגד כל הסיכויים, להימצא ניצולים, יותר מתשעה ימים אחרי שהאדמה רעדה. שתי נשים בנות 74 ו-46 חולצו מההריסות בקרמנמרש, וכמה שעות אחר כך חולצו בחיים אישה בשם מרים ושני ילדיה, מייסם ועלי, משרידי בית באנטקיה. האם וילדיה שהו בהריסות לא פחות מ-228 שעות.
עם זאת, סיפורם של הניצולים הוא כמובן היוצא מהכלל, והמחלצים בטורקיה ובסוריה מוצאים כעת בעיקר גופות. היום עלה מספר ההרוגים הרשמי ברעש ליותר מ-41 אלף: יותר מ-36 אלף נמנו בטורקיה, ולפחות 5,800 נמנו בסוריה. צוותי הסיוע עוברים בהדרגה למקד את מאמציהם בעזרה לעקורים שנותרו ללא בית, ושחלקם עדיין שוהים ברחובות או במחנות אוהלים ומתמודדים עם הקור העז ועם מחסור במים, מזון ותרופות.
