ראש ממשלת קנדה מארק קרני נאם בצהריים (חמישי) בפני הפרלמנט של האיחוד האירופי בשטרסבורג שבצרפת, והכריז כי הוא מקבל בברכה את הצעת האיחוד להפוך את קנדה ל"חברה הנלווית" הראשונה בתולדות הגוש, מעמד שנכון להיום אינו קיים על פי האמנות שלו. המהלך הזה נעשה על רקע ההתרחקות של קנדה מארה"ב, שותפתה הכלכלית והפוליטית הגדולה ביותר באופן מסורתי, בצל העוינות שמפגין כלפיה הנשיא דונלד טראמפ, בכלל זה באמצעות הטלת מכסים ואיומים מרומזים לספח אותה כמדינה ה-51.
גלריה
"אף אחד לא יכתיב לנו על מה לחתום". קרני בנאומו היום בפרלמנט האירופי
(צילום: Jean-Christophe VERHAEGEN / AFP)
(צילום: REUTERS/Yves Herman)
(צילום: AP Photo/Pascal Bastien)
שעות אחרי שטראמפ אמר הלילה שהפיכתה של קנדה לחברה נלווית באיחוד עשויה להוות "פעולה עוינת" נגד ארה"ב – ואיים להטיל מכסי ענק או אף לעצור לחלוטין את הסחר עם אירופה בענפים מסוימים – הבהיר קרני בנאומו כי מטרת המהלך אינה להקים גוש מדינות שיתחרה בארה"ב בזירה הגיאופוליטית, אלא להבטיח את העצמאות הכלכלית של קנדה ושל אירופה. "המטרה היא חוסן קולקטיבי", הוא אמר.
"אני לא מציע להקים גוש שלישי שיהפוך ליריב של מעצמות גדולות, רק עם נימוסים טובים יותר", הוסיף – תוך עקיצה ברורה לטראמפ ולסגנונו הלעומתי. "אנחנו לא שואפים להשיג כוח כדי לשלוט באחרים. להפך, אנחנו פועלים לחיזוק החוסן שלנו. כך שאף אחד – אף אחד – לא יוכל לשלוט בשווקים הפתוחים שלנו, לפגוע בריבונות שלנו, לאיים על שלמותנו הטריטוריאלית או לערער את החירויות שלנו, את הדמוקרטיות שלנו ואת שלטון החוק שלנו".
בהמשך השיב ישירות לאיום של טראמפ, ואמר כי ההתקרבות לאירופה היא "יוזמה חיובית" ולא כזו שנעשית כתגובה לצעד כלשהו: "קנדה חזקה וחסונה יותר תהיה שותפה יעילה עבור ארה"ב", הוא טען – אך מיד הדגיש: "אף אחד לא יכתיב לנו על אילו הסכמים נחתום". לפני כן, בביקורת מרומזת נוספת על סגנונו של טראמפ בזירה הבינלאומית, אמר קרני: "ברית בין קנדה לאיחוד האירופי תיצור מגדלור עבור דמוקרטיות אחרות – ברית שלא תוגדר על פי מה שאנחנו מתנגדים לו, אלא על פי מה שאנחנו תומכים בו: חירות, סולידריות, שגשוג וקיימות. ברית שבונה חוסן באמצעות מה שהיא מאפשרת לנו לעשות ומאפשרת לאזרחים שלנו לעשות למען עצמם; ברית חזקה דיה כדי שאיש לא יוכל להכתיב לנו את הבחירות שלו, פתוחה דיה כדי שאחרים יוכלו להצטרף אליה – ברית מבוססת-עקרונות באופן שבו העוצמה שלנו מחזקת את הדין הבינלאומי, במקום לבקש להחליפו".
נשיאת הנציבות פון דר ליין. גם האיחוד האירופי משנה כיוון
(צילום: AP Photo/Pascal Bastien)
טראמפ ומפה שפרסם ברשת שלו Truth Social: השם "ארה"ב" מתנוסס גם על שטח קנדה, כתביעת בעלות
(צילום: SCOTT OLSON / GETTY IMAGES NORTH AMERICA / AFP)
צעידתה של קנדה לעבר האיחוד האירופי, נזכיר, נעשית על רקע מלחמת הסחר שטראמפ חידש מולה בחודש שעבר במלוא העוצמה, אחרי שהשיחות בין הצדדים על הסכם סחר חדש קרסו, לטענת הקנדים בגלל תנאים חדשים ובלתי-מקובלים שהצד האמריקני העלה ברגע האחרון. טראמפ הטיל מכסים בגובה של עד 50% על שלל מוצרים מקנדה, וזו הגיבה באופן דומה. עבור קנדה, שבאופן מסורתי כלכלתה נסמכת על הקשרים המסחריים העמוקים עם שכנתה מדרום (70% מכלל הייצוא הקנדי הגיע עד כה לארה"ב), מדובר במכה קשה במיוחד, והיא הצטרפה להתבטאויות החוזרות ונשנות של טראמפ על רצונו לספח את קנדה ולהפוך אותה למדינה ה-51 של ארה"ב. ההתבטאויות הללו לוו בצעדים פרובוקטיביים כמו שינוי שמה של ימת אונטריו ל"ימת אמריקה", שעוררו זעם גדול בקנדה וסייעו לדחוף אותה לעבר הידוק הקשרים הכלכליים והביטחוניים עם אירופה, בניסיון להפחית את התלות הגדולה בסחר עם ארה"ב.
את ההצעה להפוך את קנדה ל"חברה נלווית" של האיחוד הציגה אתמול בנאום משלה מול הפרלמנט האירופי נשיאת הנציבות של האיחוד אורסולה פון דר ליין, והצהרתה סימנה תפנית משמעותית גם במדיניות של בריסל: הגוש התנגד לאורך השנים לקטגוריות חברוּת גמישות, וכך למשל המדינות החברות בו הגיבו רק לאחרונה בקרירות להצעתה של גרמניה בחודש מאי להעניק לאוקראינה, המבקשת להצטרף לאיחוד, מעמד של "חברה נלווית", כהכנת הקרקע להצטרפות מלאה שלה. אם לקנדה אכן יינתן המעמד של "חברה נלווית", לא ברור מה בדיוק הוא יכלול, משום שמעמד זה אינו מוגדר משפטית באמנות האיחוד. כשגרמניה הציעה להעניק את המעמד הזה לאוקראינה, היא הציעה שקייב תוכל להשתתף בישיבות השרים או בפסגות מסוימות של מנהיגי האיחוד, אך ללא זכות הצבעה. בכירים בקנדה הבהירו מצדם כי המטרה היא להשתלב ככל האפשר בכלכלת האיחוד, מבלי להידרש לוותר על עקרונות ריבוניים כפי שנדרשות לעשות חברות מלאות.
כך או כך, כדי שהמהלך יתממש יצטרכו מדינות האיחוד האירופי לאשר אותו – וקרני אמר בנאומו בצהריים כי ההסכם יובא גם לאישור הפרלמנט הקנדי. מי שמיהר להביע תמיכה אחרי הנאום היה ראש ממשלת ספרד פדרו סנצ'ס, שצייץ ברשת X תמונה של דגל האיחוד האירופי, כשלצד תריסר הכוכבים בו, המסמלים את אחדות המדינות החברות באיחוד, מופיע גם סמל עלה המייפל הקנדי.
בנאומו של קרני, שזכה למחיאות כפיים ממושכות מחברי הפרלמנט האירופים, הוא קרא גם ל"העמיק את השורשים" בין אירופה לקנדה, ו"לגדל יער טרנס-אטלנטי שבחסותו יוכלו אזרחינו לשגשג כאנשים חופשיים על אדמה חופשית, מדי יום ביומו". בין התחומים שבהם אמר כי קנדה מעוניינת בקשרים הדוקים יותר עם האיחוד, הוא מנה חתירה ל"אוטונומיה אסטרטגית" באמצעות שיתוף פעולה בתחום המינרלים הנדירים, תעשייה ביטחונית, בינה מלאכותית ומחשוב, ביטחון אנרגטי, חלל ומערכות תשלומים. הוא הזכיר גם סחר דיגיטלי ובניית חיבורי אינטרנט מאובטחים יותר בין אירופה לאסיה.
העיתון "וול סטריט ג'ורנל" חשף את התוכניות הנרקמות להידוק הקשרים בין קנדה לאיחוד האירופי כבר בתחילת השבוע, כשדיווח כי זמן קצר אחרי פרוץ מלחמת הסחר עם ארה"ב החל קרני להתקשר למנהיגי מדינות אירופה וביקש לשדרג את מערכת היחסים של ארצו עם האיחוד. לפי הדיווח, במשך חודשים הוא דיבר עם מנהיגים ביבשת, ואפילו עם כמה מבני משפחות המלוכה הפחות מוכרות באירופה, בניסיון לבחון כיצד ניתן לשלב את מדינתו בגוש המונה 27 מדינות.
מהדק את היחסים גם במגרש הכדורגל. קרני עם ראש ממשלת בריטניה ברנהאם, אמש באצטדיון בליברפול, עם צעיפי קבוצת אברטון
(צילום: Paul Cooper - WPA Pool/Getty Images)
(צילום: Paul ELLIS / AFP)
ה"ג'ורנל" דיווח עוד כי גורמים אירופים וקנדים כבר בוחנים דרכים שבאמצעותן קנדה תוכל להשתלב באופן בלתי פורמלי בשוק של אירופה בתחומים כמו אנרגיה, בינה מלאכותית, מינרלים חיוניים, ובאופן דחוף יותר בתחום הביטחון. המשמעות בפועל היא שסחורות ועובדים בענפים אלה יוכלו בעתיד לנוע בחופשיות בין אירופה לקנדה. לפי שני גורמים המעורים בשיחות בין קרני לנשיא צרפת עמנואל מקרון, עלה אפילו הרעיון לאפשר לקנדים להתגורר ולעבוד באירופה ללא צורך בוויזה. עם זאת כל ברית משודרגת עם אירופה עלולה לטמון בחובה גם גורמים מרתיעים עבור קנדה, כגון ויתור על ריבונות כלשהי. כך למשל מדינות שסוחרות בחופשיות עם האיחוד בדרך כלל מזרימות כספים לתקציבו, מקבלות את עובדיו ופועלות בהתאם לתקנותיו.
הלילה טען טראמפ כי המהלך הקנדי-אירופי הוא "מגוחך", אבל לצד זאת הזהיר שאם הוא ייתפס בעיניו ככזה שנעשה נגד ארה"ב, הוא יגיב בחריפות. "אם הם יעשו את זה, אם אחשוב שמדובר בפעולה עוינת, אטיל מכסים כבדים מאוד או אפסיק את הסחר עם אירופה בתחומים רבים", אמר טראמפ לכתבים בדרכו לעצרת בחירות בצפון קרוליינה. "אם הכוונה טובה, זה בסדר. אם הכוונה רעה, נטיל מכסים כבדים מאוד על אירופה". הנציבות האירופית הגיבה מוקדם יותר היום לדבריו של טראמפ, והבהירה שאין בכך שום כוונה עוינת כלפי ארה"ב: "כפי שהנשיאה שלנו (פון דר ליין) הבהירה אתמול, החיזוק המוצע של השותפות עם קנדה אינו מכוון נגד אף אחד אחר, אלא נועד לחזק את כוחנו המשותף", נמסר.
