מהעוזרת, דרך אב הבית ועד עובדי המטבח והניקיון במעון ראש הממשלה: במשך מ-25 שנה הצטברו בזה אחר זה הליכים משפטיים, עדויות ותלונות של עובדים לשעבר, שתיארו לטענתם יחס משפיל מצד רעיית ראש הממשלה, שרה נתניהו. חלק מההליכים הסתיימו בפסקי דין ופיצויים, אחרים בפשרות, וחלקם נדחו. רוב ההליכים עסקו בטענות להתעמרות, השפלות, צעקות, דרישות חריגות, שעות עבודה ממושכות ופגיעה בזכויות העובדים.
מנגד, שרה נתניהו וסנגוריה דחו לאורך כל השנים את הטענות מכל וכל. הם טענו כי מדובר ברדיפה תקשורתית, בניסיון לסחוט כספים מהמדינה, ובעדויות שקריות של עובדים המונעים משיקולים פוליטיים או כספיים.
למרות ההכחשות החוזרות ונשנות, במשך השנים הצטבו עוד ועוד עדויות, טענות ותביעות - האחרונה שבהם בשבוע שעבר. התובע, יחיאל אוהב עמי, עבד שם בשנה החולפת וחווה לטענתו במספר הזדמנויות יחס משפיל - עד שפוטר. בין המקרים שתיאר: דרישה לנקות את רצפת המטבח בזחילה, "מבול צעקות וגידופים" ואפילו איחולי סרטן ומוות. לפי תביעתו של יחיאל, גבר בן 61 ואב לילד על הרצף האוטיסטי, בדצמבר האחרון אף דרשה ממנו רעיית רה"מ תשלום על כך ש"אבחנה" את העובד עצמו על הספקטרום: "אני פסיכולוגית מספר 1 בארץ, אין לי מתחרים".
גם במקרה הזה במשרד ראש הממשלה דחו את שלל הטענות שהעלה העובד: "זהו עוד נסיון בתעשיית סחיטת הכספים מהמדינה באמצעות הכפשות סרק של עובדים נגד רעיית ראש הממשלה הנמשכת מזה שנים רבות". בתגובה הגברת נתניהו הגישה תביעה נגדית שבה טענה כי אוהב עמי "פעל מתוך מעון ראש הממשלה ורעייתו כבר בימים הראשונים לעבודתו והחל בתכנון מוקדם, שבמסגרתו צילם מתוך בית ראש הממשלה ורעייתו באופן לא חוקי". כתב התביעה הנגדית מתאר "חדירה דורסנית למרחב חייה האינטימי, צילום מחתרתי ואסור בתוך מתקן שלטוני מאובטח, גניבת מידע ושימוש בו ככלי ניגוח וסחיטה".
יחיאל הוא כאמור האחרון ברשימה ארוכה של עובדים, בתפקידים שונים, שהעלו טענות על התעמרות בעבודה. לצד מי שהגישו תביעות עצמאיות, הופיעו לאורך השנים גם עובדים שמסרו תצהירים ועדויות במסגרת תביעות של עמיתיהם. לא כל טענה הוכחה, ולא בכל הליך הייתה שרה נתניהו נתבעת באופן אישי. בחלק מהמקרים, המדינה או חברת כוח האדם הן שחויבו בתשלום. אלה המקרים המרכזיים - ומה שהתרחש בכל אחד מהם.
ניצול, יחס משפיל וצעקות
הפרשה הראשונה שזכתה להד ציבורי נרחב הייתה תביעתה של ליליאן פרץ, שעבדה מינואר 2004 ועד יולי 2009 במשק הבית של משפחת נתניהו בקיסריה. בתחילת 2010 היא הגישה תביעה בסך כ-370 אלף שקל נגד שרה נתניהו, ובה טענה לניצול, ליחס משפיל ולהפרת זכויותיה כעובדת.
פרץ טענה כי שכרה היה נמוך משכר המינימום וכי לא שולמו לה זכויות סוציאליות כנדרש. לדבריה, היא נאלצה לעבוד בשבת אף שהייתה שומרת שבת, ונדרשה לכנות את מעסיקתה בשם המלא: "גברת שרה נתניהו". בנוסף טענה כי לא הורשתה לשתות ממתקן המים בבית וכי הוטלו עליה דרישות ניקיון חריגות.
ליליאן פרץ, תבעה במאות אלפים. תנאי הפשרה לא פורסמו
(צילום: אבישג שאר-ישוב)
אחת הטענות הבולטות בכתב התביעה עסקה בבגדי העבודה. פרץ טענה כי נאלצה להביא ארבע מערכות לבוש שונות לכל יום עבודה: אחת לכביסה, אחת לניקיון השירותים והמקלחות, אחת לחדרים ואחת למטבח. לדבריה, הפרת ההוראות הייתה גוררת צעקות והתפרצות.
שרה נתניהו הכחישה את התיאור וטענה כי מדובר ב"שקר, השמצות ובדיות". בכתב ההגנה נטען כי פרץ עבדה בחצי משרה, ללא פיקוח ובשעות שנוחות לה, וכי לא נדרשה לעבוד בשבת. עם זאת, בכתב ההגנה הוכר כי תלושי השכר שנמסרו לפרץ לא שיקפו כראוי את התשלומים ואת תנאי עבודתה, והאחריות לכך יוחסה לרואה החשבון.
נתניהו הגישה נגד פרץ תביעה שכנגד בסך כ-600 אלף שקל, בטענה להפרת התחייבות לסודיות, פגיעה בפרטיות ולשון הרע. בעדותה סיפרה נתניהו גם על מצבו של הבית בקיסריה והכחישה כי היא שלטה באופן שתואר בעבודתה של פרץ. בספטמבר 2012 הגיעו השתיים להסכם פשרה: פרץ משכה את תביעתה, ונתניהו משכה את התביעה הנגדית. תנאי הפשרה לא פורסמו, ולא ניתן פסק דין שקבע אם טענותיה של פרץ היו נכונות או מה היה סכום כלשהו ששולם במסגרת ההסדר.
ימים אחדים לאחר פרסום תביעתה של פרץ דווח כי עובדת נוספת של משפחת נתניהו הגישה תביעה. לפי הפרסום, ההליך הוגש עוד לפני תביעתה של פרץ, אך צו איסור פרסום מנע את חשיפת זהותה ואת פרטי התביעה.
בשל החיסיון, לא פורסם פירוט מספק של הטענות, לא נחשפו אירועים קונקרטיים שיוחסו לשרה נתניהו ולא דווח כיצד הסתיים ההליך. לכן, מלבד עצם קיומה של התביעה והעובדה שהיא עסקה בעבודתה של אישה נוספת אצל משפחת נתניהו, אין פרטים מפורטים יותר.
אב הבית שהפך לאויב המשפחה
מני נפתלי עבד כאב הבית במעון ראש הממשלה. בתביעה שהגיש נגד משרד ראש הממשלה ונגד גורמים נוספים הוא דרש פיצויים בגין שורה של עניינים, ובהם הבטחה שלטענתו ניתנה לו לקבל תקן קבוע, שעות נוספות ותנאי העסקה פוגעניים.
נפתלי תיאר מקום עבודה שבו העובדים חששו מתגובותיה של שרה נתניהו, נחשפו לצעקות ולדרישות משתנות ונאלצו לעבוד בשעות חריגות. לדבריו, עובדים רבים חוו יחס קשה אך חששו להעיד, בין היתר בשל תלותם במקום העבודה או מחשש לעתידם המקצועי.
שרה נתניהו מגיעה לדיון בתביעת מני נפתלי
(צילום: עפר מאיר)
מני נפתלי. אב הבית שהפך לאויב
(צילום: גיל יוחנן)
בתצהירים שהוגשו מטעמו נטען כי אחת העובדות "אכלה מרורים" וסירבה למסור עדות משום שסודרה לה עבודה אחרת. נפתלי סיפר גם על עובד ששרה נתניהו כינתה, לטענתו, "הפודל של מני", ושסירב אף הוא להעיד. לפי התצהיר, אותו עובד שומר מצוות נדרש להגיע במוצאי שבת כמעט מדי שבוע.
העדויות בתיק כללו גם תיאורים של קריאות בשעות הלילה, דרישות הקשורות בהגשת אוכל, הוראות סותרות והתפרצויות סביב ענייני ניקיון ואירוח. בני משפחת נתניהו דחו את הטענות ומסרו אז כי מדובר בגל הכפשות שקרי שנועד לפגוע בראש הממשלה וברעייתו בתקופת בחירות ולסחוט כספים מהמדינה. הם הדגישו כי שרה נתניהו עצמה לא הייתה נתבעת בתיק.
בפברואר 2016 קיבל בית הדין האזורי לעבודה בירושלים את התביעה בחלקה ופסק לנפתלי פיצוי של 170 אלף שקלים. בית הדין קיבל במלואה את הטענה בדבר תנאי העסקה פוגעניים וקבע כי הובאו עדויות רבות שלפיהן במעון שררו תנאים כאלה בשל התנהגותה של שרה נתניהו ויחסה לעובדים.
עם זאת, לא כל טענותיו של נפתלי התקבלו. פסק הדין היה נגד המדינה וגורמים שהיו נתבעים בהליך, ולא חיוב אישי של שרה נתניהו. היא ביקשה לערער על הקביעות הנוגעות אליה, אך בית הדין הארצי קבע שאינה יכולה להגיש ערעור נפרד משום שלא הייתה צד להליך. ביולי 2017 דחה בג"ץ את עתירתה בנושא, והיא חויבה בהוצאות בסך 2,500 שקל.
עלה לו בבריאות
אחד העדים בפרשת נפתלי היה עמנואל סלע, שעבד במעון בחודשים ספטמבר עד נובמבר 2013 והיה אחראי על תפעול הבית ועל העובדים. סלע לא הגיש נגד שרה נתניהו תביעת התעמרות עצמאית, אך עדותו הייתה חלק ממכלול הראיות שהציג נפתלי. סלע טען כי לפני תחילת עבודתו היה אדם בריא שעסק בספורט. לדבריו, כבר בשיחה לקראת עבודתו הובהר לו כי יידרש לבצע כל משימה שתוטל עליו, ובהן קניות, עריכת שולחן, הגשת אוכל וסידור פרחים.
לטענתו, הוא עבד לעיתים יותר מ-12 שעות ביום, ובמקרים מסוימים אף כ-18 שעות. הוא תיאר "צעקות, השתלחויות ולחץ בלתי פוסק", וכן הוראות סותרות שקיבל מראש הממשלה ומרעייתו במקביל.
ביקור פרנסואה הולנד בישראל. ארכיון
(צילום: רויטרס)
סלע קשר בין תנאי עבודתו לבין אירוע לבבי שעבר בתקופת ביקורו בישראל של נשיא צרפת פרנסואה הולנד. לדבריו, בימים שלפני הביקור ובמהלכו הופעל עליו לחץ כבד, והוא סבל מכאבים בחזה ובכתף אך המשיך לעבוד. כמה ימים לאחר מכן הגיע לחדר המיון, קרס בכניסה ועבר שני צנתורים.
עוד טען כי לאחר אשפוזו לא התעניינו בשלומו, כי הופסק שיבוצו במעון וכי לאחר מכן התבקש לכתוב מכתב שבו יאשר שאין לו טענות כלפי מקום העבודה. סלע פנה לביטוח הלאומי בבקשה להכיר בקשר בין עבודתו לבין מצבו הרפואי. סלע העיד במסגרת תיק נפתלי.
איש התחזוקה הוקפץ בלילה לחמם מרק
גיא אליהו עבד כאיש אחזקה במעון ראש הממשלה בשנים 2011–2012. בשנת 2014 הוא הגיש תביעה בסך כחצי מיליון שקל נגד משרד ראש הממשלה וחברת כוח האדם שהעסיקה אותו, בטענה להפרת חוק שעות עבודה ומנוחה, התנכלות תעסוקתית והעסקה פוגענית.
אליהו טען כי למרות שהוגדר איש אחזקה, הוא נדרש לבצע גם עבודות הגשה ומלצרות ולשרת את בני המשפחה בקומת המגורים. לדבריו, שרה נתניהו נהגה לטרטר את העובדים במשימות מיותרות. כדוגמה סיפר כי הייתה מבקשת ממנו להביא לה אוכל, ולאחר שהיה מביא אותו הייתה מאשימה אותו בכך שהוא גורם לה להשמין.
גיא אליהו. הוקפץ בלילה לחמם מרק ועבר "מסדרי ניקיון"
(צילום: אלכס קולומויסקי)
אחת הטענות המזוהות ביותר עם ההליך הייתה שאליהו נדרש לשוב מביתו למעון אחרי חצות כדי לחמם לשרה נתניהו צלחת מרק. בפעם אחרת, טען, נקרא לחזור בשעת לילה מאוחרת רק כדי להיפרד ממנה בברכת לילה טוב. לפי התביעה, העובדים נדרשו להמתין עד שבני הזוג יעלו לישון, ואליהו עבד לעיתים עד 19 שעות ביום.
אליהו תיאר "מסדרי ניקיון" שלוו בצעקות, עלבונות וחרפות. הוא טען כי אירועים פעוטים הפכו להתפרצויות, כי כלי אוכל הושלכו לרצפה וכי שרה נתניהו נהגה לחקות אותו בפני עובדים משום שלא היה, לטענתה, "אלגנטי" מספיק בהגשה.
בתצהיר נוסף סיפר על ארוחה בפטיו, שבה עלה חשש שאבק מהסכך נפל על השולחן. לדבריו, לאחר שהתברר כי ראש הממשלה הוא שהורה לפתוח את הסכך, שרה נתניהו דרשה לערוך מחדש את השולחן, וגם ניסיונות ההרגעה של בני משפחתה לא צלחו. "זועמת ונסערת, תפסה אשת ראש הממשלה את מפת השולחן ואספה אותה בזעם אליה יחד עם כל כלי האוכל וגרמה לכך שחלק מהכלים נפלו ארצה והוטחו ברצפה", סיפר.
בעדותה בבית הדין כינתה שרה נתניהו את הטענות בדבר השפלת עובדים "שקר מתועב", והכחישה בין היתר את תקרית משיכת המפה. לדבריה, זו הייתה "המצאה מטורפת".
במאי 2016 קיבל בית הדין חלק ניכר מטענותיו של אליהו. נקבע כי הוא נחשף לאווירה של פחד ולהתנהגות פוגענית חוזרת, שכללה צעקות, נזיפות והשפלות. המדינה חויבה לשלם לו 65 אלף שקל בגין עוגמת נפש ו-7,500 שקל הוצאות משפט. בנוסף נפסקו 25 אלף שקל שבהם חויבו המדינה וחברת כוח האדם יחד, וחברת כוח האדם חויבה בנפרד בסכום של כ-30 אלף שקל בגין רכיבים נוספים.
שרה נתניהו ביקשה לערער על הקביעות שנגעו להתנהלותה, אך כפי שאירע בתיק נפתלי, נקבע כי היא לא הייתה צד להליך ולכן לא הייתה רשאית להגיש ערעור אישי על פסק הדין.
עדות הבשלנית: "נתנה לי בומבה ביד"
אתי חיים, ששימשה בשלנית במעון ראש הממשלה, לא הגישה תביעת התעמרות עצמאית שזכתה לפסק דין. עם זאת, עדותה במסגרת תביעתו של גיא אליהו הייתה מהעדויות הקשות והבולטות שנשמעו בהליך. חיים סיפרה על מקרה שבו פתחה ארון לפני שרחצה את ידיה. לטענתה, שרה נתניהו הכתה אותה בידה ואמרה לה לא לגעת בארון בידיים מלוכלכות. חיים תיארה זאת במילים: "נתנה לי בומבה ביד".
העידה ששרה נתניהו "נהגה להתפרץ אחרי שתיית אלכוהול"
(צילום: עפר מאיר)
במקרה אחר, לדבריה, ארגנו העובדים שולחן שעליו הונחו כלים ואוכל. לטענתה, שרה נתניהו משכה את המפה, צעקה והורתה לעובדים לערוך מחדש את השולחן בתוך חמש דקות. חיים העידה גם כי נתניהו נהגה להתפרץ לאחר שתיית אלכוהול.
אחד האירועים שתיארה התרחש לאחר שחיים התמוטטה במעון. לטענתה, לאחר שהתעלפה, אמרה שרה נתניהו כי אמבולנס לא יגיע למקום. לדבריה, "היא אמרה 'אמבולנס לפה לא יגיע, תקראו לאחד הילדים שלה שיבוא להוציא אותה מפה'. התקשרו לילדים שלי. הבן שלי הגיע ונתנו לו להיכנס עם הרכב עד בפנים. זה לא מקובל בבית ראש הממשלה ויצאתי. ליוו אותי לרכב של הילד וזה היה היום האחרון שלי בעבודה. היא מעולם לא התקשרה ולא שאלה". יצוין כי שרה נתניהו הכחישה את האירוע בעדותה.
מאחר שחיים הייתה עדה ולא תובעת, לא נפסק לה פיצוי. עדותה נשקלה במסגרת תביעתו של גיא אליהו, שבה נקבע בסופו של דבר כי התקיימה סביבת עבודה פוגענית והוא זכה בפיצויים.
הצעירה החרדית שטענה: "הייתי שפחה"
שירה רבן, צעירה חרדית בת 24, עבדה כחודש בלבד כעובדת ניקיון בקומה השנייה במעון ראש הממשלה. בשנת 2017 הגישה תביעה בסך 225 אלף שקל נגד שרה נתניהו, משרד ראש הממשלה וחברת כוח האדם, בטענה להעסקה פוגענית ולהתעמרות.
רבן טענה כי כבר מתחילת עבודתה נחשפה לצעקות, השפלות ודרישות ניקיון חריגות. היא סיפרה כי נתניהו כינתה אותה "גוש של כלום", וכי באחד האירועים חששה שנתניהו תכה אותה. לדבריה, לאחר יום כיפור נתניהו כעסה על כך שהעובדות לא הגיעו לעבוד בערב החג, צעקה עליה והחלה להתקרב אליה באופן שגרם לה להימלט.
היא תיארה כי נתניהו הורתה לה ולשאר העובדות לא לשוחח ביניהן בעת העבודה. "היא אומרת, אם אתן רוצות לדבר מילה, תקבעו אצלי פגישה. פה זה גזל, אתן לא מדברות מילה. היא רצה לכיווננו", סיפרה רבן, "משתוללת עם הידיים, משתוללת עם הגוף, מאיימת, צווחת, מושכת שערות, נושכת את השפתיים ואומרת: 'מה שאני אעשה, מה שאני אעשה'. עם הידיים ככה באוויר כול הזמן ככה עם האצבעות. כל הזמן הפחד של מי שעומד מולה 'וואי וואי. רק שלא תרביץ לי'. לוקחים צעדים אחורה ומתרחקים".
רבן סיפרה גם על הוראות שלדבריה היו קשות להבנה, על החלפת בגדים ונעליים בין אזורי הבית ועל ניקיון חוזר של משטחים. בין היתר, בתביעה תואר כי נאסר עליה להשתמש בשירותים בקומה השנייה: "התובעת נדרשה להטיל את מימיה ולעשות את צרכיה בשירותי המאבטחים מחוץ למעון - ושם בלבד וכן לרחוץ את ידיה כמאה פעמים ביום במים חמים ולנגב אותן במגבת נפרדת 'המסומנת' ומוכרת כמגבת המיועדת לעובדות בלבד, כשלצידה מגבת המשמשת את משפחת נתניהו בלבד"; וכי נאסר עליה לאכול ולשתות במהלך יום העבודה. בנוסף, היא טענה שעובדות נדרשו לרכוש מכספן פריטי ביגוד שנאמר להן כי הרסו, ותיארה את עצמה כמי שהייתה למעשה "שפחה".
השימוש במילה "שפחה" עורר עימות כבר בתחילת המשפט. נשיא בית הדין האזורי לעבודה, השופט אייל אברהמי, מתח ביקורת על ניסוח כתב התביעה ואמר שלא יאפשר שימוש בביטויים שאינם רלוונטיים להליך המשפטי. לאחר מכן נדרשו עורכי דינה של רבן לתקן חלקים מהתביעה, אף שבנוסח המתוקן נותר הביטוי.
שרה נתניהו דחתה את התביעה וטענה כי מדובר בניסיון סחיטה ובכתב תביעה "הזוי" ורצוף סתירות. בכתב ההגנה נטען כי תיאור בריחתה של רבן אינו מתיישב עם הטענה שהיא עצרה להחליף בגדים לפני שיצאה. בעדותה בבית הדין אמרה נתניהו כי נבנה נגדה "נרטיב של עובדות ומטפלות", וכי היא חוששת שכל עובד עלול בעתיד לטעון נגדה משהו. לדבריה, אפילו אמירת "בוקר טוב" עלולה להיות מוצגת בצורה מעוותת. היא הכחישה שקראה לרבן בשמות או שהתעמרה בה.
בפברואר 2022 דחה בית הדין את התביעה. בפסק הדין נקבע כי רבן לא הצליחה להוכיח שהתקיימה כלפיה התנהגות מתעמרת וכי גרסתה נמצאה בלתי מהימנה. בניגוד למקרים של נפתלי ואליהו, לא נפסק לה פיצוי.
הטענה למגהץ שהושלך – והתביעה שנמחקה
סילבי גנסיה עבדה כעובדת ניקיון במעון ראש הממשלה בבלפור. בשנת 2020 היא הגישה תביעה נגד שרה נתניהו וחברת כוח האדם שהעסיקה אותה, ודרשה מהן יחד כ-650 אלף שקלים בגין התעמרות נטענת במקום העבודה. גנסיה טענה כי ספגה צעקות, קללות והשפלות, כי נתניהו כינתה אותה בשמות וכי הושלך לעברה מגהץ. היא תיארה סביבת עבודה שבה נדרשה לעמוד בדרישות משתנות ובלתי סבירות.
התביעה לא הסתיימה בהכרעה עובדתית, וסילבי נדרשה לשלם לשרה נתניהו
(צילום: שלו שלום)
שרה נתניהו הכחישה את כל הטענות. במהלך עדותה במאי 2025 אמרה כי לא כינתה את גנסיה בשמות וכי מדובר בשקרים. היא כינתה את גנסיה "שתולה", טענה שאינה מרבה לכעוס על עובדות ואמרה כי התביעות נגדה הן חלק מהיחס שהיא מקבלת למרות פעילותה הציבורית.
במקביל לתביעת העבודה הגישה נתניהו נגד גנסיה תביעה אזרחית. היא דרשה 200 אלף שקל בטענה ללשון הרע, פגיעה בפרטיות והפרת הסכם סודיות. בכתב התביעה נטען שגנסיה פרסמה כזבים במטרה לבייש את נתניהו לפני מערכת הבחירות.
תביעתה של גנסיה לא הסתיימה בהכרעה עובדתית בשאלה אם חוותה התעמרות. בנובמבר 2025 מחק בית הדין לעבודה את התביעה לאחר שגנסיה ועורך דינה לא הגישו סיכומים ולא קיימו החלטות שיפוטיות במשך חודשים. בפסק הדין נאמר כי בית הדין גילה כלפיהם אורך רוח חריג, אך לבסוף מחק את ההליך בשל התנהלותם. עורך דינה הסביר כי נעדר בשל שירות מילואים ממושך.
בתביעה האזרחית הנגדית ניתן בהמשך פסק דין בהיעדר סיכומים מטעם גנסיה. בינואר 2026 נקבע כי עליה לשלם לשרה נתניהו כ-100 אלף שקל בגין לשון הרע, וכן כ-20 אלף שקל עבור שכר טרחה ואגרה. בית המשפט הבהיר כי אין מדובר בהכרעה שקיבלה לגופן את כל טענות נתניהו, אלא בתוצאה של אי-הגשת הסיכומים וההתנהלות הדיונית.
"העבדים המודרניים" שפוצו במאות אלפים
בשנת 2024 פורסם פסק דין בעניינם של שלושה עובדים לשעבר במעון: אהרון נאור, יאיר יצחקי ויוסף "ג'ו" קורסון. נאור ויצחקי עבדו במעון בין 2015 ל-2021, וקורסון שימש שף המעון בין 2015 ל-2020. השלושה תבעו את משרד ראש הממשלה בגין הפרת זכויות, התעמרות, אי-תשלום שעות נוספות ואי-תשלום עבור עבודה בשבתות ובחגים.
נאור ויצחקי תיארו את עצמם כמי שהפכו ל"עבדים מודרניים". נאור טען כי נשלח שוב ושוב לבית הפרטי של משפחת נתניהו בקיסריה, שם נדרש להעביר מזון ולבצע עבודות גינון וניקיון בבריכה – בניגוד לנהלים שחלו על עובדי המעון הרשמי. יצחקי טען כי הגיש פעמיים מכתב התפטרות אך שוכנע להישאר. לדבריו, המקרים שפירט בתביעה היו רק "קצה הקרחון", בשל הסכמי הסודיות שעליהם חתמו עובדי המעון.
קורסון טען כי נדרש לבשל עבור אירועים פרטיים של משפחת נתניהו שנערכו במעון. לדבריו, גם לאחר שסיים את עבודתו במטבח הוא לא הורשה לעזוב את המעון לפני שקיבל את אישורה של שרה נתניהו. עוד טען כי עבד שישה ימים בשבוע, בשבתות ובחגים, ללא תשלום מלא על השעות הנוספות, וכי נדרש להגיש לבני המשפחה ארוחות ולפנות אחריהם את הכלים.
בית הדין האזורי לעבודה בירושלים קיבל חלקים מתביעותיהם וחייב את משרד ראש הממשלה לשלם לשלושה יחד כ-900 אלף שקל: קורסון קיבל 380 אלף שקל, יצחקי 265 אלף שקל ונאור 250 אלף שקל. החיוב הוטל על משרד ראש הממשלה כמעסיק, ולא על שרה נתניהו באופן אישי.
"עגבניות וזיתים הושלכו – לעיניי רה"מ"
באפריל השנה הוגשה תביעה חדשה של עובדת שהועסקה באמצעות חברת כוח אדם במזנון הקשור למעון ראש הממשלה. בתביעה נטען כי במהלך הכנת ארוחת בוקר הסתכלה שרה נתניהו על הצלחת, כעסה על כמות הבצל, העגבניות והזיתים והשליכה לעבר העובדת חתיכות עגבנייה וזיתים. לטענת העובדת, הירקות פגעו בבגדיה באזור החזה ולכלכו אותם. היא טענה כי האירוע התרחש לעיני ראש הממשלה.
טענת העובדת: זיתים ועגבניות הושלכו לעיני נתניהו
(צילום: Ilia Yefimovich/Pool Photo via AP)
עוד נטען כי במקביל צעקה נתניהו על העובדת והאשימה אותה בכך שאינה אוהבת את בני הזוג ומנסה לפגוע בהם. העובדת סיפרה לממונים עליה את שאירע, אך המשיכה לעבוד במעון לאחר שהרגיעו אותה. משרד ראש הממשלה הכחיש את הטענות וטען שלעובדת לא היה קשר לרעיית ראש הממשלה.
כחודש לאחר מכן הסתיים ההליך בפשרה חסויה עם חברת כוח האדם. העובדת קיבלה עשרות אלפי שקלים בתמורה למחיקת התביעה. מאחר שהפשרה נחתמה עם חברת כוח האדם וללא פסק דין, לא הייתה הכרעה שיפוטית שקבעה כי שרה נתניהו אכן השליכה את הירקות או התעמרה בעובדת.
המטפלת של אביה שטענה לעימות פיזי
באוגוסט 2011, טרא קומרי, עובדת נפאלית שטיפלה בשמואל בן ארצי, אביה של שרה נתניהו, נפצעה, לטענתה, במהלך עימות עם שרה נתניהו בבית ראש הממשלה. היא סיפרה כי שרה נתניהו התייחסה אליה בצורה "לא יפה וצעקה כל הזמן", וטענה כי לאחר שלא קיבלה סכום כסף שהגיע לה על עבודתה, פנתה לאשת ראש הממשלה: "היא צעקה עליי ואמרה שלא תיתן לי משכורת". במהלך הוויכוח נפלה העובדת, נחבטה בשולחן ונפצעה בידה.
מלשכת ראש הממשלה נמסר אז בתגובה כי "הגברת נתניהו אכן העירה בביתה לעובדת זרה על טיפול כושל ורשלני באביה הקשיש והחולה. המטפלת של מר בן ארצי פרקה אצבע אחת תוך כדי תנועה לא נכונה שעשתה, בלי מגע כלשהו עם הגברת נתניהו או עם כל אדם אחר".
בהמשך הוסיפו: "הטענות שהועלו על ידי העובדת הזרה משוללות כל יסוד והן צצו רק אחרי שנודע לה כי הסוכנות שמעסיקה אותה נתבקשה למצוא לה מחליפה. זאת, בעקבות רשלנות מצד העובדת הזרה, שנמשכה חודשים והגיע לשיאה בימים האחרונים ואושרה על ידי רופאה שבדקה את אביה הקשיש והחולה של הגברת נתניהו.
"כאשר נודע לעובדת הזרה שהיא מועמדת לפיטורין, שעשויים להביא לגירושה מהארץ, היא בדתה סיפור, ועכשיו מתנהל קמפיין ציני ולא ראוי נגד משפחת נתניהו", אמרו בתגובה הרשמית של לשכת ראש הממשלה. "בשום שלב לא היה מגע פיזי בין הגברת נתניהו לעובדת הזרה. צריך להניח לגברת נתניהו לסעוד בימים אלה את אביה, הסובל ממחלה קשה וזה עתה שוחרר מטיפול נמרץ. גם למשפחת נתניהו יש את הזכות להחליף עובדים רשלניים שאינם נותנים טיפול דרוש להוריהם הקשישים".
בהודעה מלשכת רה"מ אף הובאו עדויות לכאורה של שני עדים אנונימיים, המספרים כיצד הזניחה קומרי את אביה של נתניהו, שמואל בן-ארצי, במקום לטפל בו. בהודעה נכתב כי קומרי סובלת מהתפרצויות זעם, וכי היא זו שפגעה בעצמה באירוע. "הגברת נתניהו העירה למטפלת, וזאת הגיבה בפרץ זעם בלתי נשלט, תוך שהיא מפילה עצמה על הארץ וחובטת עצמה ברצפות וברהיטים", נכתב.
תגובת הליכוד
מהליכוד נמסר בתגובה לכתבה: "רעיית ראש הממשלה, שרה נתניהו, הקדישה 26 שנים מחייה לשירות הציבורי כפסיכולוגית בעיריית ירושלים, מתוכן 22 שנים כפסיכולוגית ילדים מומחית בבתי הספר נעם בנים רמות ובבית חנה חב"ד, וזאת במקביל לשליחותה הציבורית כרעיית ראש הממשלה. מול עשרות שנות טיפול מסור ומקצועי בילדים, במשפחותיהם ובצוותים החינוכיים - כפסיכולוגית בשירות הציבורי - התנהל נגדה מסע הכפשות מרושע ושיטתי של התקשורת - אך האמת ניצחה את השקר בבית המשפט".
"בכל התיקים בהם שרה נתניהו הייתה צד להליך - היא ניצחה. ראשית, מעולם שרה נתניהו לא חויבה לשלם לעובד או לעובדת פיצוי בגין טענותיהם השקריות. בהמשך - תביעותיהן של שירה רבן וטניה שאו נדחו, ושרה נתניהו ניצחה. טניה שאו אף התראיינה ב-2009 לעמנואל רוזן בערוץ 2 בדרום-אפריקה, וסיפרה בשידור עד כמה כעת, כשהיא כבר אמא, היא מעריכה את הגברת נתניהו, ועל כך שהיא חוזרת בה מהטענות השקריות כלפיה".
"תביעתה של סילבי גנסיה נמחקה, והיא חויבה לשלם לשרה נתניהו 100 אלף שקלים. ההליך מול ליליאן פרץ הסתיים ללא שום קביעה שיפוטית נגד שרה נתניהו, וליליאן משכה את תביעתה, ולא קיבלה אף שקל משרה נתניהו. מני נפתלי, גיא אליהו ושלושת העובדים הנוספים, כלל לא תבעו את שרה נתניהו, אלא את המדינה או את מעסיקיהם על שכר ועל תנאי ההעסקה שלהם. שרה נתניהו לא חויבה לשלם להם אגורה, ולא הייתה חלק מתהליך התביעה שלהם".
"במשך 30 שנה הועסקו עשרות עובדים בסביבת ראש הממשלה ובמעון ראש הממשלה, וכולם היו מלאי הערכה ואהבה לרעיית ראש הממשלה שרה נתניהו. חלק מהם חשפו בפני עובדים אחרים, שהופעלו עליהם לחצים כבדים, חוזרים ונשנים, כולל הצעות של תגמול כספי גבוה, מצד גורמים בתקשורת השמאל, כדי שישקרו ויעלילו עלילות שווא מרושעות על רעיית ראש הממשלה".
"במשך עשרות שנים הקדישה שרה נתניהו את חייה במסירות אין קץ ובמקצועיות לילדי ירושלים, למשפחותיהם ולצוותים החינוכיים - בעבודתה המקצועית כפסיכולוגית ילדים מומחית בשירות הציבורי. במקביל, נגעה בלבבות של רבים-רבים מאזרחי ישראל שאיתם נפגשה ואותם ליוותה ברגעים קשים וברגעים שמחים כרעיית ראש הממשלה".
