בג"ץ הוציא צו על תנאי בעתירות לפיטורי השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, והרחיב את הרכב השופטים לתשעה. כצפוי, הוציאו השופטים צו על תנאי לראש הממשלה בנימין נתניהו, "המורה לו לבוא ולייתן טעם מדוע לא יורה על העברתו של בן גביר מתפקידו כשר לביטחון לאומי". השר הגיב ברשת X: "אין לכם סמכות. לא תהיה הפיכה".
בהחלטת השופטים צוין כי בהתחשב במועד הדיון שנקבע ל-24 במרץ, תצהירי התשובה מטעם ראש הממשלה והשר לביטחון לאומי יוגשו עד ל-10 במרץ.
על רקע הקריאה של ראשי הקואליציה לנתניהו שלא לציית לפסיקת בג"ץ בנוגע לעתירה לפיטורי בן גביר, כתבו השופטים כי "בשים לב לטיבן ולכובד משקלן של הסוגיות העומדות להכרעה, מצאנו להורות על הרחבה נוספת של ההרכב לתשעה שופטים".
הוצאת צו על תנאי פירושה כי העותרים עברו משוכה משמעותית בדרך אל קבלת העתירות, שכן כעת על ראש הממשלה נדרש לשכנע מדוע יש לדחותן. הרכב השופטים הורחב בשל משמעות ההחלטה, שתכריע אם תורחב הלכת דרעי-פנחסי שקבעה את הכללים לפיטורי שרים.
בהרכב השופטים של בג"ץ כיום, כפי שניתן היה לראות אמש בפסק הדין על מינוי נציב שירות המדינה, השופטים האקטיביסטיים כבר לא זוכים לרוב בטוח כפי שהיה בשנים קודמות. אל מול האקטיביסטיים והשמרנים, תעלה השאלה מי יצליח לשכנע את "שופטי האמצע" כמו יעל וילנר ויחיאל כשר.
"ניסיון הפיכה נגד הדמוקרטיה"
בן גביר התייחס מאוחר יותר שוב לצו של בג"ץ, הפעם בסרטון מצולם. "בג"ץ לא רק רוצה לפטר אותי, הוא רוצה לפטר את העם, הוא רוצה לפטר מיליוני מצביעים ולשלול מהם את זכות הבחירה. זה לא יקרה, אין להם סמכות, לא תהיה הפיכה!".
שר המשפטים יריב לוין תקף גם הוא את השופטים, ואמר כי "הפירומנים בבג"ץ כבר מזמן מתנהגים כאילו הם הממשלה, הם הכנסת, ועכשיו הם גם מחליפים את העם. בלי סמכות ולו קלושה בחוק, בסתירה מוחלטת לעקרונות הבסיסיים ביותר של כל דמוקרטיה, הם יוצרים במו ידיהם משבר חוקתי חסר תקדים. הממשלה כולה חייבת להתייצב מאחורי ראש הממשלה, ולומר עד כאן. מי שמפטר שרים הוא ראש הממשלה, ורק הוא".
במכתב שהעבירו ראשי הקואליציה לנתניהו לפני שלושה שבועות, הם תקפו את היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרה-מיארה, שקבעה כי על ראש הממשלה לנמק מדוע הוא לא מפטר את בן גביר וטענו כי מדובר בניסיון הפיכה. "ניסיונה של היועמ"שית המודחת לפטר שר בכיר בממשלה הוא ניסיון הפיכה נגד הדמוקרטיה. נעמוד כחומה בצורה נגד הדחה חסרת בסיס של שר בממשלה", אמרו.
למחרת המכתב, דחה בג"ץ את הדיון בעתירות שאמור היה להתקיים ב-15 בינואר, בשל "היעדר התייחסות לגופו של עניין מטעם ראש הממשלה". אז דחו השופטים את הדיון לחודש הבא והרחיבו את ההרכב לחמישה.
בהרב-מיארה קראה כאמור לבג"ץ ב-1 בינואר להוציא צו שיחייב את ראש הממשלה נתניהו להסביר מדוע הוא לא מפטר את בן גביר מתפקידו. היא כתבה אז כי בן גביר "מנצל לרעה את תפקידו כדי להשפיע באופן פסול על פעילות משטרת ישראל בתחומים הרגישים ביותר של אכיפת חוק וחקירות ופוגע בעקרונות דמוקרטיים בסיסיים". בן גביר מסר תגובה קצרה: "עבריינית, לא סופר אותך!".
בחוות הדעת שלה, הציגה היועמ"שית עמדה חריפה נגד התנהלותו של בן גביר. בין היתר, ציינה בהרב-מיארה שהשר מתערב בצורה פסולה ושיטתית בעבודת המשטרה, חורג מסמכותו בעקביות ומכתיב הנחיות מבצעיות בשטח, דבר האסור על פי חוק. כמו כן, היא הדגישה כי לא ניתן עוד להגן על הציבור מפני הפגיעה של בן גביר בעצמאות המשטרה, שהופכת את הארגון לגוף פוליטי.
באפריל אשתקד בן גביר ובהרב-מיארה הגיעו להסכם פשרה בנושא מעורבותו בעבודת המשטרה, כדי שהיא תוכל להגן עליו בעתירות שקראו לפיטוריו. על השר הוטלו מגבלות, שלפיהן בין השאר לא יוכל להיות מעורב בתחום המחאות, לא יוכל לראיין קצינים - ולא יוכל להתערב בפעילות מבצעית.
אולם, בחוות דעתה טענה בהרב-מיארה כי בן גביר מפר שוב ושוב את הסכם הפשרה שאליו הגיעו השניים. גם בתגובה לבג"ץ הזכירה בהרב-מיארה את אותו מסמך. היא הסבירה כי כשהדיון הגיע לצעדים אופרטיביים - התגלעה אי-הסכמה והתברר לדברי היועמ"שית שמדובר היה במסמך הצהרות ללא כיסוי.
ערב הוצאת הצו על תנאי, הגיש בא כוחו של בן גביר, עו"ד דוד פטר, בקשה לבג"ץ להימנע מהוצאתו. "בית המשפט הנכבד כלל אינו מוסמך להוציא מלפניו צו שיחייב את ראש ממשלת ישראל לפטר את השר לביטחון לאומי בהינתן הסדר מפורש בדבר בעל הסמכות הסטטוטורית לעניין פיטורי שר, ותנאי כשירות הכהונה. בפנינו עתירות שנעדרות כל עילה משפטית", טען. "אין בדמוקרטיות המוכרות תקדים למקרה שבו בוצעה הדחה של שר מכהן בצו שיפוטי, קל וחומר מקום בו אין כתב אישום. לפיכך בענייננו יהיה זה בגדר מחטף חסר תקדים אם ההרכב הנכבד יעסוק ולו בשקילת הוצאת צו על- תנאי מבלי שהתקיים דיון".
