1 צפייה בגלריה
הפקה ראשית, (10.06.18 13:17]הפקה ראשית, (10.06.18 13:17]
פגיעה חמורה באמון הציבור בשירות הציבורי. צבי גנדלמן
(צילום: יאיר שגיא)
בית המשפט העליון קבע היום (שני) פה אחד כי ראש העיר חדרה צבי גנדלמן שנאשם בשחיתות לא יוחזר לתפקידו. בג"ץ החליט כי יש לבטל את החלטת הוועדה לבחינת השעיית ראשי רשויות, שבמסגרתה הוחלט שלא להאריך את השעייתו של גנדלמן - חרף כתב האישום אשר תלוי ועומד נגדו. גנדלמן הורחק מתפקידו כראש העיר בינואר אשתקד בשל חומרת האישומים המיוחסים לו. לפי ההחלטה, צו ההשעייה הזמני של גנדלמן יישאר בתוקף עד לקבלת החלטה אחרת.
בחודש אוקטובר 2021 הוגש נגד גנדלמן כתב אישום לבית משפט השלום בחיפה, שמייחס לו בין השאר עבירות של מרמה והפרת אמונים, קבלת דבר במרמה ושיבוש מהלכי משפט - והכול במהלך כהונתו כראש עיריית חדרה. בנוסף, כתב האישום מייחס לו שורה של פעולות בניגוד עניינים חריף. בהחלטת בג"ץ נטען כי "לא ניתן להשלים עם מצב שבו כהונתו של ראש הרשות המקומית נמשכת כסדרה כאשר אישומים פליליים חמורים תלויים ועומדים נגדו".
כאמור, בינואר אשתקד הורתה הוועדה לבחינת השעיית ראשי רשויות על השעייתו של גנדלמן מתפקידו כראש העירייה, לתקופה של חצי שנה, בהתאם לסמכותה, לאחר שמצאה שנוכח חומרת האישומים שמיוחסים לו אין הוא ראוי לכהן בתפקידו.
אלא שבאוגוסט האחרון דחתה הוועדה את בקשת היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, להאריך את תקופת ההשעיה של גנדלמן. הוועדה קבעה אז כי שיקול דעתה בהפעלת סמכותה להאריך את תקופת ההשעיה הוא רחב, וכי עליה לאזן בין הזכות לבחור ולהיבחר לבין האינטרס הציבורי שבשמירה על טוהר המידות ואמון הציבור ברשויות השלטון.
על החלטה זו הוגשו ארבע עתירות, בהן עתירתה של היועצת המשפטית לממשלה בחודש ספטמבר. לאחר הגשת העתירות ניתן צו זמני שהותיר את ההשעיה על כנה עד להחלטה אחרת.
בית המשפט העליון עמד בהחלטתו על כך שמנגנון ההשעיה בחוק עיגן בחקיקה את התפיסה הנורמטיבית שמצאה ביטויה בבג"ץ "ראשי הערים", שלפיה לא ניתן להשלים עם מצב שבו כהונתו של ראש הרשות המקומית נמשכת כסדרה כאשר אישומים פליליים חמורים תלויים ועומדים נגדו. זאת, מפאת הפגיעה החמורה שנגרמת לטוהר המידות ולאמון הציבור בשירות הציבורי.
לפי החלטת בג"ץ, מרכז הכובד הנורמטיבי נעוץ בשלב הראשון בחוק, ובשאלה אם חומרת האישומים שמיוחסים לראש הרשות מוליכה למסקנה כי אין זה ראוי שימשיך לכהן. עוד הודגש כי ההשעיה אינה סנקציה עונשית כלפי ראש הרשות (שעומדת לו חזקת החפות), אלא נועדה לרפא את הפגיעה שנגרמת כתוצאה מהמשך כהונתו "בצילו" של כתב האישום.
כמו כן, נפסק כי בשלב השני על הוועדה לבחון אם השתנו הנסיבות באופן שיש בו כדי לשנות את קביעתה העקרונית בשלב הראשון, וכן את התמשכות ההליך הפלילי והנסיבות שהובילו לכך. בהתאם לאמור, קבע בית המשפט העליון שבנסיבות עניינו של גנדלמן לא היה מקום לדחות את הבקשה להאריך את תקופת ההשעיה בתקופה נוספת. זאת מאחר שלא חל שינוי נסיבות רלוונטי מאז החלטת הוועדה כי הוא אינו ראוי לכהן בתפקידו, וכן מאחר שההליך בעניינו מתנהל באופן סביר.
בית המשפט החליט כי הצו הזמני המורה על השעייתו יעמוד בעינו בשלב זה, וכי ככל שהיועצת המשפטית לממשלה תגיש בקשה להארכת תקופת ההשעיה תוך 10 ימים מיום מתן פסק הדין, ההשעיה תעמוד בעינה עד להחלטת הוועדה בבקשה הנוספת.
מהתנועה לאיכות השלטון, שהיתה צד בעתירה נגד מינויו של גנדלמן, נמסר: "השלטון המקומי במדינת ישראל הפך בעשור האחרון לחצר האחורית המוזנחת של ישראל, המגדלת גידולי פרא של שחיתות. דווקא בימים בהם הדמוקרטיה הישראלית נאבקת על חייה, פסק דין חשוב מאוד של בית המשפט שהוא אבן דרך נוספת במאבק הבלתי נגמר בשחיתות השלטונית בישראל. פסק הדין החשוב הזה הוא עדות נוספת לחשיבותו הרבה של בית משפט עצמאי ונטול השפעות פוליטיות, במאבק לשלטון נקי ואיכותי בישראל".
מהתנועה לטוהר המידות נמסר: "אנו מברכים על החלטת בג"ץ, אשר קיבל את עמדתנו. חשיבות השמירה על טוהר המידות בשירות הציבורי, ושמירה על אמון הציבור הינם קריטיים, במיוחד בימים אלו".