הבריחה ההמונית של ארמנים ממובלעת נגורנו-קרבאך אחרי כניעתה לאזרבייג'ן, אחרי 30 שנות סכסוך, נמשכת גם הערב (יום ג') והרשויות בארמניה העצמאית עדכנו כי עד כה נקלטו בשטחה יותר מ-28 אלף אזרחים. מדובר בשיעור אדיר מבין כלל תושבי המובלעת, 120,000 בסך הכול, וההערכה היא כי עוד המונים צפויים לברוח בצל חשש מטיהור אתני ומעשי נקם שאזרבייג'ן עלולה לבצע בהם, אף שזו מכחישה טענות שבכוונתה לעשות זאת ומבטיחה להתייחס אליהם כאל "אזרחים שווי זכויות".
הפליטים הארמנים בורחים מנגורנו-קרבאך
(צילום: רויטרס)
28 צפייה בגלריה
פליטים, אב ובנו, אחרי שהגיעו לגבול הארמני. "אין לנו לאן ללכת"
(צילום: רויטרס, Irakli Gedenidze)
28 צפייה בגלריה
לא שכחו את בובת הפנדה. הארמנים חוששים מטיהור אתני ומעשי נקם מצד באקו
(צילום: רויטרס, Irakli Gedenidze)
אבל כשברקע סכסוך ואיבה היסטוריים בין שני העמים, הארמנים במובלעת מתקשים להאמין להבטחות של הממשלה בבאקו, שמואשמת גם ביצירת משבר הומניטרי באמצעות מצור ממושך שחנק לאורך השנה האחרונה את המובלעת, וככל הנראה סייע לאזרים להכניע את הבדלנים בתוך 24 שעות בלבד, במבצע הצבאי שבו פתחו בשבוע שעבר. את המצור, שהביא למחסור כבד במזון ובאספקה חיונית במובלעת, הסירה באקו רק שלשום – ומאז שפתחה את הדרך היחידה המובילה מנגורנו-קרבאך לארמניה המונים חוצים אותה. פקקים אדירים תועדו שם ביממה האחרונה, עם מבוגרים וילדים שחלקם ישבו בתוך משאיות.
חמושים אזרים תועדו בימים האחרונים מצלמים את הפליטים שבורחים מהחבל ההררי, לפני שהורשו להיכנס לאותה דרך שמובילה מהמובלעת לארמניה – המכונה "ציר לאצ'ין" – וגורם ממשלתי אזרי אמר הערב לסוכנות הידיעות AFP כי המטרה היא לאתר "פושעי מלחמה" שלקחו לכאורה חלק בזוועות שאירעו לאורך הסכסוך. "אזרבייג'ן מתכוונת להעניק חנינה ללוחמים ארמנים שיניחו את נשקם, אבל אלו שביצעו פשעי מלחמה במהלך המלחמות בקרבאך חייבים לעבור לידינו", אמר. הממשלה האזרית, יצוין, הצהירה עם כניעת הבדלנים כי אין לה כוונה לפגוע באזרחים הארמנים עצמם וכי "הבעיה" שלה היא רק עם "ההנהגה הפושעת" של הבדלנים.
אסון בלב האסון
בצל הבריחה ההמונית מקרבאך אירע שם אמש אסון כבד: לפי העדכון מהערב, בפיצוץ שהתרחש כאשר רבים המתינו בתור בתחנת דלק, סמוך לבירת המובלעת סטפנקרט, זינק מספר ההרוגים ל-125. עוד מאות נפצעו בפיצוץ, ומצבם של רבים מוגדר קשה. נסיבות הפיצוץ עדיין לא ברורות, אבל לפי הדיווחים אין לעת עתה חשד שמדובר בחבלה.
28 צפייה בגלריה
חיילים אזרים בודקים את כלי הרכב של הפליטים, במעבר גבול שמוביל אל מחוץ לנגורנו-קרבאך
(צילום: AFP, EMMANUEL DUNAND)
השלטון הבדלני בקרבאך, שממשיך להוביל את פעילות הרשויות בזמן המשא ומתן שהוא מנהל על הכניעה הסופית שלו לבאקו, קרא לסיוע בינלאומי בשל מחסור בציוד רפואי – על רקע אותו מצור שהטילה אזרבייג'ן – וארמניה הודיעה כי פינתה לשטחה כמה פצועים באמצעות מסוק. גם פקחי השלום שהציבה רוסיה באזור, כחלק מההסכם שסיים את המלחמה הקודמת ב-2020, מסייעים בפינוי המוסק של פצועים לארמניה. אזרבייג'ן הציעה לפנות פצועים לבתי החולים שלה, אבל לא ברור אם פינוי שכזה יצא לפועל. היא הצהירה גם כי שלחה 30 טונות של בנזין ועוד 34 טונות של דיזל כדי לסייע לתושבי האזור.
ראש ממשלת ארמניה ניקול פשיניאן קרא אמנם לארמנים במובלעת לנטוש את בתיהם רק אם מדובר בצעד הכרחי, אבל כבר הודיע כי ארצו נערכת לקלוט לפחות 40,000 פליטים – ומזהיר גם הוא מטיהור אתני. אמש, בשיחה עם כתבים בבירה הארמנית ירבאן, טען שטיהור שכזה כבר החל: "זה קורה ממש עכשיו, וזה עצוב מאוד בגלל שאנחנו מנסים לדחוק את הקהילה הבינלאומית (לפעול)".
לא למות, ולא לחיות
הפליטים עצמם, שחלקם הותירו אחריהם את כל רכושם, מספרים על ייאוש כבד אחרי התבוסה שנחלו: "עזבנו כדי שלא נמות, לא כדי שנחיה", אמרה לסוכנות רויטרס נארין שאקריאן, סבתא לארבעה ילדים, אחרי שהגיעה לגבול הארמני עם קרובי משפחתה. לדבריה המסע התפרש על פני 77 ק"מ ונמשך 24 שעות, שבמהלכן לא היה להם מזון. "כל הדרך הילדים בכו, הם היו רעבים", סיפרה בעודה אוחזת בנכדתה בת השלוש, שלדבריה חלתה במסע.
תיעוד מהאוויר של הבריחה ההמונית מהמובלעת הארמנית
פליטים נוספים מספרים על רעב כבד, ואחרים העידו כי הבחינו בגופות של אזרחים במהלך הבריחה מנגורנו-קרבאך, כשברקע טענות הבדלנים שבמבצע הצבאי של האזרים נהרגו לפחות 200 בני אדם. "לקחנו כל מה שיכולנו ועזבנו. אנחנו לא יודעים לאן נלך. אין לנו שום מקום ללכת אליו", אמר פטיה גריגוריאן בן ה-69, שהגיע במכונית לעיירת הגבול הארמנית גוריס, שקלטה רבים מהפליטים.
וושינגטון נגד באקו: "עדויות מטרידות על אלימות כלפי אזרחים"
על רקע המשבר ההומניטרי שמתחולל בנגורנו-קרבאך קראה היום ארה"ב להציב פקחים בינלאומיים במובלעת. "קריטי ביותר שפקחים עצמאיים, כמו גם ארגונים הומניטריים, יקבלו גישה לתושבי נגורנו-קרבאך", אמרה ראש הסוכנות האמריקנית לפיתוח בינלאומי סמנתה פאוור, שבעבר כיהנה כשגרירה באו"ם. היא הגיעה השבוע לארמניה בשליחותו של הנשיא ג'ו ביידן, והעבירה ממנו מכתב לראש הממשלה פשיניאן, שבו ביידן הבטיח סיוע לארמנים.
פאוור עצמה הודיעה היום כי הסיוע הזה יעמוד על 11.5 מיליון דולר. היא ביקרה בגבול ארמניה-אזרבייג'ן וכאשר נשאלה אם וושינגטון סבורה שהאזרים ביצעו פשעי מלחמה – היא לא שללה זאת: "שמענו דיווחים מטרידים ביותר של אלימות כלפי אזרחים. יחד עם זאת, ולנוכח הכאוס שם והטראומה, איסוף העדויות של האנשים שחוצים את הגבול הוא דבר שרק מתחיל".
28 צפייה בגלריה
הבכירה האמריקנית סמנתה פאוור, בביקור שערכה בארמניה ליד הגבול האזרי. "עדויות מטרידות מאוד על אלימות מצד באקו כלפי אזרחים"
(צילום:רויטרס, Irakli Gedenidze)
28 צפייה בגלריה
ראש ממשלת ארמניה ניקול פשיניאן. מאשים את רוסיה, בעלת בריתה ההיסטורית של ארצו
(צילום: AP)
לדרמה שמתחוללת בדרום הקווקז, אזור אסטרטגי שבו עוברים צינורות גז ונפט רבים, יש גם חשיבות במאבקי ההשפעה בין רוסיה למערב: ארמניה הייתה לאורך השנים בעלת בריתה של מוסקבה, ולרוסים יש גם בסיס צבאי שם, אבל מאז הפלישה לאוקראינה תשומת הלב של הנשיא ולדימיר פוטין למה שמתחולל ב"חצר האחורית" של רוסיה פחתה משמעותית, וכעת מאשימים אותה הארמנים בכך שלא עשתה די על מנת למנוע את המתקפה האזרית המחודשת. לטענת ירבאן, מוסקבה לא אכפה כראוי את הסכם הפסקת האש מהמלחמה הקודמת, הסכם שבמסגרתו הוצבו בנגורנו-קרבאך 2,000 פקחי שלום רוסים, אבל במוסקבה דוחים את ההאשמה הזו.
בחודשים האחרונים, בצל הפלישה הרוסית לאוקראינה, נרשמה הידרדרות הדרגתית ביחסי מוסקבה וירבאן, ומוקדם יותר החודש אף ערכה ארמניה תרגילים צבאיים משותפים עם ארה"ב. כעת מסתמנת הסלמה אפשרית ביחסי המדינות, אחרי שראש הממשלה פשיניאן התייצב שלשום בפני המצלמות והאשים באופן ישיר את מוסקבה באחריות לניצחון האזרים. בנאום ששודר בטלוויזיה בארצו טען פשיניאן שרוסיה אכזבה את ארמניה וכי לא סיפקה לה סיוע מספק כדי למנוע את המשבר. באיתות דרמטי למדי אף הצהיר כי ירבאן תידרש כעת לבחון מחדש את הבריתות הביטחוניות שלה – רמז לחיזוק אפשרי של היחסים מול וושינגטון והמערב.
שורשי הסכסוך, והתקווה: שלום בין ארמניה לאזרבייג'ן?
אתמול הגיב לנאומו משרד החוץ הרוסי בהודעה חריפה ביותר, והאשים את פשיניאן באחריות לכניעת הבדלנים במובלעת. בהודעתו טען המשרד כי פשיניאן נמנע מ"לעבוד בתיאום עם רוסיה ואזרבייג'ן ובמקום זאת רץ למערב" כדי לפתור את הסכסוך בנגורנו-קרבאך. מוסקבה טוענת כי פשיניאן מבקש כעת לפטור עצמו מאחריות על "כישלונותיו במדיניות החוץ והפנים" ולהפנות את האשמה לעבר הרוסים, וכי במסגרת הניסיון הזה התקשורת הארמנית מפיצה לכאורה "היסטריה אנטי-רוסית".
28 צפייה בגלריה
פוטין והפליטים בארמניה. בקרמלין לא התלהבו מהיוזמה האמריקנית להציב פקחים עצמאיים
(צילום: / Alexander Kazakov)
על רקע העימות הזה, דובר הקרמלין דמיטרי פסקוב נשמע היום כמי ששולל את הקריאה של ארה"ב להציב פקחים עצמאיים בנגורנו-קרבאך. פסקוב טען שמהלך כזה חייב להיעשות בהסכמתה של אזרבייג'ן, ולא ברור מה הסיכוי שזו תסכים לכך. ארה"ב, שנראה כי מנסה לנצל את העימות בין ירבאן למוסקבה, האשימה אמש כי רוסיה מוכיחה שהיא לא יכולה להיות "בעלת ברית ביטחונית אמינה". ביקורת על מוסקבה נשמעה אחר הצהריים ממדינה מערבית נוספת, צרפת, שהאשימה כי מוסקבה צופה בעין פקוחה ב"נטישה ההמונית" של ארמנים את נגורנו-קרבאך, וכי בכך שהיא לא פועלת כדי למנוע זאת היא נושאת בעצמה באחריות לכך.
נגורנו-קרבאך, נזכיר, הוא חבל ארץ בעל חשיבות תרבותית הן לארמנים הנוצרים והן לאזרים המוסלמים, ושורשי הסכסוך בו נעוצים בשנותיה האחרונות של ברית המועצות: בימי האיחוד הסובייטי, שאזרבייג'ן וארמניה היו חלק ממנו, נהנתה המובלעת מאוטונומיה נרחבת בתוך אזרבייג'ן, אך עם תחילת ההתמוטטות של ברית המועצות פרצה בחבל מרידה של בדלנים ארמנים, וכשהתפרקותה הושלמה הפכה המרידה הזו למלחמה כוללת בין כוחות ארמניים, שקיבלו סיוע מארמניה העצמאית, לבין אזרבייג'ן העצמאית.
במלחמה ההיא, שנמשכה עד 1994, נהרגו 30,000 בני אדם ורוב האוכלוסייה האזרית של נגורנו-קרבאך נאלצה לברוח מהחבל. הכוחות הארמניים השתלטו אז לא רק עליו אלא גם על אזורים אזריים נרחבים המקיפים אותו. במשך כשני עשורים וחצי נותר הסכסוך קפוא בעיקרו, למעט תקריות ירי ספורדיות, עד שב-2020 המתיחות התלקחה לכדי מלחמה איומה נוספת, שבה נהרגו כ-6,800 חיילים וכ-90 אלף איש נעקרו מבתיהם. המלחמה הסתיימה בהסכם הפסקת אש בתיווך רוסי, שבמסגרתו החזירה לעצמה אזרבייג'ן את השליטה בחלקים מנגורנו-קרבאך ובכל האזורים סביב החבל שבהם שלטו כוחות ארמניים מאז שנות ה-90.
28 צפייה בגלריה
ירי ארטילרי של האזרים במהלך המלחמה ב-2020. הניצחון ההוא הושלם כעת במבצע של 24 שעות
(צילום: EPA)
בשנים האחרונות נשמרה ברובה הפסקת האש בין הצדדים, אבל מאז דצמבר אשתקד גברה המתיחות מחדש בעקבות המצור שהטילה אזרבייג'ן על נגורנו-קרבאך. ביום שלישי בשבוע שעבר באקו הודיעה לפתע על מבצע צבאי נגד הבדלנים, אחרי שלטענתה שניים מחייליה נהרגו ממוקש שהטמינו שם הארמנים.
יממה בלבד לאחר מכן נאלצו הבדלנים להסכים לתנאי הפסקת האש שהציבו להם האזרים, אחרי שארמניה סירבה להתערב לטובתם. ראש הממשלה פשיניאן הזהיר שאזרבייג'ן רוצה "לגרור" את ארצו לעימות – ונמנע מעוד מלחמה מולה, חרף הפגנות ענק שנערכו בירבאן בדרישה שיסייע לבדלנים. מאז הפסקת האש החל משא ומתן ביניהם לבין באקו, על האופן שבו תוחזר המובלעת לשלטון אזרי, ואתמול נערך סבב השיחות השני בין הצדדים. במקביל מתפרקים הבדלנים מנשקם, ובלעדיו יכולת ההשפעה שלהם על הסכם הכניעה הסופי נראית מצומצמת למדי.
הניצחון האזרי מעלה כעת את האפשרות לסיום הסכסוך מול ארמניה עצמה, ובאקו הביעה הערב אופטימיות אחרי סבב שיחות אחר שנערך מול נציגי ירבאן בתיווכו של האיחוד האירופי. יועצו של הנשיא האזרי מסר כי השיחות היו "קונסטרוקטיביות למדי" וכי כעת גוברים הסיכויים לקידום תהליך שלום בין המדינות. בשבוע הבא, יצוין, צפויים פשיניאן והנשיא האזרי אילהם אלייב להשתתף יחדיו בפסגה של הקהילה האירופית הפוליטית, ארגון שבו חברים כ-50 מדינות ביבשת.
28 צפייה בגלריה
נשיא טורקיה ארדואן עם נשיא אזרבייג'ן אלייב, אתמול. רוצים כעת להקים מסדרון יבשתי בין המדינות - דרך ארמניה
(צילום: AFP PHOTO / TURKISH PRESIDENCY PRESS OFFICE)
מכשולים רבים צפויים לעמוד בדרך לשלום של ממש בין ירבאן לבאקו, ולצד היחס לארמנים שיישארו בנגורנו-קרבאך על תהליך שכזה צפויה להעיב גם דרישתם של האזרים ליצור מסדרון יבשתי – דרך ארמניה – אל עבר המובלעת האזרית נחצ'יבאן, ששוכנת בין מערב ארמניה לצפון איראן ומזרח טורקיה. מסדרון שכזה יספק חיבור ישיר בין החלק המרכזי של אזרבייג'ן לבין בעלת בריתה טורקיה, ובעדות לכך שזהו היעד הבא של באקו נפגש אתמול הנשיא אלייב עם הנשיא הטורקי רג'פ טאיפ ארדואן במובלעת נחצ'יבאן. ארדואן עצמו הצהיר היום כי חובה להקים את המסדרון הזה.
פורסם לראשונה: 18:27, 26.09.23
