הכניעה של הבדלנים הארמנים במובלעת נגורנו-קרבאך באזרבייג'ן, בעקבות מתקפה בת יממה אחת שפתחו נגדם הכוחות האזריים, הובילה הערב (יום ד') לבהלה בקרב תושבי האזור, מחשש לעתיד החבל ששמר על שלטון עצמאי במשך כ-30 שנות סכסוך. שעות אחרי ההכרזה בצהריים על הפסקת אש – שבמסגרתה הסכימו הבדלנים להתפרק מנשקם ולדון בהחזרת המובלעת לשלטון אזרי – נצפו אלפי תושבים צובאים על נמל התעופה בבירת החבל סטפנקרט (עיר שהאזרים מכנים חאנקנדי).
20 צפייה בגלריה
תמונה שהופצה הערב בכלי תקשורת ארמניים, ובה נראים המוני אזרחים צובאים על נמל התעופה בסטפנקרט, בירת נגורנו-קרבאך
20 צפייה בגלריה
פקחי השלום הרוסים סייעו לפנות אלפי תושבים במהלך ההסלמה האחרונה
(צילום: AFP PHOTO/ HANDOUT / RUSSIAN DEFENCE MINISTR)
הבהלה במובלעת מגיעה על רקע ההאשמות שמשמיעים הארמנים כבר שנים ארוכות, ולפיהן אזרבייג'ן מעוניינת לבצע "טיהור אתני" בנגורנו-קרבאך – טענה שאותה באקו מכחישה מכל וכל – ונראה שכעת רבים חוששים לחיות שם תחת שלטונה, אף שבמסגרת המשא ומתן שצפוי להיפתח מחר ייתכן מאוד שהבדלנים יצליחו לשמור על אוטונומיה מסוימת. השלטון הבדלני קרא היום לתושבים "לא להיכנס לפאניקה" ולא להגיע לנמל התעופה בסטפנקרט, אבל בתמונות שהופצו משם אחר הצהריים נראו המונים צועדים ברגל לעבר הנמל, חלקם עם ילדים קטנים, כנראה מתוך תקווה להימלט מהחבל.
סמוך לנמל התעופה שוכן בסיס של פקחי שלום רוסים – אלו שהוצבו שם אחרי המלחמה הגדולה האחרונה ב-2020 בין אזרבייג'ן לארמניה השכנה, שבסבב הלחימה הנוכחי בחרה שלא להתערב לטובת הבדלנים במובלעת. מוקדם יותר היום מסרה רוסיה כי פקחי השלום שלה סייעו לפנות כ-3,000 תושבים מכפרים בנגורנו-קרבאך, אבל אלו פונו כנראה בעקבות הקרבות עצמם. הערב הודיעה רוסיה כי אחד הפקחים שלה נהרג כאשר אש מנשק קל נפתחה לעבר הרכב שלהם באזור. לא נמסר מי היה אחראי לירי הזה.
בעולם גוברות כעת התהיות באשר לגורל החבל, ובאיחוד האירופי קראו הערב לאזרבייג'ן להבטיח את ביטחונם של תושביו הארמנים. באקו עצמה הודיעה כי בכוונתה "לשלב" את הארמנים במובלעת בדרכי שלום. היא גם טענה כי היא ערוכה "לספק באופן מיידי את צורכיהם ההומניטריים", אף שהואשמה בעצמה ביצירת משבר הומניטרי שם: בתשעת החודשים שקדמו לפתיחת המבצע אתמול היא חסמה את הדרך היחידה שמובילה מהמובלעת אל ארמניה, ומנעה העברת מזון ואספקה חיונית לחבל.
20 צפייה בגלריה
ההפצצות של הצבא האזרי, בתיעוד שפרסם היום. הישג משמעותי - בתוך 24 שעות בלבד
(צילום: AFP PHOTO / Azerbaijani Defence Ministry / handout)
20 צפייה בגלריה
תושבים מוצאים מחסה בסטפנקרט. לפחות 32 נהרגו, בהם 7 אזרחים
(צילום: AP Photo/Siranush Sargsyan)
חיקמט חאג'ייב, היועץ למדיניות חוץ של הנשיא האזרי אילהם אלייב, אמר הערב כי הסיכויים להטמיע את המובלעת גברו בעקבות הסכמתם של הבדלנים להתפרק מנשקם. סגן שר החוץ הארמני, פראיור הובאנסיאן, אמר מצדו כי ב"עולם אידיאלי" הארמנים במובלעת בהחלט יכולים לחיות תחת שלטון אזרי – אבל הדגיש כי "הניסיון ההיסטורי" מראה שהדבר כמעט בלתי אפשרי.
בהמשך הערב נשא דברים גם נשיא אזרבייג'ן אלייב, והצהיר כי ארצו "חידשה את ריבונותה". הוא הדגיש כי אין לה דבר נגד תושביו הארמנים של נגורנו-קרבאך – שהם לדבריו אזרחי ארצו – אלא רק עם מה שכינה "ההנהגה הפושעת" של החבל. הוא הבטיח שתחת שלטון באקו ייצאו לפועל "מיזמים חברתיים" שונים שיהפכו את האזור ל"גן עדן". אלייב הביע הערכה לכך שארמניה לא התערבה לטובת הבדלנים, וציין כי הדבר משפר את הסיכויים להגיע להסכם שלום מולה.
הניפו "דגל לבן": אלו תנאי הכניעה
הדרמה בדרום הקווקז החלה אתמול כאשר אזרבייג'ן פתחה במה שכינתה "מבצע אנטי-טרוריסטי" בנגורנו-קרבאך, אחרי חודשים של מתיחות הולכת וגוברת: היא שלחה כוחות לאזור וביצעה ירי ארטילרי כבד, ולפי הבדלנים לפחות 200 נהרגו, בהם גם כמה אזרחים, ועוד 400 נפצעו. הנשיא האזרי אלייב דרש שהבדלנים "יניפו דגל לבן", וכעת נראה שהם נכנעו לחלוטין לדרישותיו: השלטון הארמני הבדלני הודיע לקראת הצהריים כי קיבל את תנאי הפסקת האש, שהושגה בתיווך רוסיה, ובהם כאמור פירוק מנשק ופתיחה בשיחות על "הטמעה מחדש" של החבל תחת שלטון אזרבייג'ן.
הבדלנים בסטפנקרט טענו כי לא הייתה להם ברירה אלא לקבל את תנאי הכניעה הללו, כיוון שכוחותיהם ספגו אבדות כבדות והכוחות האזריים הצליחו לחדור לדבריהם את קווי ההגנה שלהם ולהשתלט על כמה עמדות אסטרטגיות, בהן פסגות חשובות באזור ההררי. הם גם טענו שהעולם עמד מנגד, והותיר אותם לבדם אל מול התוקפנות האזרית: "במצב הנוכחי, הפעולות של הקהילה הבינלאומית לסיום המלחמה ופתרון המשבר אינן מספקות. לנוכח כל אלו, הרשויות ברפובליקת ארצאך (הכינוי של הבדלנים למדינה הלא-מוכרת שלהם) נאלצו לקבל את הצעת הפסקת האש של פקחי השלום הרוסים".
ההתלקחות המחודשת בקווקז: סיקור ב-ynet live
(צילום: שמוליק דודפור)
20 צפייה בגלריה
ירי ארטילרי של הצבא האזרי במלחמה האחרונה לפני 3 שנים. רוצים "הטמעה מחדש בדרכי שלום"
(צילום: EPA)
20 צפייה בגלריה
עוד ניצחון לאזרבייג'ן. תומך של באקו מתעטף בדגל המדינה במהלך המלחמה ב-2020
(צילום: EPA)
נגורנו-קרבאך, נזכיר, הוא חבל ארץ בעל חשיבות תרבותית הן לארמנים הנוצרים והן לאזרים המוסלמים, ושורשי הסכסוך בו נעוצים בשנותיה האחרונות של ברית המועצות: בימי האיחוד הסובייטי, שאזרבייג'ן וארמניה היו חלק ממנו, נהנתה המובלעת מאוטונומיה נרחבת בתוך אזרבייג'ן, אך עם תחילת ההתמוטטות של ברית המועצות פרצה בחבל מרידה של בדלנים ארמנים, וכשהתפרקותה הושלמה הפכה המרידה הזו למלחמה כוללת בין כוחות ארמניים, שקיבלו סיוע מארמניה העצמאית, לבין אזרבייג'ן העצמאית.
בימי המלחמה ההיא, שנמשכה עד 1994, נאלצה רוב האוכלוסייה האזרית של נגורנו-קרבאך לברוח מהחבל, והכוחות הארמניים השתלטו לא רק עליו אלא גם על אזורים אזריים נרחבים המקיפים אותו. במשך כשני עשורים וחצי נותר הסכסוך קפוא בעיקרו, למעט תקריות ירי ספורדיות, עד שב-2020 המתיחות התלקחה לכדי מלחמה איומה נוספת, שבה נהרגו כ-6,800 חיילים וכ-90 אלף איש נעקרו מבתיהם. המלחמה הסתיימה בהסכם הפסקת אש בתיווך רוסי, שבמסגרתו החזירה לעצמה אזרבייג'ן את השליטה בחלקים מנגורנו-קרבאך ובכל האזורים סביב החבל שבהם שלטו כוחות ארמניים מאז שנות ה-90.
ההסכם בתום המלחמה הקודמת נתפס כתבוסה משפילה עבור הארמנים, והמבצע הצבאי הנוכחי מהווה כעת ניצחון חשוב נוסף עבור אזרבייג'ן – שהצליחה כאמור להשלים את מטרותיה במבצע שנמשך 24 שעות בלבד. להצלחה תרמה אולי העובדה שארמניה נמנעה מלהתגייס לטובת הבדלנים, אם כי במסגרת הסכם הפסקת האש שנחתם היום נכלל סעיף שבו נדרשים כוחותיה של ארמניה לעזוב את החבל. בירבאן הכחישו שהם מחזיקים שם לוחמים.
20 צפייה בגלריה
מפגינים היום בירבאן, בירת אמניה - שלא התערבה לטובת הבדלנים במובלעת
(צילום: Karen MINASYAN / AFP)
לאחרונה הגיעו מארמניה איתותים לכך שהחזרת המובלעת לשלטון אזרי אינה דבר בלתי מתקבל על הדעת מבחינתם, וראש הממשלה הארמני ניקול פשיניאן אף אמר בחודש מאי השנה כי ארצו תהיה מוכנה להכיר בריבונות אזרבייג'ן בחבל, בתמורה להבטחה מצדה לשמור על ביטחון האוכלוסייה הארמנית שלו. "86 אלף הקילומטרים המרובעים של הטריטוריה האזרית כוללים את נגורנו-קרבאך", הצהיר אז, תוך שהוא מתייחס למעשה לשטח אזרבייג'ן בכללותו. הקהילה הבינלאומית, יודגש, מכירה כבר כעת בשטח המחלוקת כחלק מאזרבייג'ן.
פוטין רוצה שקט ב"חצר האחורית" שלו
הסכם הכניעה של הבדלנים מעורר גם מתיחות בתוך ארמניה עצמה, שם כבר התמודד פשיניאן עם הפגנות סוערות ודרישות להתפטרותו בעקבות ההסכם הקודם שנחתם בתום המלחמה ב-2020. הערב יצאו שוב אלפי מפגינים לרחובות ירבאן ודרשו את התפטרות פשיניאן, אחרי שגם אתמול המונים מחו שם והתעמתו עם המשטרה בדרישה שארמניה תתערב לטובת הבדלנים. פשיניאן טען שיש להימנע מכך, והזהיר שאזרבייג'ן רוצה "לגרור" את ארצו לעימות.
בארמניה מביעים גם זעם על רוסיה – בעלת בריתה, שאף מחזיקה בשטחה בסיס צבאי – בטענה כי זו לא עשתה די על מנת לאכוף את הפסקת האש הקודמת. בקרמלין דחו את הביקורת הזו, ובתקשורת הרוסית צוטט הנשיא ולדימיר פוטין כמי שמצהיר שפקחי השלום שלו – כ-2,000 במספר – יבטיחו את שלומם של הארמנים בנגורנו-קרבאך. הביקורת על רוסיה מגיעה על רקע ההידרדרות ביחסי ירבאן ומוסקבה מאז הפלישה הרוסית לאוקראינה בשנה שעברה, ורק החודש קיימה ארמניה תרגילים צבאיים עם ארה"ב.
20 צפייה בגלריה
פוטין רוצה שקט בחצר האחורית שלו. "נגורנו-קרבאך? עניין פנימי של אזרבייג'ן"
(צילום: Alexander Kazakov / AP)
על רקע המתיחות הזו התייחס גם פוטין לשאלת עצמאות המובלעת הארמנית, וטען בשבוע שעבר כי לארצו אין "בעיות" עם ראש הממשלה פשיניאן, אך הוסיף, תוך שהוא מתייחס לדברי פשיניאן מחודש מאי: "אם ארמניה עצמה מכירה בקרבאך כחלק מאזרבייג'ן, מה אנחנו צריכים לעשות?". הערב כבר פרסם הקרמלין הצהרה חד-משמעית בדבר ריבונות אזרבייג'ן במובלעת, ומסר כי "אין ספק" שמדובר ב"עניין פנימי" של באקו וכי היא פועלת בשטחה שלה. המשבר בנגורנו-קרבאך, יצוין, נתפס בשנים האחרונות כמבחן ליכולתו של פוטין להרגיע את המתיחות ב"חצר האחורית" של רוסיה, ולדרך שבה יבחר להתנהל יכולות להיות השלכות גיאו-פוליטיות מרחיקות לכת.
בתוך כך, ברשתות החברתיות הופץ הערב סרטון שאמינותו טרם ברורה ובו נראה אדם כלשהו שמניף דגל ישראל לצד אחרים שמניפים את דגלי אזרבייג'ן, והגולשים ברשת טענו שמדובר בתיעוד שצולם היום מחגיגות הניצחון באזרבייג'ן. בין אם הסרטון אמין או לא, היחסים ההדוקים בין ירושלים לבאקו אינם סוד, וישראל לפי פרסומים זרים מספקת לה סיוע צבאי שכולל מל"טים תוקפים וטילים. רק במרץ השנה חנכה אזרבייג'ן שגרירות בישראל, ובטקס אז אמר שר החוץ האזרי ג'ייהון ביירמוב: "אנו מעריכים מאוד את הסיוע של ישראל לפני ובמהלך המלחמה הפטריוטית ב-2020. בין החיילים הגיבורים שנלחמו ומתו בהגנה על המדינה היו גם יהודים אזרים".
