כותרת ביניים פותחים שבוע רון בן ישי
הנשיא ולדימיר פוטין יתקוף את שכנתו ממערב בשבוע הקרוב. ההסתברות לכך, לדברי מומחים וגורמי מודיעין בקייב ובמערב, היא גבוהה מאוד. יותר מ-75%. הסיבה: ארה"ב והחברות בנאט"ו לא קיבלו את התנאים של הקרמלין, ואילו פוטין רק הקצין את דרישותיו. נראה שהמערכה שיוזם פוטין תתחיל באמצע השבוע, בימים שלישי או רביעי, אולם לא ברור אם בשלב הראשון הצבא הרוסי ייכנס לאוקראינה, או שיהיה מהלך מקדים של הבדלנים הפרו-רוסים במזרח אוקראינה.
בקייב מעריכים שהבדלנים יתקפו תחילה את עמדות הצבא האוקראיני בקו העימות שבמחוזות דונייצק ולוגנסק, בתואנה שהם 'הודפים' מתקפה אוקראינית - וכי הם רק מגינים על בתיהם. צבא רוסיה יסייע להם באש ובכוחות קרקע, כולל טנקים שחלקם כבר נמצאים באזור וחלקם יחצו את הגבול. החיילים הרוסים יהיו ללא סימני זיהוי, ולמעשה יתחזו לבדלנים שישתתפו במתקפה עד שיכבשו את חבל דונבאס כולו.
7 צפייה בגלריה
כוחות רוסיים ובלרוסים מתאמנים בתרגיל משותף
כוחות רוסיים ובלרוסים מתאמנים בתרגיל משותף
הרוסים מתאמנים
(צילום: EPA)
מה שיקרה אחר כך, תלוי בתגובה של ארה"ב ונאט"ו. אם מדינות המערב יגיבו בנחישות, יתאחדו בדיבור ובמעשים, ויטילו סנקציות כלכליות קשות על רוסיה - סביר להעריך שפוטין לא יפסיק, ויורה לצבאו להמשיך בתוכנית המבצאית שהכין המטכ"ל הרוסי. לפי ההערכות של המודיעין האוקראיני (הנסמך על האמריקנים), כל שלב במתקפה יכוון נגד אזור אחר באוקראינה כדי לייצר לחץ נוסף על המערב שייכנע לדרישותיו של פוטין.
למעשה, תוכנית 'הדגל הכוזב שנועדה לתת לרוסיה תירוץ שקרי לפלוש, זו שעליה התריע הנשיא האמריקני, החלה להתבצע בשטח כבר ביום חמישי שעבר בדיוק לפי המתווה שהאמריקנים הציגו בתחזיותיהם. זו הסיבה העיקרית לתחזיות הקודרות ולמצב הרוח המשתנה בקייב.
החלק המשמעותי ביותר יהיה כאשר צבא רוסיה ינוע לכיוון הבירה קייב, ויכתר או שייכנס לתוכה במטרה להחליף את המשטר הנוכחי במשטר שיישמע להוראות הקרמלין כמו בבלארוס. המערכה על אוקראינה תתחיל השבוע - אבל לא תיגמר השבוע. אם נאט"ו תראה סימני רפיון ותתחיל לדבר בכמה קולות, סביר להניח שפוטין לא ימהר לבצע את השלבים הבאים של תוכניתו. עדיין ישנה אפשרות שההתקפה תימנע אם בפגישה בין שר החוץ הרוסי לברוב למזכיר המדינה האמריקני בלינקן שתתקיים באירופה ביום רביעי, תושג איזושהי הבנה בין הצדדים.

ההחלטה שתשפיע על התקדמות משפט נתניהו

אחרי דחיות ולאחר שהוגשה הודעת הפרקליטות בנוגע לשימוש בתוכנות רוגלה בתיקי ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו, שופטי בית המשפט המחוזי בירושלים ידונו ביום שני הקרוב בבקשת הסנגורים לקבלת חומרי חקירה בנוגע לאותה רוגלה שהופעלה במסגרת החקירה בתיק 4000.
הפרקליטות פרסמה ביום רביעי שעבר את תשובתה בעניין, שלפיה התברר שהוצאו צווי האזנת סתר לעד המדינה שלמה פילבר ולנאשמת איריס אלוביץ', רעייתו של בעלי בזק לשעבר שאול אלוביץ'.
7 צפייה בגלריה
פילבר. החריגה שנעשתה בהוצאת חומרים מהטלפון הנייד תשפיע על המשך המשפט
פילבר. החריגה שנעשתה בהוצאת חומרים מהטלפון הנייד תשפיע על המשך המשפט
פילבר. החריגה שנעשתה בהוצאת חומרים מהטלפון הנייד תשפיע על המשך המשפט
(צילום: מוטי קמחי)
מבדיקת הפרקליטות עלתה חריגה מהצו שהוצא, בכל הקשור לחומרים שנשאבו מהטלפון הנייד של פילבר באמצעות הרוגלה. לטענת התביעה, התוצרים לא הניבו חומרי חקירה בתיק וכלל לא הגיעו אל היחידה החוקרת, ולכן אין מניעה להמשיך את המשפט ללא עיכובים.
הסנגורים של כל הנאשמים במשפט, נתניהו, בני הזוג אלוביץ' וארנון מוזס, דורשים לראות את החומר החסוי של הצווים, ואף את החומר שנשאב מהטלפון של פילבר. לטענתם, ההגנה זכאית לקבל את בקשות המשטרה, את פרוטוקולי הדיון בפני נשיא בית המשפט המחוזי וכן את הצווים שהוצאו.
השופטים ידונו בבקשה הזאת ביום שני הקרוב ואולי גם יכריעו מה הצעד הבא, וכך נדע אם משפטו של ראש הממשלה לשעבר יתעכב עוד או ימשיך כסדרו.

הפרשה הפלילית הגדולה בישראל מתקרבת לשיא

רגע לפני גזר הדין בפרשה הפלילית הגדולה בישראל, פרשת ראשי ארגוני הפשע (שמוכרת גם כפרשה 512), הפרקליטות צפויה להודיע ביום שלישי איזה עונשים צריכים לקבל אותם בכירים שהורשעו בפרשה, ובראשם ראש ארגון הפשע הבינלאומי יצחק אברג'יל.
7 צפייה בגלריה
יצחק אברג'יל
יצחק אברג'יל
אברג'יל בבית המשפט. הפרשה הפלילית הגדולה בישראל מתקרבת לשיא
(צילום: מוטי קמחי)
פרשה 512 עוסקת בין היתר בניסיונות החיסול של העבריין זאב רוזנשטיין, יריבו של אברג'יל, בתחילת שנות ה-2000. הניסיונות אמנם כשלו, אך אחד מהם, המכונה "הפיגוע הפלילי" ביהודה הלוי בשנת 2003, גרם למותם של שלושה אזרחים ולפציעת עשרות.
שישה עדי מדינה העידו במשפט, שנמשך כבר שנים רבות, ובמסגרתו הורשע אברג'יל ברצח שלושת האזרחים ובניסיון הרצח של רוזנשטיין. הוא צפוי בכל מקרה לרצות מאסר עולם בשל העבירות שבהן הורשע. לפי השופט, אברג'יל והמעורבים הפגינו "זלזול מוחלט בחיי אדם... אברג'יל היה היזם".
ארבעת שופטי העליון החדשים, שבחירתם תאושר השובע בוועדה לבחירת שופטים, מגלמים היטב את אמות המידה המרכזיות שיש לשקול בבחירת שופטים לבית המשפט העליון, ובכלל – מצוינות, גיוון ואיזון.
אי אפשר לדבר באופן דיכוטומי על שמרנים או ליברלים – רובם לא עסק קודם לכן בסוגיות חוקתיות מורכבות, למעט אלה הקשורות בנושאים כלכליים. עם זאת, ניתן לומר ששלושת השופטים המחוזיים, שניים מהם כלכליים, עסקו ברומו של המשפט האזרחי וגילו יצירתיות וחריפות.
7 צפייה בגלריה
אסתר חיות
אסתר חיות
בית המשפט העליון. אי אפשר להגדיר את השופטים החדשים בצורה מובהקת כשמרנים או ליברלים
(צילום: עמית שאבי)
חאלד כבוב הוא שופט מקצוען מהרמה הגבוהה ביותר. בנוסף, הוא השופט המוסלמי הראשון בבית המשפט העליון. במדינה שחמישית מאזרחיה הם ערבים, וכך גם אחוזים ניכרים ממתדייניה, הדבר מתבקש מאז ומתמיד.
השופטת גילה כנפי-שטייניץ מגלמת את הטוב שבכל העולמות. מקצוענית לעילא ולעילא שהחלה צעדיה בבית משפט השלום, מתמחה בכל סוגי התיקים והדיונים. אין לכחד, גם בעידן הפוליטיקלי-קורקט, כנפי-שטייניץ היא אישה מזרחית שגדלה בעכו.
לשופטת רות רונן נשזרו אינספור כתרים בשל כישרונה, מהירות החלטותיה, הליברליות שלה ובקיאותה, בעיקר בתיקים כלכליים שמאכלסים את מסדרונות העליון.
אחרון חביב הוא עורך הדין הפרטי יחיאל כשר, שישחזר את המשבצת החסרה בבית המשפט העליון לאחר פרישת השופטים חנן מלצר ויורם דנציגר, בעברם עורכי דין פרטיים "מהשטח".
עבור סער מדובר בהצלחה גדולה. ראשית הוא חווה על בשרו את הישגו הגדול מלפני 15 שנה, "חוק סער", שלפיו נדרש רוב של שבעה מתשעת חברי הוועדה כדי לבחור שופט לבית המשפט העליון.
7 צפייה בגלריה
גדעון סער ואבי חימי
גדעון סער ואבי חימי
חימי וסער. הזוכים הגדולים במינוי שופטי העליון
(צילום: יואב דודקביץ, אלכס קולומויסקי)
בכך שסער סידר סביבו קואליציה מאוזנת הוא מינה שני שופטים חדשים עם אוריינטציה ימנית, עו"ד כשר והשופטת כנפי-שטייניץ, אבל זה לא נעשה "מהמקפצה".
זוכה נוסף בהליך הבחירה הוא יו"ר לשכת עורכי הדין, אבי חימי, שהתגלה כמנהיג חזק של הלשכה, אותה הוא מנהל בתקיפות אלגנטית. בלי כוחנות הבהיר חימי לנשיאה חיות שלא יהיה דיל בלי הכללת עורך דין פרטי אחד לפחות. הוא אמנם נאלץ לשפר את רשימת המועמדים שלו, אך הצליח לבסוף להציג מועמד שמקובל גם על הקולגות שלו וגם על שופטי העליון.
פותחים שבוע 18.2 הדר גיל-עד גיל עד הגיל הרך
במקביל להארכות המעצר לנשות הצוות של גן הזוועות בפתח תקווה, ימשיך השבוע משפטן של ליטל ברסי, מנהלת הגן "המשפחתון של טולי" ברמלה, ושלוש סייעות שעבדו אצלה, שמואשמות בתקיפה של 11 פעוטות בהזדמנויות רבות ושונות במהלך עבודתן בגן.
מעט מאוד נעשה על ידי המדינה בשנים האחרונות כדי למנוע ממקרים מזעזעים כאלו להמשיך לקרות. חוק הפיקוח אמנם נכנס לתוקפו בתחילת שנת הלימודים הנוכחית, אך הוא לא ניכר בשטח. מרבית המסגרות הפרטיות לגיל הרך עדיין אינן מפוקחות, ולא עומדות אפילו בסטנדרטים המאוד נמוכים שהמדינה הציבה בפניהם.
7 צפייה בגלריה
ליטל ברסי
ליטל ברסי
ברסי ותיעוד מהמשפחתון
(צילום: עמית שעל)
המשמעות – בגנים רבים עובדות נשות צוות ללא הכשרה מתאימה, כולל הכשרה מצילת חיים של עזרה ראשונה. אין אף גורם שמפקח שאין להן עבר פלילי ושהן מתאימות לעבודה עם ילדים. אין פיקוח שכמות נשות הצוות מספיקה כדי לשמור על כמות הילדים שמגיעים לשם בכל יום. בנוסף, ישנם גנים שפועלים בשטחים לא בטיחותיים שאינם ראויים להיות גן.
אחרי מאבק ארוך שנים, בשבועות האחרונים הועברו המסגרות לגיל הרך לאחריות משרד החינוך, ועכשיו מבחן התוצאה נמצא עליהם. אנחנו עוד נמצאים בשלב שבו הפנטזיה האוטופית שלפיה המסגרות הללו ישמשו כמסגרות חינוך רחוקה שנות אור.
בשלב הזה נסתפק בכך שהן יהיו בטיחותיות ומיטיבות לתינוקות ולפעוטות שמגיעים אליהן, כדי שיאפשרו להורים ללכת לעבודה ברוגע ובביטחון.
אבל כל עוד מדינת ישראל תמשיך להפקיר את ילדי הגיל הרך, ולאפשר לגנים לפעול ללא סטנדרטים ופיקוח, נמשיך לשמוע על עוד ועוד פרשות של "גני זוועות".
פותחים שבוע כותרת ביניים כותרות ראוי לציון

53 שנה לפטירת ראש הממשלה השלישי

ראש הממשלה לשעבר לוי אשכול נולד ברוסיה הצארית בעיר קייב, שכיום נמצאת באוקראינה. אל תפקיד ראש הממשלה הוא הגיע לאחר התפטרותו של דוד בן גוריון מהתפקיד, כתוצאה ממשבר "עסק הביש". אשכול היה ראש הממשלה הראשון שערך ביקור ממלכתי בארצות הברית והוביל כינון יחסים עם מערב גרמניה.
7 צפייה בגלריה
לוי אשכול
לוי אשכול
לוי אשכול
(צילום: דוד רובינגר)
אשכול היה זה שביטל את הממשל הצבאי על ערביי ישראל, וגם דאג להעלאת עצמותיו של זאב ז'בוטינסקי כצעד של פיוס עם תנועת החירות והעומד בראשה, מנחם בגין. ב-1967, זמן קצר לפני מלחמת ששת הימים, הקים אשכול ממשלת ליכוד לאומית, שכללה לראשונה גם את תנועת החירות. לאחר שלא הצליח למנוע מלחמה עם מדינות ערב הוא הורה לצה"ל לפתוח במתקפת מנע, שהובילה למלחמת ששת הימים.
לאחר מלחמת ששת הימים פעל אשכול להקמת מפלגת העבודה, באמצעות איחוד מפא"י, אחדות העבודה-פועלי ציון ורפ"י. אשכול עמד בראשות הממשלה עד לפטירתו הפתאומית מהתקף לב ב-26 בפברואר 1969.