שר הביטחון הדיח אותה, היא התפטרה - אבל פרשת הפצ"רית שסיימה את דרכה בצה"ל עוד רחוקה מאוד מסיום: האלופה יפעת תומר-ירושלמי, האישה השנייה בתולדות צה"ל בדרגה זו, פרסמה אתמול (שישי) מכתב התפטרות שבו הודתה כי אישרה "הוצאת חומר לתקשורת" ולקחה למעשה אחריות מלאה על הדלפת הסרטון.
תומר-ירושלמי טענה כי ההדלפה נעשתה על רקע מה שתיארה כ"מסע שיסוי" נגד אנשי הפרקליטות הצבאית, אבל במכתב לא הסבירה את השקרים לבג"ץ ולשר הביטחון לשעבר יואב גלנט, ואת הבדיקה הפיקטיבית שניהל הגוף שבראשו עמדה, במטרה לאתר את מקור ההדלפה. אלו חלק מהשאלות המרכזיות שהמוקד עתה יעבור אליהן:
מה יהיו החשדות נגד הפצ"רית?
הדלפת הסרטון מפרשת ההתעללות במחבלים בבסיס שדה תימן נעשתה לפי נוהל סדור, ולאחר דיון פנימי שבו השתתפו כמה קצינים, קרוב לשמונה, שהתלבטו כיצד ואם להדליף את שני הסרטונים ממתקן הכליאה הצבאי, לפני כשנה וחצי. הפצ"רית אישרה בסופו של דבר את הוצאת הסרטונים, וגורם משפטי בצה"ל אמר כי "הבעיה הפלילית והפיקודית היא לא באותה הדלפה, שלא הייתה בעיקרון במחשכים, אלא בשקרים שהגיעו אחרי, באופן שמצטבר לכדי עבירות פליליות".
בעקבות זאת, תומר-ירושלמי צפויה להיחקר באזהרה בימים הקרובים, בחשד ששיבשה הליכי משפט ואולי מסרה מידע שקרי לייעוץ המשפטי לממשלה ולמחלקת הבג"צים, ובכך שיקרה גם לבג"ץ. היא צפויה להיות חשודה גם בהוצאת חומרים מסווגים בניגוד לחוק וייתכן שבהגשת תצהיר כוזב. גורמים ששוחחו עם ynet ומכירים את הפצ"רית אישית העריכו עם זאת כי ייתכן שעבירת האישום הסופית, אם יגיע שלב כזה, תצומצם ותהיה מרמה והפרת אמונים.
מי יחקור את תומר-ירושלמי?
המידע הועבר לאגף המודיעין במשטרה לפני מספר ימים, והחקירה מנוהלת על ידי ראש אגף החקירות והמודיעין, ניצב בועז בלט. מדובר באחת החקירות הרגישות והמורכבות ביותר שנפתחו בתקופה האחרונה, והיא מתנהלת תחת מידור מוחלט, כאשר רק קצינים ספורים בסביבתו הקרובה של בלט מעודכנים בפרטיה.
המחאה נגד פשיטת המשטרה הצבאית על מתקן הכליאה בשדה תימן, ביולי שעבר
(צילום: הרצל יוסף, אילנה קוריאל)
החקירה נולדה בעקבות מידע מודיעיני שהתקבל מגורם ביטחוני, ובימים האחרונים החל הצוות המצומצם לגבש את תוכנית החקירה ואת זהות הנחקרים הראשונים. בשבוע הבא צפויים להיות מזומנים בכירים מהפרקליטות הצבאית, שיזומנו גם למתן עדויות פתוחות כאשר ההערכה היא שבתחילה יזומנו המעורבים הנוגעים לשולי האירוע ולאחר מכן החשודים בליבתו.
לפי גורמים המעורים בפרטים, בשלב זה נבחנים כיווני חקירה שונים, וניצב בלט יידרש להכריע על איזו יחידה אופרטיבית תוטל החקירה - האם בידי יחידת להב 433 או יחידת הונאה ארצית באחד ממחוזות המשטרה.
מי יחליף את הפצ"רית?
בצה"ל מתקשים לאתר ממלא מקום לפצ"רית. בתחילה המועמדת המרכזית להחליפה הייתה אלוף-משנה אופירה אלקבץ-רוטשטיין, שכיהנה עד לאחרונה כסנגורית הצבאית הראשית. היא מוערכת מאוד בצבא ועדיין חלק מהמערכת. גם בכירים קודמים בפרקליטות הצבאית שהספיקו לפרוש מצה"ל, כמו דורון בן-ברק ואבי חלבי, נחשבו למועמדים מרכזיים.
אבל בעקבות ההתפתחויות, והחשד שפרט לפצ"רית עצמה ידעו גם רבים אחרים בצמרת הפרקליטות הצבאית על אותה הדלפה, נוטה הרמטכ"ל רא"ל אייל זמיר לבחור מועמד חיצוני - במטרה "לייצב את המערכת".
מועמדותו של סגנה הנוכחי של הפצ"רית, תא"ל גל עשהאל, ירדה כבר לפני מהפרק בשל היותו ראש צוות הבדיקה שקבעה שסרטון ההתעללות בשדה תימן לא הודלף מתוך הפרקליטות, כפי שגם נמסר לבג"ץ. התשובה הזו, כך התברר אתמול, הייתה כוזבת - אם כי עדיין לא ברור אם במכוון או לא.
האם יישללו דרגותיה של תומר-ירושלמי?
שר הביטחון ישראל כ"ץ, שהודיע על הדחת הפצ"רית זמן קצר לפני מכתב ההתפטרות שלה, כתב כי נגד הפצ"רית יינקטו כל "הסנקציות הנדרשות ובראשן שלילת הדרגות". לדבריו, "מי שמעליל עלילות דם על חיילי צה"ל ומעדיף את טובת מחבלי הנוחבה על פניהם - מקומו בבית הסוהר".
עם זאת, הסמכות להוריד דרגות לקצין נתונה לבית דין צבאי; לוועדת מפקדים לאחר הרשעה בבית משפט שאינו צבאי; או לרמטכ"ל - וכלל לא נמצאת בסמכות השר. בהמשך להודעת כ"ץ, גורם משפטי טען כי "ההודעה שלו היא שטות. הורדה בדרגה בהליך פלילי נעשית רק על-ידי בית הדין הצבאי. במקרים אחרים, רק על-ידי ועדה שיפוטית או בהחלטה חריגה של הרמטכ"ל, שעד היום אין לה תקדים. לשר הביטחון אין שום סמכות בעניין".
מה בנוגע לנאשמים בפרשת שדה תימן?
הסרטון שבמוקד הסערה שודר באוגוסט 2024 בחדשות קשת. בסרטון מוצגים חיילי צה"ל מבצעים לכאורה עבירות אלימות במחבל פלסטיני בשדה תימן, בסיס צבאי קטן מדרום לבאר שבע - ששימש מאז תחילת המלחמה בעזה גם כמתקן מעצר זמני לעזתים שנעצרו בשטחי הלחימה ונחשדו כמחבלי חמאס.
הפגנה אשתקד מחוץ לדיון בהארכת מעצר הנאשמים בפרשה
(צילום: עידו ארז, שאול גולן )
הסרטון הודלף על ידי הפרקליטות הצבאית במסגרת חקירת חיילי מילואים שנחשדו בהתעללות במחבל העצור, פרשה שבה עדיין מתנהל משפט נגד חמישה מהם. מעצרם ביולי 2024 של אותם חיילים, מ"כוח 100", עורר אז מחאה רבתי עם פריצות לבסיסים שבהן לקחו חלק גם חברי כנסת - לצד הפגנות מחוץ לבית הפצ"רית.
לאחר פרסום הסרטון - שזכה להד תקשורתי בעולם ונצפה על ידי מיליונים ברשתות החברתיות - עלו טענות כי הוא נערך באופן מגמתי וכי הוא מורכב משני סרטונים שונים. פורום "בוחרים בחיים" של משפחות שכולות ונפגעי טרור עתר לבג"ץ בדרישה לפתוח בחקירה פלילית נגד המדליפים. העותרים טענו שההדלפה, שהתרחשה במהלך לחימה בעזה, סיכנה חיי חיילים ופגעה ביכולתה של ישראל להתמודד בזירה הבינלאומית.
בתחילה עלה חשד לעבירות מיניות מצד הלוחמים, אולם כתב האישום לא כלל עבירות כאלו. עם זאת, הוא כלל ראיות נוספות מלבד אותו סרטון, ומתוארת בו תקיפה אלימה במיוחד של עצור פלסטיני. לפי האישום, שניים מהמילואימניקים הצמידו את העצור לקיר כשידיו מורמות, בעוד אחרים בעטו בו, דרכו עליו וירו בו באמצעות טייזר במשך כ-15 דקות. אותם חיילים מואשמים בעבירות של התעללות, תקיפה הגורמת חבלה וחריגה מסמכות.
