שבוע לאחר פרסום נוסח החוק להקפאת מעצרי המשתמטים החרדים - שמקודם במסגרת הדיל שנחשף ב-ynet בין החרדים לראש הממשלה בנימין נתניהו - פורסם היום (שני) עדכון להצעה שבו שינויים מהותיים. מחר צפויים להתחיל דיונים על הסתייגויות, ואם הכול יילך חלק - אז תיערך גם הצבעה לקריאה שנייה ושלישית.
הדיונים על ההסתייגות יתקיימו מחר. דרעי, נתניהו וגפני
(צילום: ראובן קסטרו, עמית שאבי, דוברות הכנסת)
בין היתר, בנוסח המעודכן בוטלה מגבלת הזמן להקפאת מעצרים. בנוסח המקורי נקבע כי הקפאת המעצרים תחול למשך 90 ימים בלבד, אולם בנוסח החדש החוק יהיה בתוקף לחמישה חודשים, עד 30 בנובמבר. עם זאת, למרות שהוא נוסח במקור כהוראת שעה ל-90 ימים, חוק המעצרים יהיה בתוקף במשך חצי שנה - ולא רק לאורך שלושה חודשים לתקופת בחירות. הסיבה לכך היא שסעיף 38 לחוק יסוד הכנסת קובע כי כל חוק שפג תוקף תוך ארבעה חודשים מרגע שהכנסת מתפזרת - מוארך אוטומטית עד סוף שלושה חודשים ראשונים לכנסת הבאה.
בנוסף, בנוסח המעודכן בוטל הסעיף שקובע כי ראש ישיבה שחמישה מתלמידיו קיבלו קנס - לא יהיה רשאי להצהיר על מעמד חסינות פטור לתלמידים אחרים. במקום זאת נכתב כי שר הביטחון גיבש את רשימת הישיבות שיוכלו לקבל חסינות ממעצר לתלמידיהם בהתחשב בהמלצת ועד הישיבות. שר הביטחון ישתמש במנגוני ביקורת של משרד החינוך.
סעיף נוסף ברשימה נוגע לישיבה שבה יתברר כי תלמידיה לא באמת לומדים תורה. על פי הסעיף המעודכן, אם ישיבה נופלת בביקורת ומתברר שהתלמידים שלה לא באמת לומדים תורה - הם יכולים להירשם פשוט בישיבה אחרת.
כ"ץ מבטיח לראש ישיבת פוניבז' שיפעל להסדיר את הפטור מגיוס לחרדים
(צילום: קובי ברסלר, שימוש לפי סעיף 27א' בחוק זכויות יוצרים)
במסגרת הדיל שנחשף ב-ynet, נזכיר, נתניהו סיכם עם ראשי המפלגות החרדיות על קידום שורת חוקים הנוגעים לאינטרסים המרכזיים שלהן: חוק יסוד לימוד התורה, החוק למניעת מעצרי עריקים חרדים וחוק הכשרות. בתמורה, החרדים צפויים לתמוך במהלכים רגישים פוליטית עבור נתניהו והקואליציה - בהם קידום ועדת חקירה פוליטית לאירועי 7 באוקטובר, פיצול תפקיד היועמ"שית והסכמות סביב מועד הבחירות.
למעשה, נוסח החוק להקפאת מעצרי המשתמטים החרדים שפורסם בשבוע שעבר על ידי יו"ר ועדת החוץ והביטחון בועז ביסמוט, מקפל בתוכו - מלבד הפסקת ההליכים הפליליים נגד לומדי התורה, שממילא לא מתקיימים - גם תקדימים לחוק פטור מגיוס עתידי.
ההערכה היא כי מטרתו האמיתית של המהלך חורגת מפתרון זמני לבעיית המעצרים. הגדרת הסטטוס הברורה, בשילוב מנגנון הרישום וההצהרות, צפויים להוות תקדים שיסדיר דה-פקטו את מעמדם של לומדי התורה בישראל. ברגע שהממשלה תיגש לחוקק בעתיד חוק פטור מגיוס קבוע, המספרים והרשימות שיגובשו במסגרת החוק הנוכחי ישמשו כקו בסיס. המנהיגות החרדית תוכל להציג את הרשימות המוסדרות ולדרוש את החרגת התלמידים מכל חובת גיוס בטענה ש"אלו הם לומדי התורה - ואותם אל תגייסו". בכך מניחה הוראת השעה ה"קלה" את התשתית להסדר פטור רחב וקבוע.
