עוד דיון סוער בוועדת חוץ וביטחון על חוק הפטור מגיוס - הפעם בהשתתפות ראש אכ"א ונציג היועמ"שית. ראש אגף כוח אדם בצה"ל, אלוף דדו בר כליפא, השתתף הבוקר (יום ד') בכנסת בדיון שעוסק במתווה חוק הפטור מגיוס לחרדים שמקדמת הקואליציה. בר כליפא הגיע תחילה בלי שר הביטחון ישראל כ"ץ - שאתמול סיים להציג את עקרונות המתווה שלו בוועדה, כשאף נציג צה"ל לא מלווה אותו - אולם באמצע דברי ראש אכ"א הפתיע כ"ץ, נכנס לחדר הוועדה והתיישב ליד ראש אכ"א. בחלוף כמה דקות עזב כ"ץ את הדיון ואמר: ״הייתי רק על תקן משקיף״.
ראש אכ"א בדיון הבוקר בוועדה
(צילום: ערוץ כנסת )
בדבריו הבהיר בר כליפא את הצורך המבצעי של הצבא באלפי חיילים חרדים בגלל האובדן הרב במלחמה, וקרא לגיוס של בין 6,000 ל-7,000 לוחמים - וכ-10,000 חיילים בסך הכול, כולל תומכי לחימה. ראש אכ"א הבהיר כי כל מתווה גיוס צריך לכלול סנקציות אישיות, ולא רק כלכליות: "צה"ל הוא גוף מבצע, אנחנו נצטרך סנקציות הרבה יותר אפקטיביות, שפוגשות את הפרט, כדי שזה באמת ישפיע עליהם".
האלוף הדגיש כי סנקציות אישיות לא יכולות להיות רק כאלו שמוטלות על עריקים באופן כללי, כמו איסור יציאה מהארץ. "אני ודאי לא מוסמך לתת רעיונות לסנקציות, אבל סנקציה שלא פוגשת את הפרט היא לא באמת סנקציה - כמו סנקציה בדמות הרכב שלו, הלימודים שלו, העיסוק שלו. אני מניח שהבית הזה יודע לעשות את מה שהוא צריך", אמר. "כשזה יפגוש את הפרט אני קורא לזה סנקציה אפקטיבית".
מדברי בר כליפא ניתן להבין כי הוא מסויג מהעקרונות שהציג שר הביטחון, אך בדבריו הוא כמובן היה זהיר ולא יצא נגדו במפורש. כ"ץ, נזכיר, טרם הציג הצעת חוק של ממש אלא רק את עקרונותיה: המתווה שלו קובע יעד גיוס של 50% מבני המחזור החרדי בגיל 19, אבל הכוונה היא להגיע להשלמת היעד הזה רק בשנה השביעית. בשנה הראשונה למתווה יגויסו 4,800 חרדים, בשנה השנייה 5,700 ואז לדבריו היעד יעלה בהדרגה בכל שנה. המשמעות היא שרוב החרדים יקבלו פטור מגיוס לפחות עד 2032. יש לציין כי בצה"ל אמרו שהחל מ-2026 יוכל הצבא לקלוט חיילים חרדים ללא מגבלה.
5 צפייה בגלריה


"אם תתנו לי זמן - אני כובש את תימן". ראש אכ"א בר כליפא בוועדת חוץ וביטחון, הבוקר
(צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת )
כ"ץ ציין שכדי לוודא שתהיה עמידה ביעדים יוטלו סנקציות כלכליות ואולי גם אישיות. "ככל שלא תהיה עמידה ביעדים - יחולו הסנקציות על כלל הישיבות בגין תלמיד שמיועד לשירות ביטחון. מי שלא ילמד, ונבדוק את זה בקפדנות, עליו צריך להטיל סנקציות ולא רק על הישיבות, דבר שלא היה", אמר. מדבריו של כ"ץ עולה כי יוטלו סנקציות חלקיות בלבד: "אם לא נעמוד ביעדים, נביא בהמשך חוק חדש להטלת כל הסנקציות". לפי ההצעה, גיל הפטור יעמוד על 26. שירות אזרחי או לאומי לא ייכלל ביעדים.
בפתח דבריו הבוקר הדגיש ראש אכ"א את האובדן הרב שספג צה"ל במלחמה: "כולנו היינו בשבעה באוקטובר ואמרנו שמה שהיה לא יהיה יותר. יצאתי מהמסדרונות של נצרים ואחרים לכאן, פה זה קרב לא פחות חשוב. כולנו מבינים את הצורך. ביום הראשון למלחמה אני קברתי 89 אנשים, המפקדים שלנו שהלכו קדימה, החפ"ק שלי שנהרג לי ליד הרגל. קברתי 155 אנשים במלחמה הזאת. זה סיפור גדול מאוד שכדאי שנתעכב עליו".
הוא ציין: "בפרקטיקות אני אומר לכם שאני צריך בין 6,000 ל-8,000 לוחמים, אני צריך כ-10,000 מתגייסים". הוא הדגיש כי אין בכוונתו לשנות את עמדת הצבא בגלל לחץ מבחוץ: "אין לי שום כוונה לשנות בפרומיל את העמדה של צה"ל שנאמרה, ותדעו שאף אחד לא סותם לנו את הפה. הדעה שלי נאמרת בצורה חופשית".
לדברי בר כליפא, "יש צורך מבצעי ברור" בגיוס חרדים - תוך שהוא מפריד בין שני צרכים נפרדים: "מילוי שורות מיידי" בגלל החללים והפצועים הרבים במלחמה, ו"בניין כוח" כדי להרחיב את הצבא כחלק מלקחי טבח 7 באוקטובר והמלחמה. "הצורך לבניין כוח מרחיב, כדי לבנות צבא שיוודא שמה שהיה לא יהיה, הוא צורך אחר - ואת זה לא אעשה בדיון פתוח", הבהיר.
הוא הדגיש כי צה"ל הוא "גוף מבצע" שפועל על פי הוראות הכנסת והדרג המדיני. "אני פועל על פי חוק - אתם קובעים בבית הזה ואנחנו מבצעים. נגיד את עמדתנו ובסוף נתיישר ונבצע. אם תאמרו לי מחר בבוקר - 'אנא גייס את כל הגיוס החרדי' - אני אגיד לכם שאני צריך זמן להקים מתקנים, סגלים ועוד, מאידך אם תתנו לי זמן אני כובש את תימן". הוא הוסיף: "אני צריך לגייס בהצלחה. אני לא רוצה שהם יחזרו לבתים כי לא נהיה מוכנים. אני אערך, אני אתכונן, מה שצריך נעשה".
ח״כ חילי טרופר (המחנה הממלכתי) פנה לראש אכ"א ושאל: "מה המחיר שלוחמים יצטרכו לשלם אם החוק הזה יעבור?". בר כליפא השיב: "היום יש לנו 1,800 מתגייסים חרדים בשנה, לעלות ל-4,800 בשנה זה אתגר. לכן המחירים, אם לא יגיעו בכלל או אם המספרים ימשיכו להיות נמוכים כמו עכשיו, המחירים ברורים - על המילואים, על הסדירים, על השחיקה בלחימה, אנחנו עם אלפי פצועים ומעל 800 הרוגים - מחירים קשים".
היועמ"שית נגד: אלו ה"כשלים" בהצעת כ"ץ
גם המשנה ליועמ"שית, גיל לימון, הגיע לוועדה - והציג את התנגדותה של גלי בהרב-מיארה למתווה המוצע. עו"ד לימון קבע בדיון הבוקר כי המתווה "לא ימלא את חובת השוויון וצורכי הצבא", והתרעם על כך שההצעה מאפשרת למעשה לחרדים לבחור בין גיוס לבין לימודים בישיבה. אחרי שהזכיר את פסקי הדין שקבעו חובת שוויון בכל הנוגע לחובת הגיוס, אמר לימון כי "העקרונות ששר הביטחון הציג בוועדה להצעת החוק בנושא גיוס בני ישיבות מבקשים לשנות את נקודת המוצא המשפטית הזו ולהעניק פטור מחובת הגיוס לרובם של תלמדי הישיבות".
"דבר נוסף שההצעה מבקשת לעשות היא למעשה להעניק לפרט החרדי את הבחירה אם ללמוד בישיבה או להתגייס - מבלי שמוטלת עליו חובה אישית מצד המדינה שניתנת לאכיפה בדרך של הוצאת צו גיוס אישי. אלו הן פריבילגיות מאוד משמעותיות שלא נתונות לציבור המתגייסים הכללי. במקביל ההצעה מבקשת להחזיר את המימון הממשלתי של לימודים בישיבות ולהפחית ממנו במקרה של אי-עמידה ביעדים", אמר.
לימון הוסיף שההצעה לא תגדיל את מספר המתגייסים בכמות שעונה על הצרכים של צה״ל בעת הזאת - של אלפי חיילים בטווח הזמן המיידי. לדבריו, המתווה לא צפוי לענות על ה"בעיות" השונות בסוגיה: "לא לחובת השוויון ולא לצורכי הצבא", אמר - והוסיף: ״יש צורך להביא חוק גיוס שיוויוני, השונה מנוסחים שהובאו בעבר".
חברי כנסת הפריעו שוב ושוב לדברי לימון: ״אתה מדבר על שוויון, אז תדרוש גם גיוס ערבים. שיוויון זה לכולם. אם הייעוץ המשפטי מדבר על שיוויון אני מצפה שידבר על האוכלוסיה הערבית״, אמר לו ח״כ משה סעדה (הליכוד). ח״כ אפרת רייטן (העבודה) עקצה את סעדה: ״עשית את המניפולציה שלך, אפשר להמשיך״.
אחרי התערבות יו"ר הוועדה ח"כ יולי אדלשטיין, המשיך לימון בדבריו ופירט את ה"קשיים" שהייעוץ המשפטי סבור כי קיימים בעקרונות שהציג שר הביטחון: "ראשית, היקפי הגיוס שהוצגו על ידי השר לאורך השנים נמוכים מיכולת הקליטה של הצבא. גם קצב הגיוס לא תואם את צורכי הצבא ביחס לבניין הכוח. שנית, מתווה הגיוס עוסק בגיוס ב-50% במחזור מבלי שברור אם זה עונה על צורכי הצבא. בנוסף, הצעת החוק מביאה באופן מיידי להחזרת המימון הממשלתי במוסדות החינוך החרדים, כמו סבסוד מעונות היום - למרות ששיעור הגיוס החרדי נמוך ביותר והקהילה החרדית כלל לא עומדת בתנאי הגיוס״.
אשת המילואימניק זעקה: "למה אנחנו לא מקבלים 50% גיוס?"
המשנה ליועמ"שית הוסיף כי המתווה לוקה גם בקשיים תהליכיים, והזכיר שכל הדיון מתבסס עדיין על אותה הצעת חוק מהכנסת הקודמת, ב-2022, שגובשה עוד לפני המלחמה ולדבריו אינה מקיימת כעת את "עקרונות המידה החוקתיות״. הוא גם האשים ששר הביטחון סירב, למרות בקשות חוזרות ונשנות, להציג בפני הייעוץ המשפטי לממשלה את נוסח החוק - ובכך לא אפשר מתן ייעוץ משפטי. לדבריו, כדי שיהיה חוק אפקטיבי, נדרשת עבודת מטה ממשלתית מסודרת עם הייעוץ המשפטי, שהתוצר שלה יונח בסופו של דבר על שולחן הוועדה.
כבר בתחילתו היה הדיון הבוקר סוער. ח״כ ינון אזולאי (ש"ס) האשים שרוצים לפגוע בחינוך של ילדי החברה החרדית, וחברי האופוזיציה השיבו שחינוך להשתמטות מצה״ל הוא זה שפוגע בילדים החרדים. ח״כ אלעזר שטרן (יש עתיד) עקץ: ״חינוך לפרזיטיות, זו הבעיה״.
עידו קרן, מילואימניק שמשרת יותר משנה במלחמה: "אתם עושים פינג פונג פוליטי על חשבון החיים שלי"
(צילום: ערוץ כנסת )
עידו קרן, מילואימניק שמשרת מעל לשנה במלחמה, אמר לחברי הכנסת: "אני לא מצליח להבין מה קורה פה. כל מי שיושב פה, תסתכלו לי ולדור שלי בעיניים - כולם פה מדברים ומספרים על חינוך - יש פה צורך! אתם ממשיכים לדבר ולא למצוא פתרונות. אתם עושים פינג פונג פוליטי על חשבון החיים שלי, על חשבון הדור שלי. פעם אחרי פעם, כל אחד אומר את שלו וחוזר לטלפון. זה החיים והביטחון שלנו!". ח״כ אברהם בצלאל (ש״ס) מחה: ״מה זה הדבר הזה, אולי שיחלק לנו גם ציונים?".
נועה מבורך, מארגון "שותפות לשירות" של נשים דתיות שבני הזוג שלהן משרתים במילואים, אמרה: ״קול אחינו ובנינו צועק מהאדמה. בחגים האחרונים בעלי היה בלבנון, למה אנחנו לא זכאים ל-50%? מי החליט שיש אוכלוסייה שיכולה לקבל 50% (גיוס)? אולי גם אנחנו נבחר לא לשרת. למה מי שנשאר בבית נותנים לו לבחור? צבא העם זה לא סיסמה. זה מה שמשאיר אותי פה חיה על האדמה. זה החיים שלנו, זו המדינה שלנו״. מבורך פנתה לחברי הכנסת החרדים: ״אתם מייצגים גם אותנו. מי שרוצה להשתמט, לא יכול ליהנות מההטבות של המדינה. זו התורה, זו דרכה של היהדות, ככה חינכו אותי והדרך היחידה להבטיח את היכולת שלנו להגן על עצמנו היא לא השתמטות".
כ"ץ מקווה לתמיכה מ"גדולי הרבנים", אדלשטיין מתנגד למתווה
הדיון הבוקר נערך כשברקע התנגדות מתוך הליכוד וגם מצד החרדים למתווה של כ"ץ, כשהחרדים מעוניינים מצדם בחוק ללא "שיניים" אמיתיות - בעוד חברים אחרים בקואליציה, ובהם יו"ר ועדת חוץ וביטחון אדלשטיין, מאותתים שהמתווה לא עומד בצורכי צה"ל לגיוס מהיר של אלפי חיילים.
בדיון אתמול חזר כ"ץ על הטענה כי אין מחלוקת שנחוצה הגדלה משמעותית במספר המתגייסים מהמגזר החרדי, אך הדגיש כי עד היום אף אחד לא הצליח לעשות זאת ולדבריו הדרך היחידה היא בהסכמה ובתמיכת "גדולי הרבנים". השר נשאל על ידי ח"כ רייטן האם קיבל את תמיכת הייעוץ המשפטי של משרדו לחוק המתגבש, כך שיענה על צורכי הצבא - והוא השיב כי היועמ"שית בהרב-מיארה אוסרת על היועצת המשפטית של משרד הביטחון לדון איתו בנושא.
בסיכום הדיון אתמול אמר שר הביטחון: "רשמתי את הדברים שהושמעו כאן ויש גם דברי טעם, לא באתי נעול. אני מעריך שיש סבירות גבוהה שהחרדים יהיו מוכנים, בגלל שכולם מבינים שכן יוטלו סנקציות מאוד נוקשות גם על המוסדות וגם על היחידים. אני מתכוון ברצינות להביא לשירות משמעותי תוך מוגנות על אורח החיים, אני לא אתן יד לפגוע בעולם התורה וזה גם יעוגן".
יו"ר הוועדה, אדלשטיין, כבר אותת כי לא יקבל את המתווה. "המדיניות שלי ברורה", אמר בשבוע שעבר, "לא אסתפק בפתרון זמני או לחילופין בתהליך שייקח שנים ארוכות. אין לנו זמן ופריבילגיה להמתין עוד. הצבא זקוק ללוחמים רבים". הוא הדגיש כי "מהוועדה בראשותי ייצא רק חוק גיוס במספרים גבוהים, תוך עלייה בהיקפי הגיוס וסנקציות בהתאם". אדלשטיין הבהיר גם לראש הממשלה בנימין נתניהו, במהלך פגישת עבודה ביניהם, כי הוא לא מתכוון "לעגל פינות" וכי הוא עומד על עקרונותיו.
גם בסיעות החרדיות לא היו שבעי רצון ממתווה הפטור מגיוס שהציג כ"ץ, בין היתר בשל נכונותו לכלול בחוק סנקציות אישיות וסנקציות על הישיבות אם לא תהיה עמידה ביעדים. חברי הכנסת החרדים מתעקשים לרוקן את החוק מתוכן ממשי, כך שלא יהיו סנקציות משמעותיות במקרה של אי-עמידה במכסות. "סנקציות על ישיבות ולומדי תורה אינן דבר מקובל, ויצריכו אותנו לבחון מחדש את תמיכתנו בחוק המוסכם", אמר בשבוע שעבר בכיר במפלגות החרדיות ל-ynet.
פורסם לראשונה: 09:16, 22.01.25