ין"ר ועדת החוץ והביטחון, יולי אדלשטיין, אותת בצהריים (יום חמישי) כי לא יקבל את מתווה חוק ההשתמטות ששר הביטחון ישראל כ"ץ הציג השבוע בוועדה. "המדיניות שלי ברורה", אמר, "לא אסתפק בפתרון זמני או לחילופין בתהליך שייקח שנים ארוכות. אין לנו זמן ופריבילגיה להמתין עוד. הצבא זקוק ללוחמים רבים".
אדלשטיין ציין כי הוא וחברי הוועדה ערכו סיור ראשון בבסיס ההדרכה תבץ, שם עוברים הכשרה חרדים שהתגייסו לחטיבת החשמונאים החדשה. "הוועדה הגיעה כדי לעמוד מקרוב על הליך הגיוס של צעירים מהמגזר החרדי למערך הלוחם בצה"ל. זוהי רק סנונית ראשונה, ונדרשת עוד היערכות משמעותית על מנת שנוכל לחולל שינוי היסטורי, שירחיב את בסיס הגיוס לצה"ל ויהווה תשתית לעשורים קדימה", מסר.
אדלשטיין הוסיף כי הוועדה "תעקוב מקרוב" אחר היערכות צה"ל בנושא על מנת לוודא שקליטתם מתאפשרת בצורה מיטבית, ובאופן שיעודד צעירים נוספים להתגייס. "מהוועדה בראשותי ייצא רק חוק גיוס במספרים גבוהים, תוך עלייה בהיקפי הגיוס וסנקציות בהתאם", הדגיש.
בסיור בבסיס אדלשטיין וחברי הוועדה קיבלו סקירה ממפקד פיקוד ההכשרות והאימונים אלוף דוד זיני, ראש חטיבת תכנון ומנהל כוח אדם תת-אלוף שי טייב ומפקד חטיבת חשמונאים אלוף-משנה אבינועם אמונה. אדלשטיין אמר לאחר הסיור כי "ראינו את ההערכות והמאמץ של המפקדים ליצור את התנאים שיאפשרו לבחור חרדי להתגייס ולהשתחרר כחרדי. הנושא עוד בתחילת הדרך, המספרים עדיים נמוכים. גם לצה"ל וגם לנו עוד נכונה דרך ארוכה".
אלוף זיני אמר: "אנחנו עושים מאמצים רבים כדי לשלב את החייל החרדי בצה״ל ולאפשר למשרת לשמור על אורח חייו. הצבא השקיע רבות בתשתיות, במסגרת מפקדים המהווים דוגמה אישית, בסביבה תורנית וברף הכשרה מקצועי גבוה, וכל זאת על מנת לבנות אמון עם הציבור החרדי ולהכשיר ברמה הגבוהה ביותר".
כ"ץ, נזכיר, הציג ביום שלישי האחרון את עקרונות החוק שהוא מגבש, שבמסגרתו ייקבע אמנם יעד גיוס של 50% מבני המחזור החרדי בגיל 19, אבל הכוונה היא להגיע להשלמת היעד הזה רק בשנה השביעית. בשנה הראשונה למתווה יגויסו 4,800 חרדים, בשנה השנייה 5,700 ואז לדבריו היעד יעלה בהדרגה בכל שנה. המשמעות היא שרוב החרדים יקבלו פטור מגיוס לפחות עד 2032. יש לציין כי בצה"ל אמרו שהחל מ-2026 יוכל הצבא לקלוט חיילים חרדים ללא מגבלה.
כמו כן, ציין כ"ץ שכדי לוודא שתהיה עמידה ביעדים יוטלו סנקציות כלכליות. "ככל שלא תהיה עמידה ביעדים - יחולו הסנקציות על כלל הישיבות בגין תלמיד שמיועד לשירות ביטחון. מי שלא ילמד, ונבדוק את זה בקפדנות, עליו צריך להטיל סנקציות ולא רק על הישיבות, דבר שלא היה", אמר. מדבריו של כ"ץ עולה כי יוטלו סנקציות חלקיות בלבד: "אם לא נעמוד ביעדים, נביא בהמשך חוק חדש להטלת כל הסנקציות".
אדלשטיין אינו היחיד בליכוד שמתנגד למתווה הזה, וגורמים במפלגת השלטון אומרים כי סימני השאלה סביב הסוגיה הנפיצה מתרבים. לטענתם, הם עדיין לא קיבלו תשובות לשאלות המרכזיות שיאפשרו תמיכה בחוק. הביקורת נשמעה בין היתר על פריסה ארוכה מדי של שנים לצורך גיוס חרדים ועל התעלמות מצורכי צה"ל, שנציגיו כלל לא נכחו בדיון ביום שלישי. ביקורת נוספת נשמעה גם לנוכח העובדה שמצד אחד יש הסכמה על הכנסת סנקציות אישיות ככלי לאכיפת החוק וליישומו, ומנגד לא ניתנה התייחסות לאיזה סוג של סנקציות מתכוונת הקואליציה לגבש, והאם הן יהיו יעילות מספיק כדי להביא למספרי גיוס גבוהים ולשנות את המשוואה בקרב החרדים.
גם בסיעות החרדיות לא היו שבעי רצון ממתווה הפטור מגיוס שהציג כ"ץ, בין היתר בשל נכונותו לכלול בחוק סנקציות אישיות וסנקציות על הישיבות אם לא תהיה עמידה ביעדים. חברי הכנסת החרדים מתעקשים לרוקן את החוק מתוכן ממשי, כך שלא יהיו סנקציות משמעותיות במקרה של אי-עמידה במכסות. "סנקציות על ישיבות ולומדי תורה אינן דבר מקובל, ויצריכו אותנו לבחון מחדש את תמיכתנו בחוק המוסכם", אמר בכיר במפלגות החרדיות ל-ynet. "אם החוק יובא כפי ששר הביטחון הציג אותו היום - לא נוכל להצביע בעדו מבלי שייבחן בכובד ראש על שולחנם של גדולי ישראל". הוא הוסיף: "ברור שהנטל ייפול בעיקר על הבחורים הספרדים, דבר שמוסיף לקושי שבחוק המוצע".