אוניברסיטת קולומביה בחרה לראשונה בהיסטוריה שלה בסטודנטית ישראלית, מאיה פלטק (23), כנשיאת ארגון הסטודנטים לתואר ראשון של המוסד היוקרתי. לא דבר של מה בכך בהתחשב בעובדה שהגל הנוכחי של הפגנות פרו-פלסטיניות ששוטף את הקמפוסים ברחבי ארצות הברית התחיל כאן בקולומביה.
בשבוע שעבר, בזמן שהנשיאה של המוסד מעידה בשימוע בפני הקונגרס על הנסיקה בתקריות אנטישמיות בקמפוס מאז התחילה המלחמה בעזה, קבוצה של סטודנטים פרו-פלסטינים הקימה על המדשאה המרכזית של הקמפוס 50 אוהלים. הם סירבו להתפנות עד שהאוניברסיטה תכריז על הסרת השקעותיה בישראל ובחברות שלטענתם תומכות במאמץ המלחמתי שלה בעזה.
צפו בנאום הוויראלי של מאיה פלטק נגד "מעוותי ההיסטוריה"
כשהנשיאה, מינוש שפיק, חזרה לקמפוס ובקשותיה להתפנות מרצון לא נענו, היא החליטה להזמין את משטרת ניו יורק לשטח הקמפוס. התוצאה הייתה מעצר המוני של יותר מ-100 סטודנטים ותמונות איקוניות שהניעו תנועה שלמה. בימים שלאחר מכן התמונות האלה של שוטרים נאבקים בסטודנטים יחזרו על עצמם בקמפוסים שונים בארצות הברית, הנשיאה תינזף על המהלך שלא תואם עם הסנאט של המוסד, וההנהלה תודיע כי לא תזמין יותר כוחות משטרה. המאהל, בינתיים, עומד על כנו גם עתה.
פלטק, שתתחיל את התפקיד באופן רשמי במאי, נבחרה על ידי הסטודנטים למרות שעמדותיה לגבי ישראל וההפגנות האנטישמיות בקמפוס ברורות. "אני מייצגת את כולם, אבל ברור שאני נגד מה שקורה פה עכשיו וחושבת שיש הרבה דברים שהמוחים לא מבינים", אמרה ל-ynet פלטק, שלומדת כלכלה, מדעי המדינה והיסטוריה. "אין דיאלוג עכשיו ואני מקווה שנוכל לדחוף לאחד כזה".
איך את מסבירה את זה שהכול התחיל דווקא אצלכם?
"שילוב של דברים. לא מעט בגלל השימוע בקונגרס. הנושא הזה היה חם בקמפוס, והשימוע היה נקודת המפנה".
מחאה פרו-פלסטינית באוניברסיטת קולומביה
( צילום: מיכאל לובש )
פלטק נולדה להורים ישראלים ביפן, עברה לארץ אחרי התיכון ושירתה בדובר צה"ל. לדבריה החוויה הזאת עיצבה אותה ולימדה אותה "כמה חשובה היא האמת". בתום השירות עברה לארצות הברית במיוחד כדי ללמוד בקולומביה: "בחרתי באוניברסיטה הזאת כי רציתי את החינוך הכי טוב בעולם, בעיר הכי טובה בעולם - וזה לא השתנה למרות כל מה שקורה עכשיו. אני עדיין שמחה שאני לומדת בקולומביה, אני חושבת שיש המון מקום לדיאלוג וזה מה שאני מקווה לעשות בתפקיד החדש שלי".
למעשה, היא כיהנה בתפקיד כמה חודשים עוד לפני הבחירות, כשהחליפה בתפקיד את היו"ר היוצא. "ועדיין, הבחירה בי הייתה מפתיעה בזמנים כאלה. אבל אני חייבת לומר שהזהות שלי כישראלית לא הייתה השיקול המרכזי בבחירה שלי, אלא העבודה שלי, ואני מקווה שאני אוכל לייצג ולהגן על כולם. תמיד רציתי לפעול למען עתיד טוב יותר של כולם, אני לא מפחדת לדבר על דברים כמו שהם, ובמיוחד בשנה הזאת, דיברתי נגד האנטישמיות ואנטי-ציונות בקמפוס. אני לא אשתוק מול אי-צדק, ואני מקווה שכל האנשים ירגישו בנוח שאייצג אותם כי אני לא מפחדת לדבר בשם אף אחד".
בנאום הבחירה שלה אמרה כי "אני ישראלית שמתכבדת להיבחר כנשיאת גוף הסטודנטים של האוניברסיטה בזמן שיא של אנטישמיות ואנטי-ציונות. יותר מאי פעם, זה קריטי שהקולות שלנו יישמעו ושהביטחון שלנו יישמר".
לדבריה, המטרה הזאת התחדדה אף יותר בעקבות המהומות: "יש עדיין אנטישמיות. אני רוצה לעזור לתלמידים יהודים וישראלים להתמודד מול אפליה, אבל חשוב לי להגן על כולם, על כל קבוצה שנלחמת באפליה. אני כאן כדי לייצג את כולם בבית הספר. בסופו של יום הדברים שאני נלחמת עליהם הם מה שמעניינים את כל התלמידים, ולא משנה עמדתם או מאיפה באו. אני מקווה שכולם יוכלו להרגיש מיוצגים דרכי וכולם ירגישו חופשי לדבר איתי".
נאום שלה, כחודשיים לפני תחילת המהומות, עומדת על במה בלב הקמפוס, הפך ויראלי וזכה ליותר מ-1.4 מיליון צפיות (צפו בו, בפתח הכתבה). "חברינו לכיתה והפרופסורים שלנו בוחרים לעוות את ההיסטוריה כדי לעשות לנו דמוניזציה כפי שאנשים עשו בכל ההיסטוריה", קראה אז. "הם בוחרים לשכתב את זהותנו כדי להצדיק משטרי טרור. הם בוחרים לעודד את הכאב והסבל שלנו, והם בוחרים לעשות דה-לגיטימציה למדינה היהודית היחידה בעולם כשיש עשרות מדינות נוצריות ומוסלמיות. הם בוחרים לתמוך בסילוקנו מהקמפוס הזה בגלל הלאום שלנו - וזו אפליה".
פלטק גם עמדה מאחורי הקריאה לפיטורי הפרופ' ג'וזף מסעד, מרצה ירדני-פלסטיני במחלקה ללימודי המזרח התיכון, שיום לאחר מתקפת 7 באוקטובר שיתף תמונות מהטבח, כתב כי מדובר במראה "מדהים", ושיבח את חמאס "על השתלטות על ההתנחלויות הישראליות". המהלך שהובילה הגיע עד לקונגרס, כשהנשיאה שפיק נשאלה על כך במהלך השימוע שלה ואמרה שהפרופ׳ ננזף בעקבות הדברים. הוא בדיעבד, הכחיש שקיבל כל פנייה מההנהלה, וממשיך ללמד במוסד.
