עדות חדשה שנחשפה במאמר מערכת של "וול סטריט ג'ורנל" מעלה חשד כי קטאר הבטיחה לכאורה "לדאוג" לתובע בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג (ICC), קארים חאן - אם יקדם צו מעצר נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו. קאן אכן הוציא צו נגד נתניהו, וגם נגד שר הביטחון לשעבר יואב גלנט, בנובמבר 2024 - זמן קצר אחרי שעובדת הכפופה לו התלוננה נגדו על תקיפה מינית.
חאן "יצא לחופשה" לפני כשנה, ובתחילת החודש קבע הגוף המנהל של בית הדין כי יש לקדם הליכים משמעתיים נגדו. כעת, כאמור, תצהיר עד חדש שהוגש ל-FBI ונתמך בהקלטות שמע טוען כי ממשלת קטאר הבטיחה "לדאוג" לחאן אם יפעל נגד נתניהו. בנובמבר דיווח ה"גרדיאן" הבריטי על מבצע מודיעין פרטי בעל קשרים לקטאר, שבוצע על ידי לפחות שתי חברות, Highgate ו-Elicius Intelligence, במטרה להכפיש את המתלוננת נגד חאן.
התצהיר החדש נמסר על ידי אדם המעורה בפרטי אותו מבצע, ומבקש להישאר בעילום שם, והוא נבחן על ידי "וול סטריט ג'ורנל" לצד הקלטות שמע שתומכות בו. התצהיר הוגש כאמור ל-FBI בבקשה לפתוח בחקירה, והוא מוכר לכמה חברי קונגרס בארה"ב. עולה ממנו בין השאר כי מבצע המודיעין שם לו למטרה שני אמריקנים: תום לינץ', הבכיר בבית הדין הפלילי הבינלאומי שהיה הראשון לדווח על טענת התקיפה המינית, והסנאטור לינדזי גרהאם הפרו-ישראלי. לפי שני מקורות, גם כמה בכירים בבית הדין שהפכו למטרות רואיינו על ידי NCTV, סוכנות הלוחמה בטרור של הולנד.
בהקלטות נשמעים חוקרים פרטיים דנים בקשר של מבצע המודיעין שלהם לקטאר, שאותה הם מכנים "מדינת הלקוח". במסמך כתוב, אחד החוקרים מנחה אחרים לומר "לקוח" כדי לתאר את "מדינת Q" (האות הראשונה של המילה "קטאר" באנגלית - א"א). שני מקורות שמעורים בפרטי מבצע המודיעין אישרו ל"ג'ורנל" כי קטאר הייתה הלקוחה.
"המוסד סבר שקאן הוא סוכן קטארי"
בתצהיר נטען כי מקור של חברת Elicius טען - אף שלא סיפק ראיות - כי המוסד הישראלי סבר שחאן הוא סוכן קטארי, מה שהוביל את צוות המודיעין הפרטי לדון בכך. "דיברתי עם הלקוח (קטאר - א"א) על זה", נשמעת מנהל מבצע המודיעין אומר בהקלטה מ-5 באוגוסט, "והם לא הופתעו שזה דלף שהם עוטפים אותו (את חאן - א"א) בזרועותיהם".
4 צפייה בגלריה
נתניהו. קאן אמר לעובדת שעל פי החשד תקף: "תחשבי על צווי המעצר הפלסטיניים"
(צילום: ILIA YEFIMOVICH/Pool via REUTERS)
"לא הרבה זמן הם עוטפים אותו בזרועותיהם", המשיך המנהל, לפי ההקלטה ותצהיר העד. "הכול בהקשר של הוצאת הצו. זו הייתה בעצם העסקה. הוא אמר משהו כמו: 'אני רוצה להוציא את הצו, אבל אני מפחד לעשות את זה'. והם אמרו: 'אם תעשה את זה, אנחנו נדאג לך'". מנהל מבצע המודיעין נשאל אם התמיכה הגיעה משייח מסוים או מהמדינה הקטארית, והוא השיב: "לא, זו המדינה".
ההקלטות מראות כי צוות המודיעין הפרטי העלה השערות בנוגע לקשרים אפשריים של המתלוננת נגד חאן - עורכת דין בבית הדין הפלילי הבינלאומי, מוסלמית ממלזיה - לישראל או ליהודים. בהקלטה מ-3 ביוני נשמעים החוקרים דנים בחקירה שלהם. "למתלוננת לא הייתה סבתא יהודייה", אמר אחד מהם.
הם נשמעו גם דנים בשאלה אם ייתכן שיש לה דרכון ישראלי סודי. תאוריית הדרכון הזו הועלתה לאחר מכן במסמך משימות מ-6 ביוני של Highgate ל-Elicius Intelligence, שאותו בחן ה"ג'ורנל". ה"גרדיאן" דיווח כי החוקרים הפרטיים ניסו להשיג גישה להיסטוריית הנסיעות הפרטית של המתלוננת ולתעודת הלידה של בנה, ואף חשפו כמה מסיסמאותיה המקוונות. Highgate הכחישה שביקשה להשיג מידע כזה.
בהקלטה מ-15 ביולי טען חוקר כי בעלה של המתלוננת עבד בעבר בחברה שהייתה לה חברה-בת למזון כשר. "יהיה רב שקשור לזה", אמר מנהל המבצע בהקלטה. "זו יכולה להיות 'תעסוקת כיסוי' טובה עבור סוכן". מהתאוריות הללו לא יצא דבר, אך חברות המודיעין בחנו גם השערה חלופית: מה אם למתלוננת לא הייתה אג'נדה זדונית, אבל מישהו בעל אג'נדה כזו תמרן אותה?
4 צפייה בגלריה
לינדזי גרהאם לצד נתניהו. "לינץ' בקשרים טובים איתו, תשיגו עליו מידע"
(צילום: מעיין טואף/ לע״מ)
"בדקו כל קשר בין תומאס לינץ' לבין ישראל/מורשת יהודית", נכתב במסמך המשימות מ-6 ביוני. תיק בן עשרה עמודים על לינץ' - הבכיר האמריקני בבית הדין הפלילי הבינלאומי שהיה יד ימינו של חאן עד שדיווח על טענת התקיפה המינית - הופץ בין החוקרים. הוא כלל תמונה שלו ושל משפחתו. "יש עוד משהו שאתם משיגים על לינץ'?", שאל מנהל מבצע המודיעין בהקלטה מ-15 ביולי.
מסמכי תדרוך הופצו בין אנשי צוות המודיעין במסמך שכותרתו "הקשר נוסף על TL (תום לינץ' - א"א)", שאותו בחן ה"ג'ורנל". "חומר דל מאוד", העיר אחד החוקרים. במסמך נטען כי לינץ' בנה "קשרים קרובים עם לינדזי גרהאם", ומהנחת יסוד מפוקפקת זו הוא קפץ למסקנה: "ברור שלינץ' הוא מעין איש קשר - אולי לא מול מחלקת המדינה אלא למשל מול הלובי הפוליטי הישראלי בגבעת הקפיטול". החוקרים הציעו להפוך זאת למוקד "השלב השני" של חקירתם. לינץ' מסר כי הוא דוחה את הספקולציות של חברות המודיעין, ואמר כי מעשיהן הנטענים "מטרידים" ו"חוצים כל קו של התנהלות מקובלת".
לפי גורמים המכירים את המבצע, כל ניסיונותיהן של חברות המודיעין למצוא קצה חוט העלו חרס, והן לא מצאו ראיות לכך שהמתלוננת הייתה חלק ממזימה ישראלית כלשהי, או שמישהו תמרן אותה. אם כבר, המתלוננת אמרה שמי שניסה לתמרן אותה היה חאן עצמו. "תחשבי על צווי המעצר הפלסטיניים", אמר לה חאן כשהפציר בה למשוך את הטענות, לפי עדותה באו"ם. היא העידה אז כי חאן זימן אותה לסוויטת המלון שלו בניו יורק וכפה עליה יחסי מין - הפעם הראשונה מבין כמה מקרים כאלה. חאן מכחיש כל התנהגות פסולה.
עורך דינו של חאן מסר בתגובה לפרסום גל ה"ג'ורנל" כי לא לתובע ולא לצוותו הייתה כל מעורבות במבצע מודיעין כזה. "למרשנו לא הוצעה ולא ניתנה - והוא גם לא היה מבקש או מקבל - כל 'הבטחה' מצד מדינה כלשהי, בין אם מקטאר או מכל מדינה אחרת, 'לדאוג' לו אם יבקש את צווי המעצר", אמר. לדבריו, חאן "מעולם לא קיים דיונים כלשהם עם גורם קטארי לפני הוצאת הצווים".
שגרירות קטאר חזרה על הצהרה מנובמבר, אחרי הפרסום ב"גרדיאן", שלפיה הטענות "חסרות בסיס". משרד התובע של בית הדין הפלילי הבינלאומי מסר כי הוא "מודאג עמוקות מהטענות הבלתי מאומתות נגד אנשיו".
"אבסורד אם חאן יוכל להמשיך לנהל את בית הדין"
חקירת האו"ם נגד חאן, שנמשכה שנה, מצאה "בסיס עובדתי" לטענות המתלוננת וגם לטענות שחאן התנכל לעובדי בית הדין הפלילי הבינלאומי. עדויות של עדים על שיחות שהתקיימו בזמן אמת עם המתלוננת נמצאו ככאלה ש"מחזקות את טענותיה". בתקציר צוין גם כי חאן "לא היה מוכן לאשר בריאיון אם קיים מערכת יחסים מינית" עם המתלוננת.
צוות שופטים שמונה בהמשך על ידי בית הדין הפלילי הבינלאומי מצא כי ראיות האו"ם לא היו עומדות ברף של "מעבר לספק סביר" הנהוג בתיקים פליליים. בתקציר שלו קבע הצוות גם כי העובדות השנויות במחלוקת "אינן מפריכות באופן סופי את הטענות להתנהגות פסולה".
הכרזתו של חאן: בכוונתי להוציא צווי מעצר נגד נתניהו וגלנט
(צילום: ICC )
לא ברור מדוע צוות השופטים השתמש ברף הפלילי הזה בהחלטה תעסוקתית, והחודש קבע הגוף המנהל של בית הדין "קביעה ראשונית" שלפיה ייתכן שחאן ביצע התנהגות פסולה ויש לקדם את ההליכים המשמעתיים נגדו. מקור שקשור לבית הדין אמר כי רוב המדינות בגוף המנהל שלו סבורות שזה אבסורד אם חאן יוכל להמשיך להוביל את בית הדין לאחר שממצאי האו"ם קבעו שהראיות נוטות נגדו.
חאן, נזכיר, הודיע בפתאומיות כי הוא מעוניין להוציא צווי מעצר נגד ראש הממשלה נתניהו ושר הביטחון לשעבר גלנט בספטמבר 2024. ההחלטה הזו שיבשה לחלוטין את לוח הזמנים החקירתי שחאן עצמו קבע - והדהימה את אנשי בית הדין. כעבור כחודשיים הוצאו הצווים.
במאמר המערכת של ה"ג'ורנל" ציינו כי הטענות שעולות מהתצהיר ומההקלטות מחייבות בדיקה. "אם הן נכונות, לא ברור מה בדיוק פירוש ההבטחה הקטארית 'לדאוג' לחאן - אבל בהחלט ראוי לברר זאת", נכתב. "מלכתחילה היה זה צעד חמור במיוחד להעמיד לדין את נתניהו וגלנט בעקבות המלחמה שבה פתח חמאס. בכך שחאן ביקש להעמיד לדין גם את מנהיגי חמאס וגם את מנהיגי ישראל, הוא למעשה אימץ את הטענה שבית הדין בנירנברג דחה לאחר מלחמת העולם השנייה: שטייסי המפציצים של הדמוקרטיה המתגוננת שקולים לפלוגות המוות של התוקפן הטוטליטרי".
