מערכת עיתון "הניו יורק טיימס" מורגלת בביקורת על סיקור המזרח התיכון - אך נדמה שהפעם הזעם הציבורי והדיפלומטי צובר תהודה חסרת תקדים. "העיתון החשוב בעולם" חוטף מאז יום שני האחרון אש צולבת בעקבות טור דעה פרי עטו של העיתונאי עטור פרסי הפוליצר ניקולס קריסטוף, שמאשים את חיילי צה"ל וסוהרים ישראלים בהתעללות מינית שיטתית ואכזרית באסירים פלסטינים, וכולל בין היתר טענה מזעזעת על שימוש בכלבים למטרות אונס.
במאמר המדובר, שכותרתו "השתיקה שפוגשת את אונס הפלסטינים", קריסטוף כותב כי התעללות מינית הפכה ל"נוהל פעולה שגרתי", ומתבסס על שיחות שקיים עם 14 גברים ונשים פלסטינים שלטענתו הותקפו מינית. התיאורים הגרפיים בטור קשים לקריאה: קריסטוף מתאר פלסטינים ש"איברי המין שלהם נמשכו או ספגו מכות קשות", גברים שנאלצו לעבור קטיעת אשכים על-ידי רופאים עקב האלימות שהופעלה נגדם, וכן טענות על שימוש באלות מתכת כדי לאנוס עצורים. המקרה הקיצוני ביותר המובא בטור נוגע לעיתונאי עזתי שטען כי בזמן שהיה אזוק ומכוסה עיניים, סוהרים עודדו כלב לעלות עליו ולתקוף אותו מינית, בזמן שאחרים צילמו את האירוע וצחקו.
הטור עורר כאמור סערה מיידית וגל של תגובות שהוביל לעימותים פומביים עם קריסטוף עצמו. אחת הגולשים ברשת X תהתה מדוע העיתון האמריקני לא פרסם את התחקיר כידיעה חדשותית אם ידע עד כמה החומרים מזעזעים ושנויים במחלוקת. קריסטוף השיב לה כי "ברור שיש סטנדרט שונה בכך שטורי דעה נושאים דעות", אך התעקש כי הוא "מאמין עמוקות שעיתונאות הדעות הטובה ביותר מבוססת על דיווח חדש, ולכן הטורים שלי נטועים בנסיעות ודיווח". הוא הוסיף: "כל טקסט נצמד לעובדות ועובר בדיקת עובדות, וטורי דעה כוללים דיווח בנוסף לדעות". לדבריו, הטקסט שויך למדור דעות היות ושם הוא כותב בקביעות, וכי טוריו תמיד "כוללים דיווח כמו גם דעות”.
קריסטוף השיב לקולגה: "חדירה אנאלית של כלבים"
הטענה בדבר אונס באמצעות כלבים עוררה פקפוק בקרב גולשים שתהו לגבי ההיתכנות הפיזית של המעשה. כשקולגה של קריסטוף צייצה כי היא "מותחת את הגבול בלהתווכח על המכניקה של אונס על-ידי כלבים”, העיתונאי ענה לה: "לאלו שאומרים שאונס על-ידי כלבים הוא בלתי אפשרי, למרות הפלסטינים הרבים שתיארו זאת, אציין שלפחות שלושה מאמרים שונים בכתבי עת רפואיים דנים בפציעות רקטליות בבני אדם מחדירה אנאלית של כלבים". קריסטוף פרסם ציוץ נוסף שבו קרא לאפשר ביקורים של הצלב האדום ועורכי דין עבור 9,000 האסירים הביטחוניים הפלסטינים. "אם אתם חושבים שההאשמות על התעללות הן שקריות, ביקורי פיקוח כאלה יהיו בגדר הגנה. אז למה לא?", כתב.
בישראל דחו מכול וכול את הטענות והגדירו את הטור כ"אחת מעלילות הדם הגרועות ביותר שהופיעו אי פעם בעיתונות המודרנית". יחיאל לייטר, שגריר ישראל בארצות הברית, פרסם סרטון תגובה שבו הזהיר את הקוראים מפני המאמר: "הניו יורק טיימס וקריסטוף סומכים על כך שלא תסיטו את הווילון מעל השקרים שלהם. תלונות על התנהלות בלתי חוקית צריכות להיות מוגשות לגופי חקירה לבדיקה, ולא להתברר מעל דפי העיתון ללא ראיות". אורן מרמורשטיין, דובר משרד החוץ, טען כי הטור פוברק וחסר "אפילו פיסת ראיה אחת, בעוד למקור המרכזי שלו יש קשרים ידועים לחמאס".
בירושלים גם רמזו למניע נסתר בתזמון הפרסום: לפי הנטען, הטור פורסם במכוון בערב שלפני פרסום דוח אזרחי מקיף על פשעי המין שביצע חמאס ב-7 באוקטובר. במשרד החוץציינו כי פנו לעיתון עם הדוח האזרחי חודשים קודם לכן, אך שם הבהירו כי הם "לא מעוניינים". במשרד החוץ הוסיפו: "זה אומר לכם הכול על האג'נדה של הניו יורק טיימס". אלכס גנדלר, דובר שגרירות ישראל בלונדון, תקף גם הוא ואמר כי מדובר ב"רשלנות עיתונאית מוחלטת" אשר "מוצגת עם המשקל של עיתונות, אך מוגדרת במפורש כדעה". גם הוא ציין את היעדרן של ראיות פורנזיות שיאמתו את הטענות.
3 צפייה בגלריה
השגריר לייטר. הזהיר את הקוראים מהמאמר
(צילום: Andrew Harnik / GETTY IMAGES NORTH AMERICA / AFP)
הזעם חרג הרחק מעבר לזירה הדיפלומטית והצית גל של גינויים בארצות הברית. הוועד היהודי-אמריקני (AJC) פרסם הודעה נוקבת שבה כינה את המאמר "עלילת דם מודרנית". הקריאות לחרם צרכני החלו לצבור תאוצה ברשתות, כאשר עורכי דין ורבנים בכירים קראו לביטול המנוי לעיתון. גולשים רבים דיווחו כי נענו לקריאה.
מחר צפויה להיערך הפגנת מחאה מול מטה העיתון בטיימס סקוור. הרב צבי פיטינסקי, מנהל בכיר בישיבת פריש בניו ג'רזי, אחד התיכונים היהודים הגדולים והנחשבים בארצות הברית, הודיע כי לאחר "עלילת הדם המודרנית הזו" הוא "יחרים את הטיימס לתמיד", מכיוון שהדבר "בלתי ניתן להגנה ובלתי נסלח". המיליארדר היהודי ביל אקמן טען כי הטיימס ניהל "קמפיין דיסאינפורמציה" באמצעות קריסטוף, ודרש נחרצות: "סגרו את זה". כעבור כמה שעות אקמן מחק את הציוץ.
אבל הביקורת הציבורית והשמועות שהחלו להציף את הרשתות על כך שמתקיימים דיונים בצמרת הטיימס על משיכת הטור עקב בעיות אמינות במקורות – עשתה את שלה, ואילצה את מערכת העיתון לשחרר הצהרה רשמית וחריגה כדי לנסות לכבות את השריפה. דוברות העיתון הבהירה כי השמועות על חזרה מהפרסום או פיטורים של קריסטוף משוללות כל יסוד: "אין שום אמת בזה בכלל", הגיבו לאחד הציוצים.
העיתון התייצב באופן מלא מאחורי הכתב שלו, והגדיר את קריסטוף כ"עיתונאי זוכה פרס פוליצר פעמיים שדיווח על אלימות מינית במשך עשרות שנים, ונחשב לאחד מכתבי השטח הטובים בעולם המתעדים ומהווים עדות להתעללות מינית שחווים נשים וגברים באזורי מלחמה ועימות”. בעיתון הבהירו כי קריסטוף "נסע לאזור כדי לדווח ממקור ראשון על סיפוריהם של פלסטינים שסבלו מהתעללות, והמאמר שלו אוסף עדויות במילותיהם של הקורבנות עצמם, המגובות על-ידי מחקרים עצמאיים".
