סוכנות הידיעות רויטרס מדווחת היום (ה') על עימות חריג בין כוחות נאט"ו לבין צוללות של רוסיה באוקיינוס הארקטי, סמוך לקבוצת איים בשליטת נורבגיה שבעבר כבר העלו פרשנים חשש שמוסקבה עלולה להציב אותה במוקד תוכנית הסלמה אפשרית מול הברית הצפון-אטלנטית. לפי התחקיר שפרסמה רויטרס, בתקרית שאירעה באביב האחרון איתרו כוחות בריטיים, נורבגיים ואמריקניים צוללות רוסיות ושיבשו תרגיל שאלו ערכו על פריסתו של נשק סודי – נשק שמטרתו לשתק כבלים תת-ימיים מבלי להותיר עקבות.
גלריה
פוטין וצוללת רוסית. ינסה לאתגר את נאט"ו עם חבלה תת-ימית?
(צילום: MAXIM SHIPENKOV / POOL / AF, shutterstock)
לפי שני גורמים מערביים ששוחחו עם רויטרס, המבצע הרוסי החשאי נוהל על ידי מנהלת הלוחמה התת-ימית במשרד ההגנה הרוסי, המוכרת בראשי התיבות GUGI, ונטען כי היא השתמשה בצוללות כדי לדמות הפעלה בעומק הים של הטכנולוגיה החדשנית וההרסנית לשיתוק הכבלים התת-ימיים. פרטי הנשק הסודי והאופן שבו הוא אמור לגרום נזק לכבלים לא נחשפו בתחקיר על ידי הגורמים השונים שצוטטו בו.
על פי רויטרס, את המבצע הנגדי הובילו כאמור כוחות נאט"ו מבריטניה, נורבגיה וארה"ב: הם עקבו באוקיינוס הארקטי אחרי הצוללות הרוסיות, ולפי שני הגורמים המערביים "התעמתו" עמן, אם כי לא ברור בדיוק מה היה טיב העימות. בעקבות זאת, כך לפי הגורמים, הצוללות לא הצליחו להשלים את התרגיל בנשק הסודי, ולבסוף עזבו את האזור. בריטניה ונורבגיה אמנם הודיעו כבר באפריל כי איתרו "פעילות רוסית חשאית" באוקיינוס הארקטי, אבל עד כה לא נחשפו הפרטים על הנשק הסודי, על מיקום התקרית ועל המעורבות האמריקנית בה.
העימות הימי החריג מגיע כשברקע גורמי מודיעין מערביים מזהירים שהקרמלין מגביר את פעולות החבלה שלו באירופה, ומתכונן לאפשרות של עימות ישיר עם נאט"ו. לפי שלושה גורמי ממשל אמריקניים, בקהילת המודיעין האמריקנית נעשים מודאגים יותר ויותר מהאפשרות שרוסיה תנסה לבחון את סעיף 5 בברית נאט"ו, זה שקובע שהתקפה על אחת המדינות החברות היא בבחינת מתקפה על כולן ומחייב אותן להתגייס לעזרתה. מוסקבה מואשמת כבר שנים כי היא מנהלת "לוחמה היברידית" נגד מדינות היבשת, גם כנקמה על הסיוע שלהן לאוקראינה, אבל בחודשים האחרונים גברו המקרים שבהם נטען כי היא מנסה לאתגר את נחישותה של הברית, בין היתר עם חדירות כטב"מים למרחב האווירי של ארצות אירופה. בחודש שעבר אף התגלה רחפן נפץ בשדה התעופה בלייפציג שבגרמניה, ליד מטוס אוקראיני עמוס בתחמושת, והממשלה בברלין האשימה את מוסקבה בניסיון המתקפה.
אם מוסקבה אכן תבחר לאתגר את סעיף ההגנה ההדדית, הגורמים המערביים אמרו לרויטרס שפגיעה בכבלים תת-ימיים עשויה להיות מרכיב מרכזי במהלך שכזה. כבלים שעוביים לא עולה על זה של צינור גינה, המונחים על קרקעית הים או קבורים מעט מתחתיה, חיוניים לגישה לאינטרנט העולמי ולביצוע עסקאות פיננסיות. חשיבותם הכלכלית והאסטרטגית של הכבלים התת-ימיים הופכת אותם לפיכך ליעד רגיש במיוחד במקרה של עימות ישיר מול רוסיה.
הר קפוא בסבלברד. הארכיפלג חולש על הדרך של הצי הרוסי לאוקיינוס האטלנטי
(צילום: REUTERS/Lisi Niesner)
התרגיל הרוסי שכוחות נאט"ו הצליחו לשבש נערך ליד ארכיפלג סבלברד, קבוצת איים מבודדת וקפואה הממוקמת עמוק בתוך האוקיינוס הארקטי, כ-750 ק"מ מצפון לחופיה הצפוניים של נורבגיה היבשתית. בין הארכיפלג לבין נורבגיה היבשתית מחברים שני כבלי סיבים אופטיים תת-ימיים, באורך של 1,400 ק"מ כל אחד, ובעומק של עד 2,700 מטר מתחת לפני הים. בין היתר הם מעבירים כמויות עצומות של נתונים מתחנת הקרקע הלוויינית "סבאלסאט" השוכנת בשפיצברגן, הגדול באיי סבלברד. מדובר בתחנת הקרקע הלוויינית הגדולה בעולם וחלק מ"רשת החלל הקרוב" של נאס"א, רשת של תחנות קרקעיות המאפשרת לסוכנות החלל האמריקנית לתקשר עם לוויינים וחלליות.
לפי שני הגורמים המערביים, ממש במקביל לעימות שהתנהל בים הארקטי עם הצוללות, גורמים בריטיים ונורבגיים העבירו למוסקבה את ממצאיהם, כדי להבהיר לה שהם מודעים לטכנולוגיה החדשה – בתקווה שהדבר יגרום לרוסיה להסס להשתמש בה. בדיווח הודגש כי בפועל רוסיה לא גרמה נזק לאף כבל ליד סבלברד, והתרגיל ששובש התמקד בהדמיה של הפעלת הטכנולוגיה בתרחיש של עימות עם נאט"ו. הגורמים המערביים סירבו כאמור לפרט כיצד הטכנולוגיה פועלת.
כבל תקשורת תת-ימי. אירופה נותרה חשופה במיוחד
(צילום: shutterstock)
בנאט"ו לא הגיבו לדיווח, והפנו את רויטרס לרשויות בנורבגיה ובבריטניה. "באמצעות המבצע המשותף שלנו, העברנו לרוסיה מסר ברור שהיא לא יכולה לפעול בחשאי", מסר שר ההגנה הנורבגי טורה סנדוויק. "הבהרנו באופן שאינו משתמע לשני פנים לרשויות הרוסיות שכל ניסיון לפגוע בתשתיות החיוניות שלנו יזוהה ויהיו לו השלכות. הסלמה במתיחות בצפון הרחוק אינה אינטרס של איש", הוא הוסיף. משרד ההגנה הבריטי הפנה להצהרתו המקורית מ-9 באפריל, שבה אישר "פעילות חשאית" רוסית שניסתה להתבצע במים הטריטוריאליים של נורבגיה ובריטניה ובקרבתם. בבית הלבן לא השיבו לבקשת תגובה, ה-CIA סירב להגיב – וגם משרד ההגנה הרוסי לא השיב לפניית רויטרס. עם זאת, הקרמלין מכחיש בעקביות את הטענות שרוסיה מבצעת פעולות חבלה במדינות נאט"ו או מתכננת עימות כלשהו מול הברית הצפון-אטלנטית.
העובדה שהתקרית החריגה התרחשה דווקא סמוך לסבלברד אינה מפתיעה: לאחרונה כאמור הזהירו פרשנים במערב שהארכיפלג עלול להיות על הכוונת של מוסקבה אם זו תבחר במסלול של הסלמה מול נאט"ו. לארכיפלג יש חשיבות אסטרטגית מבחינתה בשל מיקומו בציר הגישה של הצי הרוסי מבסיסיו הצפוניים בחצי האי קולה אל האוקיינוס האטלנטי. צוללות או ספינות רוסיות שמבקשות להגיע לאוקיינוס האטלנטי נדרשות לעבור ברצועת הים שבין ארכיפלג סבלברד לנורבגיה היבשתית. הרצועה הזו זכתה לכינוי "מעבר הדובים" (Bear Gap) על שמו של האי הדרומי ביותר בארכיפלג, ביירנייה ("אי הדובים" בנורבגית), ולפי אחד הגורמים המערביים ששוחחו עם רויטרס, כל הסלמה בין רוסיה לנאט"ו עשויה להבליט במהירות את חשיבותו האסטרטגית של האזור הימי הקפוא הזה.
כלי השיט הרוסיים העוברים בו נדרשים גם לעבור בהמשך באי הגעשי הנורבגי המרוחק יאן מאיין, וממש השבוע הודיעה בריטניה כי בחודש שעבר הציבה כוחות באי, לצד כוחות נורבגיים ואמריקניים, עבור תרגיל שנועד להדגים את יכולתה של נאט"ו לפעול במשותף בצפון הרחוק. נורבגיה במקביל מתכננת להציב עד 2028 כבל סיבים אופטיים חדש שיקשר בין איי סבלברד ויאן מאיין ליבשת.
נושאת המטוסים הבריטית HMS Prince of Wales בתרגיל ימי של נאט"ו ליד נורבגיה, בחודש יוני
(צילום: Leon Neal/Getty Images)
החשש בנאט"ו מפגיעה בכבלים תת-ימיים כחלק מהעימות עם רוסיה גבר משמעותית מאז הפיצוצים שאירעו ב-2022 בצינורות התת-ימיים "נורד סטרים", שסיפקו גז לגרמניה, אם כי בהמשך נחשף שהפעולה בוצעה על ידי גורמים המזוהים עם אוקראינה – שמכחישה רשמית מעורבות. כך או כך, בשנים שחלפו מאז אירעו כמה וכמה מקרים שבהם הואשמו ספינות רוסיות בחבלה בכבלים תת-ימיים המשמשים את מדינות אירופה. לפי חברת ניתוח הסיכונים הימיים Windward, לפחות 11 כבלים תת-ימיים נפגעו או נחתכו בים הבלטי מאוקטובר 2023 ועד סוף השנה שעברה. "ההערכה הרווחת כיום היא שרוסיה וסין מהוות כנראה את האיומים התת-ימיים המשמעותיים ביותר", אמר מנכ"ל Windward עמי דניאל.
הרשת העולמית של כבלי חשמל ותקשורת תת-ימיים מתרחבת מדי שנה, על רקע הגידול בביקוש לדאטה ולחשמל, הנובע בין היתר מהזינוק בשימוש בבינה מלאכותית, וישנם אנליסטים המזהירים כי אירופה נותרה חשופה למעשי חבלה בתשתית האסטרטגית הזו. "ב-25 השנים האחרונות אירופה עשתה שני דברים במקביל. היא הרחיבה באופן דרמטי את מידת התלות שלה בתשתיות שעל קרקעית הים, ובמקביל צמצמה באופן דרמטי את יכולתה להגן על התשתיות האלה", אמר ברוס ג'ונס, עמית בכיר במכון ברוקינגס. "כעת היא בונה מחדש את היכולת הזו באיחור, לנוכח האיום הרוסי ההולך וגובר".
