מדגמי ערוצי הטלוויזיה בהולנד, שהתפרסמו הערב (יום ד') עם סגירת הקלפיות בבחירות במדינה, מעידים על הפסד מאכזב למנהיג הימין העמוק חירט וילדרס: "המפלגה למען החירות" (PVV) שלו, הדורשת להחריף את המאבק בהגירה ובאיסלאם, הגיעה לפי המדגמים למקום השני עם כ-25 מושבים מתוך 150 שיש בבית התחתון של הפרלמנט – בניגוד לסקרים שחזו לה את המקום הראשון. לפי המדגמים, בקרב הצמוד על המקום הראשון התברגה מפלגת D66 מהמרכז, שתגרוף 27 מושבים.
5 צפייה בגלריה
חירט וילדרס. תוצאה מאכזבת עוד יותר מזו שחזו לו הסקרים
(צילום: REUTERS/Piroschka van de Wouw)
המדגמים בהולנד נחשבים אמנם אמינים, אבל הם לא מדויקים לחלוטין, וייתכן שבתום ספירת הקולות יתברר שמפלגתו של וילדרס כן תזכה במספר מושבים גדול יותר או שווה לזה של D66. כך או כך, סיכוייו של וילדרס להקים קואליציה נראים נמוכים ביותר עד אפסיים: כל המפלגות הגדולות האחרות הודיעו מראש כי יחרימו אותו, על רקע עמדותיו הנתפסות בעיניהן כרדיקליות, וכן בשל החלטתו לפרק את הקואליציה הנוכחית שהוקמה אחרי הבחירות הקודמות.
אם המדגמים נכונים, ומפלגת המרכז "דמוקרטים 66" (D66) תגיע למקום הראשון, יהיה זה הישג אדיר עבור המפלגה שבבחירות הקודמות ב-2023 זכתה רק ב-9 מושבים. בראשותה עומד רוב יטן בן ה-38, שר האקלים לשעבר. יטן הצליח למשוך אליו מצביעים באמצעות קמפיין חיובי בסגנון yes, we can של ברק אובמה בארה"ב ב-2008, ובכך בידל עצמו ממפלגות אחרות. יטן תומך באינטגרציה אירופית ובמדיניות של מאבק בשינויי האקלים, והבטיח להקים דירות רבות יותר ולהגדיל את ההשקעה בחינוך. הוא נחשב לשנוא על רבים בימין הקיצוני, שרואים במפלגתו מפלגה המשרתת אליטה פרוגרסיבית. לאחרונה נופצו חלונות במטה המפלגה בהאג במהלך הפגנות נגד המהגרים שם.
5 צפייה בגלריה
רוב יטן, מנהיג D66, שחיכה את אובמה עם קמפיין yes, we can
(צילום: REUTERS/Piroschka van de Wouw)
במטה D66 פרצו הערב תומכיו של יטן בחגיגות עם פרסום המדגמים, והם פצחו בקריאות Yes, we can. יטן עצמו הכריז בנאום ניצחון שנשא בהמשך כי התוצאות מעידות על כך שההולנדים החליטו לדחות את מה שתיאר כ"פוליטיקת השנאה" – רמז ברור לווידלרס ולימין העמוק – וכי הוא מאמין שניתן יהיה להקים קואליציה יציבה ורחבה. וילדרס הודה מצדו שמדובר בתוצאה מאכזבת, ובציוץ ברשת X כתב: "קיווינו לתוצאה אחרת. אנחנו נחושים יותר מתמיד". בהמשך אמר וילדרס כי אינו מתחרט על החלטתו לפרק את הממשלה היוצאת ולהקדים את הבחירות, והדגיש כי גם התוצאה הנוכחית תהיה "השנייה הכי טובה" עבור מפלגתו. יטן, הבטיח וילדרס, "ימצא מולו מפלגת אופוזיציה חזקה".
למרות ההישג האדיר מבחינת יטן ומפלגת המרכז שלו, גם אם מלאכת הרכבת הממשלה הבאה תוטל עליו – זו צפויה להיות משימה סבוכה למדי. להרכבת קואליציה בהולנד אין דד-ליין כמו בישראל, והמשא ומתן הקואליציוני שם נמשך לעיתים קרובות חודשים ארוכים. השיא היה אחרי הבחירות ב-2021, אז נדרשו 299 ימים להקמת ממשלה. לפרלמנט הבא צפויות להיכנס כ-15 מפלגות שונות, ועובדה זו רק תקשה על השגת הרוב המינימלי הדרוש לקואליציה, 76 מושבים.
5 צפייה בגלריה
החגיגות הערב במטה מפלגת D66 בעיר ליידן. המפלגה זינקה לצמרת, מ-9 מושבים בבחירות הקודמות
(צילום: Robin Utrecht / ANP / AFP)
לפי המדגמים, אחרי PVV של וילדרס ו-D66 של יטן, למקום השלישי תגיע מפלגת VVD מהמרכז-ימין, ששלטה בפוליטיקה ההולנדית במשך שנים תחת הנהגתו של מארק רוטה, ראש הממשלה בעל הכהונה הארוכה ביותר בתולדות הולנד, והיא תגרוף 23 מושבים – ולא תתרסק כפי שחזו לה הסקרים. המדגמים חוזים 20 מושבים לירוקים-לייבור מהשמאל, ו-14 למפלגת הימין המתון "הנוצרים הדמוקרטים" (CDA). פרשנים פוליטיים מעלים כעת הרכבים פוטנציאליים לקואליציה העתידית, ולפי תרחיש אחד כזה ניתן יהיה להרכיב ממשלה עם ה-D66, הנוצרים הדמוקרטים, VVD והירוקים-לייבור.
הבחירות בהולנד, נזכיר, נערכו פחות משנתיים אחרי הבחירות בנובמבר 2023, שבהן הדהימו וילדרס ומפלגת ה-PVV שלו וזכו לראשונה אי-פעם במקום הראשון בבחירות, ובפער גדול בהרבה מזה שניבאו להם הסקרים. מפלגתו של וילדרס גרפה אז 37 מ-150 המושבים, ויחד עם מפלגות מהימין המתון יותר הצליחה לבסוף להקים קואליציה. בראשות הממשלה הועמד אז הבירוקרט העצמאי דיק סכוף, לאחר ששותפותיה של ה-PVV סירבו שווילדרס עצמו ינהיג אותה.
5 צפייה בגלריה
תומכי מפלגת השמאל הלייבור-ירוקים חוגגים עם פרסום המדגמים. עשויים להיות בקואליציה הבאה - אבל המו"מ הקואליציוני צפוי להיות ממושך
(צילום: REUTERS/Geert Vanden Wijngaert)
אלא שהממשלה שהוקמה בחסותו של וילדרס התנהלה באופן כאוטי, סבלה מעימותים פנימיים, התקשתה לקבל החלטות בעניינים מרכזיים וספגה ביקורת תדירה מצד וילדרס עצמו. ביוני האחרון, אחרי 11 חודשי כהונה ואחרי שלא נענתה לאולטימטום שהציב לה, ושבו דרש להקפיא לחלוטין את הקבלה של מבקשי מקלט, החליט וילדרס להפיל את הממשלה ולהחזיר את המנדט לבוחר.
הבחירות בהולנד נערכו בשעה שמפלגות הימין העמוק – ויש שיאמרו הימין הקיצוני – זוכות לשיעורי תמיכה היסטוריים בבריטניה, צרפת וגרמניה, והתוצאות נתפסו כמבחן חשוב לשאלה אם המחנה הפוליטי הזה הגיע לקצה גבול יכולתו בחלקים מאירופה, או שהוא מסוגל עדיין להרחיב עוד יותר את מעגל בוחריו. כעת, נראה שבהולנד האפשרות הראשונה היא הנכונה.
5 צפייה בגלריה
הימין העמוק הגיע לקצה גבול היכולת? בקלפי בהאג, הבוקר
(צילום: REUTERS/Piroschka Van De Wouw)
וילדרס בן ה-62, אחד הפוליטיקאים הוותיקים באירופה, ידוע בעמדותיו האנטי-איסלאמיות, וזה למעלה מ-20 שנה שהוא חי תחת אבטחה כבדה בשל האיומים שהוא מקבל על חייו. ממש החודש הוא השעה לזמן קצר את הקמפיין שלו, לדבריו בשל איומים חדשים עליו. וילדרס הוא תומך ישראל נלהב, ומרבה לקדם את האינטרסים שלה בהולנד – מהצדקת פעולותיה בעזה, דרך הטחת עלבונות נגד המנהיג העליון של איראן ברשת X, ועד קריאה להצביע לנציגות הישראליות עדן גולן ויובל רפאל באירוויזיון. מעת לעת הוא חותם את ציוציו בקריאה "עם ישראל חי!".
במרכז המצע של וילדרס עמד גם הפעם המאבק במהגרים, ובין השאר הוא דורש לדחות את כל בקשות המקלט שמגישים מהגרים בהולנד – צעד שיהיה בגדר הפרה של אמנות האיחוד האירופי. הוא גם מציע לשלוח את כל הגברים האוקראינים שקיבלו מקלט בארצו בחזרה לאוקראינה, לעצור את הסיוע למיזמי פיתוח מעבר לים, ולנצל את הכסף שייחסך להשקעה בתחומי האנרגיה והבריאות ולצמצם את עלויותיהם להולנדים.
