התקיפה הישראלית אתמול (ראשון) בצהריים בדאחייה, שכוונה למטרות של חיזבאללה, התרחשה בשעות קריטיות שבהן ארה"ב ואיראן קיימו מגעים אינטנסיביים באמצעות קטאר על הסכם הפסקת האש. התקיפה הציתה משבר שאיים לפגוע בסיכויים להגיע להסכם, וב-ynet נחשף כי נשיא ארה"ב דונלד טראמפ פעל מאחורי הקלעים, באמצעות הקטארים, בניסיון למנוע תקיפת-נגד איראנית, ואף הציע לה הקלות כלכליות נוספות בסוגיית הסרת המצור מעל נמליה. כך נראה המרוץ של הנשיא להצלת ההסכם בשעות שאחרי ההפצצה בדאחייה.
על פי גורמים המעורים בפרטים, התקיפה בביירות בוצעה בהוראת ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון ישראל כ"ץ - חרף אזהרות של בכירים בצמרת צה"ל כי איראן עתידה להגיב במטח טילים בליסטיים על ישראל. כמה מהבכירים הציעו לדחות את התקיפה ביום-יומיים, אולי בתקווה שעד אז ייחתם ההסכם בין ארה"ב לאיראן ואי-אפשר יהיה לתקוף, או שכ"ץ ונתניהו "יירגעו".
5 צפייה בגלריה
הפערים בין וושינגטון לירושלים שוב נחשפו. טראמפ ונתניהו
(צילום: lev radin/shutterstock, REUTERS/Nathan Howard, KAWANT HAJU/AFP, shutterstock)
5 צפייה בגלריה
התקיפה שהציתה משבר: "נתניהו חשב אולי שיצליח להביא לקריסת המשא ומתן". הבניין שהופצץ בדאחייה
התנגדותם של בכירים בצה"ל לא נבעה מהיעד עצמו או מחשש מבצעי מיידי, אלא מהעיתוי: שעות שבהן המזרח התיכון כולו עמד, כך לפי גורמים המעורים במשא ומתן, על סף חתימה אפשרית על הסכם אמריקני-איראני רחב.
מוקש מדיני-צבאי: הרקע לתקיפה
ישראל טענה כי התקיפה באה בעקבות שני אירועים קודמים בגבול לבנון, שבהם נפצעו ישראלים מירי תלול-מסלול ומפגיעות כטב"מים בשטחה. אבל בתוך מעגלי השותפים בקבלת ההחלטות ותכנון התקיפה בדאחייה, היו מי שראו בתקיפה הרבה מעבר לתגובה נקודתית. בעיניהם, היא נראתה כמו רצון להציג לציבור בישראל דרג מדיני נחוש שפועל למען ביטחון החיילים והתושבים שבחודשים האחרונים מצאו עצמם שוב במלחמה. גורמים אחרים חשבו שזהו ניסיון להציב מוקש מדיני-צבאי על מסלול ההסכם.
למרות האזהרות כי תקיפה בדאחייה ואפילו המוגבלת ביותר, תביא לירי טילים בליסטיים לעבר שטח ישראל, סיטואציה בה ישראל תהיה חייבת להגיב, וחוזר חלילה - כלומר פוטנציאל התפוצצות גדול הרבה יותר מהמטרה הבסיסית - נתניהו וכ"ץ דחו את ההתנגדות והורו לבצע את התקיפה. לא התקיים תיאום של ממש עם ארצות הברית. לצבא האמריקני נמסרה הודעה דקות ספורות לפני תחילת הפעולה - הודעה של קביעת עובדה, לא התייעצות.
ברקע להחלטה, עמדה ביקורת פנימית חריפה שנמתחה על נתניהו במהלך סוף השבוע, גם מחוגי ימין וגם מצד אנשי תקשורת המזוהים עמו. הטענה המרכזית הייתה שראש הממשלה איבד את יכולתו להשפיע על המדיניות האמריקנית, וכי הוא אינו מצליח לסכל עסקה שההנהגה הישראלית רואה כמסוכנת. גורם המעורה בדיונים אמר כי נתניהו "נבהל מהביקורת", כי הורה לבסס את קו ההסברה על טענות להפרדה בין איראן ולבנון, ולהתמקד בעשייה בלבנון, וכי תחת ההבטחות שנתן שלפיהן לבנון והדאחייה אינן חלק מההסכם, הוא הורה על התקיפה. גורם אחר היה חריף יותר: מטרת הפעולה, לדבריו, הייתה "לבצע פיגוע נגד ההסכם" - ניסיון לייצר התלקחות שתמנע את החתימה.
לאחר התקיפה, בישראל הבינו שאיראן תגיב נגדה - וכי מתקפת טילים אפשרית בשעות אחר הצהריים או הערב. מערכת הביטחון נערכה הן להגנה והן לאפשרות של תגובת נגד ישראלית בתקיפת שורת מטרות צבאיות ותשתית באיראן. ההערכה בישראל הייתה כי טהרן עשויה לבחור בשעת ערב, אולי סביב מהדורות החדשות, כפי שכבר עשתה בעבר.
אלא שאז החלה הדרמה האמיתית מאחורי הקלעים.
המשבר שישראל הציתה - והמאמץ של טראמפ
על פי שני מקורות - אחד שקיבל מידע על המשא ומתן ואחר המעורה במודיעין שישראל אוספת סביבו - טהרן עצרה את ההכנות לשיגור הטילים הבליסטיים לעבר ישראל. גורמים איראניים הודיעו למדינות המתווכות כי הם משהים את הירי כדי לתת הזדמנות למאמץ גדול שמפעיל הנשיא טראמפ להרגיע את המצב ולנסות לסגור את ההסכם עוד באותו יום. "זה מאמץ אדיר של טראמפ לשכנע את איראן שלא לירות", אמר אחד המקורות.
5 צפייה בגלריה
טראמפ הציע הסרה מיידית של המצור, איראן ויתרה על שיגור הטילים. ספינות באזור מצר הורמוז
(צילום: Amirhosein Khorgooi/ISNA/WANA (West Asia News Agency) via REUTERS)
לפי גורם המעורה בפרטים, המהלך הישראלי בדאחייה הצית מאחורי הקלעים משבר מיידי. טראמפ, כך לפי אותו גורם, הבין כי אם איראן תתקוף את ישראל, זו כמעט בוודאות תגיב בעוצמה - ואולי אף לא תהיה מוכנה להישמע לדרישה אמריקנית להימנע מתקיפה. משם, החשש בוושינגטון היה מתסריט מהיר וברור: תגובה ישראלית, תגובה איראנית נוספת, ובתוך שעות או ימים - קריסת המשא ומתן.
טראמפ העביר לאיראנים מסרים מאיימים: אם יעזו לתקוף, הוא יחזיק בהם אשמים ויטיל על איראן את האחריות למה שיקרה. אבל במקביל, וכדי למנוע את קריסת התהליך, הוא גם היה מוכן לשקול ויתורים נוספים. לפי אותו גורם, כתוצאה מהתקיפה בדאחייה ומהמשבר שאליו נקלע המו"מ, טראמפ הסכים לשינוי בלוח הזמנים ובסדר הפעולות של הסרת המצור מעל איראן ומעל מצר הורמוז - שינוי שהטיב עם טהרן וכלל הסרה מיידית או כמעט מיידית של המצור הכלכלי, אם איראן תוותר על תוכניותיה לתקוף ותהיה מוכנה לחתום מיד.
בישראל, שקראו את ההכנות האיראניות לתקיפה, הבינו כי השיגור נדחה תחילה פעם אחת, ואז שוב. פניית טראמפ, כך לפי אותם גורמים, עצרה את האירוע רגע לפני שהפך לעימות ישיר נוסף בין ישראל לאיראן.
התוצאה ההפוכה: "ההסכם קיבל פוש"
התוצאה, לפי גורם ביטחוני, הייתה בפועל הפוכה מזו שנתניהו אולי ביקש להשיג. "נתניהו חשב אולי שיצליח להביא להסלמה, להידרדרות ולקריסת המשא ומתן עם איראן אם ישראל תתקוף בדאחייה", אמר הגורם. "אבל בפועל מה שאנחנו רואים הוא שהתקיפה השיגה בדיוק את ההפך: ההסכם מקבל פוש אדיר מטראמפ, שמבין את הסיכונים ורוצה לחתום מיד ולכן גם מוכן לשפר עוד את התנאים לאיראן - ואת נתניהו הוא משפיל בפומבי כשהוא מספר מיד עם תום השיחה איתו את תוכנה המביך לברק רביד".
גורם אחר אמר כי מבחינת טראמפ, ההסלמה שנוצרה הציבה אותו במקום בלתי אפשרי: מצד אחד, הוא אינו יכול להיראות כמי שאיראן מתגרה בו וממשיכה בירי; מצד שני, הוא רוצה לעמוד במילתו ולחתום על ההסכם. לכן, לדבריו, טראמפ ניסה להקטין את האירוע ו"לסגור אותו", למנוע מישראל לגרור את האזור כולו למדרון.
לא ברור מה בדיוק נתניהו ניסה להשיג, שהרי כבר שלושה שבועות שהוא מנסה לכתוב מחדש את חוקי המשחק מול חיזבאללה ולהראות לעולם ובעיקר למצביעים שלו שהוא לא פועל בכפיפות לטראמפ, ויודע להגיד לו "לא".
אלא שהפעמיים הקודמות הסתיימו בכפיית רצונו של טראמפ והשפלה נוספת לנתניהו. אם המיני-סבב הזה היה מתפתח, אין סיבה להניח שהוא היה מתנהל אחרת, אלא כמו שידור חוזר של השבוע שעבר: ישראל מנסה למתוח את החבל, איראן מתקרבת לתגובה או מגיבה, ואז טראמפ נכנס ומנסה לסגור את האירוע לפני שהוא מתפוצץ. אלא שהפעם, בגלל עיתוי התקיפה בדאחייה והקרבה האפשרית לחתימה, המחיר המדיני עלול להיות גבוה בהרבה.
כך או כך, האירוע חשף - והפעם בצבעים עזים - את הפער העמוק בין ירושלים לוושינגטון. ראש הממשלה וממשלתו רואים בעסקה האמריקנית-איראנית מהלך שגוי, כזה שחושף את ישראל לסכנות קשות. טראמפ, מנגד, רואה בהסכם הישג אישי ומדיני שהוא נחוש לסגור - גם אם הדבר מחייב אותו לרסן את ישראל, לאיים על איראן, ואולי אף להציע לה תנאים טובים יותר כדי למנוע עוד סבב של חילופי אש.
