"כשחייל שלנו נרצח אנחנו לא יושבים בחיבוק ידיים, אנחנו מגיבים בצורה קשה יותר". כך סיפר עבריין מוכר מאחד מארגוני הפשיעה בחברה הערבית, כשברקע מספר הנרצחים הגיע כבר ל-194 מתחילת השנה. לדבריו, "שפיכות הדמים לא תיפסק. המצב מורכב, אנחנו נאלצים לנקום. בכל יום אנחנו מתכננים איך להגן על עצמנו - ומוכנים להגיב".
לדבריו, "רצחו אנשים שלנו, ידענו מי עשה את זה ורצחנו אותו. היעדים שלנו נמצאים ברשימה, אבל לא בכל פעם אנחנו מתכננים לרצוח. אנחנו גם מזהירים אנשים, יורים בהם ברגליים. כבר פצענו אנשים שהפכו להיות נכים".
במקביל, חייל בארגון פשע אחר סיפר כי איימו לרצוח אותו על רקע השתייכותו לארגון: "אני משותק ומסתובב בכיסא גלגלים כבר חודשים אחרי שירו בי ברגל. אני לא יכול לצאת מהבית, אבל הבטיחו לי שתהיה תגובה. אמרו לי 'העבודה הזו היא מסר, עלינו להגיב כדי להחזיר לך את הכבוד'".
חייל אחר סיפר כי החיים בחברה הערבית "לא נורמליים. כל מי שיוצא עלול להיהרג. כשארגון פשע מבקש מאיתנו לאיים על אנשים, לירות על בתים או מכוניות ולבצע פשעים אנחנו עובדים קשה במעקב ובחיפוש דרך יחסית בטוחה עבורנו. אני אישית יריתי בעשרות בתים ואנשים. זו העבודה שלי ואני יודע שיום אחד אני עלול להירצח", אמר. "אין המשכיות לדרך הזו, אבל אם אחליט להתרחק מהארגון הסכנה לחיים שלי רק תגדל".
התושבים בסכנה
בשעה שמספר הקורבנות מתקרב ל-200, והרציחות מתרחשות בכל מקום - החל מבתי עסק ובתי ספר ועד לחצרות בתים וסמוך למסגדים - רבים מהתושבים בחברה הערבית חוששים לחייהם. טבח רודף טבח, הירי ברחובות הפך לשגרה, וארגוני הפשע חצו את כל הקווים האדומים.
צרורות לעבר רכב לאור יום בחיפה
(צילום: עמאר אסדי)
רק אתמול, בשעות הערב, פרץ אלמוני למכון כושר בבאקה אל-גרבייה וירה בגבר בשנות ה-30 לחייו, שנפצע באורח בינוני. שעה לפני כן נורה צעיר בסכנין, ופונה במצב בינוני לבית חולים.
תושב באקה אל-גרבייה ששהה במכון הכושר תיאר את הירי: "זה היה מאוד מפחיד. כולנו הרגשנו שהיורה רוצה לרצוח אותנו. אין גבול אצל העבריינים, הם מסוגלים לרצוח ולפגוע באנשים בכל מקום. לא נופתע גם אם יתחילו לירות בתוך מסגדים - במקום הכי קדוש", אמר.
תושב פוריידיס, שקרוב משפחתו נרצח על רקע האלימות הגואה, האשים את המשטרה שפענחה עד כה 16 מקרים בלבד ואת השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר - ואמר כי "המשטרה תמיד מדברת על תגבור הכוחות, וצעד כזה לא מורגש. אנחנו נרצחו ולא היו פענוחים. אני לא יוצא מהבית מאז הרצח כי אני יודע שהרציחות לא מעניינות את המשטרה. רק אם יהודים נרצחים אנחנו רואים פעילות מצד המפכ"ל והשר".
אמו של אחד הנרצחים: "רצחו לי את הבן"
גם תושבת בסמת טבעון סיפרה על החשש לחייה. "אני מרגישה שבכל רגע אולי ירצחו אותי או את קרוב משפחתי. אין אצלנו ביטחון אישי. הכישלון של המשטרה לא השאיר לנו חיים בטוחים, היום כל אזרח צריך לשמור על עצמו ולא לסמוך על המשטרה. היא רק מפרסמת יחסי ציבור – על חשבון הקורבנות. נמאס לנו מכל ההצגות של הממשלה ושל המשטרה", אמרה.
קרוב משפחתו של יעד לאחד מארגוני הפשיעה בצפון הארץ, שנורה ונפצע לפני כחודשיים ליד ביתו, סיפר כי "אחרי ניסיון החיסול אני, אשתי והילדים לא יוצאים מהבית. היו אצלי שוטרים, הם לקחו עדות ואת התיעוד של הירי, אבל לא היו עצורים. אני בטוח שהיורים יחזרו כדי לרצוח אותי".
בנוסף, אזרחים רבים העידו כי "המצב הוא מצב חירום. עצם זה שהמשטרה לא מפענחת את הרציחות משאיר את הרוצחים בחוץ, והם ממשיכים לרצוח ללא הפסקה. בשלושת החודשים שנשארו לשנה אולי ירצחו עוד עשרות . אנחנו נמצאים במלחמה".
