הבחירות המקומיות במדינת המחוז סקסוניה-אנהלט שבגרמניה, שבהן השיגה מפלגת הימין הקיצוני "אלטרנטיבה לגרמניה" (AfD) ניצחון מוחץ והיסטורי, מחוללות רעידת אדמה פוליטית שהשלכותיה מורגשות הבוקר (יום ב') גם הרחק מעבר לגבולות גרמניה. לפי התוצאות הכמעט-סופיות ה-AfD לא תזכה בסופו של דבר ברוב מוחלט בפרלמנט המקומי של מדינת המחוז, ובשל סירובן של רוב המפלגות האחרות לשתף עמה פעולה היא תתקשה לפיכך להקים שם ממשלה מקומית – כזו שתהיה ראשונה אי-פעם בשליטת הימין הקיצוני בגרמניה מאז סיום שלטון הנאצים ב-1945. עם זאת, הניצחון הכמעט מוחלט שלה בסקסוניה-אנהלט הוא עדיין הישג אדיר, שיקשה מאוד על יריבותיה הפוליטיות להקים קואליציה חלופית, ונתפס כמכה כואבת במיוחד עבור הקנצלר פרידריך מרץ, מנהיג המפלגה הנוצרית-דמוקרטית (CDU) מהימין השמרני המתון, שנבחר רק בשנה שעברה אבל מאז התמיכה הציבורית בו צנחה – וכעת רבים תוהים אם המכה הזו תזרז את סיום דרכו הפוליטית.
גלריה
אולריך זיגמונג, מנהיג ה-AfD בסקסוניה-אנהלט, בחגיגת הניצחון אמש. "העם רוצה שינוי, והוא רוצה שהשינוי הזה יהיה איתנו"
(צילום: Ronny HARTMANN / AFP)
זיגמונד חוגג יחד עם מנהיגי מפלגת הימין הקיצוני אמש במגדבורג, בירתה של סקסוניה-אנהלט
(צילום: Tobias SCHWARZ / AFP)
סחף אלפים בעצרות, השתמש היטב ברשתות - ותואר על ידי "דר שפיגל" כ"אדם המסוכן ביותר בגרמניה". תומכיו של זיגמונד מניפים תמונה שלו אמש
(צילום: AP Photo/Matthias Schrader)
לפי התוצאות הכמעט-סופיות שהתפרסמו לפנות בוקר, ה-AfD יותר מהכפילה את כוחה בסקסוניה-אנהלט וגרפה 43.8% מהקולות במדינה ששוכנת במזרח גרמניה ושבה אוכלוסיה קטנה יחסית של 2.1 מיליון איש. ההישג הזה יעניק לה 39 מושבים בפרלמנט המקומי שמונה 83 בסך הכול – מעט פחות מה-42 שהיו נדרשים לה על מנת להשיג רוב מוחלט ולהקים ממשלה בלי קואליציה עם מפלגות אחרות. ה-CDU של הקנצלר מרץ, ששלטה בממשלה המקומית של סקסוניה-אנהלט במשך 24 שנה, ספגה שם מכה אדירה וכוחה נחתך בחצי: היא גרפה רק 17.2% מהקולות, ותקבל 15 מושבים. הסוציאל-דמוקרטים מהשמאל-מרכז קיבלו 9.3%, הירוקים 8.9% ו"מפלגת השמאל" מהשמאל העמוק גרפה 8.6%. מפלגה נוספת מהשמאל הקיצוני, BSW של זארה וגנקנכט האנטי-ישראלית, עברה בקושי את אחוז החסימה העומד שם על 5% – ותקבל 5 מושבים.
כל המפלגות הללו, מלבד BSW מהשמאל הקיצוני, שללו שיתוף פעולה עם ה-AfD, כחלק ממה שמכונה בגרמניה "חומת האש" נגד הימין הקיצוני – חומה שכבר חסמה את דרכה של המפלגה לשלטון אחרי ניצחון קודם שלה בבחירות המקומיות במדינת המחוז השכנה תורינגיה לפני שנתיים. ב-BSW מנגד מביעים התנגדות לרעיון של "חומת אש" – שב-AfD מתארים כמהלך לא-דמוקרטי בעליל – ונתפסים לפיכך כ"ממליכי המלכים" בסקסוניה-אנהלט. מפלגתה של וגנקנכט, המשלבת עמדות שמאל כלכלי ועמדות ימין שמרני בסוגיות חברתיות כמו הגירה, וכמו AfD נחשבת גם היא לפרו-רוסית, הצהירה כי תהיה מוכנה לשתף פעולה עם "אלטרנטיבה לגרמניה" בנושאים מסוימים, אך הדגישה כי היא מעדיפה שימונה ראש ממשלה חיצוני ולא אחד ממנהיגי המפלגות הקיימות. מנהיג ה-AfD בסקסוניה-אנהלט ומועמדה לראש הממשלה של מדינת המחוז, אולריך זיגמונד, אותת מצדו כי לא יהיה מוכן לנהל "משחקים" על השלטון – וכי אם יתקשה להרכיב ממשלה שלא תידרש "לוותר על ערכיה", יעדיף לקיים בחירות חדשות. "אם יהיה צורך בכך, אנחנו פשוט נעשה בחירות חדשות, ואז נזכה ב-50 או 55%", הוא אמר אמש אחרי הניצחון, אם כי גם הבהיר שידו מושטת לשיתוף פעולה עם מפלגות אחרות.
כך או כך, הניצחון של "אלטרנטיבה לגרמניה" נתפס כעת בגרמניה כנקודת מפנה היסטורית – וכסימן מעודד במיוחד עבור מפלגת הימין הקיצוני שהוקמה רק לפני 13 שנה, ונכנסה לראשונה לפרלמנט הפדרלי בברלין רק ב-2017. מאז, ובצל התסכול ההולך וגובר של הגרמנים מההגירה ההמונית – בפרט של מוסלמים מהמזרח התיכון – כמו גם מהכלכלה המקרטעת, התמיכה בה גברה בהדרגה, ולאחרונה התפשטה התמיכה הזו גם למערב גרמניה, אזור עשיר ומפותח יותר מהמעוזים ההיסטוריים של הימין הקיצוני במזרח. סקסוניה-אנהלט, יש להדגיש, שוכנת במזרח גרמניה, אבל מאז סיום שלטון הנאצים ב-1945 אף מפלגת ימין קיצוני לא החזיקה בשלטון ברמה המקומית או הארצית, וכעת ה-AfD נמצאת במרחק נגיעה מההישג הזה. "אלטרנטיבה" היא כעת גם מפלגת האופוזיציה הגדולה ביותר בפרלמנט הפדרלי בברלין (הבונדסטאג), אחרי שזכתה בבחירות הכלליות בפברואר 2025 ביותר מ-20% מהקולות והגיעה למקום השני, ובסקרים לקראת הבחירות הכלליות הבאות – שצפויות להיערך ב-2029 – היא מובילה עם כ-28%, בפער נאה של כ-8% על ה-CDU של מרץ.
הקנצלר פרידריך מרץ. "רק שאלה של כמה זמן הוא ישרוד"
(צילום: Sean Gallup/Getty Images)
זארה וגנקנכט, מנהיגת מפלגת השמאל הקיצוני BSW. מתנגדת ל"חומת האש" נגד הימין הקיצוני
(צילום: REUTERS/Liesa Johannssen)
שלט "בלי קרמלין בברלין" בהפגנה בסוף השבוע בבירה הגרמנית נגד מפלגת BSW הפרו-רוסית
(צילום: REUTERS/Liesa Johannssen)
"אלטרנטיבה לגרמניה", נזכיר, היא מפלגת ימין קיצוני שחרתה על דגלה את המאבק בהגירה, ומקפידה להדגיש את הסכנה שבהגירה מוסלמית לאירופה. היא קוראת לקמפיין גירוש המוני, אותו היא מכנה "הגירה מחדש" של המהגרים למדינות המוצא שלהם, והיא מציעה גם להפריד בין ילדי פליטים לילדים גרמנים בבתי הספר. המפלגה מביעה עמדות פרו-רוסיות מובהקות, ובכיריה המשיכו לנהל קשרים הדוקים עם מוסקבה גם לאורך המלחמה באוקראינה: הם קוראים לשקם את היחסים עם הקרמלין ולחדול משליחת כספים לקייב, שלטענתם יש להשקיע בציבור הגרמני. המפלגה היא אירו-סקפטית וקוראת להתנתקות של גרמניה, הכלכלה הגדולה ביותר באירופה, מגוש האירו.
מתנגדי המפלגה מאשימים כי היא מהווה בית לניאו-נאצים וכי היא מבקשת להסתיר את עברה הנאצי של גרמניה, כחלק מקריאתה להתגאות מחדש בתרבות הגרמנית (אחת מסיסמאותיה היא "גרמניה לגרמנים"). המפלגה הוגדרה בסקסוניה-אנהלט ובמדינות מחוז אחרות על ידי שירות הביטחון המקומיים כ"התארגנות מוכחת של ימין קיצוני", סיווג שמזהה אותה כאיום על הסדר הדמוקרטי ומאפשר מעקב אחריה, ולפי הדיווחים נעשה בעקבות התבטאויות גזעניות ואנטישמיות של בכירים בה. המפלגה דוחה את ההגדרה הזו, טוענת שהיא נובעת מניסיון להדרה פוליטית שלה – והבטיחה רפורמה גם בשירותי ביטחון הפנים. חלק מרכזי במדיניותה הוא התנגדות למדיניות אקלים ירוקה, וכמו מפלגות ימין קיצוני אחרות בעולם היא מבטיחה מאבק תרבותי, וקוראת לשמור על ערכי המשפחה המסורתיים. בין היתר דרשה לאסור הנפה של דגלי גאווה בבתי הספר, ובמקום זאת לחייב בהם הנפה של הדגל הגרמני, והיא הציעה גם להקים "משמר אזרחי" שיסייע במאבק בפשיעה – הצעה שמתנגדיה מתארים כהקמת כנופיות בחסות השלטון. בסקסוניה-אנהלט גם קורא מנהיגה המקומי זיגמונד לרפורמה בשידור הציבורי, בטענה שזה מפיץ "דיסאינפורמציה".
הצביעו מתוך פחד: "זיגמונד נותן משהו שלאף אחד אחר אין"
הניצחון של "אלטרנטיבה" בסקסוניה-אנהלט מגיע כאמור על רקע התסכול הגדול של הגרמנים מהנהגתו של הקנצלר השמרני מרץ, שהתקשה לממש את הבטחותיו להצמיח מחדש את הכלכלה המקרטעת של גרמניה ולהיאבק בהגירה הלא-חוקית, ובסקסוניה-אנהלט הראו הסקרים ש-87% מהתושבים אינם מרוצים מהממשלה הפדרלית. כעת גובר השיח סביב החלפתו של מרץ בהנהגה, מתוך הנחה שאין לו סיכוי להוביל את מפלגת השלטון השמרנית (CDU) לניצחון בבחירות הבאות ב-2029. בתאגיד השידור הציבורי ARD דיווחו למשל כי כעת "השאלה האמיתית היא רק כמה זמן הוא ישרוד". יצוין כי למרות המכה הקשה של ה-CDU בבחירות המקומיות, היא הבהירה אמש כי תעמוד על סירובה לשתף פעולה עם ה-AfD. "זו מפלגת ימין קיצוני. היא רוצה לפרוש מגוש האירו, זה יהיה אסון כלכלי. היא משתפת פעולה באופן הדוק עם רוסיה, והיא רוצה מודל חברתי שונה לחלוטין", אמרה פרנציסקה הופמן, המזכירה הכללית של ה-CDU, "אנחנו לא נעבוד איתם".
אולריך זיגמונד מצביע אתמול עם אשתו. מבטיחים גירוש המוני, וגם הפרדה בכיתות בין ילדי פליטים לילדי גרמנים
(צילום: REUTERS/Fabrizio Bensch)
(צילום: REUTERS/Annegret Hilse)
אבל הניצחון לא נובע רק מהתסכול מהשלטון הקיים – ורבים זוקפים את ההישג להנהגתו הכריזמטית של מנהיג ה-AfD בסקסוניה-אנהלט אולריך ("אולי") זיגמונד, בן 35 בלבד שסחף אלפים בעצרות שלו, השתמש בצורה אפקטיבית למדי ברשתות החברתיות – והוגדר על ידי המגזין "דר שפיגל" כ"אדם המסוכן ביותר בגרמניה", בשל יכולתו לצבוע את המפלגה בתדמית חיובית אל מול המתקפות וההאשמות כלפיה. "עשינו היסטוריה", הוא אמר אמש אחרי פרסום המדגמים שהצביעו על הניצחון הסוחף, ניצחון שהיה גדול יותר אף מזה שחזו הסקרים. "העם שלח מסר ברור לחלוטין שהוא רוצה סוף-סוף שינוי פוליטי, ומעל הכול – הוא הראה שהוא רוצה שהשינוי הזה יהיה איתנו". מצביע אחד בשם אולי אמר אמש ל-BBC כי בעוד כל המפלגות האחרות "רק מבטיחות שיפור של המצב", הוא מאמין שזיגמונד אכן מסוגל לחולל את השינוי המיוחל. "האיש הזה נותן לנו משהו שאף אחד אחר לא יכול לתת", הוא אמר, "זו מפלגה למען האנשים העובדים. היא האלטרנטיבה עבור גרמניה". מצביע נוסף בשם ברט אמר כי תושבי מזרח גרמניה חשים שהמצב אינו מתנהל כשורה: "הוא צריך להשתפר עבורנו, עבור המשפחה שלי – יש לי שלושה ילדים. אני מפחד, אני באמת מפחד שהביטחון הולך ונשחק יותר ויותר".
בקרמלין חגגו: "השפלה למחרחרי המלחמה"
הניצחון הסוחף של ה-AfD, אף שמדובר כאמור בבחירות מקומיות, עורר שלל תגובות באירופה ובעולם – כשגורמי ימין קיצוני מתארים אותו כעדות לרצון העז של רבים בשינוי מקצה לקצה. מתיאו סלביני, מנהיג מפלגת "הליגה" באיטליה וסגן ראש הממשלה שם, כתב אמש כי "אירופה אחרת אפשרית", בעוד ויקטור אורבן, ראש ממשלת הונגריה לשעבר שהודח מהשלטון לפני חמישה חודשים, בירך גם הוא את ה-AfD ואמר שזה היה "ערב גדול לגרמניה ולאירופה". בציוץ ברשת X הוסיף אורבן: "חגרו חגורות, זו רק ההתחלה". איל ההון אילון מאסק, הידוע בתמיכתו הגדולה בגורמי ימין קיצוני בארה"ב ובאירופה, בירך אף הוא על הניצחון וכתב בתגובה לציוץ ברשת X של מנהיגתה הארצית של ה-AfD אליס ויידל: "!Gut gemacht" ("עבודה טובה").
גם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, שסגנו ג'יי די ואנס הביע תמיכה ב-AfD לפני הבחירות הכלליות בשנה שעברה, רמז לשביעות רצונו מהתוצאות כשפרסם אותן בחשבונו ברשת החברתית שלו Truth Social, כשברקע הזעם שלו על הקנצלר מרץ שתקף את התנהלותו במלחמה עם איראן. מי שעוד בירכה על הניצחון היא רוסיה, ושליחו המיוחד של הנשיא ולדימיר פוטין, קיריל דמיטרייב, שיתף את הפוסט של טראמפ וכתב: "הניצחון ההיסטורי של ה-AfD מהווה השפלה ליהירות, לצרות האופקים, לחרחור המלחמה, לחוסר הכשירות ולצביעות של הקואליציה השלטת בגרמניה, שאיבדה את אמון הציבור".
חגיגת הניצחון אמש במגדבורג. "חגרו חגורות, זו רק ההתחלה", חגג רה"מ המודח בהונגריה אורבן
(צילום: AP Photo/Matthias Schrader)
טראמפ כועס על מרץ - ושיתף את התוצאות בבחירות בסקסוניה-אנהלט
(צילום: ANDREW CABALLERO-REYNOLDS / AFP)
"!Gut gemacht". ציוץ הברכה של אילון מאסק למנהיגתה הארצית של AfD אליס ויידל, ברשת X
מנגד, במרכז ובשמאל האירופי מביעים דאגה גדולה ממה שכמה פרשנים תיארו כ"רעידת אדמה חברתית-פוליטית", וראש ממשלת פולין דונלד טוסק אמר למשל כי "בפולין רק אידיוטים ובוגדים יכולים לשמוח על ניצחון ה-AfD". גם שר האוצר הצרפתי רולאן לסקיור אמר הבוקר כי הוא מודאג מהניצחון, כשברקע צרפת עצמה נערכת לאפשרות של ניצחון של מנהיגת הימין הקיצוני מרין לה פן בבחירות לנשיאות בשנה הבאה. "לאחרונה הייתה לי הזדמנות לשוחח עם מנהיגים עסקיים מגרמניה שהיו מודאגים מאוד. זה מראה שאנחנו ניצבים בפני אתגר משמעותי לנוכח גל פופוליסטי שמתפשט כיום ברחבי העולם, ושעלינו להתנגד לו", אמר לסקיור לרדיו הצרפתי, והוסיף כי התוצאות בסקסוניה-אנהלט שולחות "איתות מדאיג מאוד מאוד". מנהיג המפלגה הסוציאל-דמוקרטית הגרמנית (SPD) לארס קלינגבייל, שמפלגתו חברה בקואליציה של מרץ, תיאר את הניצחון כ"מסר לברלין" – והבהיר כי בממשלה שם נחושים להקשיב לו.
דאגה גדולה מההישג הביע אמש גם בכיר ישראלי, שאמר ל-ynet בעילום שם כי התוצאות הן "אזעקת אמת" וכי הן מהוות איום חמור על הקהילה היהודית בגרמניה. "הם לא בעדנו, והם גם בעד להפסיק לסייע לאוקראינה. מנגד יש גם התחזקות של שמאל קיצוני. זה מטריד מאוד", הוא אמר. יש לציין כי ה-AfD מציגה עצמה דווקא כתומכת של ישראל, וטוענת שכחלק ממאבקה במהגרים לא-חוקיים ובפרט מוסלמים היא מסייעת להגן על הקהילה היהודית בגרמניה, אבל כאמור בכירים בה הואשמו בניסיון לשכתב או לכל הפחות להצניע את פשעי העבר הנאצי, בעוד אחרים עשו שימוש בסמלים נאציים. ביחס לישראל חלקם גם הביעו התנגדות לשליחת נשק לאזורים שבהם מתנהלת לחימה פעילה, אם כי בכירים אחרים הדגישו את הצורך לשמר את שיתוף הפעולה הביטחוני עמה. כך או כך, בקהילה היהודית מביעים דאגה גדולה מעליית הימין הקיצוני, ומנהיגתה הוותיקה של הקהילה במינכן ובבוואריה, שרלוטה קנובלוך, אמרה כי היא מפחדת מהתוצאות. "בימים כאלה קשה לי לזהות עוד את מולדתי", אמרה ניצולת השואה בת ה-93, שקראה למפלגות המרכזיות שלא לעמוד מנגד ולאפשר את "ההידרדרות הזאת".
