נשיא המדינה יצחק הרצוג התייחס הבוקר (שלישי) לסנקציות שבריטניה צפויה להטיל במהלך היום נגד ישראל בגין מדיניותה ביהודה ושומרון. "אם זה יקרה, מדובר בטעות חמורה בשיקול הדעת ובחירה בצד הלא-נכון של ההיסטוריה", אמר. "אני אומר לכל הממשלות הזרות - עצרו! התרחקו מהמבוי של סנקציות וחרמות".
לדברי הרצוג, הצעד גם מהווה "התערבות בוטה בבחירות הדמוקרטיות במדינה ריבונית". את הדברים אמר באירוע הוקרה "לציון 30 שנות השתתפות והצלחה ישראלית בתוכנית המחקר והחדשנות של האיחוד האירופי "Horizon Europe".
שר החוץ בשבוע שעבר: "ישראל תפעל נגד בריטניה"
לפי מידע שהגיע לדרג המדיני הבכיר בישראל, בריטניה מנסה לשכנע מדינות נוספות להצטרף אליה ולהטיל סנקציות. אחת הראשונות שעשויה להצטרף היא צרפת.
בדבריו הוסיף הרצוג: "בהמשך היום אנו צפויים לראות כותרות המודיעות על סנקציות מסחריות בריטיות מסוימות על התנחלויות ישראליות ביהודה ושומרון, ומדינות נוספות עשויות להצטרף. זה לא ישרת אף אחד. זה גם יפגע ישירות בפלסטינים, בכך שיגזול מהם עסקים ומקומות תעסוקה, ובסופו של דבר, זה יפגע באינטרסים ובביטחון הלאומי של מדינות שוחרות החירות. סנקציות אינן פתרון. הידברות כן. אני אומר לכל הממשלות הזרות: פנו לעבר דיאלוג בונה ושיתוף פעולה".
בסוכנות בלומברג דווח כי דיפלומטים בריטים עדכנו את האמריקאים שהסנקציות שיוטלו בשלב זה על התנחלויות הן בעיקר סמליות ולא תהיה להן השפעה מהותית על היחסים הרחבים של בריטניה עם ישראל בסחר או בביטחון. נטען שמתנהל מאמץ דיפלומטי כדי להרגיע את תגובת ממשל טראמפ, על רקע חששות שהסנקציות יהוו מכשול משמעותי ראשון ביחסי ארה"ב עם ראש הממשלה הבריטי החדש אנדי ברנהם.
כבר אתמול דווח ב"ניו יורק טיימס" שבריטניה צפויה להטיל איסור סחר על מוצרים שיוצרו בהתנחלויות ביהודה ושומרון. העיתון האמריקני ציטט גורמים רשמיים שאמרו כי מדובר ב"הגבלות כלכליות נרחבות המכוונות להתנחלויות הישראליות בגדה המערבית הכבושה", כלשונם. עוד נכתב כי הצעדים צפויים לכלול בין היתר איסור סחר, וגם סנקציות על חברות שיסייעו לבנייה בהתנחלויות.
במוקד ההתלבטות הבריטית עומדת האפשרות לבחור בין צעדים כלכליים נגד מוצרים שמקורם בהתנחלויות (כולל מוצרים ממזרח ירושלים ורמת הגולן), לבין סנקציות אישיות נגד ישראלים, או שילוב בין השניים. נבחנות גם סנקציות על חברות שבונות בהתנחלויות.
בריטניה כבר הצהירה בשבועות האחרונים שבכוונתה לבצע "איפוס מקיף" במדיניותה כלפי ההתנחלויות, ושר החוץ אד מיליבנד אמר שממשלתו בוחנת צעדים למניעת סחר עם ההתנחלויות. בישראל מעריכים שהרחבת אמברגו הנשק הבריטי לא צפויה להיות חלק מרכזי בהחלטה.
גורמים בישראל ממתינים לראות מה ייכלל בחבילת הצעדים - ובעיקר אם לונדון תסתפק בפגיעה כלכלית בהתנחלויות או תבחר גם לסמן ישראלים ספציפיים בסנקציות אישיות. ההערכה היא שהאיחוד האירופי פחות נלהב מאימוץ סנקציות לפני הבחירות, וחושב שהצעד הזה ישחק לטובת ראש הממשלה בנימין נתניהו.
בריאיון בשבוע שעבר ל"120 ואחת" הפודקאסט הפוליטי של ynet, אמר שר החוץ גדעון סער כי "אם בריטניה תפעל נגד מדינת ישראל, מדינת ישראל תפעל נגד בריטניה". הוא התייחס לאפשרות שהממשלה בלונדון תטיל סנקציות בשל קידום תוכניות הבנייה באזור E1 שמעבר לקו הירוק – מהלך שיסכל אפשרות עתידית להקמת מדינה פלסטינית.








