7 צפייה בגלריה
 מועמדים במרוץ ללשכת עורכי הדין
 מועמדים במרוץ ללשכת עורכי הדין
ששת המועמדים לראשות לשכת עורכי הדין
(צילום: מוטי קמחי, רמי זרנגר, לשכת עורכי הדין )
לשכת עורכי הדין ספגה באחרונה מכה כפולה: הראשונה - התפטרות היו"ר היוצא אבי חימי בשל טענות כלפיו לביצוע עבירת מין, השנייה - קידום המהפכה המשפטית של ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר המשפטים יריב לוין, שכוללת תוכנית להוציא את שני נציגי הלשכה מהוועדה לבחירת שופטים. עדיין לא ברור באיזו מתכונת הצעד יעבור, אולם אישורו עלול לפגוע קשות במעמדה של הלשכה. שישה מועמדים ינסו להפוך ב-20 ביוני ליו"ר לשכת עורכי הדין - אלו המתמודדים:

עמית בכר (47)

עו"ד בכר, שמכהן כעת כממלא-מקום היו"ר, היה בארבע השנים האחרונות ראש מחוז תל אביב בלשכה והוא שותף במשרד עורכי הדין ש. הורוביץ. לפני כן הוא עבד 12 שנה במחלקת ניירות ערך בפרקליטות מיסוי וכלכלה והיה התובע במשפטו של נוחי דנקנר.

בכר נחשב מתנגד חריף לחקיקה במתכונת הקואליציה, ואף השתתף בהפגנות נגדה. בהפגנה האחרונה אף נאם והציג כמה מעמדותיו: "אני תומך בבית משפט עצמאי, שאיננו סר למרותו של השלטון ויכול להציב גבולות לכוחו של השלטון. לבית המשפט שמורה המילה האחרונה, והשלטון חייב לציית להחלטותיו ולהגן על עצמאותו.
"היום, הממשלה מתמקדת בניסיון השתלטות על הוועדה לבחירת שופטים כדי לבחור שופטים פוליטיים מטעמה היא עושה זאת במהלך כפול - מצד אחד, הממשלה מנסה להעביר חקיקה שתשנה את הרכב הוועדה, ומצד שני היא מנסה להציב ראש לשכה מטעמה ודרכו לשלוח שני נציגים משלה לוועדה. לשכת עורכי הדין בראשותי לעולם לא תאפשר בחירת שופטים פוליטית ולא מקצועית".
בכר אף רמז בנאומו לאחד מיריביו בהתמודדות, עו"ד אפי נוה. "לא נאפשר שבראש לשכת עורכי הדין יעמוד מי שהורשע בפלילים או מי שייתנו יד להשתלטות פוליטית על הוועדה לבחירת שופטים". בסביבתו של עו"ד בכר מעלים חשש מפיצול הקולות של הבוחרים שמתנגדים למהפכה המשפטית עקב פיצול קולות בינו למתמודדת עו"ד רויטל סויד.
7 צפייה בגלריה
עו"ד עמית בכר בהפגנה נגד המהפכה המשפטית בקפלן
עו"ד עמית בכר בהפגנה נגד המהפכה המשפטית בקפלן
עו"ד עמית בכר
(צילום: מוטי קמחי)

עו"ד רויטל סויד (56)

עו"ד סויד כיהנה בעבר כחברת כנסת מטעם מפלגת העבודה. היא בעלת ותק של יותר מ-30 שנה בתחום, שימשה סנגורית פלילית מובילה וליטיגטורית, בשנתיים האחרונות היא מגשרת ומתחמה ברגולציה. סויד היא האישה היחידה שמתמודדת על ראשות הלשכה.
בריאיון שהעניקה באחרונה ל-ynet radio, אמרה סויד: "אני מכירה את הזירה הלאומית, הייתי חברה בוועדת החוקה, חוקקתי חוקים, ישבתי מול מכתיבי מדיניות. לכן, כשאנחנו נמצאים בשבר כל כך גדול - גם במערכת המשפט, גם במדינה עצמה, גם ברמה החברתית ובטח בלשכת עורכי הדין - חייב להיות מישהו שחוץ מאשר לנאום יודע גם לבוא ולקחת את הגוף הזה, לבנות אותו חזרה ולשקם אותו".
סויד מתנגדת למהפכה המשפטית. לדבריה, "היא הרסנית. אין מערכת חזקה שלא צריכה תיקונים כמו בשירות לאזרח וייעול המערכת אבל יש אבן דרך אחת שאסור לסטות וזה היעדר פוליטיזציה מוחלט של בית המשפט. כשמדברים על תיקונים זה חייב להיעשות בהסכמה מאד רחבה של שופטים, אקדמיה ארגוני חברה לא רק מפלגות.
"לצערי, יש קונצנזוס להוציא את נציגי הלשכה של הפוליטיקאים. זה נובע כתוצאה מהעובדה שהלשכה בשפל בגלל שני ראשי הלשכה האחרונים. הלשכה לא בדיונים בכלל בבית הנשיא, איך יכול להיות אירוע כזה?". על הטענות שלפיהן היא משמשת "מועמדת קש" של עו"ד אפי נוה, ושלקראת הבחירות היא תפרוש ותחבור אליו, השיבה סויד: "פייק מוחלט".
7 צפייה בגלריה
רויטל סויד
רויטל סויד
עו"ד רויטל סויד
(צילום: רמי זרנגר)

עו"ד אפי נוה (54)

עו"ד נוה, יו"ר הלשכה שקדם לחימי, נאלץ להתפטר בגלל שתי חקירות פליליות נגדו. בעת כהונתו נחשב נוה לאחד האנשים החזקים במערכת המשפט. שיתוף הפעולה של הלשכה עם שרת המשפטים דאז איילת שקד הוביל לבחירת שופטים שמרנים לבית המשפט העליון.
נוה הורשע בספטמבר בשנה שעברה בקבלת דבר במרמה בפרשת "מעברי הגבול", לאחר שהוא ובת זוגו בר כץ תועדו בנתב"ג יוצאים מהארץ ונכנסים אליה מבלי להחתים את דרכונה של כץ. בנובמבר האחרון גזר בית משפט השלום בראשון לציון על השניים חודשיים מאסר על-תנאי וקנס בסך 2,000 שקלים. נוה והפרקליטות ממתינים להכרעה בערעור שהגישו על גזר הדין. השופטים, יש לציין, הציעו לנוה למשוך את הערעור - והוא סירב.
נוה גם היה מעורב בפרשת "מין תמורת מינוי" שייחסה לו ולשופטת בית משפט השלום בנתניה בדימוס אתי כרייף התערבות לקויה בתהליך מינוי שופטים בתמורה לשוחד מיני. בסופו של דבר התיק נגד עו"ד נוה נסגר, אבל נמתחה עליו ביקורת חריפה. לפי נוה, הוא יוכל להתמודד על ראשות הלשכה כיוון שלא הושת עליו קלון, כך לפחות עד שוועדת הבחירות תכריע בסוגיה.
המתנגדים לנוה חוששים שאם הוא ייבחר מחדש לתפקיד היו"ר, הצעד הבא יהיה חבירה לשר המשפטים לוין ועבודה בשיתוף פעולה לצורך קידום המהפכה המשפטית, גם אם החקיקה תיתקל בקשיים מסוימים. נוה דוחה את הטענות, ומסביר כי לדעתו שיתוף פעולה עם הפוליטיקאים הכרחי על-מנת להביא הישגים ללשכה. עם זאת, הוא מבהיר כי הקואליציה הנוכחית לא מריצה אותו ושנעשתה לו "דמוניזציה פוליטית".
נוה מדגיש כי לא כל מועמד לשפיטה של הקואליציה בהכרח יאושר על-ידי הלשכה תוך שמירה על איכותם. נוה מציין שאינו מחפש מלחמה עם מערכת המשפט, ומזהיר כי אם לא ייבחר תהפוך הלשכה לוולונטרית ולא רלוונטית לנוכח הצעת חוק בנושא. לדעתו, הלשכה חייבת להישאר גוף מקצועי וא-פוליטי.
בנוגע למהפכה המשפטית, מעבר לרצון שהוועדה לבחירת שופטים תישאר במתכונתה, נוה סבור ששינוי שיטת הסניוריטי (שבמסגרתה השופט הוותיק ביותר בבית המשפט העליון מתמנה לנשיא) הוא נושא שנכון לדון בו, אך לגופו של עניין ולא לגופו של אדם. לגישתו של נוה, השופט יצחק עמית שמיועד לפי השיטה להפוך לנשיא בית המשפט העליון הבא הוא ראוי. נוה תומך בביקורת אפקטיבית על הפרקליטות, צמצום עילת הסבירות והגבלת קדנציות ליועצים משפטיים, ומבהיר כי אין לו כוונה להיות חבר בוועדה לבחירת שופטים.
7 צפייה בגלריה
אפי נוה
אפי נוה
עו"ד אפי נוה
(צילום: אבי מועלם)

עו"ד אבי ללום (44)

עו"ד ללום עוסק בתחום המקרקעין והתחדשות עירונית בישראל. הוא בעלי המשרד "אברהם ללום ושות'", ומכהן בתפקידים ציבוריים ובכללם יו"ר מנהל של פורום הקניין והמקרקעין של הלשכה, יו"ר פורום נדל"ן בינלאומי, יו"ר המדרשה למשפט, יו"ר המנגנון הארצי וכן דירקטור בעמותות שונות ומרצה לדיני מקרקעין במספר מוסדות.
בשנים האחרונות פרסם עו"ד ללום כמה ספרים, בהם "מורה דרך לעסקאות תמ"א 38" ו"מורה דרך לפינוי בינוי". בנוגע לסוגיית המהפכה המשפטית, הרשימה שלו מאמצת את החלטות המועצה הארצית של הלשכה להתנגדות להוצאת נציגי הלשכה מהוועדה לבחירות שופטים ללא התייחסות לנושאים אחרים בתוכנית בשלב הזה.
לטענתו, לכשייבחר, הלשכה תגבש צוות מקצועי שיתייחס למהפכה המשפטית על מרכיביה השונים ותדאג להיות חלק מהדיונים עליה בקרב מקבלי ההחלטות. הדבר מנוגד למצב הנוכחי שבו קיים נתק מוחלט בין הממשל ללשכה בשל תמיכה חד-משמעית של היו"ר בארגוני המחאה. ללום סבור שמדיניות זו תחזיר את הלשכה לשיח עם כל ממשלה שתהיה, תוך הצגת עמדה מקצועית ועניינית, כמוסד מוביל ומשפיע שמתייחסים לעמדתו, וזאת ללא שיוך פוליטי.
7 צפייה בגלריה
עו"ד אבי ללום
עו"ד אבי ללום
עו"ד אבי ללום

עו"ד דורון ברזילי (53)

גם עו"ד ברזילי כיהן כראש לשכת עורכי הדין בין 2011 ל-2015. הוא עורך דין מוביל בתחום המיסים והצווארון הלבן. בנוסף, הוא חבר במועצת המוסד לבוררות, יו"ר המכון להשתלמות, יו"ר הצוות להעצמת נשים, חבר בוועדת החריגים במשרד המשפטים וחבר בנשיאות עמותת נוער שוחר משפט עברי.
בין 2005 ל-2007 כיהן ברזילי כיו"ר פורום עורכי הדין הצעירים בלשכת עורכי הדין וכיו"ר ועד העובדים של המחלקה המשפטית במשרד האוצר, אגף מס הכנסה. בין 2007 ל-2011 כיהן כיו"ר ועד מחוז תל אביב והמרכז של לשכת עורכי הדין בישראל. כיום מכהן עו"ד ברזילי כיו"ר פורום המיסים של הלשכה, ומכהן כחבר בדירקטוריונים שונים.
לגבי המהפכה המשפטית, עו"ד ברזילי סבור שמערכת המשפט במדינת ישראל מצוינת וחזקה, ששופטיה ראויים ומקצועיים, אך זקוקים להתייעלות כדי להקל את העומס על בתי המשפט. כשכיהן כיו"ר הלשכה, העביר ברזילי את משוב השופטים, שבוטל כצעד לחיזוק אמון הציבור במערכת.
בנוגע לשיטת הסניוריטי, עו"ד ברזילי סבור שכישורים ויכולות הם השיקול, ולאו דווקא ותק. לגבי פסקת ההתגברות, עו"ד ברזילי סבור שעל הנושא צריך להיות דיון ציבורי ומקצועי שייתן ביטוי לבית הנבחרים כריבון אך גם יכבד את מקומו של בית המשפט.
7 צפייה בגלריה
עו"ד דורון ברזילי
עו"ד דורון ברזילי
עו"ד דורון ברזילי
(צילום: לשכת עורכי הדין)
7 צפייה בגלריה
עו"ד ארקדי אליגולאשוילי
עו"ד ארקדי אליגולאשוילי
עו"ד ארקדי אליגולאשוילי

עו"ד ארקדי אליגולאשוילי (42)

עו"ד אליגולאשוילי, המתמודדד הצעיר ביותר, פעיל בלשכת עורכי הדין זה 14 שנים. כיום הוא משמש כיו"ר פורום פלילי ופורום תעבורה. הוא ניסה לקדם מאבקים בשם "דורשים הגנה לעורכי הדין" ו"צדק למתמחים בתקופת הקורונה".
הוא מצהיר כי התמודדותו בבחירות נועדה "לשקם את מעמד עורכי הדין והלשכה, להחזיר את הכבוד למקצוע, להנחיל נורמות של טוהר מידות, לדאוג לפרנסת החברים, להעניק מעטפת הגנה לעורכי הדין, לשפר את הרמה המקצועית ועוד". אליגולאשוילי מאמין שהלשכה צריכה להשמיע את קולה המקצועי בתהליכי החקיקה ולהוות גורם מאזן בין הרשויות.
בנוגע למהפכה המשפטית, לדעתו אין מקום לפוליטיזציה של הלשכה. לדבריו, מאחר שאינו משויך למחנה פוליטי או מפלגה כזאת או אחרת, הוא לא כבול לתכתיבים או לסיסמאות "בעוד או נגד" המהפכה המשפטית. בנוגע לכוונה להוציא את נציגי הלשכה מהוועדה לבחירת שופטים, מציע אליגולאשוילי פתרון שלפיו לא יהיו שני נציגים מטעם הלשכה בוועדה, אך שני הקולות יישמרו באופן כזה שהמועצה הארצית של הלשכה, שכוללת 44 חברים, תצביע לגבי המועמדים לשיפוט ותדרג אותם.