בית המשפט העליון של ארה"ב הנחית הערב (יום ג') מכה פוליטית על הנשיא דונלד טראמפ, וביטל את הצו שעליו חתם במטרה להגביל דרמטית את הזכות לאזרחות מלידה – תוך שהוא מאשרר את הפרשנות המשפטית המקובלת כבר יותר מ-100 שנה, שלפיה החוקה מעניקה את הזכות הזו לכל מי שנולד על אדמת ארה"ב, גם אם הוריו הם מהגרים לא-חוקיים. לשלושת השופטים הליברלים הצטרפו בדעת הרוב שני שופטים שמרנים – נשיא העליון ג'ון רוברטס והשופטת איימי קוני-בארט, שטראמפ עצמו מינה בכהונתו הראשונה. אליהם הצטרף גם שופט שמרן נוסף שטראמפ מינה, ברט קבאנו, אבל הוא תמך בביטול הצו על בסיס חוק פדרלי רגיל שלדבריו הופר, ולא על בסיס הפרשנות המקובלת לחוקה.
הזכות לאזרחות מלידה עוגנה בתיקון ה-14 לחוקת ארה"ב, שנחקק ב-1868 אחרי מלחמת האזרחים האמריקנית ונועד במקור להבטיח את זכותם לאזרחות של העבדים המשוחררים. בתיקון נכתב כי "כל אדם שנולד או התאזרח בארה"ב, ונתון תחת תחום שיפוטה, הוא אזרח ארה"ב והמדינה שבה הוא גר". כבר ב-1898 קבע בית המשפט העליון כי הסעיף הזה חל גם על מהגרים. אותו מקרה עסק במהגרים ששהו בארה"ב כחוק, אבל פסיקות נוספות של העליון הרחיבו זאת גם למהגרים לא-חוקיים או כאלו ששוהים בארה"ב על בסיס אשרה זמנית. מאז כבר יותר מ-100 שנה שהפרשנות הזו היא הפרשנות המקובלת לתיקון ה-14, והיא כוללת חריגים מעטים בלבד כמו ילדים של דיפלומטים שנולדו על אדמת ארה"ב – ולא זכאים לאזרחות אמריקנית.
גם טראמפ לא ערער על הפרשנות הזו בכהונתו הראשונה, שבה כבר נאבק בחומרה בהגירה הלא-חוקית, אבל כשחזר לבית הלבן בשנה שעברה הוא הכפיל את המאמצים הללו – וכבר ביומו הראשון בתפקיד חתם על צו שהגביל את הזכות לאזרחות מלידה, וקבע כי היא לא תינתן למי שלפחות אחד משני הוריו אינו אזרח אמריקני או בעל אשרת שהייה קבועה (גרין קארד). טראמפ ואנשיו הצדיקו את האיסור הזה בפרשנות למילים בתיקון ה-14 שבהם מצוין כי הזכות לאזרחות מלידה חלה על ילדיו של מי שנמצא ב"תחום שיפוטה" של ארה"ב (subject to the jurisdiction thereof), וטענו כי המשמעות היא שהזכות לא חלה על מי שנמצא במדינה שלא כחוק או לא חי בארה"ב באורח קבוע.
טראמפ, שכבר מהרגע הראשון הודה שהצו שלו עשוי להיתקל בקשיים משפטיים, הציג את הפרשנות המקובלת של התיקון ה-14 ככזו שמהווה "מגנט למהגרים" ומעודדת אנשים מרחבי העולם להסתנן לארה"ב כדי שילדיהם ייוולדו בה וכך יזכו באזרחות אמריקנית. "הזכות לאזרחות מלידה לא נועדה לאנשים שלוקחים חופשות כדי להפוך לאזרחים קבועים של ארצות הברית של אמריקה, ומביאים איתם את המשפחות שלהם, תוך שהם צוחקים כל הדרך על כמה שאנחנו 'פראיירים'!", כתב למשל הנשיא בפוסט ברשת החברתית Truth Social בשנה שעברה. "אבל קרטלי הסמים מתים על זה! אנחנו, בשם התקינות הפוליטית, מדינה מטומטמת. אבל למעשה, זה בדיוק ההפך מתקינות פוליטית, וזו עוד נקודה שמובילה לחוסר התפקוד של אמריקה".
טראמפ לצד נשיא בית המשפט העליון ג'ון רוברטס - שכתב את דעת הרוב - בנאום בקונגרס שנשא בפברואר השנה
(צילום:Jim WATSON / AFP)
המומחים העריכו כי אם הצו של טראמפ יאושר, הוא ישפיע על 250,000 תינוקות שנולדים מדי שנה בארה"ב – ועשוי גם לאלץ הורים של מיליונים נוספים להוכיח את מעמדם כדי לאפשר לילדיהם לקבל אזרחות. אבל כעת כאמור קבעו השופטים כי הצו מפר את החוקה, ובדעת הרוב כתב נשיא העליון ג'ון רוברטס כי מנסחי התיקון ה-14 הרחיבו מפורשות את הזכות לכל מי שנולד על אדמת ארה"ב. "היום, אנחנו שומרים על ההבטחה הזו", הוא כתב. הוא התייחס לאותו תקדים משפטי מ-1898, וקבע כי אין שום סיבה לסטות ממנו כעת. לדבריו אין די צידוקים משפטיים כדי לתמוך במה שהוא כינה "עמדה רוויזיוניסטית דרמטית" של ממשל טראמפ לפרשנות הקיימת: "אם הקונגרס התכוון להגביל את האזרחות האמריקנית לילדיהם של אלו שמקום מושבם הקבוע הוא בארה"ב, הרי שדבר בלשון התמציתית של סעיף האזרחות לא העביר את הכוונה הזו", הוא הוסיף.
לרוברטס, קוני-בארט ושלושת השופטים הליברלים הצטרף גם השופט השמרן קבאנו בתמיכה בביטול הצו – אבל הוא עשה זאת מטעם אחר, וטען כי הצו מפר חוק פדרלי שמעגן את הזכות הזו, אך לא את החוקה עצמה. שלושת השופטים השמרנים האחרים, קלרנס תומאס, ניל גורסץ' וסמואל אליטו, תמכו בהשארת הצו על כנו. אליטו כתב בין היתר כי החלטת דעת הרוב היא "טעות חמורה" ולדבריו היא משאירה "תמריץ עוצמתי עבור כניסה למדינה והישארות בה באופן לא-חוקי".
אף שטראמפ הודה כאמור בקשיים המשפטיים שעומדים בפני הצו שלו, הוא ייחס לו חשיבות גדולה והגיע בעצמו לדיון בחודש אפריל שנערך סביב העתירה. בכך הפך טראמפ לנשיא הראשון אי-פעם שמגיע לדיוני בית המשפט העליון, אם כי הוא עזב את האולם באמצע הדרך, מעט אחרי שנציג העותרים החל לדבר. ההחלטה כעת נתפסת לפיכך כמכה פוליטית גדולה עבור הנשיא – מכה נדירה יחסית מצד בית משפט שבו רוב מוצק של שישה שופטים שמרנים מתוך תשעה – שטראמפ סייע לגבשו, עם מינוי של שלושה מהם בכהונתו הראשונה.
חיילים אמריקנים בגבול מקסיקו. העליון נתן לטראמפ שורה של ניצחונות אחרים במלחמה שלו במהגרים הלא-חוקיים
(צילום: REUTERS/Mike Blake)
טראמפ ניפק הערב תגובה מתונה יחסית לפסיקה נגדו, וכתב בחשבונו ברשת Truth Social כי היא "רעה עבור המדינה שלנו". לצד זאת הוא קרא לקונגרס לקדם חקיקה שתגביל את הזכות לאזרחות מלידה, אף שכאמור השופטים קבעו שהיא מעוגנת בחוקה עצמה. טראמפ בירך במקביל על החלטות אחרות שפרסמו השופטים ביום האחרון של המושב שלהם: בהחלטה נוספת בסוגיה נפיצה למדי בארה"ב, השופטים אפשרו לאסור על טרנסג'נדריות להשתתף בתחרויות ספורט נשים, וטראמפ מיהר לתאר זאת כ"ניצחון ענק". הוא בירך גם על החלטה נוספת של השופטים הערב לבטל חוק פדרלי בן יותר מ-50 שנה, שהטיל הגבלות על היכולת של מפלגות לגייס תרומות למועמדים בבחירות לנשיאות ולקונגרס. "זה ניצחון גדול עבור הרפובליקנים, וחשוב מכך, עבור התיקון הראשון לחוקה!", כתב טראמפ.
על ההחלטות הנוספות אתמול של העליון בארה"ב:
• ה"ניצחון הגדול" של טראמפ בעליון - והמכה בקרב על הפד: "יותר כוח, אבל לא על הריבית"
• חייב לה 100 מיליון דולר: העליון דחה את טראמפ בפרשת העיתונאית שתקף מינית
הפסיקה הערב, שאשררה את הזכות לאזרחות מלידה לכולם, מגיעה דווקא אחרי שהעליון העניק לטראמפ שורת ניצחונות במלחמת החורמה שבה פתח מאז חזרתו לבית הלבן נגד מהגרים לא-חוקיים. רק בשבוע כבר קבע הרוב השמרני שממשל טראמפ יכול להסיר את המעמד המוגן שהוענק בעבר למאות אלפי מהגרים מהאיטי וסוריה, וכך יוכל לגרשם, וכי לרשויות ההגירה נתונה במקרים מסוימים הסמכות לגרש מיד מבקשי מקלט שנתפסים חוצים את הגבול הדרומי עם מקסיקו. הם גם אפשרו לממשל טראמפ להרחיב את קמפיין הגירוש ההמוני שלו, ואף שלא הכריעו באופן סופי בעתירות השונות שהוגשו נגד המבצע, הם אפשרו לו למשל להמשיך לגרש מהגרים למדיניות שלישיות, כלומר מדינות שאינן מדינות המוצא שלהם, גם כשההליך המשפטי בעתירות נמשך.
